מחלות עור: כל המידע על ויטיליגו

ויטיליגו הוא מצב בו העור מאבד את הפיגמנט מלנין, הקובע את צבע השיער, העור והעיניים. ויטילגו מתרחש כאשר תאים המייצרים מלנין מתים או מפסיקים לייצר מלנין, מה שגורם להתפשטות של כתמים לבנים בעלות צורות לא סדירות על גבי העור.

ויטיליגו אינו משויך לגזע מסוים, אך הוא נראה בבירור אצל אנשים בעלי עור כהה. ויטיליגו מתחיל בדרך כלל באזורים קטנים המאבדים את הפיגמנט שלהם ומתפשטים לאורך זמן. ויטיליגו היא מחלה חשוכת מרפא, אך טיפול נכון יכול לעצור או להאט את התקדמות אובדן הפיגמנט ולנסות להחזיר לעור קצת צבע.

למידע נוסף בנושא מחלות, טיפולים היכנסו לפורומים:
פורום מחלות עור ומין
פורום סרטן העור, מלנומה, נקודות חן
פורום רפואה אסתטית, רפואת עור אסתטית
פורום רפואת עור משלימה
פורום רפואת עור פוטודינמית

הסימן העיקרי לויטיליגו הוא כאמור, אובדן פיגמנט, מה שמייצר כתמים לבנים על העור. סימנים פחות נפוצים הם:
שיער מאפיר בטרם עת על הקרקפת, ריסים, גבות וזקן.
אובדן צבע בריריות המרפדות את חלל הפה.
אובדן או שינוי צבע הרשתית

למרות שכל חלק בגוף יכול להיות מושפע מויטיליגו דה-פיגמנטציה בדרך כלל מתרחשת באזורים בעור החשופים יותר כמו ידיים, רגליים, זרועות, פנים ושפתיים. גם איברי המין עלולים להיפגע. ויטיליגו יכול להתחיל בכל גיל, אבל לעיתים קרובות הוא מופיע בין גיל 10 ל-30. ויטיליגו מופיע בדרך כלל בשלושה דגמים:

ויטיליגו כללי: תת סוג נפוץ ביותר בו אובדן הפיגמנט מופיע על פני חלקים רבים של הגוף, בדרך כלל בצורה סימטרית.
ויטיליגו אזורי: אובדן הצבע מתרחש רק בצד אחד של הגוף.
ויטיליגו ממוקד: דה-פיגמנטציה המוגבלת לאזור או מספר אזורים על הגוף.

המהלך הטבעי של ויטיליגו קשה לניבוי. לעיתים, הכתמים מפסיקים להתפשט גם ללא טיפול. ברוב המקרים, אובדן הפיגמנט מתפשט והוא יכול בסופו של דבר להופעה על כל שטח הפנים של העור.

הגורמים למחלה
ויטיליגו מתרחש כאשר התאים המייצרים מלנין (מלנוציטים) לא מצליחים לייצר מלנין – הפיגמנט הכהה באפידרמיס הנותן לעור את צבעו. העור הנמצא מעל תאים אלה הופך ללבן. הסיבה לכך אינה ידועה.
רופאים ומדענים פיתחו תיאוריות שונות לגבי הגורמים לויטיליגו. ייתכן ומצב זה נגרם כתוצאה מהפרעה במערכת בחיסונית. ייתכן ותורשה משחקת כאן גם תפקיד, מכיוון שישנה שכיחות מוגברת של ויטיליגו במשפחות מסוימות. ישנם אנשים שדיווחו על אירוע ספציפי, כמו כווייה או מצוקה רגשית שהביאה להתפרצות המחלה. לעיתים, דה-פיגמנטציה נגרם מסרטן העור, מלנומה. עם זאת, אף אחת מן התיאוריות הללו לא הוכחה כגורם מובהק לויטיליגו.

טיפול בויטיליגו
טיפול רפואי בויטיליגו לא תמיד הכרחי. עבור חלק, צבע העור חוזר ללא כל טיפול. אחרים משתמשים במסנן קרינה ובקרמים מסווים המשפרים את מראה האור. עבור אנשים בעלי עור בהיר, הימנעות משיזוף תגרום לדה-פיגמנטציה לא להיראות כמעט.

ישנם חולים בויטיליגו הפונים לטיפול רפואי ביחס למספר, הגודל והמיקום של הכתמים. מטרת הטיפולים הרפואיים עבור ויטיליגו היא איזון גוון העור על ידי שחזור הצבע שנעלם או השמדת הצבע שנותר. טיפול ויטיליגו עשוי להימשך בין שישה ל-18 חודשים. ייתכן והחולה יידרש לחזור על הטיפול כמה פעמים, או לנסות טיפולים אחרים, על מנת לראות שינוי.

הטיפולים הרפואיים הקיימים:
טיפול מקומי בסטרואידים.
משחות נגד דה-פיגמנטציה
פסולרן אולטרה סגול (PUVA) – משחה שמורחים על האזורים הלבנים לפני חשיפה לאור אולטרא סגול.
אמבט מים (PUVA) – אמבט המכיל פסולרן אשר שוכבים בו למשך 15 דקות לפני חשיפה לאור.
טבליות פסולרן הניטלות דרך הפה ולאחר כשעתיים – חשיפה לאור.
טיפול בקרינה אולטרה סגול צרה.
טיפול בלייזר.
טיפול דה-פיגמנטציה באמצעות משחות.
טיפולים כירורגיים כמו שתלי עור עצמיים או קעקועי פיגמנט.

כתבות נוספות בנושא מחלות, טיפולים:
גושה: האם טיפול תרופתי ישפר מצב החולים?
סוכרת יכולה להיגרם בגלל עבודה במשמרות
תסמונת רט: תסמינים, אבחון ודרכי טיפול
כלבת: תסמינים, טיפול ומניעה
וידאו: ניתוח כריתת רחם לפרוסקופי

התמודדות ותמיכה בחולי ויטיליגו
שינוי המראה שנגרם כתוצאה מויטיליגו יכול להשפיע גם באופן רגשי על החולה. לחץ נפשי עלול להופיע, במיוחד אם הויטיליגו מתפתח באזורים גלויים של הגוף כמו הפנים, הידיים, הזרועות או הרגליים. אתם עשויים לחוש מבוכה, בושה, דיכאון או לדאוג איך אחרים יגיבו. אנשים צעירים, אשר לעתים קרובות מודאגים יותר מהמראה שלהם, ויטיליגו עשוי להשפיע עליהם באופן קשה.

להתמודדות עם ויטיליגו. שקלו את הטיפים הבאים:
מצאו מישהו מקצועי לדבר איתו על כך. מצאו רופא עור מומחה בטיפולי עור ובטיפול בויטיליגו.

למדו בעצמכם את כל החומר שאתם מוצאים על המחלה. גלו ככל שתוכלו על ויטיליגו ועל אפשרויות הטיפול בה, כך שתוכלו להשתתף בקבלת החלטות חשובות לגבי המצב שלכם.

דברו על הרגשות שלכם. דווחו לרופא אם אתם מרגישים מדוכאים. הוא יוכל להפנות אתכם לגורמים מוסמכים המתמחים בעזרה לאנשים להתמודד עם דיכאון.

שוחחו עם אחרים. שאלו את הרופא לגבי קבוצות תמיכה באזורכם עבור אנשים שיש להם ויטיליגו.

שתפו את יקיריכם. הבנה ותמיכה מצד המשפחה והחברים יכולה לעזור.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר