ישראל: פריצת דרך בטיפול בחולי סרטן

חוקרי הטכניון הצליחו לפתח שיטה חדשנית לחיזוי יכולתם של תאי דם לבנים להגיב כנגד תאי סרטן. השיטה החדשה מאפשרת יכולת חדשה לשפר את תגובת החולה למחלה. המחקר שאחראי לפיתוח השיטה התפרסם בגליונו האחרון של כתב העת המדעי "מולקולר סיסטמס ביולוג'י" (Mulecular Systems Biology), ואף נכלל ב"בחירת העורך" של כתב העת המדעי היוקרתי "סיינס".

יישום השיטה החדשנית בניסויי מעבדה שנערכו על דגימות מ-12 חולי סרטן, שיפר את תיפקודם של תאי הדם הלבנים אצל 10 מהם.

פרופ' יורם רייטר מהפקולטה לביולוגיה בטכניון: "כמה קבוצות בעולם מפתחות בשנים האחרונות גישה טיפולית חדשנית בתחום האימונותרפיה של הסרטן. בגישה זו לוקחים החוקרים והרופאים מהחולה תאי דם לבנים הנוצרים באופן טבעי כנגד התאים הסרטניים, מרבים אותם במעבדה לכמויות גדולות מאוד, ומחזירים אותם לגוף החולה. כך הם מנסים להשביח את המערכת החיסונית שלו. הבעיה היא שאצל רוב החולים אותם תאי דם לבנים לא מגיבים היטב מול התאים הסרטניים".

לשאלות על סרטן ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום סרטן השד
פורום סרטן (אונקולוגיה)
פורום כירורגית חזה, גידולי סרטן ריאות, גידולי ריאה
פורום סרטן ורפואה משלימה
פורום סרטן העור, מלנומה, נקודות חן

עד עתה לא היה ידוע מה גורם לכך שתאי הדם הלבנים שהוחזרו לגוף החולה לא מגיבים היטב מול התאים הסרטניים. הדוקטורנט כפיר עובד מהטכניון העלה השערה כי מה שמכתיב את הפעילות הזו הוא הרכב מסוים של תתי אוכלוסיות. אוכלוסיית תאי הדם הלבנים מורכבת ממספר רב מאוד של תתי אוכלוסיות שיש אינטראקציה ביניהן. לכל אחת מהן יש מעין "תעודת זהות" שמורכבת ממספר רב של סמנים חלבוניים הנמצאים על שטח הפנים של תאי הדם הלבנים.

כדי לאתר את תת האוכלוסיות הללו, אסף כפיר עובד, בשיתוף פעולה עם מכון אלה לטיפול במלנומה במרכז הרפואי שיבא בראשות ד"ר יעקב שכטר וד"ר מיכל בסר, אינפורמציה על יותר משישים סמנים שונים. כל תת-אוכלוסיה של תאי דם לבנים יכולה להציג קומבינציה שונה של סמנים ולפיכך מספר האפשרויות הוא אדיר. הדרך היחידה לפענוח אינפורמציה מורכבת זו מגיע מעולם מדעי המחשב. במחקר שולב צוות שזו מומחיותו, בתחום הביולוגיה המערכתית והביו-אינפורמטיקה שכלל את הדוקטורנטים ערן עדן ממכון ויצמן, מרטין אקרמן מהטכניון ואת החוקרים ד"ר יעל מנדל- גוטפרוינד מהפקולטה לביולוגיה בטכניון ופרופ' אורי אלון ממכון ויצמן. ערן עדן וכפיר עובד פיתחו אלגוריתם אשר חיפש את המשותף לתרביות אשר מגיבות לגידול הסרטני, בניגוד לאלה שלא מגיבות. כאמור, רק מחשב יכול לבצע זאת, שכן מדובר במיליוני קומבינציות שונות.

למאמרים נוספים בנושא סרטן:
מדריך מצולם: כל שיטות אבחון סרטן השד
השמנה בילדים: סכנת סרטן בהמשך החיים
בשר אדום גורם סרטן, ירקות מונעים אותו
ביופסיה לגילוי סרטן השד - מצילה חיים
וידאו: אובחן סרטן השד - מה עכשיו?

ואכן, המחשב הצליח לזהות תעודת זהות ייחודית המורכבת מחמש עד שבע סימנים, שבהתאם להימצאותם או היעדרותם משטח הפנים של תאי הדם - ניתן לנבא אם הם יגיבו לגידול הסרטני או לא. למרבית הסמנים פעילות ביולוגית הקשורה ביכולת התגובה של תאים חיסוניים אלו.

באמצעות האלגוריתם שפותח, נלקחו 90 דגימות מ-26 חולים והמחשב ביצע חיזוי בדרגת דיוק של יותר מ-90%, אם התרבית תגיב לגידול או לא. בהמשך נעשה במחקר צעד חשוב נוסף. החוקרים הצליחו להוציא מהתרבית, בהתבסס על האינפורמציה שקיבלו, תאים בעלי השפעה שלילית. במקביל הרבו את התאים בעלי ההשפעה החיובית. כאמור, אצל 10 מתוך 12 חולים הפכו התרביות מלא מגיבות למגיבות.

"מדובר בפריצת דרך ביישום של ביולוגיה מערכתית וביואינפורמטיקה להבנת תהליכים ביולוגיים מורכבים", אומר פרופסור רייטר. "נרשם פטנט ועתה נבדקת האפשרות ליישום רפואי של השיטה". כשלושים חולים כבר טופלו בשיבא בטכנולוגיה של בידוד תאי הדם הלבנים מהגידול והחזרתם אחר כך בכמות גדולה עם תוצאות ראשוניות מאד מעודדות ולכן לטכנולוגיה של סלקצית התאים הלבנים המתאימים ביותר יש יכולת יישומית מיידית בבית חולים שיבא.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר