פורום נוירופסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום יריב ,
המסלול בדרך חזרה לחיים ״רגילים״ אחרי תקופת דכאון מאד מורכב אבל אני מברכת אותך על נכונות שלך להשתקם ולא לוותר . יש המון סיבות לפערים בקורות חיים - מחופשת מחלה לחופשת לידה ואף משום סיבה - ולפעמים צריכים לקבל עזרה מאנשים מקצועיים לערוך קורות חיים ולתרגל אותך להתראיין . כמובן תלוי בכמה זמן אתה כבר לא עובד - כדי לך אולי לפנות לביטוח לאומי לברר האם אתה זכאי לקבל עזרה במציאת עבודה או קורסים מקצועיים שישפר את הסיכויים שלך לחזור לשוק עבודה . במידה שאתה זכאי לקבל שירותים נוספים כמו סל שיקום ( 40 % ומעלה של נכות נפשית - סעיפים 33או 34) תוכל לקבל ליווי נוסף במציאת עבודה .
יש גם מקרים שבהם הקושי למצוא עבודה ולחזור למסלול נובע מתגובה חלקית לטיפול תרופתי ושינוי קל יכול לשפר את המוטיבציה והביטחון עצמי אצלך . יתכן שמבחינת דכאון , מצבך מאוזן אבל נשארת עם תכנים של חרדה או פגיעה בערך עצמי ובמקרה הזה מומלץ לפנות לגורם מקצועי שיכול ללוות אותך ולתת לך כלים להתגבר על החרדה , ואולי אף על הימנעות , סביב מציאת עבודה ושיקום חייך.
מאחלת לך בהצלחה !

שלום יורם ,
זה ממש לא פשוט לקבל אבחנה של דמנציה - ואני ממש שומעת את רמת המצוקה שלך. מאד חשוב לתת לעצמך זמן להפנים את האבחנה ולהעזר בגורמים תומכים בין אם זה משפחה או בין אם זה אנשי מקצוע . התגובה לקבלת אבחנה של דמנציה או אבחנה של מחלה אחרת יכולה להיות דרמית , לעורר חששות ואי והודעות ולגבי עתידך והסובבים אותך. מאד חשוב לשתף מישהו במצוקה שלך וקבל יותר מידע על מצבך , כולל אפשרות לטיפולים תרופתיים ולא תרופתיים , שיתכן יכול לעזור בשלבים המוקדמים . אתה כתבת שאתה ״ יודע
איך זה ימשיך ״ אבל זה לא באמת כך , יש הרבה משתנים ( איזה דמנציה , שלב האבחנה , מצב בריאותי כללי , גיל ) ואסור לאפשר את הפחד שלך להביא אותך להחלטות בלתי הפיכות. אומנם תגובה של חוסר אונים ויאוש היא אינה נדירה , אם מחשבות מסוג זה נמשכות או מרגישות מחוץ לשליטתך חשוב מאד להיבדק אצל פסיכיאטר כדי לברר האם מדובר במצב שדורש התערבות ומעקב .
מציעה גם שתברר אצל הנוירולוג שמטפל בך האם יש קבוצות תמיכה שתוכל לשתף ולקבל תמיכה מאנשים שעוברים תהליך דומה - זה מאד עוזר לתחושת הבדידות שהמון אנשים במצבך חווה ויכול לתת לך קרן אור בתקופות שאתה רק רואה חושך .

שלום איתן,
חרדה לאחר פגיעת ראש קלה היא תופעה ידועה ומוכרת - ובשנים האחרונות יש בהחלט יותר מודעות לגבי התכנים הרגשיים ונפשיים לאחר חבלת ראש מעבר מהתלונות קוגניטיביות ותלונות נויורולוגיות אחרות.הגישה טיפולית תלוייה קודם כל באבחון מדוייק לגבי המקור של החרדה .
יש אנשים שהחרדה היא חלק מתסמונת רחבה יותר שקשורה לפוסט טרואמה בעקבות האירוע שבו נפגע, או יתכן שיש חרדה ספציפית והימנעות סביב מקום או פעולה ( לדוגמא - נהיגה , ספורט מסויים או אף שרות צבאי) שמזוהים עם התאונה ואצל אחרים החרדה היא חלק ממצב דכאוני שלא אובחן.
כמובן יתכן שהחרדה היא תופעה משנית לפגיעה הנוירולוגית
ישירה או בעקיפין ( תסכול בעקבות בעייה בזכרון) או אף תופעות לוואי של אי שקט מתרופות האחרות שהוא נוטל .
כדי להחליט על הגישה הטיפולית המתאימה חשוב שאחיך יעבור הערכה נוירופסיכיאטרית יסודית שתאפשר אבחנה מדוייקת שתכוון את הטיפול המתאים עבורו - בין אם זה בשיחות או בטיפול תרופתי, או שרותים שיקומיים נוספים.