בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים רפואת ילדים»פורום פסיכולוגיה ילדים
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פסיכולוגיה ילדים

פורום פסיכולוגיה ילדים עוסק בנושאים: פסיכולוגית ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, גידול ילדים, ייעוץ חינוכי, בעיות התנהגות אצל ילדים, בעיות חברתיות בילדים, יחסים בין אחים, בחירת גן ילדים
מנהלי פורום פסיכולוגיה ילדים:
מיכל ארנרייך
לפרטים נוספים
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין
לפרטים נוספים
פז שפירא
לפרטים נוספים
שלום,

קצת נשמע מצחיק אחרי הלידה השמינית לשאול, אבל....לא קרה לי מקרה כזה.
הקטן שלי בן שנה ואחיו בן שלוש. בכל הזדמנות שהוא עובר ליד התינוק, הוא מחטיף לו.
אבל ממש מחטיף! וממש בכל הזדמנות, בלי שום סיבה....ממש מתעלל בו. לא עוזרים דיבורים איתו, לפעמים אני מענישה ומכניסה אותו לחדר לכמה דקות....גם זה לא עוזר.
נוצר ממש מצב שאין לי מנוחה...ואני ממש מפחדת על התינוק. אפילו התינוק ממש משתולל עם הידיים וצועק שהוא רואה את אחיו רק מתקרב אליו.

בבקשה, בבקשה מה לעשות??? איך להתמודד עם זה? למה הוא עושה את זה?
הי מיטל,

אין לאפשר מצב כזה בו האח הגדול כל הזמן מרביץ לקטן. כדאי לפנות להדרכת הורים בהקדם.
שלום לצוות,
בעלי מאפשר לבן שלנו בן 3.5 לראות נשיונל ג'אוגרפיק על בסיס יומיומי כמעט, ללא שום סינון של תכנים. הוא טוען שאין שום דבר רע בזה, אבל לדעתי הוא לא אמור להחשף בגיל הזה לדברים מסוימיים, למשל איך להקת אריות רודפת אחרי זברה ואוכלת אותה (כמובן שרואים שם הכל.. פגר, דם, איברים) וכו'.



אשמח לדעתכם
תודה
הי קטי,

בגילאים הרכים עדיף להשתדל שלא לחשוף את הילדים לחומרים קשים ולדעתי
עדיף גם לא לסרטי טבע בהם מראות כאלה. כדאי לשוחח איתו על הקטעים בסרטים אליהם נחשף ולהסביר לו את מה שראה.
יש לי ילדה בת שנתיים וחודשיים.
התפתחה בקצב תקין ואפילו מהיר יחסית. היום מדברת ברמה סבירה, אך מתקשה לענות על שאלות.
מדי פעם יושבת על הסיר, אך לא באופן רציף.
ניסינו להעביר אותה לפני כחודשיים למיטת מעבר, אך היא מאוד אוהבת את הלול ומסרבת לעבור.
מתנצלת מראש אם השאלה נשמעת מטומטמת, אך הייתה מעוניינת לשאול, האם ישנה חשיבות להתליכי העצמאות הנ"ל על התפתחות הילד?
האם להשאיר אותה תקופה ארוכה בלול אם תרצה?

אודה לעזרתכם
הי יעל,

להערכתי ביתך עדיין צעירה וניתן לאפשר לה לעשות את התהליכים שתיארת, לגבי הגמילה ולגבי הלול בקצב שלה. זאת, בתנאי שלכם ההורים זה מתאים.
שלום רציתי להתייעץ. בני הגדול לומד בכיתה ב, יש לו חברים- הוא משחק איתם בהפסקות ומקובל חברתית, אך אני אינני מרוצה מהכיתה- רוב האמהות הן לא הסגנון שלי אם אפשר להגיד ככה,לא הייתי רוצה שאלה יהיו החברים שלו, מלבד כמה ילדים .הוא בקושי מבקר אצל חברים אחרים - היה אולי אצל 4 ילדים בשנתיים שחלפו(כי לא מזמינים אותו). אנחנו מזמינים אך גם לא את כולם , אני פשוט לא מתחברת , העיר שלנו מאוד קטנה ואני מכירה את המשפחות , אין קשר אחהצ יש רק ילד אחד שבא אלינו רוב הזמן - והוא לדעתי החבר הכי טוב של בני.
רציתי להעביר אותו לבהס אחר, האם זה נכון לעשות זאת למרות רצונו?האם זה לא יגרום לו למשבר? חשבתי לרשום אותו בביהס אחר יחד עם האח הצעיר שיעלה השנה לכיתה א'
ועוד דבר האם זה נכון ששני בניי ילמדו בבהס השונים למרות שההפרש ביניהם קטן?
חשוב לציין שבני בעל כישורים חברתיים מפותחים וכאן אין בעיה.
שלום, אחותי בת ה13 סובלת מקשיים חברתיים, היא נמצאת כל היום בבית ואין לה ולו חברה אחת. מעבר לזה, גם בבית הספר אין לה חברים, היא שקטה וביישנית, עם התנהגויות אנטי חברתיות כמו חוסר התעניינות באחר, ניתוק מהסביבה. יש לציין כי היא חסרת אמונה בבני אדם באופן כללי - היא אומרת שכולם רעים, שכל הילדים רעים, ושהיא שונאת אנשים. היא אינה ילדה דחויה, ובבית היא שמחה, רגישה ויצירתית, אך היא מתקשה להסביר את עצמה, וממהרת לוותר. אני חוששת שתחושת הבדידות וחוסר האמון באדם שמלווים אותה יום יום ישפיעו עליה ויגרמו לה לדיכאון ואף לנטיות אובדניות. מה ניתן לעשות? איך עליי להתנהג? מה לומר לה כדי לשנות את התפיסה שלה על העולם? תודה מראש.
 
שיראל
16:45 23.05.16
שלום רב, ניכר שאת מודאגת ודואגת לאחותך. ברמה הפרקטית קשר קרוב איתך שכולל שיחות משותפות בילויים וכד' יכול מאד לסייע כיון שלפי דברייך אין לה מימשקים חברתיים רבים. וקשר טוב עם אחות גדולה הוא משמעותי מאד. כמו כן ממליצה לפנות להורים לשתף אותם בדאגה ולנסות לגשת ליעוץ אפילו בתחילה במסגרת בית הספר עם יועצת/פסיכולוגית בבית הספר.
ההורים ניסו לקחת אותה לפסיכולוג אך היא לא מעונינת. מה אפשר לעשות עם זה? איך לגרום לה ללכת? ומה בנוגע לבעיית האמון, איך ניתן לשנות את הראייה שלה? תודה מראש
 
מיכל ארנרייך  
21:15 23.05.16
כפי שכתבתי, ודאי שקשר קרוב איתך אם היא סומכת עלייך, יכול לסייע. הבעיה שאת מצינת היא עמוקה וצריך לערוך בירור יסודי ממה היא נובעת ולהבין את הדינמיקה המשפחתית. אני ממליצה אם תוכלי לומר להורים לפנות להדרכת הורים, גם מבלי שהיא תהיה בעצמה בטיפול, על מנת להקנות כלים ודרכי התמודדות נכונים איתה.
בני בן 10, לפני חודש כמעט כל יום התחילו סיוטים בשינה שמעירים אותו כמעט כל יום בסביבות 12 בלילה ולוקח 10 דקות עד שהוא חוזר למציאות מהחלום ובמשך 10 דקות הוא בחרדה. בנוסף גיליתי שהוא גולש באתרי פורנו בזמן שאנו לא בבית. איך להגיב נכון ומה אפשר להסביר על נושא סקס בגיל 10 ועל פורנו בפרט?
הודה מאוד על העזרה.
 
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין  
10:33 23.05.16
שלום טלי,
את מעלה בעיה מורכבת, שמצריכה בירור וטיפול.
ישנן שתי סוגיות, שיתכן וקשורות אחת בשניה. סוגיית בעיות השינה, וסוגיית הפורנו.
לגבי הפורנו - תקפידי על חסימה מוחלטת של התכנים (אפשר לעשות את טכנולוגית), וגם חשוב שתתני הסבר ותיווך בלי להתבייש. עדיף שההורים יהיו האנשים שיסבירו על מין והתנהגויות מיניות נורמטיביות ולא נורמטיבית, ולא סרטי פורנו.
לגבי הסיוטים - כדאי לערוך בירור פסיכולוגי, ולבדוק את הסיוטים.
חשוב גם לבדוק האם וכיצד נחשף לתכנים מיניים, יתכן ונוצר מעגל של חוויות שליליות מהחשיפה לתכנים שאינם תואמי גיל.
ממליצה לכם בחום לפנות לייעוץ מקצועי והדרכה הורים על מנת לקבל הכוונה מדוייקת יותר.
בהצלחה
מיכל

שלום רב
אני אמא ליהונתן בן השנה ושלושה חודשים. שנה הבאה יהונתן ייכנס למסגרת.
אני יעבוד שלושה ימים בשבוע בבוקר ויומיים בערב.
חשבתי שיום אחד שאני עובדת בערב שהוא יישאר איתי בבית, שנוכל לבלות ביחד.

באם זה יגרום לו לבלבול מבחינת הגן?
אני אקפיד שזה יהיה יום קבוע, ככה שתיהיה שגרה, אבל אני רוצה לעשות מה שהכי טוב בשבילו, מה אתם חושבים?

תודה רבה,
יערה.
 
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין  
10:30 23.05.16
שלום לך,
את מתארת אירוע שכיח למדי. אני חושבת שההתאמה יכולה להיות אישית. עד גיל שנה, אני מניחה שהיה עדיף שיהיה גם איתך. לקראת גיל שנתיים, כבר יש קצת יותר משמעות מבחינת הפעילות בגן. אם הוא ילך למשפחתון קטן עם סדר יום גמיש יחסית, אין בעיה שיהיה איתך. אם ילך לגן גדול ומובנה יותר, יש משמעות לרצף השבועי.
בהצלחה!
מיכל
 
שיר
21:08 17.05.16
שלום
בתי בת 3 וחצי. ילדה די חכמה.כשהיא רגועה היא מתנהגת ממש יפה, משחקת ועדינה. אך יש פעמים (די הרבה, מכל דבר קטן)גם כשהיא משחקת עם ילדים - ממשהו הכי קטן היא מתחילה לכעוס להתעצבן, לשכב על הרצפה, לבכות ולצרוח (גם בגן, למשל אם מישהו לוקח לה משהו), היא לא נרגעת מזה מהר וכל מה שאומרים לה לא עוזר, וכמה שמנסים להרגיע אותה היא ממשיכה. נשכבת ומסרבת לקום, בוכה צורחת ואפילו כשכבר מחזירים לה את הצעצוע שלקחו עדיין בוכה ואומרת שהיא לא רוצה את זה וזורקת את זה בעצבים. גם כשלא מתייחסים היא ממשיכה יותר. בנוסף אם מתקרבים אליה (בדרכ שהיא עצבנית ומתנהגת ככה)היא מתחילה גם להגיד לי דברים כמו "לכי מפה מיד" ו"לא רוצה אותך פה" ו"אני רוצה ללכת לאיבוד" ודברים מוזרים כאלה. אנחנו ממש מתוסכלים מזה ולא יודעים כיצד לנהוג. לפעמים היא גם ממציאה ואומרת שאנו מרביצים לה, למרות שאף אחד לא נגע בה. זה ממש מלחיץ.כי אנשים מהצד יחשבו שזה מה שקורה וזה ממש לא קורה.(אציין שהיא אומרת את הדברים האלה רק כשהיא בהיסטריה ועצבים).
עוד דוגמא (שקוראת הרבה) - היינו בחנות ובתי צחקה, שמחה ורקדה ואז איזו אישה עברה לידה וחייכה אליה וקצת צחקה אז בתי התחילה לבכות ולהגיד שצוחקים עליה ושוב...אותה התנהגות כמו שכתבתי בהתחלה.קשה מאוד להרגיע אותה שהיא בהיסטריה כזו.כל פעם שהיא במצב רוח טוב ואפילו אני או בעלי או סבתא שלה או לא משנה מי בא וצוחק ומחייך אליה - היא ישר אומרת שצוחקים עליה ומתחילה לבכות לצרוח ולהיות על הרצפה עם ראש למטה.אני כבר ממש מפחדת לצחוק לידה. זה ממש מביך גם ליד אנשים. אנו לא יודעים איך לנהוג במקרים כאלה - האם ללכת בדרך טובה כשהיא עצבנית ?(לאו דווקא מהדברים שרשמתי, אלה גם אם אומרים לה לא על משהו שרצתה - אותו סיפור)האם לנהוג בדרך קשה ולהגיד לה שלא תקבל דברים ועונשים וכאלה? או לנסות בדרך טובה ולהביא לה ולעשות כל מה שהיא רוצה? אני ממש נואשת.
בנוסף - גם שאמרתי לה אם תתנהגי ככה לא תקבלי את זה ואת זה (לדוגמא) ואמרתי לה את זה כשהיא היתה עצבנית , היא עונה שהיא לא רוצה את זה בכלל, מה שממש מקשה כי היא עם המון גאווה.
מה עלינו לעשות?
אודה לעצתך
תודה
 
פז שפירא  
21:35 18.05.16
הי שיר,

כאשר ביתך מתחילה להתנהג כך, כדאי לגשת אליה ולהגיד לה ברוגע: את כועסת עכשיו. להציע לה לספר מה מכעיס אותה (בדיבור או בציור) ולהציע לה משהו כדי להרגע (לנשום עמוק, לשטוף פנים, לשתות...) ולא להראות לה שהתפרצות הזעם משפיע עליכם באופן דרמטי. אחרי שהיא נרגעת כדאי לנהל איתה שיחה ולשאול אותה מה הכעיס אותה.

 
שיר
02:51 20.05.16
אוקיי, אנסה
תודה רבה :)
שלום רב,
לפני שבוע הבן שלי, בן 8, צפה במהלך היום בסרט הראשון בסדרת הארי פוטר וסיפר כי סצינת הסיום היתה קצת מפחידה. מאוחר יותר כשהלך לישון, לא הצליח להרדם, אמר שסצינת הסיום מפחידה או מאוד ואינו יכול לישון בגללה. כשנרדם לבסוף היתה שנתו טרופה והוא התעורר מוקדם בבוקר שלמחרת. העניין נמשך כבר שבוע, גם כשאני מאפשרת לו לישון איתי במיטה השינה שלו מוטרדת ונראה שהוא לא מוצא מנוחה. הוא מספר שבמשך היום הנושא לא מטריד אותו, אלא רק לפני שהולך לישון. לא ביטלתי את הפחד שלו, גיליתי הבנה והסכמה שאכן מדובר בתמונה לא נעימה, אבל גם הדגשתי בפניו שמדובר בחזיון של בדיה ולא משהו אמיתי או שיכול להיות אמיתי... לפני כמה חודשים חוינו מקרה דומה, אבל תוך יומיים הפחד התעמעם ולבסוף חלף והוא חזר במהרה לשגרת שינה רגועה. הפעם נראה לי שהמצב חמור יותר, ואני אשמח לעצתכם איך לסייע לו. יצויין שבשגרה יש לילד הרגלי שינה טובים, הולך לישון וקם בשעות קבועות, לא סובל מסיוטים, נרדם בקלות וכו'.
תודה מראש
הי,

נשמע שהתייחסת יפה לפחד שלו בכך שנתת לו לגיטימציה ואמרת שראה תמונה לא נעימה. אפשר לדבר איתו - במהלך היום ולא בלילה, לשאול אותו מה מפחיד אותו במה שראה.
בלילה אני ממליצה שישן במיטתו ואם יש צורך לשבת לידו בשקט עד שנרדם. במהלך הלילה אם הוא מתעורר מסיוט אני מציעה לגשת אליו, לחבק אותו, לומר לו שהיה לו חלום רק, שזה רק חלום ושיחזור לישון. כלומר - להרגיע באופן קצר וחם ולא לעשות מזה סיפור גדול.

בהצלחה
שלום,
הבן שלי בן 3 וחצי ויש לו אח בן שנתיים ו7 חודשים. הבן הגדול יותר ריגשי ומחובר אלי והקטן יותר עצמאי ועם ביטחון. הבעיה שלי היא שהילד הגדול לא מוכן ללכת לבד לחבר מה שחברים שלו כן עושים [הם באים אלינו לבד בלי ההורים ואח"כ ההורים באים לקחת אותם]. הוא נכנס ללחץ והיסטריה רק אם מזכירים את הנושא. בגן הוא בסדר גמור וגם עם הסבתות שבאות לשמור עליהם מידי פעם. הוא לא מוכן בשום אופן להישאר לישון אצל הסבתות והדבר הזה מונע ממני לנסוע לנופש. האם הדבר נורמלי? ואיך אפשר לשנות את המצב?
הי שולמית,

בנך עדיין זקוק לנוכחותך וזה בסדר גמור. אני מציעה לספק לו את הצורך ולהיות איתו. לצד זאת, כדאי לחשוב האם הוא זקוק לחיזוק הביטחון העצמי ואם כן ניתן לעשות זאת בדרכים שונות - השתתפות בחוג בתחום שהוא חזק בו, טיפוח הביטחון העצמי במסגרת הגן, מתן תפקידים וחיזוקים מילוליים...
שלום,
אני אמא לחמישה ילדים, כשהקטנה בת שנתיים בדיוק.
בעוד חודש יש לי נסיעת גיבוש מהעבודה בחו"ל למשך שלושה לילות.
אני מתלבטת אם לנסוע.
בתי הקטנה קשורה אלי מאוד. היא עדיין יונקת וגם ישנה איתנו במיטה. אני הדמות המשמעותית ביותר עבורה. היא גם קשורה לאחותה הגדולה, לסבתה ולאביה, אבל אין מה להשוות למידת התלות שלה בי.
כשאני יוצאת לעיתים רחוקות בשעות הערב מהבית, או כשחוזרת לעיתים רחוקות מאוחר מהעבודה, היא ממש מחכה לי ליד הדלת, קופצת מכל צלצול, ובוכה מרוב געגועים. אני ממש מרגישה איזו רווחה יש לה כשאני מגיעה.
אני חוששת שלעזוב אותה ל3 לילות יגרום לה למשבר נפשי או לחרדת נטישה, שהיא לא תבין לאן נעלמתי ופשוט תדאג.
אני גם לא יודעת איך אפשר להנות בידיעה שהיא סובלת.
מה הדעה המקצועית בעניין? האם יש דרך לדעת מה נכון לעשות?
מבחינתי, אם מדובר רק בגעגועים שהיא תרגיש, לא נורא. אני יכולה לנסוע. אבל אם אגרום לה סבל, צער, חרדה - לא שווה לי הנסיעה הזו.
פרטים נוספים: בבוקר אביה שם אותה בגן (אני יוצאת מוקדם לעבודה)
אני אוספת אותה מהגן אחה"צ ומאז אנחנו צמודות ביחד..
אודה לחוות דעתכם בנושא.
(מעדיפה לא להפסיק להניק כתנאי לנסיעה, אבל שוב, אודה להתייחסותכם גם לנושא זה)
הי רוית,

נשמע שאומנם ביתך קשורה אליך מאוד אך יש אנשים נוספים משמעותיים איתם היא תוכל להיות. נשמע שלא רק היא קשורה אליך מאוד אלא שגם את קשורה אליה וחרדה מהפרידה ממנה. השאלה היא האם את תוכלי לנסוע כשאת רגועה ולשדר לה את המסר שיהיה בסדר ושיש לך בטחון בה ובאנשים שיהיו איתה בהיעדרך. אם כן, אני חושבת שביתך תסתדר, גם אם יהיה לה קשה בלעדייך. לדעתי יש חשיבות גם לכך שאת תקבלי כוחות מדברים שטובים עבורך, כמו נסיעה כזו וגם מסר עבורה - אם אמא מטפחת את עצמה זהו מודל לחיקוי עבורה. במידה ואת מרגישה שאינך יכולה לנסוע תוך שאת משרה עליה בטחון ותוך שאת תוכלי להנות מהנסיעה כדאי לשקול את הדברים ולבדוק באופן כללי, ואולי עם איש מקצוע את החוויה של עם ביתך ואת החרדות שאולי קיימות סביב הקשר איתה.

בעניין ההנקה, אם את מעוניינת להמשיך להניק אני יודעת שישנה אפשרויות לשמור על ההנקה על ידי שאיבה. יש לעיתים מצבים בהם לאחר פרידה התינוק אינו מעוניין להמשיך לינוק ואז גם ניתן בדרכים מסויימות להצליח להחזיר את ההנקה. אפשר להתייעץ לגבי זה עם יועצת הנקה.
יש לי ילדה בת 7 .. שנגעלת מהמון דברים ..... שמתי לב שזה התחיל עוד כשהיתה ממש קטנה .. אבל שמתי לב לעוד דברים חדשים ..... היא נגעלת שאנשים זקנים יגעו בה ( כולל הסבתא ) ... שלא לדבר על נשיקות ... במידה שאני או מישהו שתה לה מהכוס או טעם לה מהאוכל היא לא תגע בזה יותר... אם היא תיכנס לשירותים אחרי ... היא לא תשב עד שתנקה את האסלה עם נייר .... נראה לי אובר כל הסיפור הזה ..... אבא שלה טוען שהוא היה בדיוק כמוה ..... גם באוכל היא מאוד מאוד בררנית ומרקמים מסוימים דוחים אותה .... מה לעשות ???
 
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין  
09:44 16.05.16
יש ילדים יותר רגישים. כל מרקם או תחושה או ריח מפריעים להם יותר מאשר לאחרים. בנוסף לכך, יש תגובה רגשית התנהגותית לכך.
תחושת גועל היא משהו שמאוד קשה להתגבר עליו, אבל אפשר להפחית את התגובתיות הרגשית לסיטואציה על ידי חשיפה ותיווך. כן אפשר לאפשר לה גבולות שמתאימים לה, למשל שלא ישתו לה מהכוס ושלא ינשקו אותה בניגוד לרצונה.
אפשר לכבד את המקום שלה, אבל לא לאפשר לזה לתפוס מקום ולהפריע לשגרת החיים בבית. אם זה הופך למגבלה משמעותית בבית, כדאי לסייע לה להתגבר בשיטות קוגניטיביות התנהגותיות. כלומר ," נכון שלא נעים לך ש...., אבל זה לא נורא, ואני בטוחה שאת יכולה להתגבר על כך".
אם הבעיה חריפה מאוד, כדאי להתייעץ עם מרפאה בעיסוק ו/או פסיכולוג ילדים להדרכת הורים.
אם ישנן השלכות לתחומים אחרים, כמו רגישות לרעשים או קשיים בלימודים, כדאי לבדוק אם מדובר גם בהפרעת ויסות חושי, כגון הפרעת קשב.
בהצלחה
מיכל
יש לי ילד בן שנה וחצי ואני עו"ד .. מאז שנולד אני עובדת במשרד בינוני ליד הגן שלו ובעיר שלנו אני עובדת מ 9 עד 5
הסידור הזה מתאים לשנינו אני אפילו קופצת לגן לבדוק אותו במידה ויש כל בעיה ..
עכשיו קיבלתי הצעת עבודה שהיא חשובה בקריירה שלי במשרד גדול אבל הבעיה שאני אצטרך לצאת מהבית מ 7 עד 7 .. חצי שעה רחוק מהעיר שלנו.. זה אומר שאני אראה אותו פחות וזה אומר שהוא יצטרך להישאר יותר שעות בגן כאשר עד עכשיו הוא נשאר שםמתשע עד 1 וחמותי לוקחת אותו אבל הסידור החדש לא יתאים לחצותי יהיה קשה..
בנוסף לעובדה כי ייתכם וחמותי ואמא שלי יתחלקו ביניהם כל אחת שעתיים מבית עד בית אחר כל יום ..
הוא קשור אליי ..
רציתי לדעת אם שינוי זה עלול להשפיע עליו לרעה ? אני עדיין מתלבטת אם לקבל את העבדה בגלל העניין הזה
 
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין  
11:18 15.05.16
השאלה הקלאסית של העידן הפמיניסטי והפוסט פמיניסטי. לא נראה שאפשר לתת תשובה "נכונה" לשאלה כזו. האם מיעוט השעות איתך ישפיע עליו? סביר להניח שכן. כיצד זה ישפיע עליו קשה לנבא. ברור שילדים זקוקים לנוכחות הורית, אך אין דרך למדוד את הנוכחות הזו. אמא שנמצאת כל היום בבית, אבל עסוקה בענייניה, לא יותר פנויה לילדים שלה מאמא שרואה אותם שעתיים ביום.
לדעתי, האישית בלבד, כאמא שעובדת לא מעט, היא שאין תשובה חד משמעית, והשיקולים בהחלטות לגבי עבודה, הם רבים מאוד.
מצטערת שאין לי תשובה חד משמעית...
מיכל
שלום, בני הבכור בן שש וחצי התחיל לאחרונה לנשוך ילדים בזמן מריבה .
בתור תינוק הוא לא היה נושך .
שאני שואלת אותו למה הוא בכלל נושך התשובה שלו היתה כי ככה הוא יכול להשתחרר מאותו ילד שרב .

מה הסיבה שהוא התחיל בהתנהגות הזאת ?
 
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין  
11:14 15.05.16
שלום מיטל,
תגובות נשיכה אופייניות בגילאים צעירים, אך פחות אופייניות לגיל שש וחצי. האם הוא עדין בגן או בכתה א'? כיצד מתייחסת לכך הגננת/מורה?
כדאי מאוד לבדוק אלו שינויים התרחשו בחייו לאחרונה, ומדוע הוא חש מותקף ומשתמש בתוקפנות כדי להתמודד עם קונפליקטים חברתיים.
נראה שכדאי לערוך בירור מול אנשי מקצוע ולבדוק את ההקשר של התופעה, ובמקביל לעבוד בגישה התנהגותית על מציאת אלטרנטיבות לניהול קונפליקטים. למשל, ללמד אותו לבטא את התסכול והכעס של המריבה באופן שאיננו אלים.
בהצלחה
מיכל
שלום רב,
יש לי תאומות בנוצ שנה וחודשיים שאחת מהן מגיל מאוד צעיר בערך 3 חודשים כשהיא רואה זרים והם מדברים איתה או מתקרבים אליה היא ממש מתחילה לבכות.
שמתי לב שהיא בוכה יותר מגברים ומילדים ונשים פחות.

נראה שיש לה מבט של כמו פחד ולפעמים היא מתאפקת ואז ממש פורצת בבכי אם מתקרבים אליה יותר מידי.

חשוב לציין שהתנהגות זו מתרחשת גם כאשר היא רואה את המשפחה שלי ושל בעלי (דודים שלה) שהיא אוממם מכירה אותם אך לא רואה אותם על בסיס יומי אלא, פעם בשבוע בערך. הם מנסים ממש להיות אליה נחמדים ועדינים " מרחוק" אבל זה לא עוזר בכל פעם שמנסים להתקרב עוד קצת או להחזי אותה היא מתחילה לבכות.

אשמח לשמוע מה זה יכול להיות ולמה זה קורה?
האם התנהגות זו נפוצה אצל תינוקת? האם יש לזה שם מקצועי? עד איזה גיל לזרום עם זה ומתי כדאי להתייעץ? כי זה קצת מדאיג אותי שזה קורה גם עם משפחה שהיא מכירה.
בתודה מראש
ילד בן 8 נפל בבית הספר ומאז מסרב ללכת על הרגל..צועק וטוען שכואב לו
עשו צילום, הלכנו לרופאים וכבר מסרבים לקבל אותנו בטענה שאנחנו מבזבזבים להם את הזמן
מה עושים?
ממליצה מאד להגיע ליעוץ פסיכולוגי. יתכן שהבעיה באמת לא רפואית אלא טראומה מסוימת שהוא עבר בעקבות הנפילה ואירוע זה צריך להיות מעובד. הפניה המומלצת היא או דרך פסיכולוג בית הספר, דרך פסיכולוג בקופת החולים או באופן פרטי לפי ראות עיניכם. בהצלחה
הבן בן 7 כיתה א

הוא נמצא בטיפול עם חיות
היו מספר מקרים שהדליקו נורות אדומות

1.לא נגעל לגעת בחתול מת
2.כשהאכילו את החוטמן בגור ארנבות ,אז הוא נשאר להסתכל ואמר שהוא רוצה לראות איך הראש מתפוצץ.
4.הוציא מהשוקת עכבר מת, כשאמרו לא שלא להוציא (בעבר הוא מצא עכבר ליד ביתנו וקבר אותו)
3.הוא לא מבין שלעלות על גג זה מסוכן, לכן הוא מחכה שיעירו לו

מה דעתכם בגדול?
האם יש עניין בעייתי של רגש?
כדאי להתיע עם פסיכולוג ילדים כדי לראות אם מה שתיארת מדאיג ויש מקום להתערבות נוספת או לא.
בוקר טוב
בני בן שנה ו4 חודשים בריא לידה רגילה - אבחון כליית פרסה
לפני כ3 חודשים התחיל לדפוק את הראש בקיר ברצפה או בכל מקום אחר כמה שיותר קשה יותר טוב
כאשר לא מרימים אותו כשהוא רוצה, אומרים לו לא או שלוקחים לו משהו מהיד
בגן הם טוענים שהוא מתנהג יפה משתף פעולה צוחק מחייך ומשחק
ובבית הוא משהו אחר לגמרי
זה מחמיר מחודש לחודש עד כדי סימנים סגולים במצח, אני מפחדת שיעשה לעצמו נזק בגולגולת ולכן שמה אותו בלול או בעגלה
ראוי לציין שהוא גם מרביץ לנו ולעצמו מושך בשיער וההרגשה הכללית היא שהוא כל הזמן לא נינוח ועצבני , קשה לארגן אותו אחרי מקלחת
הוא אינו מתעניין בכלום
מעסיק את עצמו עד גבול מסוים
ובלילות זה בכלל קטסטרופה הוא קם הרבה בבכי לא רגוע זז המון
נא עזרתכם בהמלצה
הי שירי,

בגיל זה פעוטות יכולים להביע תסכול על ידי אלימות כלפי הסביבה או כלפי עצמם. חשוב להשגיח עליו ולא לאפשר לו זאת - להחזיק אותו או לנסות להשתמש בהסחות דעת. ולהמשיך להציב לו גבולות. במידה ותנסו ועדיין המצב לא ישתפר כדאי ללכת להדרכת הורים - אפשר אצל פסיכולוג התפתחותי.
שלום,
להקדמה , אנחנו 4 אחים משפחה נורמטיבית,
כולם חיים בבית.
המחשב גרר את אחי הקטן מלפני שנתיים, מסיט אותו מהלימודים בהדרגה , עד למצב היום שיש לו 4 נכשלים ואין לו מושג מה רוצים ממנו במערכת.

בעבר לפני 4-5 שנים כבר הוצע להורים עזרה דרך יועצת בית הספר , אחרי מספר בחינות הומלץ לתת ליד טיפול תרופתי באמצעות ריטלין , לכך ההורים התנגדו בתוקף והחליטו לפעול בשיטות שלהם שכמו שאפשר להבין, ילד 4 במשפחה לא מלומדת , אין להם את היכולת והסבלנות לכוון אותו לו מענה מתאים ומתנגדים לאנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה.

כיום, אחי יושב בבית ובוחר מתי ללכת , צוחק על כולם וכמו שציינתי בקרוב יעלה לכיתה ט , לפי דעתי אלה שנים משמעותיות לבניית בסיס הכרחי להתמודדות עם המערכת הלימודית ויכולת לחיים.

איך מתמודדים עם קושי כזה ?
שלום, ניתן להבין שאתה אח גדול יותר במשפחה. במקרה שילד לא הולך בתדירות גבוהה לבית הספר כדאי לערב דרך בית הספר את העובדת הסוציאלית האחראית לנושא של ביקור סדיר. לבית הספר אמורה להיות גישה אליה. אם לא, כדאי להתקשר לרווחה במקום מגוריך, הם אמורים לתת מענה בנושא זה.
בת 14 מתוך 6 בנות בבית שכולן התכנכו לערכים הסברנו להן מגיל קטן על סכנות..על מה מותר ומה אסור..בית חם ואוהב משפחה תומכת כולן יצאו לנו בסדר גמור מדוע היא בחרה לא להקשיב לאבא ואמר ולאפשר לגברים רבים נישואים אבות לילדים לנצל אותה מינית במשך שנתיים שלמים..מה גרם לה להתנהג ככה? היא אפילו במשטרה שהתלוננו דיברה על קשרים" לא על ניצול..דיברה על "כמה הוא חמוד וחתיך" או על" איזה גבר שבגברים"..על כל מי שניצל אותה. אני מיואשת מרגישה שנכשלתים כאמא ומצד שני גם יש לי עמוק בפנים כעס עליה למה היא לא השיבה לי!! עזרו לי!!
 
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין  
10:04 07.05.16
שלום אפרת,
נשמע שמדובר בתהליך בעייתי מאוד שמצריך בירור וטיפול מקצועי. פני לעו"ס לחוק הנוער, להפניה לטיפול מקצועי. במשטרה, במחלקת הרווחה או בבית הספר יוכלו להפנות אותך לעו"ס חוק הנוער באיזור מגורייך.

ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין, פסיכולוגית קלינית מומחית
כפי שכתבתי כבר יטפלו במישור החוקי וטיפול נפשי כמובן אך למה זה קרה מנ גורם לילדה מבית ומשפחה אוהבת ליפול דבר כזה??
 
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין  
14:36 07.05.16
שלום אפרת, אפשר להבין את התסכול, מכך שקשה להבין איך דבר כזה קורה, אבל יכולות להיות המון סיבות, וזה משהו שצריך לברר ברמה האישית. קשה לתת תשובה כללית. משפחה יכולה להיות תומכת ואוהבת, ובכל זאת, יכולים לקרות כל מיני דברים מכל מיני סיבות. הדרך להבין מה קרה במקרה הזה, היא דרך טיפול מעמיק.
מיכל
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  752  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
פסיכולוגיה ילדים   יחסים בין ילדים   פסיכולוג ילדים   הורים וילדים   גידול ילדים   ייעוץ ילדים   ייעוץ להורים   יעוץ חינוכי
RSS RSS פורום פסיכולוגיה ילדים