למרות שמחלת המונונוקלאוזיס ידועה בשם "מחלת הנשיקה", דווקא קיום יחסי מין הוא גורם סיכון גדול יותר להדבק בווירוס, מגלה מחקר שנערך בבריטניה.
החוקרים מעריכים כי ממצאי מחקר זה, עלולים להשפיע על הבדיקה שמתבצעת בימים אלו לחיסונים האמורים למנוע את ההדבקות בווירוס אפשטיין-באר (EBV), הגורם ל"מחלת הנשיקה".
במסגרת המחקר, נבדקו 510 סטודנטים שנבדקו ונמצאו נקיים מווירוס EBV. לאחר שלוש שנים, כמעט מחצית מהם נדבקו בווירוס, כשסטודנטים פעילים מינית נמצאו בסיכון גבוה יותר.
סטודנטים שדיווחו כי קיימו יחסי מין בתקופת המחקר היו בעלי סיכון גבוה יותר להדבקות בווירוס מאשר סטודנטים שדיווחו על היעדר חיים רומנטיים בכלל או על חיים רומנטיים המוגבלים לנשיקות והתגפפות בלבד.
מה הקשר בין מוסיקה לסקס?איך עושים כושר בהוליווד? מפתיםוגיניזמוס. זאת לא קללההמוח - איבר המין העיקרי שלנו"ממצאי המחקר מצביעים על כך שיחסי מין הינם אמצעי סביר להדבקות בנגיף ה-EBV", אמרה ד"ר דורותי ה. קרופורד, עורכת המחקר מאוניברסיטת אדינבורו, סקוטלנד.
רוב האנשים הבוגרים ברחבי העולם נדבקים בווירוס EBV שנשאר רדום בגופם למשך כל חייהם. ברוב המקרים, ההדבקות הראשונית אינה גורמת לסימפטומים מורגשים או נראים לעין, במיוחד במקרים בהם ההדבקות התרחשה בילדות.
בארצות מתפתחות לעומת זאת, רוב ההידבקויות בווירוס EBV מתרחשות רק בגיל הבגרות או בגיל ההתבגרות והסיכוי להופעת "מחלת הנשיקה" גבוה יותר. הסימפטומים המלווים את מחלת הנשיקה הם: חום, תשישות, כאב גרון ונפיחות בבלוטות הלימפה.
לדברי החוקרים "ממצאי המחקר עולה כי יתכן וצעירים הפעילים מינית עלולים להיחשף למינון גבוה יותר של הווירוס כתוצאה מנשיקות נלהבות ו"עמוקות במיוחד" או כתוצאה מהפרשת נוזלים מאיברי המין.
במידה ו"מחלת הנשיקה" מתפתחת כתוצאה ממינון גבוה יותר של הווירוס, אז החיסון יכול להצליח במניעת המחלה אפילו אם הוא רק יצליח להפחית את מינון הווירוס בגוף, ללא חיסון מלא".