מסקר דעת קהל שערכה האגודה למלחמה בסרטן עולה כי 64 אחוזים מהציבור בישראל חושבים שלא צריך לאפשר לחברות הסיגריות לפרסם ורק 36 אחוזים חושבים שכן צריך לאפשר. לכל משתתפי הסקר הוצגו העובדות כי כיום מותר לחברות הסיגריות לפרסם בעיתונים, מגזינים ובאינטרנט והם נשאלו "האם הם חושבים שצריך או לא צריך לאסור פרסום של סיגריות".
נאוה עינבר, דוברת האגודה למלחמה בסרטן: "הסקר נערך ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן לקראת דיוני מושב הקיץ של הכנסת בהצעות החוק שהוגשו בתחום העישון בכלל ובתיקון לחוק הגבלת הפרסומת שהוגש על ידי ח"כ חיים אורון, בפרט. על פי הצעתו של ח"כ אורון, יו"ר שדולת בריאות הציבור של הכנסת, יוכנס תיקון בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק ויאסר לחלוטין על חברות הטבק לפרסם בעיתונים, בכתבי עת ובאינטרנט. כיום אוסר החוק לפרסם בטלוויזיה, ברדיו ובשילוט חוצות".
עינבר מוסיפה כי "פרסום לסיגריות נותן תמריצים ויוצר לגיטימציה לעשן. הפרסום "מוכר" לצרכנים את האשליה לפיה אם יעשנו יהיו מקובלים בחברה ומצליחים עם בני המין השני מצד אחד אבל גם מיוחדים, שונים ומורדים מצד שני. הפרסום יוצר תחושה שלעשן זה 'קול', שלעשן זו חוויה מרגשת, בריאה לנפש ואפילו ספורטיבית. פרסום של סיגריות מוכר אשליה של הנאה ועונג שלא ניתן להשיגה באמצעי אחר ואף אחד מאיתנו אינו מחוסן מפני ההשפעה הזו. חברות הטבק בישראל משקיעות כ-25 מליון שקלים בפרסום, וכמו חברות אחרות בעולם, גם הן משתמשות באמצעים מתוחכמים בדמויות ודימויים ויזואליים הפונים במיוחד לנשים, צעירים, ילדים ונוער".
עוד עולה מהסקר כי 17 אחוזים מקרב המתנגדים לפרסום (64 אחוזים מהציבור כאמור) הינם מעשנים וכי 83 אחוזים אינם מעשנים ואילו מקרב התומכים בפרסום (36 אחוזים מקרב הציבור) 29 אחוזים הינם מעשנים ו-71 אחוזים אינם מעשנים.
בקרב המתנגדים לפרסום בולט מקומן של הנשים- כ-68.5 אחוזים מבין הנשים מתנגדות לפרסום ובולט מקומם של אנשים וגברים בגילאים 44-35, כ-71 אחוזים מבני גיל זה מתנגדים לפרסום.
הסקר נערך כאמור, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ובאמצעות מכון המחקר "מותגים" בקרב מדגם של 502 מרואיינים בוגרים מעל גיל 18. כל הראיונות בוצעו ממרכז הטלפונים של "מותגים", תחת פיקוח ובקרה שוטפים, בשבוע השלישי של חודש מרץ 2005.
עמדת האגודה למלחמה בסרטן בנושא פרסום של סיגריות
הפרסום הינו הגורם המשפיע ביותר על תחילת העישון. התפקיד החשוב, שממלא הפרסום בנוהג זה, הוא בעידוד ההתנסות בסיגריה ראשונה. 90 אחוזים מקרב המעשנים בישראל ובעולם התחילו לעשן לפני גיל 18. הפרסום, כאמור, נותן תמריצים ויוצר לגיטימציה לעשן. חברות הטבק בישראל משקיעות סכומים נכבדים בפרסום והן פונות לנשים, צעירים, ילדים ונוער. על פי שיטה זו נולדה בארצות הברית לפני שנים הדמות הפופולארית ג'ו קאמל, אשר במחקר מקיף שנערך בארצות הברית זכתה ל-91 אחוזי זיהוי בקרב צעירים (כאשר דמותו של מיקי מאוס זכתה לאחוזי זיהוי דומים 94 אחוזים).
הצעת חוק איסור הפרסום עולה בקנה אחד עם יישום סעיף 13 באמנת ארגון הבריאות העולמי לפיקוח על הטבק, עליה חתם שר הבריאות דני נוה לפני כשנה. אמנה זו מחייבת את מדינת ישראל, כמו 192 מדינות נאורות נוספות ברחבי העולם, לפעול תוך חמש שנים מכניסתה לתוקף ולהטיל חרם (ban) מקיף על פרסום, קידום וחסות, במטרה שיוביל לצמצום בצריכת מוצרי הטבק.
על פי הניסיון הנצבר בשנים האחרונות ממדינות שונות בעולם עולה כי איסור גורף על הפרסום מסייע להורדת שיעור המעשנים. כך למשל, בנורבגיה כאשר איסור הפרסום הוחל ב-1975, נמצא כי עד ל-1996 התרחשה ירידה של 26 אחוזים בכמות המעשנים. בפינלנד נחקק נחקק ב-1975 והוחל ב- 1978. שיעור מכירות מוצרי הטבק למבוגרים ירד מאז ב-37 אחוזים. גם במדינה זו ירד שיעור המתחילים לעשן בין הגילאים 25-16 מ-35 ל-23 אחוזים בשנת 1997. בניו זילנד הוחל החוק האוסר פרסום של מוצרי טבק השנת 1990. בצרפת החלת החוק האוסר על פרסום מוצרי טבק הוחל בשנת 1993 ובעקבותיו ירדו שיעורי העישון בקרב מבוגרים ירדו ב- 14 אחוזים.
חוקים ועישון בישראל
גם בישראל בשנת 1970, בתקופה שלפני ההגבלות החוקיות עמד שיעור המעשנים על 42% . כאשר נחקק לראשונה החוק בשנת 1983 האוסר פרסום בטלוויזיה עמד אחוז המעשנים על כ - 37% . בשנת 1992 ירד שיעור המעשנים ל – 31% וכיום, בשנת 2005, על פי דוח שר הבריאות על מצב העישון בישראל, הוא עומד על כ – 24%. מדובר על שיעור המעשנים הנמוך ביותר בתולדות מדינת ישראל.
לקריאת אמנת המסגרת של ארגון הבריאות העולמי בנושא פיקוח בתחום הטבק לחצו כאן
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)







