בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים רפואת ילדים»פורום פסיכולוגיה ילדים
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פסיכולוגיה ילדים

פורום פסיכולוגיה ילדים עוסק בנושאים: פסיכולוגית ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, גידול ילדים, ייעוץ חינוכי, בעיות התנהגות אצל ילדים, בעיות חברתיות בילדים, יחסים בין אחים, בחירת גן ילדים
מנהלי פורום פסיכולוגיה ילדים:
פז שפירא
לפרטים נוספים
יאיר סהר
לפרטים נוספים
 
אלה
 
15:29 31.10.14
לום, רציתי להתייעץ בעניין של ענישה- יש לי 2 בנות , הגדולה בת 6 והקטנה בת 4.5 , ביקשתי מהן לאסוף- הגדולה אספה והקטנה סירבה ולא שיתפה פעולה בכלל- נסינו לשכנע אותה, אבל שום דבר לא עזר. גם אחרי שהכנסתי אותה לחדר- היא אמרה:" אני רוצה לשחק ולא אוספת"
אז קניתי לגדולה הפתעה ולקטנה לא קניתי. אני בטוחה שזו לא הצורה לעונש- במה מענישים? כיצד מענישים? תודה
אולי יותר נכון לומר: מתעצל ללכת לשירותים ולכן בורח לו פיפי בתחתונים - רק בשעות הערות ורק פיפי, כלומר הלילה יבש וקקי הוא עושה בסדר גמור בשירותים.

גמול כבר שנה וחצי, הגמילה עברה חלק ובאמת בלי "בריחות" אבל לפני כחצי שנה התחיל להסתובב עם תחתונים רטובים, לא מוכן ללכת לשירותים גם כשמציעים לו, מתווכח ואומר ש"אין לי פיפי" או "אין לי כוח לעשות פיפי". וזה הולך ונהיה יותר רציני.

התחיל בספטמבר גן לילדי טרום חובה וחובה יחד, הוא כמעט הכי קטן בגן. בוגר מאד מבחינת יכולת התנסחות והבנה, כך שנראה שהוא פשוט מתעצל, חבל לו להפסיק משחק באמצע וללכת לשירותים אז בורח.

ניסינו מדבקות (מדבקה על כל יום של תחתונים יבשים וכל חמש מדבקות פרס), ניסינו בנעים, ניסינו בשכנועים, איימנו להחזיר לגן הישן - וכלום.

נא עזרתכם,
שלום אני אמא לילדה בת 8 שכבר הרבה זמן המצב בא והולך אבל מטופלת הומאופתי
להתנהגות של בכי הסיטרי וצעקות ודימוי עצמי נמוך ואומרת שככה הבנות בכיתה אומרות לה שהיא מטומטמת ומכוערת והיא לא,כן למרות שזאת הבת שלי אני אומרת שלא ומי שרואה אותה אומר לה כמה היא יפה והיא עונה לא נכון מכוערת.
האם לעצור טיפול הנוכחי ולעבור לטיפול פסיכולגוי האם צריך אבחון פסיכולוגי לא יודעת כבר מה לעשות יש נסיון עם בעיות קשב ורכוז אבל אני אובדת עצות על הצעד הבא.
המורה יודעת על המצב הילדה לא מכינה שיעורים ורוצה עונש ודורשת ממני להעניש אותה מה עושים?
שלום,
ברצוני לדעת איך להתייחס להתנגדות של בתי בת השנה וארבעה חודשים לכל מיני דברים, החלפת טיטול, יציאה מהאמבטיה (אלה בעיקר)..
אני מנסה לדבר איתה ולהסביר לה שחייבים להחליף טיטול, או למשל היום בבוקר היא ראתה את המחשב הנייד ורצתה "שירים במחשב", ובדיוק היא עשתה בטיטול והייתי חייבת להחליף לה, אז אמרתי לה שאם היא רוצה שירים במחשב אז אנחנו הולכים להחליף קודם טיטול ואחכ אשים לה שירים,
אני לא חושבת שהיא הבינה ש"אם ככה אז יהיה ככה"..
הייתי צריכה לקחת אותה בכוח והיא השתוללה ולא רצתה כלום.
רציתי לדעת איך להתייחס לזה כי היא התחילה להתנגד לדברים והיא מאוד מאוד עקשנית ולא מוותרת..
אודה לתשובה
 
תמר
15:16 22.10.14
האם לצחוק מדבר שילד עושה פוגע בביטחון העצמי של הילד?
 
תמר
14:57 29.10.14
 
אמא
12:52 28.10.14
שלום ,

בתי בת ה 12 החלה השנה חטיבת ביניים ורצתה להתקבל לכתה מסוימת. לאחר שעברה מבחן שובצה בכתה אחרת.

תחילה קיבלנו את הרושם שהיא לא התקבלה לכתה משום שלא היה מקום אח לאחר בירור התברר כי היא לא עונה על הקריטריונים לכתה הנחשקת (אך על פי שהיא מוכשרת ובעלת יכולות גבוהות)

. איך אבשר לה שאין היא מתאימה מבלי לפרוע ברגשותיה ובמוטיבציה להמשך?

תודה לעוזרים
 
חסוי
11:47 28.10.14
שלום,

מאיזה גיל ילד יכול להתקלח לבד ? (ללא עזרת והשגחת הוריו)

תודה
שלום,
אני פונה בנושא די רגיש וטרי.
לפני קצת יותר משבוע, התלוננה בתי בת השנתיים וארבעה חודשים שכואב לה ב"פיפוש". כשחזרה על אמירה זו שוב במקלחת, בעודי מסבנת את איזור איבר המין שלה, חשבתי שאולי מדובר בחבלה או בדלקת בשתן ולמחרת בבוקר התייצבתי איתה בקופת החולים. בדיקת השתן הייתה תקינה ולמחרת שלחנו גם תרבית שתן. גם בדיקה חיצונית של הרופאה לא הראתה כל אדמומיות או דבר אחר. טרם התקבלו תוצאות התרבית.
בסופ"ש האחרון, כאשר שאלתי אותה האם עדיין כואב לה הפיפוש, השיבה באמירה "שרה תיגע בפיפוש של רחל" (שם בדוי אך הכוונה לבתי). לילדה אין כל אינטראקציה עם אדם בשם זה ועד היום חזרה על משפט זה בעקביות כבר למעלה מ-4 פעמים. את שעות היום היא מבלה בגן או בנוכחותי בבית או מחוצה לו.
פניתי למנהלת הגן הפרטי (שנמצא בפיקוח משרד החינוך והבריאות) ושאלתי האם ישנה סייעת חדשה או מישהי שהגיעה להחליף באופן חד פעמי או כל אישה אחרת בשם זה שיכלה להיכנס לגן. כפי שציפיתי, תשובה הייתה שלילית. שאלתי גם האם יש ילד או ילדה הקרויים בשם זה. נעניתי בשלילה. הגן מרושת במצלמות והצוות נוכח שם באופן קבוע. בכל מקרה, בהצעתה של מנהלת הגן, נכנסתי עם בתי לגן ובחיוך רחב (ככל שיכולתי) ביקשתי מבתי שתראה לי מיהי "שרה". שיערתי שייתכן והיא קוראת למי מן הצוות בשם זה, למי מן הילדים או אפילו לבובה, או כל משחק אחר. שאלה זו לא העלתה דבר.
אני אובדת עצות בעניין זה. מחד, העובדה שבתי נקבה בשם של אדם שאיני מכירה וחזרה על אמירה זו , אינה נותנת לי מנוח. מאידך, איני רוצה להפוך זאת לעניין דרמטי עבור הילדה ובטוחה שעליי להיות ערה לנושא בעדינות. חשוב לי לציין, כי לא היו שינויים חריגים בהתנהגות הילדה. היא החלה ללכת לגן רק בגיל שנתיים וחודשיים (עד אז אני או הסבים שלה טיפלנו בה בבית) והיא עדיין בתהליך של הסתגלות. בבקרים היא נוהגת לומר "לא רוצה לגן" ולעיתים מסרבת לנעול נעליים, אך נכנסת ברצון ומגיבה בחיבה רבה לגננת ולסייעות. מדובר בילדה בעלת יכולת שפתית גבוהה ואוצר מילים רחב.
אני זקוקה לעצה כיצד להמשיך להיות ערה לעניין זה מבלי לעורר עניין מיותר אצל הילדה ובכלל כיצד להתייחס לאמירה זו.
נ.ב: עד כה תוצאות תרבית השתן טרם התקבלו. בתי ממשיכה להתלונן בעיקר כאשר אני מסבנת אותה בשעת הרחצה.
 
טל
03:30 26.10.14
שלום
יש לי שני ילדים הקטן בן ארבע ושמונה חודשים,והגדול בן שבע.
הקטן ישן איתנו עד בערך גיל שלוש,מעז הוא ישן בחדר משותף עם אחיו,אבל בא אלינו למיטה בלילה בין פעמיים לארבע פעמים בלילה.
כיום הם ישנים יחד בקומת שינה,על מזרונים.

אני בעריון בעוד ארבעה חודשים צפויה ללדת.ואני רוצה להפסיק את ההרגל שהוא בא אלינו למיטה. עם אני מתעוררת בזמן שהוא מגיע אני ישר אומרת לו לחזור לישון במיטה שלו,ועולה איתו למעלה נשארת איתו וכשהוא נרדם אני יורדת לחדר שלי.לא תמיד הוא משתכנע בצורה קלה אבל אני מתעקשת איתו. הבעיה שחש מספיק פעמים שאני ישנה ומתעוררת ואז מגלה שהוא כבר ישן איתנו,אנחנו מחזירים אותו ישן.
השיטה לא עובדת זה ככה כבר שמונה חודשים ככה ואין שיפור.כמובן שגם הסברתי לו לא לבוא למיטה של אמא ואבא ולקרוא לנו בלילה עם יש צורך,כי צפוף לנו ואנחנו לא ישנים טוב.
שום דבר לא עוזר.
מה עושים?
 
מור
09:10 28.10.14
הי,אותה בעיה הייתה אצלי...אמרנו לו-שנינו-אני ובעלי-בקול סמכותי-לא בא אלינו יותר למיטה.עבד מהפעם הראשונה.סוד-קול סמכותי מעט גבוהה ו2 הורים ביחד.
בהצלחה.
שלום

בני בכיתה ו' חזר הביתה ללא החומר לימוד במקצוע מסויים.
שאלתי - למה לא העתקת?
ענה: היא כל הזמן צורחת עליי, לא בא לי להעתיק ולא בא לי לעשות כלום אחרי שהיא מעצבנת אותי.

מצד אחד אני מבינה לליבו ומצד שני מצפה לבגרות כלשהיא שיבין שגם אם כועסים עדיין צריך לבצע את משימותיו בכיתה.

צריכה את הדרכתכם, מה לומר לו?

תודה
שלום,
יש לי בת בת 3 וחודשיים, לאחרונה החלה לבכות כמעט מכל דבר, מזה שנופל לה המוצץ ועד לזה שנשפך עליה מים.
בנוסף, בכל פעם בבית שהיא רוצה ללכת לקחת משהו מהחדר או לשירותים היא שואלת אותי כל הזמן אם מישהו צריך לבוא.
לא מובן לי השינוי בהתנהגות ואני ממש מתוסכלת. אשמח אם תוכלו לעזור לי.
תודה
שלום, בני בן כמעט שנה, עד לא מזמן היה חברותי לכולם אבל עכשיו התחיל לפתח העדפה לאנשים מסויימים ולא ברור למה למשל מאוד מחובר לחמי ולאמא שלי ובא אליהם לידיים אבל לחמותי ולאבא שלי לא למרות שהוא רואה ומשחק עם ארבעתם באופן שווה ובאותם זמנים. אציין שהוא מאוד חברותי, עם כולם הוא צוחק ומשחק אבל לא עובר לידיים של אף אחד מלבדם ורציתי לשאול מה יכולה להיות הסיבה לכך?
שלום
יש לי ילדה בת 4 אני אם חד הורית כבר שלוש שנים, ילדתי בקשר עם אבא שלה פעמיים בשבוע,
בשנתיים האחרונות אני מנהלת זוגיות ובשנה האחרונה בן זוגי מתגורר איתנו,
אני יודעת שביתי מאוד אוהבת אותו אך לפעמיים היא פשוט עושה בכוונה דברים שמכעיסים או שפשוט מתרחקת ממנו שהוא מנסה ליצור קרבה אליה.
אני רואה כמה זה מפריע לו וכמה הוא מנסה בדרכים שונות להגיע אליה.
מקניית צעצועים וזמן משחק ופשוט מנסה להתנהג כמו שאבא שלה אפילו לא מתנהג כלפייה.

האם יש דרך מסויים שאתם כפסיכולוגים ממליצים לנקוט?
 
מרינה
07:10 26.10.14
שלום, יש לי תינוק בן שנה וארבעץ מאז הלידה לישון לא היה הצד החזק שלו. היום הוא כבר ישן לילה שלם אבל מתעורר מאוד מוקדם. הוא הולך לישון בשמונה ועד לאחרונה היה קם בסביבות חמד. בשבועות האחרונים הוא השכם קום בארבע ולפעמים אחרי שלוש כבר היה מתחיל להתעורר. אני ובעלי עבדנו איתו שימשיך לישון במשך שלושה ימים. ביום הראשון נגשנו כל כמה דק ללטף ביום השני כבר בכה פחות וביום השלישי לא בכה וכבר התעורר בשש וחצי אבל עכשיו הוא שוב כל פעם מתעורר 10 דק לפני היום הקדם. מתעורר ומתחיל לבכות ולצרוח ( מה שלא היה קודם). זה ברור לי שזה בכי התנהגותי אבל אני לא יודעת עד כמה לבמשיך את זה. הוא נהיה פתאום נורא קפריזי גם בדבים אחרים אם לא נותנים לו את מה שהוא רוצה הוא מתיישב או נשכב וצורח ובוכהץ אני לא יודעת אם זה שלב שהוא פשוט בוחן את הגבולות ואז צריך להיות קשה איתו או שזו תגובה לתהליך שעשינו עם השינה. אני מפחדת לעשות לו איזושהי טראומה. בעלי מתעקש שהוא צריך לישון לפחות עד שש וחצי שבע אבל ממה ששמעתי מאמהות אחרים אם הוא ישן עד חמש זה מספיק....
שלום רב,
יש לי תינוק יחיד בן שנה ועשרה חודשים, כבר כמה חודשים ההתנהגות שלו השתנתה היה חייכן וצייתן נהיה מרדן, כועס עם התפרצויות זעם ובעיקר אלים (עדיין חמוד). הוא ילד מאוד חכם, חברותי, אהוב ואהוד, רגיש ומפרגן חום ואהבה כלפי אחרים, אך לפעמים נהיה מאוד עצבני ואלים ברמות כלפי ילדים ומבוגרים.הוא לא נחשף לאלימות ואחרים לא מחזירים לו. באופן יומי הוא נותן לי מכות בגוף ובפנים וזורק עלי חפצים, אחרי זמן קצר הוא מתחרט מצטער ומתחיל ללטף. הוא מבקר 4 ימים במשפחתון פרטי( השנה הוא לבד, בשנה שעברה היו 5 ילדים). לא מבינה מה מקור הזעם ואיך להתנהג איתו ?
בני בן 5, ילד מאוד רגיש ונבון. לפני שבוע וחצי נפטר סביו, אחרי חצי שנה של מלחמה בסרטן מוח אלים. הילד היה מודע למתרחש, ידע שהסב לא יחלים וראה אותו במהלך המחלה.
עם הודעת הפטירה- חל שינוי קיצוני בהתנהגות הילד. על כל (!!!) דבר ששואלים אותו/ אומרים לו / הוא אומר, תבוא שאלה המנוסחת עם המילים אולי ובסדר. לדוגמא- צחצחת שיניים? "אולי צחצחתי שיניים, בסדר?" בוא רגע - "אולי אני אבוא רגע, בסדר?" לכך מתלווה גם שאלת המשך- "אמא- מה שאמרתי קודם ומה שאמרתי לפני זה היה אולי מה שאמרתי, בסדר?"
השאלות הללו מגיעות באופן אובססיבי, מלוות בהמון תסכול במידה ולא עונים לו בתשובות ישירות- בכן ולא. מדובר בהתנהגות מילולית שחוזרת בהקשר לכל אינטראקציה וורבלית מולו- מול כל גורם, גם מול אחיו ואחותו התאומה.

האם זוהי תגובה הגיונית לאבל?
יש לציין, שעם ההודעה על האבל, הילד שאל המון שאלות עליהן ניסינו לענות בכנות ובצורה הטובה ביותר שיש ביכולתנו. הבהרנו לו שזה בסדר לשאול, ובסדר להרגיש והוא אכן מבטא- אך בצורה מסויגת- כאמור- "אמא, אולי אני עצוב כי סבא מת, בסדר?"

מה היא דרך התמודדות נכונה במצב כזה?

המון תודה.
בוקר טוב ושבת שלום לקוראי הפורום הנכבדים,
רציתי לשתף אתכם בחוויה שביתי בת ה 12 עברה ועוברת במהלך החודשים האחרונים.
מאז שהיא פגשה והכירה את ד"ר שרי גולדשטיין פרבר הילדה התחילה לפרוח.
ד"ר שרי גולדשטיין פרבר התברכה בגישה מיוחדת מאד לילדים ובני נוער.
ביתי התחברה אליה באופן מיידי, נותנת בה אמון מלא וזוכה למחויבות מלאה מצידה של ד"ר שרי גולדשטיין פרבר.
הטיפול הפסיכולוגי אצל ד"ר שרי גולדשטיין פרבר כרוך בפגישות פעמיים בשבוע אך לעולם אינו מסתיים כשמסתיימת הפגישה.
ד"ר שרי גולדשטיין פרבר נתנה לביתי את מס' הטלפון הנייד האישי שלה וציינה בפניה שהיא זמינה בכל זמן ובכל עת לשיחה, כולל בסופי שבוע ובחגים.
ואכן כך המצב, לביתי יש ביטחון רב בד"ר שרי גולדשטיין פרבר שהיא תמיד תעמוד לרשותה ולצידה ותספק לה תמיכה בכל זמן שתידרש לכך.
שיטות הטיפול מתאימות מאד ומוכיחות את עצמן לאורך הזמן וההתקדמות של ביתי.
בתור אמא ואבא שמעורבים ודואגים, אנו ממליצים בחום, בפה מלא ובלב שקט ורגוע על ד"ר שרי גולדשטיין פרבר שתעניק לביתנו את הטיפול הפסיכולוגי הנכון והמתאים לה, אנחנו סומכים עליה בעיניים עצומות ובטוחים בהצלחת הטיפול.
לסיום, אאחל לכולנו בריאות והצלחה בהמשך הדרך.
 
רוני
09:50 25.10.14
שלום. בני בן 4, ילד מאד חברותי ואוהב לארח ולהתארח אצל חברים. הבעיה שלי היא לקחת אותו מבית החבר. בכל פעם שאני מגיעה לקחת אותו מחברים אני נתקלת בסירוב לשוב הביתה. הוא רוצה להישאר אצל החבר או החברה, הוא אפילו מציע להם להישאר לישון אצלם ובסוף אני תמיד צריכה לקחת אותו בכוח על הידיים. לפני כן הוא צועק שהוא לא רוצה ללכת, בורח לחדרים אחרים בבית החבר שלא נעים לי להכנס לשם ובכלל יוצר מחזה מביך. אני חייבת לציין שאין איתו בעיות משמעת. זו כבר השנה השניה שזה חוזר על עצמו. אני מוצאת את עצמי נמנעת מלהענות להזמנות של חבריו לבקר אצלם וממש חבל לי.
שוחחתי איתו לא פעם על הנושא. הוא תמיד מבטיח שזה לא יקרה שוב. לפני שהוא עולה לבית החבר הוא מבטיח שלא יעשה בעיות כשאאסוף אותו ובסופו של דבר אני מוצאת את עצמי באותה סיטואציה.
אני מציינת שאני גרושה והוא ילד יחיד (אביו לא גר בארץ). אין לו סבים וסבתות. הוא מפותח מאד רגשית לגילו וילדים מאד נהנים בחברתו. והשאלה היא האם מדובר ברצון להישאר בתוך מקום בו ישנה המולת משפחה או משהו אחר? הוא גם תמיד רוצה שנישאר לישון אצל חברים או משפחה שאנחנו מבקרים.
אשמח לעזרה כדי לא להימנע מלשלוח אותו לבתי חבריו.
אגב זה קורה אצל כולם ולא חבר ספציפי.
תודה רבה
 
א
17:25 24.10.14
היי בני בן שנה וחצי כמעט היה מקורר בשלושה ימים האחרונים . חוויתי איתו חוויה שאני חייבת לברר ולבדוק. בשלושת הימים האחרונים עקב ההתקררות הוא לא היה רגוע וחסר סבלנו. היו בצהרים היה לי מאד קשה להרידמו, עד שאביו הרדים אותו וכעבור שעה הקטן קם בבכי עז, מחבק את אבא שלו חזק ולאחר שניה גם מתפתל עליו כאילו כואבת לו הבטן ואז אני באתי ולקחתי אותו למרות שלא רצה והוא המשיך לצרוח ולהתנגד לי אךהתחושה שלי היתה כאילו הוא חש זוג של קלסטרופוביה והכל היה סגור לו, או כאילו הוא במצוקה ואנחנו לא רואים אותה (ולא בריאותית) יצאתי איתו החוצה הוא המשיך לצרוח ורק כעבור עשק דקות נרגע עליי וכשישבנו על הספה ניסה לנשוך אותי ושאמרתי לו הוא עיקם את שפתיו כאילו נפגע ורוצה לבכות.
אותי מטריד מאד המצוקה שהוא נמצא ואני לא יודעת. אבדוק עם הרופא אולי כואב לו משהו אך מרגיש שזה משהו נפשי, משהו הציק לו, נבהל אולי מחלום והיה לו קשה להתאושש ממנו, הכל היה סגור לו בחדר והוא חש מצוקה . לא יודעת אך דואגת .
לבני יש בעיות גמילה (הוא למה ממש נגמל)והוא בן 5
והוא את הצרכים שלו התחתונים, בנוסך התחלנו טיפול ולא מרגישים שינוי בכלל
השאלה היא אם לנסות ללכת לפסיכולוג אחר (הבנתי שכול אחד עובד בשיטה אחרת)
או שאפשר לנסות משהו אחר כמו לדוגמא (הומאופתיה)
להמליץ לי על פסיכולוג בסביבת רחובות
שלום רב
אני אובדת עצות הילד לא רוצה ללמוד הוא בביה"ס אקסטרני ולא רוצה להמשיך ללמוד רק לראות טלוויזיה ולדבר עם חברים בפלאפון או לצאת איילהם אני לא יודעת מה לעשות ואיך לגרום לו להמשיך ללמוד ניסיתי בדרך של מתנות בגדים שיחה אפילו הגיעו מבית הספר לדבר איתו ושום דבר לא עוזר מה עושים אני פוחדת שהוא יתקלקל
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  718  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
פסיכולוגיה ילדים   יחסים בין ילדים   פסיכולוג ילדים   הורים וילדים   גידול ילדים   ייעוץ ילדים   ייעוץ להורים   יעוץ חינוכי
RSS RSS פורום פסיכולוגיה ילדים