יותר לחץ דם וסוכרת לערבים

האוכלוסייה הערבית בישראל, מוסלמית ברובה (80%), מהווה כחמישית מאזרחי המדינה.

כרבע מאוכלוסייה זו היה ללא כיסוי ביטוחי בעידן שלפני חוק ביטוח הבריאות הממלכתי. בעקבות החקיקה, צפוי היה לחול שיפור הדרגתי בבריאות האוכלוסייה הערבית.

למרות זאת, עדיין קיימים פערים משמעותיים במדדי הבריאות בין ערבים ויהודים בישראל; תוחלת החיים של הערבים אזרחי המדינה נמוכה יותר, ונצפים אצלם שיעורי תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי-דם גבוהים מהשיעורים בקרב יהודים.

מחקר שערכה ד"ר עפרה קלטר-ליבוביץ', מהיחידה לאפידמיולוגיה של מחלות לב וכלי-דם, מכון גרטנר, תל-השומר, ושמומן ע"י המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, נועד לספק מידע על גורמים העשויים להסביר פערים בתחלואה הקרדיווסקולארית (מחלות לב וכלי דם) בין שתי האוכלוסיות.

מטרות המחקר היו לאמוד את הידע והמודעות לגורמי סיכון למחלות לב וכלי-דם בקרב ערבים ויהודים, להעריך את השימוש בשירותי בריאות לצורך מניעה של מחלות לב וכלי-דם ולכמת את ההמצאות של גורמי סיכון (מאובחנים ובלתי מאובחנים) ואת איזון גורמי הסיכון המאובחנים בשתי האוכלוסיות.

אוכלוסיית היעד של המחקר היתה אוכלוסייה עירונית (ישובים של מתחת ל-2,000 נפש) בנפת-חדרה. אוכלוסית המדגם כללה 882 גברים ונשים, מתוכם 440 ערבים, ו-442 יהודים; 441 גברים ו441 נשים. חציון הגיל של משתתפי המחקר היה 46 שנים (טווח: 26-67).

ידע ומודעות. גורמים נפשיים (לחץ ומתח נפשי) הוזכרו בתדירות הגבוהה ביותר (55%) ע"י משתתפי המחקר, יהודים וערבים, כקשורים בסיכון מוגבר למחלת לב.

בתדירות נמוכה מזו, הוזכרו גורמים הקשורים לאורח-חיים: עישון (48%), תזונה לקויה (42%), חוסר פעילות גופנית (21%) והשמנה (18%). גורמי הסיכון הקלאסיים: היפרליפידמיה (יתר שומן בדם), יתר לחץ-דם וסוכרת, הוזכרו בתדירות הנמוכה ביותר (6%-12.5%). לא הודגמו פערים במודעות לגורמי סיכון בין שתי האוכלוסיות.

קידום פעילות-גופנית. שעור נמוך של משתתפים דיווחו שרופא/אחות המליצו להם אי-פעם לעסוק בפעילות גופנית.

גם בקרב הסובלים מהשמנת-יתר או סוכרת, היכן שהפעילות הגופנית מהווה חלק חיוני מהטיפול, פחות ממחצית דיווחו על קבלת המלצה לעסוק בפעילות גופנית, ללא הבדל בין ערבים ויהודים.

גורמי סיכון קלאסיים הניתנים לשינוי: הימצאות, טיפול ואיזון

עישון. 62% מקרב הגברים הערבים דיווחו על עישון סיגריות, ו-17.7% נוספים דיווחו על עישון בעבר. השעורים המקבילים בקרב גברים יהודים היו 33.9% ו-25.8%, בהתאמה.

בקרב הגברים שדיווחו על עישון בהווה או בעבר, חציון מספר שנות הקופסה בערבים היה 32 שנים, לעומת 23.5 ביהודים.

בנשים נמצאה תמונה הפוכה: 6.4% מהנשים הערביות דיווחו על עישון סיגריות, בהשוואה ל22.2% מהנשים היהודיות. כ-40% מקרב המעשנים, דיווחו על קבלת המלצה ע"י רופא/אחות להפסיק לעשן, ללא הבדל בין יהודים וערבים.

סוכרת. שעור הימצאות סוכרת מאובחנת (על פי דיווח-עצמי ו/או טיפול תרופתי) היה 16.4% בקרב ערבים בהשוואה ל-7.3% ביהודים.

איזון הסוכרת בקרב חולי סוכרת ערבים היה גרוע מאשר ביהודים, למרות דיווח על תדירות דומה של ביקורים אצל הרופא הראשוני, קבלת ייעוץ תזונתי, ושעור דומה של נטילת תרופות לטיפול במחלה.

שיעור הימצאות סוכרת שאינה מאובחנת (על פי ערך גלוקוז בצום הגבוה מ-126 מ"ג/ד"ל) עמד על 2.7%, ללא הבדל מובהק בין שני המגזרים.

יתר לחץ-דם. שעור הימצאות יתר לחץ-דם מאובחן (על פי דיווח-עצמי ו/או טיפול תרופתי) היה 18.6% בקרב הערבים ו-21.8% בקרב היהודים.

משתתפים ערבים עם יתר לחץ-דם דיווחו על מספר גדול יותר של ביקורים אצל הרופא הראשוני בהשוואה למשתתפים היהודים עם יתר לחץ-דם.

לא נמצא הבדל מובהק בין ערבים ויהודים בטיפול התרופתי ביתר לחץ-הדם. פחות ממחצית מהמשתתפים הסובלים מיתר לחץ-דם מאובחן נמצאו מאוזנים, ללא הבדל מובהק על פי מגזר. שיעור המצאות ערכי לחץ-דם מוגברים (ערך הגבוה מ-140/90 מ"מ כספית) בקרב משתתפים שאינם מאובחנים כסובלים מיתר לחץ-דם היה גבוה יותר בקרב ערבים בהשוואה ליהודים.

דיסליפידמיה (יתר שומן בדם). שעור ההימצאות של היפרליפידמיה (על פי דיווח-עצמי ו/או טיפול תרופתי) היה 19.8% בקרב הערבים ו-20.9% בקרב היהודים.

משתתפים ערבים עם היפרליפידמיה דיווחו על מספר גדול יותר של ביקורים אצל הרופא הראשוני בהשוואה למשתתפים היהודים עם היפרליפידמיה.

פחות מ-60% מהמשתתפים עם היפרליפידמיה דיווחו על קבלת ייעוץ תזונתי, וכשליש דיווחו על קבלת טיפול תרופתי להיפרליפידמיה, ללא הבדל על פי המגזר.

כמחצית מהמשתתפים הסובלים מהיפרליפידמיה מאובחנת היו בעלי ערך LDL-C בתחום המטרה, ללא הבדל מובהק על פי מגזר.

בקרב המשתתפים שלא דיווחו על היפרליפידמיה, שעור ההימצאות של ערך LDL-C הגבוה מ-160 מ"ג/ד"ל היה 5.1% בערבים ו-6.9% ביהודים; שעור ההמצאות של ערך HDL-Cהגבוה מ-40 מ"ג/ד"ל היה 32.8% בערבים ו- 23.7% ביהודים; ושעור ההמצאות של ערך טריגליצרידים הגבוה מ-200 מ"ג/ד"ל היה 11.9% בקרב הערבים ו-4.3% ביהודים.

ממצאי הסקר מצביעים שלא קיימים פערים בידע ובמודעות לגורמי סיכון למחלות לב וכלי-דם, אך רמת המודעות לגורמי הסיכון הקלאסיים: יתר לחץ-דם, היפרליפידמיה וסוכרת, נמוכה בשני המגזרים. שעור נמוך בשני המגזרים דיווח על קבלת המלצות לאורח-חיים בריא: הפסקת עישון וביצוע פעילות גופנית סדירה.

"הדגמנו הימצאות גבוהה של מספר גורמי סיכון קלאסיים הניתנים לשינוי/טיפול באוכלוסייה הערבית", מסכמים החוקרים, "רק כמחצית מהמשתתפים בעלי היפרליפידמיה או יתר לחץ-דם, יהודים וערבים, נמצאו מאוזנים.

סוכרת שכיחה יותר באוכלוסיה הערבית, ושיעור בעלי סוכרת הבלתי מאוזנת בקרבה גבוה יותר מאשר ביהודים. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בטיפול התרופתי ביתר לחץ-דם, סוכרת ודיסליפידמיה בין שני מגזרי האוכלוסייה.

בקרב אלה שאינם מאובחנים כבעלי גורמי הסיכון, השכיחות של ערכי לחץ-דם מוגברים ושל דיסליפידמיה גבוהה יותר בקרב הערבים בהשוואה ליהודים".

המלצות החוקרים. ממצאי הסקר מצביעים על צורך בהגברת פעולות אפקטיביות לקידום אורח חיים בריא ושיפור הטיפול בגורמי סיכון למחלות לב וכלי-דם בשני מגזרי האוכלוסייה.

בנוסף, ממליצים החוקרים, יש להעריך את התועלת מהפעלת תוכנית ייעודית ומובנית לגילוי מוקדם ולטיפול בגורמי סיכון למחלות לב וכלי-דם, על מנת להפחית מעומס התחלואה הקרדיווסקולארית באוכלוסייה הערבית.

מניעה וטיפול אפקטיבי בגורמי סיכון תסייע לצמצום פערי הבריאות, ויש לה פוטנציאל לריסון העלויות הגבוהות הנובעות מתחלואה זו באוכלוסיה הערבית.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר