בפרק השני של סדרת סרטן השד הוסבר על שיטות אבחון
סרטן השד השונות: מישוש, ממוגרפיה, אולטרה-סאונד ו-MRI. פרק זה יתמקד בבדיקת הביופסיה.
סרטן השד הינו, כידוע, אחת המחלות הממאירות השכיחות בישראל ובעולם המערבי. קרוב ל-4,000 נשים מאובחנות כלוקות ב
סרטן זה מדי שנה בישראל.
גורמי המחלה הידועים נחלקים לשלוש קבוצות: גורמים תורשתיים (היסטוריה משפחתית מעלה את הסיכון ללקות במחלה פי חמש) גורמים אישיים (דוגמת
השמנת יתר, קבלת מחזור בגיל מוקדם ועוד) וגורמים סביבתיים (דוגמת
תזונה,
עישון ועוד).
פרופ' יהודה אדלר, מנהל בית חולים משגב לדך: "למרות שעדיין לא נמצאו דרכים למניעת המחלה, ידוע כי ככל שהגידול מתגלה ומטופל בשלב מוקדם יותר, עולים סיכויי ההחלמה ומגיעים לכ-90% ומעלה".
למידע נוסף בנושא ביופסיה, סרטן השד ועוד, היכנסו לפורומים:פורום סרטן השדפורום גיל המעברפורום סרטן (אונקולוגיה) פורום כירורגית חזה, גידולי סרטן ריאות, גידולי ריאהפורום סרטן ורפואה משלימה
מה זו ביופסיה לגילוי סרטן השד? ביופסיה היא לקיחת דגימה מהשד. מבצעים אותה לאחר שהאישה עברה בדיקות לגילוי סרטן השד באמצעי הדמיה כגון מישוש, ממוגרפיה ואולטרה-סאונד, מהן עלה ממצא מדאיג שמצריך בדיקה מעמיקה יותר.
רק לאחר לקיחת דגימה מהממצא ובירור היסטולוגי (כלומר בדיקת הרקמות על ידי פתולוג), ניתן יהיה לאבחן אם מדובר בסרטן השד או לא. חשוב לציין שרוב המקרים, הגידולים המתגלים באמצעי ההדמיה מאובחנים בביופסיה כשפירים, ורק כ-30%-35% נמצאים ממאירים.
במשך שנים רבות היתה הביופסיה, שבוצעה על ידי ניתוח, השיטה היחידה באמצעותה ניתן היה להגיע לאבחון היסטולוגי מלא של גידול. אולם לביופסיה על ידי ניתוח מספר חסרונות: בדומה לכל פרוצדורה ניתוחית היא מתבצעת בהרדמה כללית, וכרוכה באחוז מסוים של סיבוכים בשל ההרדמה והזיהום היכול להיווצר.
כמו כן, ביופסיה ניתוחית מותירה צלקות חיצוניות הגורמות לעיוותים קוסמטיים וצלקות פנימיות המקשות על המעקב אחרי סרטן השד בעתיד.
בהתחשב בעובדה שמרבית התוצאות של הביופסיה מעידות כאמור על גידול שפיר בלבד, פותחו מאז שנות ה-80 טכניקות חדישות מדויקות, אך פחות פולשניות.
טכניקות חדישות אלו מאפשרות ביופסיית שד דרך העור, המתבצעת באופן אמבולטורי (ללא אשפוז), בהרדמה מקומית בלבד ובחתך עורי של שניים עד שלושה מ"מ, אשר דרכו מוחדרת מחט.
כמות הרקמה הנלקחת בביופסיה זו קטנה יחסית בהשוואה לביופסיה ניתוחית, אך יעילותה בהשגת תוצאות, משתווה לביופסיה הניתוחית.
הביופסיה על ידי מחט מתבצעת תחת הדמיה של אולטרה-סאונד או ממוגרפיה. היא נעשית על ידי מחט בעובי בינוני ותחת אלחוש מקומי, ולכן לא כואבת אולם עלולה לגרום לחוסר נעימות.
לכתבות נוספות בנושא סרטן שד:תרמוגרפיה - גילוי מוקדם של סרטן השד "הטיפול הראשון לחולות סרטן שד"סרטן השד: דרוש יותר מידע על ממוגרפיהגלולות הריון - למניעת סרטן השד?סרטן השד: צמחונות לא מונעת תמותה אלודרם - שחזור שד מיידי מהם שלבי ביצוע הביופסיה?1. ראשית, בוחנים היטב את הבדיקות לאבחון סרטן השד שעברה המטופלת (כגון
ממוגרפיה ואולטרה-סאונד), ומחליטים האם יש ממצאים מסוכנים שמצריכים לקיחת ביופסיה מהשד.
2. מציאת המטרה בתוך השד בעזרת הדמיית אולטרה-סאונד או ממוגרפיה, וקביעת מיקום כניסת המחט.
3. ביצוע הרדמה מקומית, ולאחריה חיתוך קטן בגודל של 2-3 מ"מ, דרכו תוחדר המחט.
4. החדרת המחט דרך החיתוך ולקיחת הדגימה.
5. סגירת החתך על ידי פרפריות וחבישת המקום.
6. נטילת הדגימה לפתולוגיה.
קבלת תשובה לביופסיה של השד לוקחת כשבוע. קיימות לכך מספר סיבות: האחת, משום שלעתים אין במרפאה שבה לוקחים את הביופסיה מכון פתולוגי, ולכן יש לשלוח את הבדיקה הרחק. השנייה, משום שבדרך כלל את הביופסיה צריכים לבחון שני פתולוגים שונים, והשלישית, היא שאם נמצא שהגידול סרטני, בוחנים עוד דברים אקוטיים לתכנון הטיפול.
התוצאות של הביופסיה נכונות בכמעט 100%. מדוע לא ב-100% בדיוק? משום שיתכן שמבצע הביופסיה לא לקח את הדגימה מהמטרה המדויקת, ואז התשובות שחזרו מהפתולוגיה לא הצביעו על סרטן, אף על פי שיתכן שהוא קיים.
לפרק הראשון בסדרת סרטן השד, לחצו כאןלפרק השני בסדרת סרטן השד, לחצו כאןלפרק הרביעי בסדרת סרטן השד, לחצו כאן