בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים רפואת ילדים»פורום פסיכולוגיה ילדים
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פסיכולוגיה ילדים

פורום פסיכולוגיה ילדים עוסק בנושאים: פסיכולוגית ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, גידול ילדים, ייעוץ חינוכי, בעיות התנהגות אצל ילדים, בעיות חברתיות בילדים, יחסים בין אחים, בחירת גן ילדים
מנהלי פורום פסיכולוגיה ילדים:
פז שפירא
לפרטים נוספים
יאיר סהר
לפרטים נוספים
שלום,
אודה לייעוץ לעניין ילד בן 11 שכל הזמן מתנהג בצורה "תינוקית" משחק עם אחיו הקטנים שבע וארבע בבלונים רב איתם על זה מתבכיין וכו'. גם שאנחנו כמשפחה יוצאים למקומות ויש ילדים קטנים ממנו הוא בוחר להיצמד אליהם לשחק איתם במשחקים של ילדים קטנים . אודה לייעוץ כיצד לנהוג על מנת להסביר לו ושיבין שההתנהגות הזאת לא תואמת לגילו והציפיות ממנו בגיל הזה הן שונות לגמרי.
אם יש צורך בטיפול כלשהוא על ידי איש מקצוע אודה להפנייה לגבי התמחות ספציפית

תודה
 
הינדי
18:07 19.12.14
הי, מקווה שזה המקום הנכון לשאול.
יש לי ילד בן 9, אני גרושה כ8 שנים ויש לי משמורת מלאה עם הסדרי ראיה לאבא.
לאחרונה הוא התחתן עם אשה שיש לה 3 בנות קטנות מבני.
מאז שהם גרים יחד הוא מסרב ללכת לשם וטוען שהילדות מעצבנות אותו.
אבא שלו לא עושה מאמץ מיוחד להקל עליו וגם לא דואג לזמן איכות אישי שלדעתי הכרחי בסיטואציה כזו.
יש לציין שאני והאבא מסתדרים טוב בד״כ ואני מאד משתדלת לעדכן אותו בכל דבר שקורה כי חשוב לי שיהיה מעורב.
היום הבן שלי התקשר אליי ושמעתי את אבא שלו צועק עליו כיוון שהעיר אותו מהשינה (הוא ישן כשהילד הגיע) ובכלל אני מקבלת תחושה שהוא לא ממש רוצה אותו שם.
מצד אחד אני מאד צריכה את השקט לפעמים וזה עוזר לי להיות יותר רגועה וסבלנית כשהוא חוזר.
מצד שני אני חוששת שלא טוב לו שם.
אשמח לעצות והמלצות.
תודה מראש
שלום רב,
אני רוצה לשאול שאלה וקבל דעה מקצועית.
בעוד שלושה חודשים אני רוצה לטוס לדודתי בחול ל12 יום.
יש לי תינוק בן שנה וחצי,
מאד קשה לי להזמין טיסה לזמן כה ארוך ולעזוב אותו אך מצד שני אני ככ זקוקה לזה .
אני רוצה לדעת כיצד ילל בגיל זה מגיב שפתאום לא יראה את אימו כשבועיים ? הוא ירגיש עזוב? נטוש?
והאם שיחת וידאו תעורר רגשות למקום לא טוב או שזה יכול לתת תחושת ביטחון שאמא עדיין פה.
(הוא ישאר עם אביו וסבתו. )
הוא מאד קשור לאביו (יותר מאשר אליי לפי דעתי)

אשמח לעצה
שלום
יש לי ילדה בת 3 וחצי. .וכל יום אני אמורה ללדת

כאשר בתי כועסת לפעמים היא מפנה את הכעס לבטן או לתינוק שבבטן
וכאשר היא שמחה ומרוצה היא מביעה אהבה וחיבה לשני הדברים הנל...ולפעמים היא אןמרת שהיא גם רוצה להיות תינוקת.
איך מתמודדים עם מצבי קנאה..איך להפחית אןתו ואיך הכי נכון להכין את בתי לקראת הלידה.
תודה רבההה
 
שירלי
12:10 18.12.14
בני בן 4. קצת שובב כמו הרבה בנים בגיל הזה. התחיל גן טרום חובה השנה. מתחילת השנה נראה שהגננת לא מצליחה להתמודד איתו, אני שומעת על עונשים שהוא מקבל ויודעת שזה רק מחמיר את ההתנהגות שלו. לאחרונה גם בבית הוא נהיה יותר קשה ופורק עול.
לגננת יש רצון לשפר את המצב אבל אני חושבת שהיא לא יודעת איך. איך אני יכולה לשנות את המצב? מה על הגננת לעשות כשהוא דוחף או מרביץ? העונשים שהיא נותנת לא קשורים וניתנים זמן רב לאחר המקרה מה שמגביר את התסכול אצל בני... איך אני יכולה לייעץ לגננת?
שלום,

בתי בת השנה וחצי מתוקה ונהדרת, ואוהבת מאוד לעשות דווקא. כשהיא מזהה שיש התנהגות מסוימת שאני או אבא שלה לא מרוצים ממנה, היא עושה אותה שוב ושוב.
כמה דוגמאות:

כשאני נכנסת לגן לאסוף אותה, היא רואה אותי ומייד הולכת להכות ילד אחר, כאשר היא ממשיכה להסתכל עליי- היא יודעת שאני לא מסכימה לכך. יצוין כי לפי הגננות, היא לא מכה את הילדים האחרים בשאר הזמן בגן.

זריקת אוכל- בכל פעם שהיא בכיסא האוכל היא זורקת אוכל על הרצפה (שוב, בעוד היא מסתכלת עלי או על אביה).

לפני מספר ימים- היא נכנסה לשלולית. אני אמרתי בקול "שלולית" והראיתי, כנראה, שאני לא מרוצה- היא ממש חזרה אחורה ונכנסה שוב לשלולית- והיא לא היתה בכלל שמה לב למה שקרה אם לא הייתי אומרת שום דבר!

היא נעמדת על כסא פלסטיק בבית ומסתכלת עלינו, כאשר אנחנו מתקרבים היא יורדת מייד.

אציין כי ניסינו להתעלם במשך תקופה מסוימת בעניין זריקת האוכל, והיא פשוט המשיכה לעשות את זה כשהיא מסתכלת עלינו ומחכה לתגובה. במקרים אחרים- כגון הרבצה לילדים אחרים, או העניין עם הכסא- אנחנו לא יכולים להתעלם.
אודה לעצתכם כיצד לנהוג.

תודה,

טל
שלום וברכה ותודה על פורום המועיל,
בתנו בת 4 וחודש מגלה סימני מצוקה רגשית זאת על ידי עשיית צרכיה בתחתונים, היא הייתה עושה את זה גם בגן, אך שם הגענו אתה להסכמים על פרס ענק אותו היא מקבלת כל יום שהיא לא עושה את זה, (יכול להיות שזה לא נכון לעשות זאת אבל הגננות פשוט לא הסכימו לטפל באירוע והיו מזעיקות אותי או את אשתי מהעבודה ואנחנו מבינים אותן), אציין גם שכשהיא מעוניינת היא שולטת יפה מאד.
ברצוני לתת גם קצת רקע: 1. אי אפשר לומר שהיא הייתה פעם יבשה במאה אחוז, תמיד היה לה פספוס נאמר אחת לשבוע אבל רק של פיפי. 2. יש לה תחושתיות חזקה היא יכולה למשל לקחת ביצת עין או נקניקיה ולרסק אותה עם הידיים באמצע ארוחת ערב כמו גם סתם לאכול הרבה עם הידיים. 3. קיים לה גם קושי לקבל כללים אפי' כשהנגטיב ברור, כך למשל היא מאד רוצה לבוא איתי לסופר הקרוב ואני אומר לה תלבשי כובע, לא יוצאים כעת בלי כובע, היא לא מסכימה, ואני אומר לה בלי כובע את נשארת בבית והיא נשארת בבית בוכה ולא מסכימה ללבוש כובע. ובכלל יש לה איטיות בהתארגנות.
אני חייב להדגיש שמדובר בילדה חכמה מאד יותר מהממוצע לגילה כך שהיא שולטת במספרים ובהרבה אותיות פותרת תרגילים בשניות גם שלא למדו בגן (אינני יודע מהיכן) וגם היא מבינה מאד דברים ומשמעויות ותוצאות לוגיות מורכבות.
אודה מאד אם תוכלו לתת לנו כיוון מחשבה ו/או להפנות אותנו...
תודה רבה - אבי
 
מורן
17:47 16.12.14
אנחנו הורים גרושים לשני בנים בני 11 ו 14 (היחסים בינינו טובים וחבריים ואנחנו מתואמים בכל מה שקשור לילדים). רציתי לשאול בקשר לבני בן ה 14. הוא ילד חברותי מאוד ומקובל בקרב הבנים והבנות. יש לו חברים מ"כל הסוגים" וזה בהחלט התחום החזק שלו, אלא שזהו כל עולמו הדבר החשוב לו ביותר הם החברים ובזה הוא משקיע את כל מרצו. מגיע הביתה אחרי ביה"ס לפעמים עם חבר ויוצא משעות הצהריים עד הערב עם חברים. גם בסופי שבוע הוא מבלה עם חברים. אני מודעת לזה שבגיל הזה הנערים מתרחקים מהמשפחה ומרגישים נוח יותר בקבוצת השווים אך רציתי לשאול האם זה לא מוגזם? האם להכריח אותו להיות יותר בבית?
שלום,
יש לי ילד בן 9 שמטופל בריטלין (10mg, פעמים ביום 3).
הוא אובחן ע"י פסיכיאטר כילד אינטליגנטי עם קשיים רגשיים, התנהגותיים ולימודיים על רקע משפחתי מורכב (גירושין) ו ADHD.
הילד לומד בבי"ס מיוחד המאופיין לילדים עם בעיות רגשיות ולקות למידה. (בכיתות א' וב' למד בבי"ס רגיל ובכיתה רגילה, בכיתה ג' למד בבי"ס רגיל בכיתה קטנה והשנה לומד בבי"ס מיוחד כנ"ל).
הוא גם מטופל אצל פסיכולוג (בעבר גם היה מטופל בכל מיני סוגים של טיפולים רגשיים).
בביקור האחרון אצל הפסיכיאטר המורה ביקשה לציין בפניו את עניין ההתפרצויות זעם שלו שהינן מלוות לעיתים באלימות פיזית ומילולית ולשאול האם זה נובע מבעיה התנהגותית או שיכול להיות שיש גם עניין פסיכוטי... הפסיכיאטר היה קצת מזועזע מהשאלה שלי . כיוון שהתעקשתי על עניין ההתפרצויות ומאחר והילד מקבל תמיכה ככל האפשר (בי"ס מיוחד, הדרכה הורית, טיפול פסיכולוגי)הוא כתב כך בסיכום: " מומלץ לשים דגש לטיפול התנהגותי עם עידוד רב של התאפקות והתמדה. יש להימנע מעימות ישיר וביקורת. המשך טיפול פסיכולוגי והדרכה הורים. המשך מתן ריטלין. יש לשקול צורך של תוספת טיפות נאולפטיל 1 בבוקר עם אפשרות של עליה הדרגתית".
יש לציין שאני לא כל כך ממהרת ומתלהבת לתת תרופות פסיכיאטריות אני עושה כל שניתן כדי להימנע מזה ומאפשרת תמיכה כוללת כמה שניתן ללא תרופות. יחד עם זאת אעשה מה שצריך כדי לתמוך בבני ולכן האפשרות התרופתית הינה פתוחה מבחינתי.
מהן התופעות לוואי של התרופה הזו?
עד כמה זה ישפיע עליו באמת?
האם זה "הפתרון הקל"?
האם זה גורם לתלות מסוימת?
האם אני יכולה להימנע ממתן בסופי שבוע וחופשים?
מהי ההמלצה הכללית לגבי תרופה זו לילדים?
אודה לתגובתכם.
שלום. יש לי שני ילדים, הילדה בת 5 והילד בן 7 שנים. לפני כחמישה חודשים הם שאלו אותי על מוות, והם נראו מודאגים. ניסיתי להרגיע אותם, ואמרתי להם שאם משהו נורא יקרה להם, והם ימותו, יש חברות כמו Alcor שמקפיאות בחנקן נוזלי אנשים שמתו, כדי שעוד אלף שנה ( או כמה שצריך ) כשהטכנולוגיה תאפשר, יפשירו אותם וירפאו את מה שהרג אותם, כדי שהם יוכלו להמשיך לחיות כרגיל. הם שאלו על גן עדן, והסברתי להם שזה סיפורי אגדות וזה לא קיים, ושאין אלוהים. ( אני אטאיסט ). הילדים נרגעו, אבל התחילו בעיות. הם כל הזמן מדברים על הדברים האלה בגן ובבית הספר. היה ילד בגן שחלה, והילדה בת ה-5 אמרה לגננת שלא תדאג, שאם הוא ימות אז אפשר לשים אותו במקרר עד שימצאו תרופה. הילדה מתווכחת עם ילדים אחרים בגן שאין אלוהים. הילד הגדול פחות מתעסק בזה. אני לא מוכן לשקר לילדים הרכים שלי בסיפורים על גן עדן ואלוהים ששומר עליהם. אני רוצה מצד אחד שידעו את האמת, אבל מצד שני שלא ידברו על זה כל כך הרבה בגן/בית הספר. מה לעשות?
שלום,
רציתי לדעת האם זה טבעי שהבת שלי לא משתתפת בעבודות יצירה בגן?
לא מציירת ולא עושה הדבקות?
בבית היא יותר משתפת פעולה(הדבקות,בצק)
לכל הילדים יש עבודות ולה לא,היא לא מסתקרנת כשהיא רואה את הילדים עובדים והיא לא רוצה להצטרף אליהם
בנוסף,מאכלים היא לא מסתקרנת לטעום,היא רוצה לאכול רק מה שהיא אוהבת
מה לעשות
מחכה לתשובה

תודה
שלום למומחים, אני אם חד הורית שמגדלת תינוק בן שנה ושלושה חודשים עם בחור הומו שהכרנו במטרה להביא ילד לעולם והוא אביו של בני.
אנחנו גרים בנפרד ומגדלים אותו בשיתוף. הוא נמצא אצלו יומיים בשבוע מ 16:00 (אחרי הגן) ישן אצלו והוא לוקח אותו בבוקר לגן.
מגיל שנה הוא התחיל לישון אצלו גם בשבתות כלומר משבת בבוקר עד ראשון בבוקר ואז לגן.
אני שמה לב לשינוי בהתנהגות של הילד. בגן אומרים לי שהוא מקסים ונהדר אך ברגע שאני מוציאה אותו מהגן הוא נורא עצבני ולא רגוע , צועק המון ונצמד אליי ולא נותן לי לעשות כלום.
חשוב לי לומר שאבא שלו מקסים ואני סומכת עליו מאוד.

רציתי לשאול אם זו התנהגות נורמלית או כדאי ללכת ליעוץ. אני ממש לא רוצה שהילד יהיה עצבני ומתוסכל אבל מצד שני אבא שלו לא מוותר ורוצה להיות איתו יומיים בשבוע וגם כל שבועיים בשבת.

אשמח לעזרה,

תודה מראש.
הילד שלי בן חמש נמצא בגן עירייה. אני מקבלת טלפונים ועדכונים מהגננת שהם לא מצליחים להשתלט על הילד. אני חייבת לציין שבבית או לחילופין בגן אנו לא נתקלים במקרים דומים אשר הגננת מתארת. זה גן חדש עם גננת קשה מרגע כניסת הילד לגן אנו חשים בהתדרדרות בהתנהגותו או אף החל לסבול מעצירות נוראית הגננת נספרת על ילד ששופך חולות משתולל בגן יושב על הרציפה ובוכה היא התקשרה אלי כמה פעמים באמצע היום בנוכחות הילד ובקשה שנבוא לאסוף אותו היות והיא לא מצליחה להרגיע אותו. חשוב לי לציין שכשאני שואלת את הילד איל היה בגן הוא עונה כיף. אך אני חוששת לאור השינוי הגדול בהתנהגות ולאור העצירות הנוראית שהוא סובל שעובר עליו משהו. מה צריך לעשות?
שלום,
בני בן השנתיים מסרב בכל תוקף ללבוש מעיל בבוקר או כל חולצה/ עליונית שנסגרת מלפנים.
כעקרון הוא ילד נוח ואנחנו מצליחים לשכנע אותו לעשות דברים אחרים שהוא לא אוהב כמו למשל לשים כובע או 2 חולצות, לשבת בכיסא בטיחות וכו, בלי הרבה התנגדות מצידו.
לגבי המעיל שום דבר לא עוזר- אנחנו מסבירים לו שקר בחוץ ויש גשם וגם אמא ואבא שמים מעיל וכל הילדים בגן שמים וזה חשוב כדי לא להירטב ולא להיות חולים אבל שום דבר לא עוזר. הוא ממש צורח ומתנגד פיזית כך שלרוב אנחנו לא מצליחים לשים לו את המעיל ואם מצליחים לשים לו בכוח הוא ממשיך לבכות בהיסטריה ולא נרגע עד שלא מוריד את המעיל.
אשמח לעצה- האם להתעקש איתו ? האם לוותר? האם יש פתרון אחר?
כעקרון לרוב בימים קרים וגשומים אנחנו מהבית -לאוטו -לגן וכו׳ כך שאני לא מאמינה שיתקרר מכמה שניות באוויר וחשבתי לוותר על העניין,אבל אני לא רוצה להרגיל אותו לכך שלא צריך מעיל במקרים שכן יוצאים החוצה במיוחד בהמשך החורף...וגם חשוב לי להבין למה זה קורה.
תודה !
שלום
הבת שלי ילדה מקסימה
אבל בבוקר יש לי מלחמות איתה,היא לא נותנת לי לחתל אותה או לצחצח לה שינים,
אני לא יודעת איך להתמודד,היא כן רואה את הנחישות שלי,יש לי קול של ילדה,אבל אני משתדלת להיות אסרטיבית ,אני לוקחת אותה ומשכיבה אותה על הספה אבל היא משתוללת ולא נותנת לי לחתל אותה,אני מנסה בדרך משחק אבל זה לא הולך
אני ממש מותשת בבוקר,אני ממהרת לעבודה

מה לעשות?

איך אני יכולה לגרום לה להיות ממושמעת?

מחכה לתשובה

תודה
שלום יש לי ילדה בת 4.5, נמצאת בגן עירוני, ילדה חברותית ובריאה בדר"כ, הבעיה היא שבגן שהיא נמצאת יש 22 בנות ו - 4 בנים, לבנות היא פחות מתחברת ופחות אוהבת לשחק איתם ולבנים יותר, יש לה שני חברים בנים בגן שהיא משחקת איתם, כך נאמר ממנה, היא הולכת לחברות בצורה מאוד מצומצמת .
בעיה נוספת שאני מתמודדת איתה זה חוסר ביטחון עצמי, הילדה מתחילה לבכות קודם אם משהוא צועק עליה, או מתנהג כלפיה לא יפה, וזה תמיד, היא לא מחזירה.
איך אפשר להעלות לה את הביטחון העצמי, אני רוצה לטפל בה לפני עליה לבית הספר.
שלום רב. בני התינוק בן שנה וחצי פיתח לאחרונה פחדים מכל צליל שהוא שומע מחוץ לבית. זה יכול להיות גיזום דשא, שיפוץ אצל השכנים, אזעקה של רכב, אמבולנס וכד'. מדובר ברעשים חלשים ורחוקים מאוד שגורמים לו לרוץ אליי (או אל בן משפחה אחר) בפאניקה ולטפס עלינו או להסתתר מאחורי חפץ/רהיט כלשהו. לעיתים כשהבית ריק ושקט (ואין רעשי רקע כמו טלוויזיה שדולקת) הוא שומע כל מיני רעשים קטנים מהחדרים ומצביע לכיוונם עם הבעה של פחד בעיניים. כמו כן מזה כשבועיים הוא מתעורר אינספור פעמים בלילה בצעקות ונראה כאילו הוא מפחד ממשהו. לעיתים מצביע לכיוון החלון בחדרו. מתעורר לגמרי ולא מוכן לחזור לישון במיטתו אלא אם נרדם עלינו בחיבוק או שנרדם אצלנו במיטה. הסאגה יכולה להימשך כשעה-שעתיים בכל לילה ולעיתים אף מספר פעמים בלילה אחד. לא נראה כי מדובר בבעיה בריאותית כלשהי או כאב שהוא מרגיש (שיניים/תולעים/אזניים) ולי יש תחושה שמדובר בפחדים כלשהם ושיש קשר בין הפחדים במהלך היום לבין הפחדים בלילה.
יש לציין כי הילד נכנס לגן לאחרונה (לפני כ3 חודשים) וכי שעות השינה שלו במהלך היום התמעטו ומן הסתם השינה שלו במהלך היום פחות איכותית ממה שהיה כשהיה בבית. כמו כן מדובר בילד יחיד, והמשפחה צפויה להתרחב בחודשיים הקרובים.

אודה לקבלת עצה ממה לדעתכם הדבר נגרם וכיצד מומלץ להתמודד עם זה
 
עדי
09:27 10.12.14
שלום בתי בשבוע הבא תחגוג שנתיים.יש לה אח בן חמש.
בחודש האחרון ההתנהגות של השתנתה, ממש התחיל להיות לה חרדות ופחדים מאנשים זרים שעד לא מזמן היתה ילדה מאוד חברותית מחייכת לכולם "מתעסקת" עם כולם אוהבת הבה תשומת לב.אם הזמן הפחד/החרדה ממש מתגבר למשל בסופר היא נתקפת בבכי הסטרי שאנשים מחייכים אליה ממש נבהלת אפילו עם בנאדם לא פונה אליה היא ישר מתרחקת ומתחבאה מאחוריי. בנוסף יש לה גם חרדה מימי הולדת לפני כחודש רק היתה שומעת שאנחנו הולכים ליום הולדת היא היתה שמחה שרה רוקדת וכו... אפילו בבית היתה לוקחת כסאות ממש בדימיון שלה וחוגגת לעצמה יום הולדת בשבועיים האחרונים שאני מזכירה אפילו רק את המילה יום הולדת היא יש צועקת לא באלי לא באלי, בשבוע שעבר חגגו לבעלי יום הולדת ושרנו לו שירים והיא נכנסה להתקף בכי היסטרי עד שלא הפסקנו לשיר ממש פחד וחרדה היא היתה.
בנוסף פניתי לגננת שלה בגן ושיתפתי אותה מנושא והיא אמרה שהיא שמה לב שבימי הולדת היא לא רותה להשתתף ואם נכנס אדם זר היא ישר בורחת.אבל ככה בגן היא פעילה יש לה חברות ומשתתפת בפעילויות אחרות של הגן.
בטבע הרגיל שלה היא ילדה מאוד חברותית שמחה פעילה ותקופה האחרונה התחילה יותר להתבייש ולהסגר משהו שאני לא רגילה לראות אצלה.בשבוע הבא אנחנו צריכים לחגוג לה יום הולדת בגן.
אשמח להכוון וכו....
שלום,
הבת שלי הגיעה לגיל המרד,
היא לא מאפשרת לי לעשות איתה דברים כמו לחתל(לוקח לי המון זמן),לצחצח שינים בבוקר
ואני לחוצה מאוד בבוקר כי אני ממהרת לעבודה,היא לא ממושמעת וקשה לי להציב לה גבולות,במסגרת הגן היה שקטה וממושמעת,מה לעשות?

מחכה לתשובה

תודה
שלום שמי סימה
הבן שלי בן שנה ו9 חודשים
ויש לו כמה "פטישים" מוזרים סליחה פשוט לא יודעת איך לקרוא למה שהוא עושה .

קודם כל יש לו עיניין כזה שהוא חייב לסגור את הדלת (כל דלת כניסה או בתוך הבית)
ואם הוא לא סוגר הוא מתחיל לבכות .
לדוגמה: פעם אחת לא רציתי שיסגור את הדלת של המקלחת שהמייבש עבד שם
והוא התחיל להשתולל נשכב על הרצפה והחיל לבכות .
בכללי הוא עושה את זה בכל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניו .

אני לא חושבת שאנחנו מפנקים אותו
הרבה פעמים אנחנו לא מסכימים למה שהוא רוצה .
אבל עדיין הוא מתנהג בצורה כזאת שמהצעד לפחות הוא מצטייר כמפונק שבוכה ברגע שהוא לא מקבל משהו .
ברגע שמשהו כזה קורה הוא יכול לזרוק דברים לבכות ליפול על הרצפה (משהו שנורא מדאיג אותי כי הוא עושה את זה בכוח ודופק את הראש ברצפה).

עוד משהו מוזר יש לו קטע כזה שהוא אוסף מלא דברים על הידיים שלו והולך איתם לכל מקום .
לדוגמא בקבוק , מפתחות סתם חולצה שמצא נעלים והכל ביחד על הידיים עד שנופל לו משהו כי הוא מעמיס ואז הוא בוכה שנפל לו .

יש לי סיבה לדואג ? אני צריכה לקחת אותו לאיזה טיפול כל שהוא ??
אני יודעת שהוא עוד קטן אבל זה מרגיש לי כמו התחלה לא טובה של משהו .

בכללי גם יש לו פחת נטישה מובהק והוא יכול לבכות אם אני נעלמת לו מהעיניים לדקה.
פרט קטן הוא נכנס לגן רק לפני חודשיים ואני יודעת שזה השפיע שזה כזה מאוחר.
והוא עוד לא הסתגל לגמרה הוא בוכה עדיין כל פעם שאני שמה אותו בערך ל10 ד.

אשמח חוות דעת
 
sima
17:13 08.12.14
זה בגלל הגיל שלו?
אני בפורום הלא נכון ?
כי ראיתי שעניתם לכל מי שפנה אחרי
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  722  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
פסיכולוגיה ילדים   יחסים בין ילדים   פסיכולוג ילדים   הורים וילדים   גידול ילדים   ייעוץ ילדים   ייעוץ להורים   יעוץ חינוכי
RSS RSS פורום פסיכולוגיה ילדים