תוצאות המעקב המיוחד המתנהל בשש השנים האחרונות במדינת ישראל, התפרסמו לאחרונה בעיתון היוקרתי JAMA, ביטאון איגוד הרופאים בארה"ב. מהפרויקט עולה כי נצפתה ירידה דרמטית בתחלואה מדלקת כבד נגיפית על ידי חיסון פעוטות בגילאי 18 ו-24 חודשים. בעקבות החיסון קטנה המחלה בקבוצת גיל המחוסנים ובכל קבוצות הגילים האחרים. על רקע דברים אלה חוזר משרד הבריאות ומדגיש לציבור ההורים להקפיד כי ילדיהם יקבלו את החיסונים במועד.
פרויקט המעקב הייחודי התבצע בשיתוף פעולה מוצלח בין משרד הבריאות, היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון, והמרכז הרפואי הדסה. בפרויקט השתתפו פרופ' רון דגן, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון, היחידה למחלות כבד במרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית בראשותו של פרופ' דניאל שובל יחד עם ד"ר יפה אשור, ושרותי בריאות הציבור בראשות ד"ר אלכס לבנטל יחד עם ד"ר אמיליה אניס וד"ר פול סלייטר.
מספר המקרים המדווחים בישראל הינם 2,000 עד 4,000 ויותר מקרים של דלקת כבד נגיפית מסוג A בכל שנה. שלמות הדו"ח אינה מלאה ולכן מדובר על הערכת פחת. המעקב הארצי אחר התחלואה התבסס על דיווחים ללשכות הבריאות על ידי רופאים ומעבדות. במחוז ירושלים נעשה המעקב באמצאות תשתית דיווחים פעילה ומעקב מעבדתי שאפשר זיהוי כל החולים על סמך בדיקות דם.
מחלת הכבד הנגיפית A היא מחלה זיהומית והנגיף מועבר בדרך כלל באמצעות צואת תינוקות ומזון ו/או מי שתייה מזוהמים במי ביוב. מחלה קשה זו הייתה קשורה באשפוזים רבים, עייפות, ירידה במשקל והיעדרות ממושכת מעבודה ופעילויות אחרות. חלק מהחולים נזקק להשתלת כבד וחלק קטן אף נפטר כתוצאה ממחלה זו. ההחלמה מהמחלה איטית ומלווה בעייפות וחולשה עם אובדן ימי עבודה ונזק כלכלי.
עד שנת 1999 נע שיעור התחלואה בישראל בין פי חמש ועד פי 10 בהשוואה לארצות המפותחות במערב אירופה ובצפון אמריקה. באוכלוסיה הלא יהודית בישראל היה שיעור התחלואה גבוה פי 1.5 בהשוואה לאוכלוסיה היהודית.
ישראל תחילה
צוות היועצים ושירותי בריאות הציבור הבינו שעיקר הפצת הנגיף הינו על ידי פעוטות, בעיקר בגילאי שנה עד ארבע שנים, שאצלם הזיהום נפוץ, אך בניגוד לילדים מבוגרים יותר ובוגרים, הזיהום איננו מלווה בדרך כלל בסימני מחלה ולכן לא ניתן לזהות את הילדים המפיצים את הנגיף. בעקבות התחלואה הגבוהה בישראל ומתוך הנחה שפעוטות וילדים הינם מפיצי המחלה העיקריים, הוחלט שישראל תהיה המדינה הראשונה בעולם שתשתמש בחיסון לביעור המחלה בתינוקות בקנה מידה לאומי.
המלצת צוות ההיגוי התבססה על ההנחה שעל ידי צמצום מעבירי המחלה בתינוקות (שהם מעבירי המחלה העיקריים), ניתן יהיה לצמצם באופן משמעותי את שיעורי התחלואה גם בגילאים אחרים כולל במבוגרים. המדובר בחיסון חדש שאושר לשימוש בעשור האחרון. הוחלט שהחיסון יינתן לפעוטות בשתי מנות (מנה ראשונה בגיל 18 חודשים ומנה שנייה בגיל 24 חודשים).
התכנית שנתקבלה על ידי ראש שירותי בריאות הציבור ובתמיכת ועדת ההיגוי לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות, החלה ביולי 1999 ונכנסת כבר לשנתה השישית, כאשר למעלה מ-90 אחוזים מכלל הפעוטות בישראל קיבלו את החיסון מידי שנה. בעקבות זאת ירדה רמת התחלואה ביותר מ-95 אחוזים, לא רק בקרב מקבלי החיסון, אלא גם בכל שאר קבוצות הגיל עד גיל 65 ומעלה.
בשנים 2004-2002 דווח למשרד הבריאות על פחות מ-150 מקרים בשנה בהשוואה לאלפי מקרים עד שנת 1999. לא נצפו מקרי מוות מדלקת נגיפית A ואף מחוסן לא נזקק להשתלת כבד. במקרים בהם כן נצפתה הדלקת מסוג A, התברר כי אותם חולים לא קיבלו את שתי המנות המומלצות, תשעה מהם קיבלו מנה אחת והרוב הגדול לא קיבל חיסון כלל.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)


