בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים רפואת ילדים»פורום פסיכולוגיה ילדים
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פסיכולוגיה ילדים

פורום פסיכולוגיה ילדים עוסק בנושאים: פסיכולוגית ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, גידול ילדים, ייעוץ חינוכי, בעיות התנהגות אצל ילדים, בעיות חברתיות בילדים, יחסים בין אחים, בחירת גן ילדים
מנהלי פורום פסיכולוגיה ילדים:
פז שפירא
לפרטים נוספים
יאיר סהר
לפרטים נוספים
 
מיכל
08:32 29.11.14
שלום,

הבן האמצעי שלנו בן 8. מאז ומעולם היה ילד רגיש במיוחד ובעל אינטיליגנציה רגשית מאוד מפותחת. במקביל חכם במיוחד (השנה אותר כמחונן) וגם ספורטאי מוכשר ביותר. מאז ומעולם היה ילד שבוכה בקלות מכל פגיעה קלה (פיזית ונפשית) אבל לאחרונה התחזק מאוד ונעשה מן סוג של מוביל בכיתה.

בבית הוא ילד מדהים. דואג לאחיו הצעיר, מכבד אותנו ועוזר לנו אם צריך אבל... אם משהו קורה בניגוד לדעתו, חוטף התקף זעם שבמסגרתו הוא בעיקר צועק ובוכה.
ניסינו הכל. חיבקנו, איימנו, שלחנו לחדר... כלום לא עוזר... במקביל בבי"ס התחילו להגיע תלונות מילדים שהוא מכה אותם (בעיקר במסגרת משחק כדורגל...)

אנחנו מחכים לפגישה עם יועצת בי"ס אבל עד אז...
איך מתמודדים בבית עם התקפים כאלו?
מה עושים באותו רגע שזה קורה?

אודה לתשובתכם.
שלום רב!
ברצוני לקבל חוו"ד ממך לגבי מקרה שקרה עם בני ולדעת האם התנהגות זו תקינה ונורמלית לגילו.
בני בן 4.5 שנים. בזמן משחק עם בן דוד שלו (בן 5.5 שנים) "תפסתי" אותם בשרותים כשמכנסיהם מופשלים והם מיד הרימו אותם כשהגעתי.
לאחר שיחה עם בני הוא אמר לי שהבן דוד ששיחק איתו אמר לו "בוא נלך לשרותים ונסגור את הדלת ונוריד מכנסיים ונמצוץ אחד לשני את הבולבול" (מצטערת אם התיאור מביך במקצת..). הוא גם הציע לו שהם יעשו פיפי בשרותים ביחד.
שוחחתי עם בני והסברתי לו ברוגע כי זו התנהגות לא ראויה ואף אחד לא צריך להיכנס עימו לשרותים ואף אחד חוץ ממנו לא צריך לגעת לו בפין. הוא הבין שזה אסור. מאז המקרה ההוא שמתי לב שבני נוגע מידי פעם באיבר המין שלו ומתעניין בו יותר...
אני מודה שמאז המקרה הזה אני מעט מודאגת ורוצה לדעת האם התנהגות זו היא נורמלית בתהליך ההתפתחות של ילד בגיל כזה. בנוסף, אני חוששת שהוא יחזור על הפעולה הזו עם ילדים אחרים בגן ואולי הגננת לא תשים לב במקרה...
אשמח לדעת האם לדעתך ההתנהגות של הבן דוד (בן 5.5) היא תקינה לדעתך? לי זה נשמע מעט מוזר...
תודה מראש!
 
יעל
14:34 27.11.14
לילדה שלי יש עיכוב התפתחותי,היא בת שנתיים וחצי
היא מתעקשת לא לשחק במשחקים שאני מציעה לה
בגן היא לא עושה עבודות יצירה,קניתי לה בצק אז ביום הראשון שיתפה קצת פעולה וזהו
יש לה פזלים של חיות,פירות,צעצועים ,והיא אוהבת להוציא את הקלפים,היא יושבת קצת ואנחנו משחקות והיא מאבדת מהר מאוד את הסבלנות ואנחנו מסיימות לשחק,
לצייר היא לא רוצה,מה ניתן לעשות?
יעצו לי שתשחק במשחקים שהם פחות מהגיל שלה,אבל בגדול אין לה הרבה סבלנות לשחק

מחכה לתשובה

תודה
 
נועה
13:36 27.11.14
שלום,
ביתי בת 6, בכיתה א'.
כבר בגן התחילה להתנדנד על הכיסא, ללא הפסקה.
למרות שמדי פעם אני דיברתי איתה, היא המשיכה בכך.
היו לעיתים הפוגות של כמה חודשים של הפסקה.
אתמול המחנכת יצרה איתי קשר לראשונה, כי הילדה מתנדנדת בכיסא.
אמרה כי העניין מפריעה לה להתרכז, והיא עסוקה בהתנדנדות ולא בלימודים.
התייעצתי לפני כשנה עם הרופאת ילדים על כך, אמרה כי זו לא תופעה נוירולוגית, ועם הזמן העניין יעלם.

אשמח לשמוע האם התופעה מוכרת? כיצד עלי להתמודד עם כך? האם לנסות לשכנע את הילדה להפסיק עם זה? הדאגה שלא יפריע לה בהמשך בלימודים, וגם לא נעים מהסביבה שהיא יושבת ומתנדנדת.

בתודה מראש.
 
תדי
12:02 26.11.14
שלום רב,
בתי בת שנה ו 4 חודשים, בחודשיים האחרונים שמנו לב שהיא רצה ובוכה בבהלה
שהשכנים שלנו גוררים רהיטים מעלינו .
מה עליי לעשות ? היא לא גדלה בסביבה שקטה היא רגילה לרעשים אבל רק שהיא שומעת שגוררים משהו היא רצה אלינו,זה קורה גם כאשר אני קוראת בקול רם לבעלי היא נבהלת
אשמח לעצה
תודה
בן שלי בכיתה ד'

קשה לו לקרוא סיטואציות חברתיות ורגשיות ולכן הוא לא ממש מסתדר חברתית
(אם כי יש לו קצת חברים)
מצד שני מאד חשוב לו למשוך תשומת לב של ילדים שיתייחסו אליו
לכן הוא מינה את עצמו לליצן הכיתה
מה שגורם להתהנהגות פרובוקטיבת מצידו

אתמול הוא "עשה צחוק" מאישה עיוורת שהגיעה לביה"ס להרצות בנושא נגישות

בעיה נוספת שקשורה , זה שהוא מסכים ורצה לקבל תפקידים "נחותים" במשחקים
לדוגמא אתמול הוא שיחק במשחק שכמה חברים צריכים לתפוס אותו ולהחזיק והוא צריך לנסות להשתחרר . במהלך "המשחק" הוא גם קיבל מכות.

אנחנו מדברים איתו שהוא צריך לכבד את עצמו אבל זה לא עוזר , נראה לי שהוא לא ממש מבין מה אנחנו רוצים ממנו

מה לעשות?
 
אמא דואגת
10:13 18.11.14
שלום,
יש לי בת בכורה בת 16 . לכאורה הכל בסדר חוץ מקצת לחץ בלימודים, וכל מיני פחדים על
מוות של אחד מבני המשפחה שכבר טיפלנו בזה. הכל דיי בסדר.
אתמול בלילה קרה מקרה מבהיל: כול בני המשפחה ישנו כבר היה 11 בלילה.
הבית היה חשוך, ביתי הקטנה יותר (אחותה) ב ה -12 קמה רק כדי לשתות מים והציצה
עם הראש לחדר של בת ה -16 רק כדי לראות אם היא ישנה...
כנראה הגדולה נבהלה (אולי חלמה משהו) , קמה מהמיטה החלה לצרוח ולתפוס בשערה של אחותה בפחד כאילו מישהו בא להרוג אותה!
אנחנו יש קמנו מהמיטה לשמע הצעקות שלה. היא כנראה תוך כדי התעוררה והחלה לבכות ולבקש סליחה ושהיא לא יודעת מה קרה לעצמה ואפילו אינה זוכרת מה חלמה ..
הרגעתי אותה וגם כעסתי על הדבר הזה כי סה"כ היא מאוד הבהילה את אחותה , אבל כל הלילה היא לא הצליחה להירדם מרוב הלם .
אני עצמי בהלם, איך אני מתייחסת למקרה כזה .
תודה לכם על התשובה
 
אמא דואגת
14:35 24.11.14
 
שירן
23:09 23.11.14
היי,
בני בן שלוש גמול כבר חצי שנה בערך...
לאחרונה בערך חודשיים שהוא עושה קקי רק כאשר אנו מורידים לו את החולצה.
ולא מוכן לעשות עם חולצה ממש נרתע.
לדעתי זה נובע מזה שקם רטוב בלילה באחד הימים והחלפנו לו חולצה שנרטבה לו.
מה עושים? ניסינו לדבר איתו המון
חשוב לציין שעושה רק בבית .
תודה
בני בן 6 ובכיתה א׳.
השנה התחילה ב׳רגל ימין׳ ואז פתאום התחלתי לקבל מהמורה וממהלת הכיתה בתהרון תלונות על התנהגות- הפרעות למהלך השיעור, התחצפות ואפילו הרמת ידיים.
המורה מאוד מקסימה ומשתפת פעולה- למשל יש לו טבלת התנהגות יומית שמציינת ברמת שיעור איך התנהג- אם יש יום שהוא מתנהג יפה מקבל ממנה צ׳ופר.
משהו בגבולות התערער אבל רק במסגרת בית הספר(ניסיתי להבין ממנו ומהמורה אם קרה משהו קיצוני אך לא עלה משהו שמדליק נורה אדומה).
דיברתי אחתו על הנושא והוא מבטיח שישתדל ויתנהג יפה- אך לא עומד בהבטחתו.
מה אני יכולה לעשות?
 
חסוי
12:36 10.11.14
שלום,

בני בן ה-5 לא רוצה ללכת לימי הולדת של בני כיתתו שמתקיימים אחר הצהריים

הוא גם לא שש ללכת לאירועים אחרים של הכיתה מחוץ לשעות הכיתה

הוא חושש לפני האירוע וכשכבר הולכים החשש עובר ולרוב הוא נהנה

מה אפשר להגיד לו לפני כדי להרגיע את החשש ולגרום לו ללכת אפילו לקצת כדי שלא יפספס וישאר מאחור

תודה
 
פז שפירא  
22:22 12.11.14
הי,

כדאי לנסות ולשאול את בנך ממה בדיוק הוא חושש. האם הוא חושש מהצפיפות, מהרעש, מכך שילד הים הולדת יקבל מתנה והוא לא, מכך שיראה ילד שאינו אוהב וכו'.

במידה ובנך יסביר לך את חששותיו באופן מדוייק יותר, תוכלי לנסות ולעזור לו.

תוכלי לכתוב זאת על מנת שאוכל להמשיך ולייעץ לך בעניין.
 
חסוי
09:23 23.11.14
שלום,

תודה על המענה,

הבן שלי לא יודע להגיד לי למה הוא לא רוצה ללכת לאירוע, או מה באירוע לא נעים לו,

עכשיו לקראת מסיבת חנוכה בגן הוא לא רוצה ללכת ואפילו מנסה לקבוע עם אבא שלו

יום חופש ביום הזה.

דיברתי עם הגננת וביקשתי שתשים לב איך הוא בחזרות כי הוא טוען שמכריחים אותו

לרקוד והוא לא רוצה. (הוא הראה לי ביית והוא מכיר את הריקוד והשיר ועושה אותם ממש טוב)

שאלתי אותו אם הוא רוצה להיות זה שמדליק את החנוכיה עם אבא

שלו אבל זה לא עזר הוא לא רוצה

הגננת אמרה שחשוב שיהיה בכיתה גם אם לא ישתתף, כך גם אני חושבת

מה את חושבת ?

מה ניתן להגיד לו או לעשות על מנת להוריד את הלחץ שלפני האירוע

יש לציין שאני ואביו גרושים ותמיד מגיעים שנינו לאירועים אבל בעיה זו לא צצה רק

באירועים בהם שנינו מגיעים אלא גם בכאלה שאני לוקחת אותו לבד ..

תודה
שלום
השנה בתי בת ה3 וחצי החלה גן עירייה
היא התחילה יפה. .לא בכתה.
בדיוק לפני שבוע היא חלתה ובעצם לא יכלה לאכול מאוב כאב אף לא בגן. זה התחיל מבכי בארוחת 10 בגן כי היא לא רצתה לאכול..לבכי בפרידה בבוקר בגן ובכי ארוך בלילה שלפני הגן. במהלך שבוע זה היא בוכה כל בוקר עד שעה 11 בעצם מהפרידה בוקר עד תום ארוחת 10 ומשעה 11 היל טוב ויפה. אך הסיפור חוזר על עצמו. הילדה לא רוצה לגן, לא רוצה אוכל לגן ולא רוצה תיק לגן. חשוב לציין שכבר הבריאה
מה עושים?
איך מחזירים אותה לשגרה שבה הייתה?
לשגרה של פרידה ללא בכי וליחות ללא לבכי...
 
לילי
19:31 22.11.14
בני בן שנתיים ותשעה חודשים קורא לעצמו "חתולי" מזה כחודש. הוא דבק בכך כל היום ומבקש שידברו אליו כך ולא בשמו. "תגיד לחתולי שאסור כך וכך". הוא מיילל ומבקש מאיתנו לשחק במשחקי דמיון "הצילו את חתולי " וכו'. פרט לכך מתנהג כרגיל ובאופן תקין. האם לסרב לשתף איתו פעולה מחשש שלא ברור לו ההבדל בין דמיון למציאות? איך כדאי להתיחס לכך?
 
מישהי
19:57 14.11.14
יש לי אחיין בן ארבע וההורים שלו רואים ביחד איתו את התוכנית בייבי בום שלדעתי לא מתאימה בכלל לגילו...נשים בגילאים הרבה יותר גדולים רואות את זה ומתחילות לפתח חרדה סביב נושא הלידה...אז ילד בגיל כזה בכלל לא יכול להכיל דבר כזה אני צודקת?האם כדאי לי לפנות אליהם בנוגע לזה?
תודה מראש..
 
פז שפירא  
20:06 15.11.14
להערכתי זוהי אכן תוכנית שאינה מתאימה לגיל 4 ויכולה לעורר פחדים ואף אשמה (ילדים מפותחים עלולים לחשוב על כך שהם גרמו סבל לאימם בלידה). במידה וההורים בכל זאת צופים עם ילדיהם בתוכנית זו רצוי מאוד ללוות את הצפייה בהסברים - למשל להסביר שהנשים מאוד סובלות וכואבות אך זה משתלם כי בקרוב ייוולד לזוג התינוק לו ציפו.
 
מישהי
18:04 21.11.14
 
מיכל כהן
15:15 21.11.14
שלום רב.
בני בן 7 לומד בכיתה ב.
לאחרונה החלו בעיות התנהגות בבית הספר , למשל התפרצות לדברי המורה, קם מהכיסא לאחר ביצוע המשימה, וכו, רציתי לציין שבני מאוד מפותח קוגנטיבית ויש לו השגיים טובים בלימודים. לאחרונה המורה החליפה את מקום הישיבה שלו בשולחן נפרד, כשכול הילדים יושבים בקבוצות. שאלתי היא, האם זה תקין שילדי יושב לבד ולא בקבוצה?? מה עלינו ההורים לעשות בנוגע לבעיות התנהגות, האם הילד צריך טיפול? אם כן איזה טיפול?
שלום,

הגננת של בני בן ה-5 טוענת כי הילד חסר שקט בגן ("משהו עובר עליו"), נוטה להתפרצויות זעם חסרות פרופורציה, צועק בפתאומיות (כאילו לשחרר קיטור) ולעיתים קרובות אף מגיב באלימות (זריקת חפצים, מרביץ).
כמו כן, הגננת מציינת כי הוא מסוגל לשבת יפה ולהתרכז כאשר עושים דפי עבודה.
חשוב לציין כי מזה שנה, אנחנו מלווים ע"י פסיכולוג של השפ"ח (פגישות של הגננת וההורים, ללא הילד) בערך אחת לחודשיים.
חל שיפור משמעותי מבחינת ההתנהגות שלו, אך השיפור בא לידי ביטוי אצל הגננת של הצהרון/ גננת מחליפה ואילו אצל הגננת הקבועה של הגן - כמעט ולא השתנה דבר... (יש עליות ומורדות, אך בגדול היא רואה החמרה לעומת שנה שעברה).
בשנה שעברה פסיכולוג השפ"ח נתן לנו למלא שאלון ולגננת שאלון על הילד - לטענתם הוא לא סובל מבעיות קשב וריכוז או היפראקטיביות.
אנחנו ההורים אובדי עצות - ההתנהגות שמתארת הגננת מתרחשת אך ורק בגן (98% מהמקרים זה "במשמרת שלה" וכמעט לא קורה עם גננות אחרות).
בבית הילד יכול לשחק עם עצמו זמן רב בצעצועים, הוא מסדר אחריו כשמבקשים ממנו ואנחנו לא חווים שום התפרצויות זעם.
מה יכול להסביר את ההתנהגות הזו? מה ניתן לעשות? איפה מתחילים? למי פונים?
 
ליאת
18:37 19.11.14
שלום, המומלץ לי ע"י הגננת לקחת את בני בן 5.7 לסוג של תרפיה מאחר ונראה לה שהוא חווה קושי ריגשי של דחיית סיפוקים (רוצה שתענה לו מיד כשפונה אליה, רוצה לשחק עם חבר מסויים ואם הוא לא אז הוא בוכה, אם לא בועטים לו את הכדור בכדורגל מייבבב... כל מיני דוגמאות כאלו ) או תגובות של בכייניות אם לא מצליח לבצע משהו בצורה מדוייקת למשל כתיבת מספר שלומדים . לצורך העניין אני גרושה מגדלת אותו לבד מגיל שנה. אין לו קשר קבוע ויציב עם אבא שלו. אין לו אחים. הוא ילד באמת מקסים ושמח,חכם מאוד , חברותי מאוד, מנומס לא חסר לו כלום מי שפוגש אותו מתאהב בו וכל הזמן אומרים לי שאני מגדלת ילד מדהים ומקסים. באים עליו כמעט 3 פעמים בשבוע חברים אחרי הגן. אני לא ממש רואה את הדברים שהיא מדברת כי כשאנחנו יחד בבית או עם חברים למטה או בגינה זה לא קורה. אין לי מושג לאיזה סוג תרפיה לקחת אותו. הוא בחוג קארטה שנה שנייה ומאוד אוהבת את זה.
מאחר ואין שום קשר ביני לבין האבא שלו אני לא אקבל שום הסכמה ממנו ללכת אפילו ל מרכז להתפתחות הילד לאיבחון. האם יש לכם המלצה לכוון אותי לאיזה תרפיה רצוי שילך ? אומנות? יצירה? מוסיקה? תודה
שלום רב.
בני בן שנתיים וחצי. הוא מרבה להשתמש באלימות פיזית, דוחף ילדים בבית ובגן. גם כאשר מעוניין להזמין ילד למשחק דוחף אותו. בבית יש אחות אחת גדולה ממנו בחמש שנים, רגועה וכלל אינה אלימה. יש לציין שעדיין אינו מתבטא באופן ברור. הוא מאוד רגיש ומאוד עקשן.
אני מנסה להגיב בצורה ברורה ואסרטיביות ולהפסיק את האלימות. ניסיתי גם להסביר כיצד לפנות לילדים כאשר מעוניין לשחק עם ילד אחר. האם כדאי לפנות לעזרה מקצועית? תודה
הי,
הילד שלי בן שלוש והתחיל להתנהג כך בחודש/חודשיים האחרונים (מאז שנכנס לגן עירייה). הגננת מתלוננת שהילד שובב, מרביץ לילדם ללא סיבה, נושך, מטפס על מגירות וקשה לו לשבת במפגשים .
מה עושים????
היי,
הבת שלי בת שנתיים וחצי, ילדה מאוד אהובה שמקבלת המון תשומת לב. לפני 3 חודשים הצטרפה תינוקת חדשה למשפחה שלנו. היא קיבלה אתה יפה למדי ומאוד אוהבת אותה(כמובן שיש את תופעות הקנאה הרגילות אך לא מעבר) בשבוע האחרון קרה לנו פעמיים שפתאום ובלי שום סיבה מיוחדת או חוסר תשומת לב היא התלוננה על כאבים (פעם במתן שתן ופעם באוזן) אשר התבררו לאחר כמה שעות כתלונות סרק (לאחר שהתייחסנו ועשינו דברים ש"כאילו" מטפלים בבעיה- היא אמרה שכבר לא כואב לה)
אשמח להתייעץ איתכם איך להתמודד עם התופעה הזאת ?
תודה
 
ראניה
17:28 12.11.14
שלום רב
אני לא יודעת מאיפה להתחיל.
אני אם ל3 ילדים, 2 בנים והקטנה בת. הבן האמצעי,בן 6 בכתה א, מאוד מקנה מכל דבר ובמיוחד מאחותו הקטנה. למרות שאני ואבא שלו מתיחסים לכולם אותו דבר ומנסים לשתף אותו בכל דבר ולדבר על העניין ולספר סיפורים לפצות על כל התנהגות טובה. כל הזמן הוא טוען שיש לו כאבים פעם ראש פעם בטן.... בשנה שעברה היה כל יום בבית הספר טוען שיש לו כאב בטן כדי שיחזור הבית כי אחותו בבית. לא השארנו בדיקה ולא עשינו וכולם ללא ממצא ,בסוף טענו שהילדה הולכת לגן למרות שהיא בבית , פחת העניין אבל נשאר. השנה הילדה בבית היא בת שנתיים ועכשיו לא ניתן לטעון ,כי היא החלה לדבר.
הבעיה שמדאיגה אותי שהוא מאוד מפחד מכל דבר, מפחד מקול של זיקוקים , מסירנות, אם יש משהוא בחדשות או אפילו ריב ברחוב באותו לילה הוא לא ישן ואם הוא נרדם הוא קם נבהל ובוכה. ואם יש מופע לילדים בבית הספר והוא מופיע עם הכיתה, לפני יום הוא לחוץ וקם משינה בביכי. אם אני מגיעה לבית הספר ליום פתוח או מסיבה ואפילו למסיבת היומולדת שלו רק הוא רואה אותי הוא מתחיל לבכות ואם אני מתחבת והוא כבר לא רואה אותי הוא מפסיק לבכות. ובשאר הימים הוא רגיל נורמלי. יש לו חברים וללא בעיה עם התחברות, אפילו מספר למורות כל מה שקורה בבית איפה הלכנו ומה קנינו.
המורות אומרות שהוא תלמיד טוב שכל הציונים שלו מעל 9 ,אבל גובר עלו הפחד. לפי דברי המורה: " מרוב פחד שיטעה הוא טועה" שהוא עושה מבחן כתיבה מביא 10 וגם שעונה עם שאר הכיתה ,אבל שקוראים לו לענות או לקרוא לבד מתחיל להתבלבל ,ולא מתוך אי ידיעה אלא מפחד
ביקשתי עזרה של יועצת בית הספר שאוכל לשבת ולהתיעץ איתה. עד היום לא יצרה קשר איתי. אבל ישבה איתו פעם אחת כהכרות לא יותר
אינני יודעת מה עלינו לעשות כדי לעזור לו
תודה על הסבלנות והעזרה
בכבוד רב
ראניה
 
פז שפירא  
19:34 16.11.14
הי ראניה,

אנא כיתבי כיצד אתם מגיבים כאשר בנכם מטא פחד, בהלה ולחץ. זאת על מנת שאדע מה כבר ניסיתם ואוכל להמשיך ולייעץ לכם.

 
ראניה
14:26 17.11.14
היי
אנחנו בהתחלה היינו יושבים איתו ומדברים על הפחדים ממה הוא מפחד ועד כמה הדבר מהווה איום עלו ( כמו זיקוקים שהם נראים יפה בשמים ורק שומעים קול שלא מזיק לנו)
דנרנו גם שאנחנו הגדולים לפעמים מפחדים , בכל פעם שהוא מתעורר בבכי לוקחת אותו ונותנת לו המון חיבוקים ואומרים לו שאני ואבא שלו נמצאים בחדר ליד ונשמור עלו תמיד ונהיה לצידו
והיינו מספרים סיפורים נעימים וקלילים, ונותנים לו בדמיון החרב של פיטר פן כדי שישמור עלו

עכשו אני רק במהלך היום מנסה לתת לו לעזור לי במסימות בעבודות הבית ( הקלות ושהוא אוהב לעזור בהם כנו ההכנות לעוגה .. דמויות בבצק סוכר.. כלים....) ואבא שלו שאפשר לוקח אותם למחסן לעזור לו . אבל ללא תחושות של רחמים
אבל בשתי השיטות לא הצלחנו
 
מירה
15:06 14.11.14
הבת שלי בת חמש וקצת
ילדה מקסימה
לפעמים כשמשהו לא מסתדר כפי שרצתה היא מתחילה לבכות, לצעוק ולצרוח בצורה חזקה
אנחנו כמובן נשארים רגועים, לא מוותרים על מה שהחלטנו ואומרים לה בכל כמה דקות שאנחנו רוצים לעזור, שכשתרגע נוכל לדבר ולעזור לה
הצעקות לפעמים בלתי נסבלות עד שאני מבקשת ממנה לעשות זאת בחדרה מכיוון שאי אפשר להיות לידה במצב זה
1. האם זה בסדר לשלוח לחדר או שזה מעביר מסר של כשעצוב לי מתרחקים ממני ?
2. אנחנו מתלבטים כיצד להגיב, האם לחבק אותה (מבלי לומר מילה ומבלי לוותר על החלטתינו) בידיעה שזה מרגיע ועוזר לה (במטרה שיום יבוא והיא תדע לבקש זאת לבד) או לתת לה לבכות, לצרוח ולהרגע לבד על מנת ללמד אותה להרגע בכוחות עצמה ולבוא לבקש עזרה
3. האם בגיל 5 הם מסוגלים להרגע לבד או שעדיף לעזור להם ל"רדת מהעץ"?
 
פז שפירא  
19:46 15.11.14
הי מירה, הייתי ממליצה, אם זה אפשרי (למרות הקושי הגדול והמובן) להיות נוכחים לצידה כאשר היא צועקת אך לא לוותר. אפשר לשאול אותה, כשהיא רגועה מה היא חושבת שיוכל לעזור לה במצבים שהיא לא מקבלת משהו ומתחילה לצעוק ולבכות ולהציע שתחבקו אותה. אני אישית אוהבת את הרעיון שתחבקו אותה ותגלו אמפטיה לקושי שלה ולצד זה תעמדו על שלכם ועל הגבול שהצבתם.
 
מירה
22:42 16.11.14
היא אומרת שיעזור לה חיבוק וברור לי שזה יעזור לה
השאלה שלי אם בתור הורים לא צריך לתת לה להרגע לבד ? לבוא לבקש בעצמה את העזרה בגיל הזה
ללמד אותה להרגע ולבקש עזרה, לא בכל מקום יחבקו אותה
וגם ללמד התמודדות עם תסכול... זה יכול להיות תסכול ממשהו ממש פעוט

אני לא שולחת אותה לחדר אלא אם זה צרחות בלתי נסבלות...היא פה בסלון ואני אומרת לה בכל כמה דקות שאני פה בשבילה ומחכה שתרגע ותבוא להגיד מה יעזור לה
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  721  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
פסיכולוגיה ילדים   יחסים בין ילדים   פסיכולוג ילדים   הורים וילדים   גידול ילדים   ייעוץ ילדים   ייעוץ להורים   יעוץ חינוכי
RSS RSS פורום פסיכולוגיה ילדים