חדשנות בהדסה: ריפוי מחלת לב בעוברים

בדיקה חדשנית לזיהוי בעיות רפואיות בלב איפשרה לאם החולה במחת הלופוס (זאבת) להביא לעולם תינוק בריא לחלוטין. התינוק החדש נולד עם לב בריא בדומה לאחיו בן השש אך בשונה מאחיו בן השמונה אשר נותח מיד לאחר לידתו לשם הכנסת קוצב לב לחזהו בכדי לעזור לליבו לפעום.

הבן הבכור של המשפחה נולד עם מחלת לב קשה אשר נבעה ממחלת הלופוס (זאבת) של האם. מחלה זו גורמת להתפתחות נוגדנים שתוקפים את המערכת החיסונית.

במהלך ההריון נוגדנים אלה עלולים לגרום למחלת לב בעובר בשל יכולתם לתקוף את רקמת הלב ולגרום לחסימת זרימת הדם בין קוצב הלב הטבעי של לב העובר לחדרי ליבו. שיעורי התחלואה והתמותה של עוברים אלה גבוהים ביותר.

בשנת 1998, אישה בת 32 מאזור ירושלים הסובלת מלופוס הגיעה להדסה כשהיא בשבוע 34 להריונה. לעובר היה קצב לב נמוך שהצריך בדיקות מיידיות. בבדיקות אקוגרפיה ואולטרה-סאונד של לב העובר נראה קצב לב של 40 פעימות לדקה במקום 160, אשר גרם כמעט לכשל לבבי מוחלט.

באותה תקופה, תינוקות אלו נזקקו להשתלת קוצב לב בכדי להסדיר את קצב פעימות ליבם. התינוק נולד בניתוח קיסרי ומיד חובר לקוצב לב חיצוני. 10 ימים לאחר מכן הושתל קוצב לב קבוע בחזהו של התינוק והוא שוחרר בריא לביתו.

טיפול זה בוצע לפני 8 שנים, לפני שהושלם פיתוח בדיקת הקינטו-קרדיו-גרם העוברית. בדיקה זו מבוססת על בדיקת א.ק.ג. של האם, ומאפשרת לרופאים לנתח את קצב הלב של העובר ולראות את זרימת הדם שלו בצורה מדויקת.

בעזרת הבדיקה יכול הצוות הרפואי לאבחן מספר רב של מצבים רפואיים לבביים, ובכללם שינויים לבביים בעובר הקשורים למחלת לופוס של האם. הגילוי המוקדם מאפשר טיפול בחסימות בלב העובר, לפני שהן נעשות בלתי הפיכות.

ההורים המודאגים חששו להביא עוד תינוק לעולם בשל הסיכון למחלת לב דומה, אך בעצת הרופאים הרו בפעם השנייה בשנת 2000. בהריון זה, עקבו הרופאים אחרי התפתחות העובר החל מהשבוע ה-14.

בשבוע ה-18 להריון נראה הסימן הראשון לחסימה בלב העובר. חסימה זו טופלה תרופתית באופן מיידי ומצב ליבו של העובר חזר לנורמה תוך מספר ימים. מספר חודשים לאחר מכן, ילדה האם תינוק עם לב בריא שלא מצריך קוצב לב.

זו היתה הפעם הראשונה בה טיפול תרופתי באם מנע התפתחות של מחלה מסכנת חיים בעובר. לאחרונה, האם הרתה שוב, עברה את אותה הפרוצדורה וילדה תינוק בריא נוסף.

פרופ' ריין ושותפיו, ד"ר אורי אלהלל, גניקולוג, ד"ר זאב פרלס וד"ר גברי שגיא מהיחידה לקרדיולוגית ילדים וד"ר דרור מבורך מומחה ללופוס ורופאים נוספים, הובילו את המחקר הבסיסי אשר הביא למחקר תרופתי קליני.

לאתר בית החולים הדסה

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר