לחץ בעבודה, התקף אפילפטי - אין קשר

מעבידים רבים חוששים להעסיק עובדים החולים במחלת אפילפסיה, מחשש שסביבת עבודה תובענית ולחוצה תגרום להתפתחות התקפים אפילפטיים בקרב העובדים, אולם מחקר ישראלי חדש מבטל הנחה זו, המתבססת בעיקר על דיעות קדומות.

בראש המחקר עמד ד"ר שלמה משה, משירותי בריאות מכבי, מומחה ברפואה תעסוקתית, מהחוג לחוג לרפואה סביבתית ותעסוקתית במסגרת ביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א.

"הרקע למחקר", מספר ד"ר משה, "הוא בג"ץ שהוגש נגד הצבא בתחילת שנות ה-90 על ידי חייל שדרש מצה"ל לממן לו בדיקות EEG, בגלל שבילדתו סבל מאפילפסיה.

בדו"ח שהוצאתי אז, בחנתי לראשונה את הסוגיה, ובדקתי האם שיבוץ מתגייסים עם עבר של התקפי אפילפסיה או התכווצויות (פרכוסי חום לדוגמא), בתקופה של שש שנים ויותר טרם השירות, פוגע בבריאותם של המתגייסים. הישוותי בין לוחמים ובין חיילי מנהלה, והממצאים אז העלו שאין שום הבדל בנטייה לחוות התקפים במהלך השירות".

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום אפילפסיה ילדים
פורום אפילפסיה - תמיכה
פורום מחלות מקצוע-רפואה תעסוקתית
פורום שבץ מוחי (נוירולוגיה)
פורום התפתחות הילד

"לאנשים יש דיעות קדומות רבות אודות חולי אפילפסיה", התייחס ד"ר משה לממצאי המחקר החדשים, שהתפרסמו בכתב העת הבינ"ל Epilepsia, "ולכן החולים חייבים ללמוד להסתיר את דבר מחלתם. הדבר הופך לבעיה כאשר אותם חולי אפילפסיה מנסים להתקבל לעבודה, מאחר ומרבית המעבידים נוטים שלא להעסיק אדם החולה באפילפסיה.

"רופאי תעסוקה רבים שואלים כבר זמן רב - מהם הסיכונים האמיתיים שעומדים בפני חולי אפילפסיה בסביבת העבודה? המחקר שלנו משיב על כך", המשיך ד"ר משה.

"את המחקר הזה יזמנו בתחילת שנות ה-2000, וניתן לומר שהטריגר לו הוא גם אזרחי וגם צבאי. הוא בחן נתונים של חיילים בעלי רקע של התכווצויות או אפילפסיה, כאשר במחקר נבדקה הישנות ההתקפים יחסית לעיסוק בצבא ולחומרת המחלה".

המחקר, הגדול מסוגו אי פעם, בחן במשך למעלה משלוש שנים את נתוניהם של למעלה מ-300 אלף אנשים ללא אפילפסיה, והישווה אותם עם נתוני 1,600 חולי אפילפסיה בצה"ל.

לכתבות נוספות על אפילפסיה:
אפילפסיה בילדים - חיים בצל ההתקף
10 עובדות על אפילפסיה
מיליארד חולים נוירולוגיים בעולם
"האם אקבל התקף אפילפסיה בצבא?"
"צה"ל אחלה, אבל חושב שאני מצורעת"

החוקרים בחנו את שעור התקפי האפילפסיה של החולים על רקע סוג השירות בצבא - החל מעבודה משרדית, דרך עבודת כפיים, כחיילי אחזקה, וכלה בשירות צבאי כלוחם.

"מצאנו כי סוג העבודה לא השליך על הסיכוי של החולים לחוות התקף אפילפטי כלל. הסמן החזק ביותר להתפתחות התקף חוזר הינו מימד הזמן - יש משמעות רבה למועד ההתקף האחרון שעברו החולים. חולים שחוו את ההתקף האחרון שלהם לפני למעלה מחמש שנים יכולים להיות שקטים יחסית.

"נקודה שנייה שעולה מהמחקר, היא שיש שעור מוגבר יותר במקצת - פי 1.3 יותר התקפים או אירועי התכווצויות, אצל לוחמים שאין להם רקע של מחלת האפילפסיה, לעומת חיילי מנהלה ותחזוקה.

"הוכחנו שאנו מסוגלים, ברמת וודאות די גבוהה, לזהות את הסיכויים של אנשים לחוות התקף אפילפטי חוזר", אמר ד"ר משה. "למשל, ניתן לקבוע ברמת וודאות גבוהה שאדם בוגר שחווה את ההתקף האחרון שלו כאשר היה ילד, לא יחווה התקפים נוספים בחייו".

"ממצאי המחקר נותנים לרופא תעסוקתי כלים כשהוא צריך לקבל החלטה לגבי רמת הפעילות של עובדים. זה כלי שיכול לחזות בצורה סטטיסטית, בתוך קבוצת החולים, את הסיכוי לחוות התקף אפילפטי או התקף התכווצויות".

המסר שצריך לחדור מהמחקר, מבחינתו של ד"ר משה, הוא שהממצאים חייבים לחלחל בקרב הציבור הרחב כדי להזים דעות קדומות אודות חולי אפילפסיה: "אין השפעה לאופן העיסוק של חולה אפילפסיה על הנטייה שלו לסבול מהתקפים".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר