בפרק הראשון של סדרת סרטן השד הוסבר על המחלה, על הגורמים המגבירים את הסיכון ללקות בה, ועל השלבים בה. פרק זה ידון בבדיקות לאבחון המחלה.
סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל.
כ-4,000 נשים מאובחנות בישראל מדי שנה, כלומר, אחת מתוך כשמונה נשים עלולה לחלות במהלך חייה ב
סרטן השד.
המחקרים מראים כי כאשר מאבחנים את המחלה בשלביה המוקדמים, כ-90% מהנשים נרפאות ממנה. זאת לעומת אחוזים נמוכים של ריפוי בקרב נשים שאובחנו בשלבים המתקדמים של המחלה.
אבחון סרטן השד נעשה באמצעות שלוש שיטות נפוצות כיום: שיטת המישוש, שיטת ה
ממוגרפיה ושיטת ה
אולטרה-סאונד. לעתים משתמשים גם בבדיקה חדשה יחסית שנכנסה לשימוש - ה-MRI.
למידע נוסף בנושא סרטן השד ועוד, היכנסו לפורומים:פורום סרטן השדפורום גיל המעברפורום סרטן (אונקולוגיה) פורום כירורגית חזה, גידולי סרטן ריאות, גידולי ריאהפורום סרטן ורפואה משלימהבאבחון סרטן השד, קשה להצביע על בדיקה אחת שיכולה לתת את אחוז הניבוי הגבוה ביותר, משום שכל אחת מהשיטות נותנת מענה על אספקט אחר. המישוש,למשל, יכול לפספס אזור ש"רואה" בדיקת הממוגרפיה, והאולטרה-סאונד יכול לזהות אזורים של צפיפות רקמה, שהממוגרפיה יכולה לפספס.
שיטת המישוש. שיטה זו היא העתיקה והמוכרת לכולנו, והיא מבוצעת על ידי האישה או על ידי הרופא. רוב הגושים שמגלים במישוש הם לא גידולים, אלא ציסטות (גושים המכילים נוזלים) ללא סיכון גידולי.
הדמיה. הבדיקות שנערכות בהדמיה לגילוי סרטן השד הן ממוגרפיה ואולטרה-סאונד, והן מבוצעות בחלק נרחב מאוד מהאוכלוסייה. כל שנה נערכות כ-300 אלף בדיקות כאלו לאבחון סרטן השד - אין אף בדיקות הדמיה אחרות שנערכות בצורה נרחבת כל כך.
שיטת הממוגרפיה. ממוגרפיה אורכת מספר דקות, והיא אינה כואבת, למרות שבמהלכה מפעילים לחץ על השד. בדיקה זו נותנת את מירב המידע על השד.
מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה מגיל 50 ומעלה פעם בשנתיים. לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון - להן אם או אחות שחלו בסרטן - מומלץ לבצע את הבדיקה מגיל 40-49 פעם בשנה, או בהתאם להמלצת הרופא.
כיום ישנה הסכמה מקצועית בינלאומית, שבדיקת סריקה בממוגרפיה מאפשרת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים עוד בטרם נוצר גוש בשד הניתן למישוש, ושהיא מפחיתה את שיעורי התמותה בכ-30%.
אולטרה-סאונד. אצל כרבע מהנשים שעוברות ממוגרפיה, משלימים את הבדיקה בבדיקת אולטרה-סאונד שאורכת כעשר דקות ואינה מכאיבה.
מהות בדיקה זו היא סריקה באמצעות גלי קול בתדרים גבוהים, היוצרת תמונה של השד. שיטה זו יעילה במיוחד להבחנה בין ציסטה לבין גוש סולידי (מוצק), ולהערכת גודלו של הגוש. השיטה אינה יעילה בזיהוי גושים קטנים במיוחד.
סריקת אולטרה-סאונד מהווה אפשרות בדיקה חלופית אצל נשים מתחת לגיל 40, שסריקת ממוגרפיה אינה מתאימה להן בגלל המבנה הצפוף של השד.
לכתבות נוספות בנושא סרטן שד:תרמוגרפיה - גילוי מוקדם של סרטן השד "הטיפול הראשון לחולות סרטן שד"סרטן השד: דרוש יותר מידע על ממוגרפיהגלולות הריון - למניעת סרטן השד?סרטן השד: צמחונות לא מונעת תמותה אלודרם - שחזור שד מיידי בדיקת MRI. בדיקת MRI, הנקראת ממוגרפיה בתהודה מגנטית, היא בדיקה איכותית שמגלה
גידולים ברזולוציה גבוהה ביותר. היא נותנת תמונה תלת ממדית של השד באמצעות תהודה מגנטית. זה אמצעי רגיש יותר מממוגרפיה לאבחון מצבים חריגים ברקמות רכות.
השימוש בתהודה מגנטית לאבחון גידולים בשד מאפשר קבלת מידע חשוב, המשלים את התוצאות שהתקבלו באמצעי האבחון הראשוני (בדיקת ממוגרפיה רגילה).
מה צופן לנו העתיד באבחון סרטן השד? בעתיד הרופאים עשויים להשתמש ברפואה גרעינית, כלומר, בבדיקות בהן יזריקו חומר, ויבדקו האם הוא מתרכז בגידול. בעבר ניסו לפתח בדיקות כאלו שלא צלחו.
לסיום, שלוש הבדיקות הנעשות כיום לכלל האוכלוסייה לגילוי
סרטן השד, ללא בדיקת ה-MRI שזמינה פחות, מאפשרות גילוי מוקדם ברוב רובם של המקרים – אז נשים, אל תמנעו, נצלו אותן ותצילו את חייכן!
לפרק הראשון בסדרת סרטן השד, לחצו כאןלפרק השלישי בסדרת סרטן השד, לחצו כאןלפרק הרביעי בסדרת סרטן השד, לחצו כאן