"בני אדם זוכים ליחס גרוע מחיות"

בכנס של המרכז לאתיקה במשכנות שאננים, שנערך בנושא דילמות אתיות בניסויים קליניים, אמר פרופ' עמוס שפירא, ראש הקתדרה למשפט ואתיקה ביו-רפואית באוניברסיטת תל אביב וחבר הועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני-אדם, כי: "בני אדם זוכים ליחס גרוע מחיות בניסויים קליניים. באשר לניסויים בחיות, יש חוק, לגבי בני אדם, יש רק תקנות, עדיין לא הספיקו לחוקק חוק לניסויים בבני אדם..."

פרופ' שפירא הדגיש בהתייחסו למצב בישראל: "אין אצלנו שום בקרה לאחר אישור ניסוי במהלך ביצועו. אין מעקב, אין ניטור ואין שום בדיקה וחקירה שתמנע את הנושא הכספי, תמריצים ופיתויים בלתי הוגנים".

עוד ציין כי כללי הלסינקי אינם הדבר המתקדם והמפותח ביותר: "יש כיום מסמכים מפורטים יותר, ומתקדמים יותר באיחוד האירופאי. כדאי שאלו העוסקים בנושא יכירו גם הסכמים אלו ולא יחזרו שוב ושוב רק על הלסניקי".

בכנס זה של המרכז לאתיקה, טען פרופ' אבינועם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית ומנהל תחום אתיקה במרכז לאתיקהכי יש בעיה חמורה בפרסום מחקרים קליניים: "חברות התרופות מעלימות מידע שלילי, מפרסמות נתונים חלקיים, מאלצות את הרופאים להתחייב לסודיות בנוגע לתוצאות המחקרים שהם עורכים".

עוד טוען פרופ' רכס כי "חברות התרופות לא מרמות בדאטה, אבל הן שואלות שאלות כך שמראש התוצאות יהיו טובות... יש מניפולציות בדאטה. לדאטה חיובי יש סיכויים פי שלוש להתפרסם מאשר דאטה שלילי. את האינפורמציה השלילית מחביאים מתחת לשולחן ולא מפרסמים."

עוד נאמר בכנס כי למרות הבעיות האתיות הקשות הנובעות מן המחקרים הקליניים, הם נחוצים לפיתוח המדע. מדינת ישראל משקיעה בכל שנה 14 מיליון שקלים בלבד בניסויים קליניים ובכך משאירה את הדלת פתוחה לחברות התרופות לממן מחקרים בישראל בתקציבים גבוהים בהרבה וכמות הניסויים ירדה ביותר מ 30% בשנים האחרונות.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר