בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים רפואת ילדים»פורום פסיכולוגיה ילדים
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פסיכולוגיה ילדים

פורום פסיכולוגיה ילדים עוסק בנושאים: פסיכולוגית ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, גידול ילדים, ייעוץ חינוכי, בעיות התנהגות אצל ילדים, בעיות חברתיות בילדים, יחסים בין אחים, בחירת גן ילדים
מנהלי פורום פסיכולוגיה ילדים:
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין
לפרטים נוספים
פז שפירא
לפרטים נוספים
מיכל ארנרייך
לפרטים נוספים
ביתי בת ה-3 ילדה מתוקה כשהיא לבד איתנו נראה שאחותה הגדולהבת ה7 מנסה לשחק איתה והיא לא מוכנה לשתף אותה היא תמיד צועקת ולא נותנת לה להתקרב היא נותנת לילדים אחרים.ניסינו לדבר איתה שזה נחמד להתחלק ולשתף במשחקים איך נראה שזה לא עוזר היא צועקת ואפילו בוכה מכעס ולא נותנת לה להתקרב
וכדאיות הגדולה משחקת היא כמובן משתפת ונותנת לה לבחור וכו
מה עושים ואיך אפשר לעזור לקטנה כדי שתבין שזה לא הדרך ושתחולק?
ועוד דבר היא מאוד עקשנית וכבר כמה ימים שהיא לא התקלחה 3 ימים היא בוכה וצועקת וכמובן שאנחנו מדברים איתה על נקיון הגוף ואפילו שרים לה שירים שקשורים למקלחת היא מאוד עקשנית ולפני כמה שבועות לא הייתה בעיה עם מקלחת או אמבטיה ועכשיו אין מצב מה אפשר לעשות ?
היי

ילדי בן שלוש וחצי ילד שובב וחמוד חברותי וחכם, מתקשה מאוד ״להכנס למצב שינה״ , הוא נרדם כשהוא מתמוטט או באפסית כוחות.

הבת שלנו למשל בת 5 תמיד אומרת ״אני עייפה והולכת לישון״ אבל הוא לא מסגל. הכי עצוב/מצחיק שהוא אומר ״אבא, אין לי כח לישון״.

הוא גם דרש שיכניסו לו מנרת לילה, והוא רוצה נורה חזקה (יש לנו כמה מנורת לילה) אז כנראה שיש פה אלמנט של פחד או חרדה, אבל הוא לא מתלונן בכיוון , והתקשורת איתו מאוד פתוחה, על חתול הוא יכול להגיד ״אבא אני מפחד״ .

יש לו עוד ביישנות כלפי בוגרים זרים, ובבית כנסת מתבייש לרוץ עם ילדים שזרים לו. אבל מזה אני לא מוטרד בינתים כי הוא קטן.

מה עושים כדי שהוא ילמד ״להכנס למוד שינה״.
הי,

ילדים רבים אינם אוהבים ללכת לישון, הם לעיתים מרגישים שהם מפסידים את האקשן או שמבינים שההורים רוצים זמן בלעדיהם וזה לא מוצא חן בעיניהם. יש ילדים שנלחצים מכך שהם אינם נרדמים בקלות.

חשוב לזכור שכהורים אינכם יכולים לגרום לכך שהילד ירדם. מה שכן - אתם יכולים ליצור עבורו את האווירה המתאימה לשינה. אני מציעה להתחיל ליצור אווירה של שינה לפני שהולך לישון - להחשיך את הבית ולהפחית רעשים. כדאי, אם זה לא נהוג בביתכם עדיין, לעשות טקס שינה קבוע (למשל רחצה-ארוחה-סיפור-נשיקה וכניסה למיטה). כמו כן כדאי לומר לו שזה בסדר לנוח במיטה ולא להירדם אבל שהחל משעה מסויימת עליו להיות במיטתו. אפשר להציע לו שתשבו לידו (בשקט ומבלי לדבר) עד שירדם.

בהצלחה
אנחנו עושים את כל מה שאת אומרת ! לא עוזר
 
פז שפירא  
22:06 26.07.16
אם כך, כדאי להתייעץ באופן מעמיק יותר עם איש מקצוע. אם נראה לך שהעניין ממוקד בשינה ניתן לפנות ליועצת שינה. אך אם ייתכן ומדובר בחרדות שמובילות לקשיי שינה כדאי לפנות לפסיכולוג ילדים.
היי בני בן 3 ילד מתוק ,עדין ומאד רגיש.
אחותו הקטנה בת 10 חודשים וישנו דפוס שמעניין אותי לשמוע את דעתך.
אם התינוקת בוכה כי קיבלה מכה ממנו בלי כוונה ו בלי כוונה או בכלל משהו יכול לקרות הוא ישר אומר "זה לא אני "
חשוב לי ללמד אותו מהי אחריות,
שגם אם זה הוא שילמד לקחת אחריות וגם לא יחוש אשמה, פחד וכו.
כיצד אפשר לעשות זאת ?
הוא אומר לי זה לא אני זו את .
תודה
הי אודליה,

ההתנהגות של בנך נשמעת מתאימה לגילו. הוא עדיין לא די בוגר כדי להכיל את ההרגשה שהוא יכול לפגוע או שאינו מספיק בוגר כדי להכיל את החשש מפני תגובתך לכך.

על מנת ללמדו בהדרגה לקחת אחריות אני מציעה לעשות שני דברים. ראשית, כאשר הוא פוגע בטעות באחותו ואומר "זה לא אני" אפשר לומר: אוקי, אבל גם אם במקרה פגעת בה בטעות זה בסדר, לא התכוונת לפגוע בה. ואני מציעה להגיד זאת פעם אחת ולא להגיד לו זאת שוב גם הוא חוזר ואומר שזה לא הוא.

מעבר לכך, הלמידה המשמעותית והעמוקה תתרחש בעיני כאשר הוא יראה אותך לוקחת אחריות לפעמים בהם את פוגעת. ולכן אני מציעה לפעמים לומר סליחה לילדייך כאשר את פוגעת בהם לא בכוונה וכן שיהיו נוכחים בלקיחת אחריות שלך לפגיעה לא מתכוונת באנשים מסביבך.

בהצלחה
אני ובת זוגתי נפרדנו לפני כחצי שנה שהילדה שלי הייתה בת שנתיים וקראה לכל אחת מאיתנו אמא האקסית שלי ניתקה ונעלמה בפתאומיות לחלוטין מהחיים של הילדה שלי
כל החצי שנה שעברה הילדה חא הזכירה פעם אחת את שמה לאחרונה בשבועיים האחרונים. אומרת את השם כמעט כל יום כגון לא רוצה את אורית רק את אמא שלי ואני כנובן לא אומרת לה שאין אמא אורית אלא תמיד מחזקת לה שאני תמיד פה
רק לציין שכבר לא מכנה את אורית כאמא אורית אלא רק אורית

רק לציין כמה דברים הבת שלי כיום בת שנתיים וחצי במשך כל החצי שנה של הנתק שמה של האקסית לא הוזכר בנוכחות הילדה לעולם כך שלא שמעה את השם רק לציין שלאקסית יש ילדה משלה כיום בת שנה מאותו תורם וגם את שם הילדה פתאום החלה להגיד
הייתי בטוחה ששכחה כי עברה חצי שנה מה קרה פתאום? ואיך עלי להגיב?
אודה לתשובה
הי רונית,

זה קורה לא מעט שילדים לא מדברים על משהו משמעותי שקורה להם ואין זה מעיד על שיכחה. העובדה שלא דיברה על כך עד כה יכולה לנבוע מסיבות שונות. למשל, אולי הרגישה שזהו נושא שקשה לדבר עליו בבית, או שהעדיפה (באופן לא מודע) להניח לנושא ולהדחיקו.

דווקא נשמע משמח שכעת היא מרגישה בנוח לפתוח את הנושא. היא מאוד צעירה ולא ניתן להרחיב איתה על העניין אבל ניתן ורצוי להגיב לדבריה. יכול להיות שהיא אומרת שלא רוצה את אורית אבל בעצם היא מבטאת בכך געגוע אליה, תמיהה למה היא עזבה או פחד מכך שאת תעזבי גם. מציעה להתחיל להגיב אליה בעניין. למשל - כאשר היא אומרת: "לא רוצה את אורית רוצה רק את אמא שלי" אפשר להגיד: פעם אורית הייתה פה איתנו כל הזמן ועכשיו היא בכלל לא פה. או - אורית הלכה מאיתנו, מעניין איך זה גורם לך להרגיש.

בכל אופן, ניתן גם להתייעץ עם פסיכולוג ילדים אם את תרגישי צורך הדרכה יותר אישית בעניין.
היי, התינוק שלי מגיל חודשיים יש לו פחד מזרים, אני מודה שמאז שהוא נולד לא היה חשוף להרבה זרים.. בספטמבר הקרוב הוא יהיה בן 8 חודשים ויכנס לגן.
איך עליי לנהוג איתו? לתת לזרים להחזיק אותו ושיבכה? לא לתת לבכות?.. יש לציין שגם שזרים מחזיקים אותו והוא רואה אותי הוא בוכה..
פחד מזרים הוא טבעי, במיוחד בגיל זה. בנוסף יכולות להיות סיבות נוספות כמו ילד תלותי וחרד יותר מאחרים או סיבות התלויות בך וקשורות לדרכי הגידול שלו. אני מציעה שתתחילו את השנה ולאחר תקופת הסתגלות הגננות ידעו גם להצביע האם מדובר בהתנהגות חריגה לפי הנסיון שלהן. אם כן אז תוכלו לפנות הלאה לייעוץ מקצועי.
 
סמיילי
21:02 24.07.16
אוקיי, אבל איך עליי לנהוג איתו.. לתת לבכות אבל שהיה חשוף לזרים יותר? או לרוץ כל פעם שהוא בוכה.. אני באמת כבר מבולבלת.. כי אם הוא לא חשוף לזרים אני חוששת שאני מזיקה לו.. ואם הוא חשוף ובוכה גם אני חוששת שאני מזיקה לו.
אם אפשר כמה טיפים של מה לעשות.. אשמח ממש
 
מיכל ארנרייך  
23:18 24.07.16
קשה לי לתת לך עצה קונקרטית כי לא ברור לי מדברייך עד כמה זו חרדת זרים רגילה ועד כמה התגובות שלו מועצמות. כרגע אפשר לנסות להשאיר עם ביביסיטר וכו תוך הכרות והתרגלות מדורגת. אם בגן אחרי הסתגלות כמו של שאר הילדים מצבו ימשך בלי שינוי אז אפשר לשקול יעוץ.
שלום רב,
בני בן 8.5, ילד מקסים, בן יחיד, עולה לכיתה ג. מאז שהיה תינוק בן יומו נרדם בקלות בעצמו במיטה שלו. תמיד היה (ויש) לנו טקס לפני השינה, קוראים יחד סיפור ומשוחחים כמה דקות, כמו כן יש הקפדה על שגרה קבועה של פעילות ערב החל מא. ערב.
ביום העצמאות בני צפה בסרט מפחיד ובלילות שלאחריו פחד להרדם ושיהיו לו סיוטים. אחרי ששני לילות ישן יחד איתי במיטה, הוא חזר לישון במיטתו וחזרנו בהדרגה לשיגרה הרגילה. אבל כעבור כמה ימים שמתי לב שהוא מתקשה להרדם. הוא טוען שלא קשור לסרט יותר... מאז הוא נרדם רק שעה וחצי / שעתיים לאחר שמכבים את האור (21:00) - כלומר נרדם באזור 23:00 ובבוקר מאוד מתקשה להתעורר כי הוא עייף מאוד. לא היה כל ארוע או שינוי בביתנו או בבית הספר בתקופה הזו... אשמח לכל עצה איך לסייע לו להרדם מהר יותר, כך שיוכל לישון טוב ומספיק כשיתחיל בית הספר...
תודה מראש,
ירדן
מאז יום העצמאות ועד עכשיו עבר די זמן כדי שיחזור לשגרה רגילה. לא ברורה הסיבה. ועכשיו בחופש יכולים להיות שינויים בשגרת היום טיולים וכו שמשפיעים גם הם. היתי ממליצה לנסות לעקוב קרוב לתחילת השנה לא בזמן של חופש , לנהל שגרת יום רגילה ואם גם אז לא עוזר אפשר לפנות להתייעצות חד פעמית אצל פסיכותרפיסט מוסמך בהדרכת הורים
שלום רב..אני אמא לשתי בנות מהממות הבכורה בת 3 וחצי שנים והקטנה בת שנתיים..כעת אני התחלתי לגמול את הקטנה מהחיתול כבר 3-4 ימים..מאוד קשה לי..אבל מה שמקשה עליי יותר זה ההתנהגות של הגדולה..היא התחילה לעשות פיפי וקאקי במכנסיים וסליחה על הביטוי אני מוצאת אותה בשירותים נוגעת בקאקי שלה שבחיים לא התנהנגה כך אפילו כשגמלתי אותה מחיתול היה כל כך קל ולא נתקלתי בבעיות..אני לא יודעת אם זו התנהגות נורמלית או לא..יש לציין שאני גם בהריון שבוע 34 לא יודעת אם זה קשור..
זה מאוד מקשה עליי..ומעייף אותי..ובו זמנית לא רוצה להגיב במשהו שיחמיר את המצב ולא יודעת איך להתנהג מולה..
אודה לכם מאוד אם תמצאו לי פתרון ותעזרו לי
שלום לך. בהחלט יכול להיות שהגדולה מגיבה לגמילה של הקטנה, בהתנהגות רגרסיבית ועל אף שנגמלה היא חוזרת להתעסק עם הצרכים. כמו כן ילדים רבים נוגעים בקקי מתוך סקרנות ועניין ומדובר במצב נורמטיבי לגמרי. את בהריון וזה וודאי לא קל להתעסק עם שתי בנות בשלבים אלו אך כדאי לזכור ששתיהן מאד צעירות . כדאי לחזק את הגדולה בכך שהיא הגדולה ונגמלה, וכרגע הקטנה עוברת מה שהיא עברה , כדאי לעודד אותה בחיזוק חיובי על התנהגות טובה למשל מדבקה כשהיא חוזרת יבשה. יתכן והמצב יסתדר בעצמו תוך זמן קצר. בהצלחה
הי,
יש לי תינוק בן 5 חודשים. בעוד כשבועיים אני נוסעת לחו"ל ואיעדר מהבית יומיים וחצי. הוא ישאר עם בעלי והילדים הגדולים. במהלך היום אני מטפלת בו.אחה"צ ובערב בשיתוף עם בעלי והילדים. כבר יצא לי לעזוב אותו לכמה שעות כל פעם והיה בסדר. בכל זאת אני תוהה האם היעדרות שלי ליומיים וחצי תהיה קשה לו מידי ותשפיע על מצבו הרגשי? אשמח לעצה.
 
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין  
07:30 22.07.16
שלום איילה, אין ספק שהעדרותך למשך יומיים וחצי תשפיע עליו. האם תשפיע לרעה? לאו דווקא... ילדים ותינוקות מסתגלים היטב כשהם מטופלים על ידי דמויות מוכרות ומיטיבות. סביר להניח שהוא יגיב להעדרך, אך אם הוא רגיל לכך שגם אחרים מטפלים בו מדי פעם, ומאחר ומדובר בסך הכל ביומיים וחצי, סביר להניח שלא תהיינה השפעות ארוכות טווח.
נסיעה טובה
מיכל חסון רוזנשטיין
פסיכולוגית קלינית
 
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין  
07:30 22.07.16
שלום איילה, אין ספק שהעדרותך למשך יומיים וחצי תשפיע עליו. האם תשפיע לרעה? לאו דווקא... ילדים ותינוקות מסתגלים היטב כשהם מטופלים על ידי דמויות מוכרות ומיטיבות. סביר להניח שהוא יגיב להעדרך, אך אם הוא רגיל לכך שגם אחרים מטפלים בו מדי פעם, ומאחר ומדובר בסך הכל ביומיים וחצי, סביר להניח שלא תהיינה השפעות ארוכות טווח.
נסיעה טובה
מיכל חסון רוזנשטיין
פסיכולוגית קלינית
 
יעלה
11:48 21.07.16
איך כדאי לספר לילד בן 4 כי הכלב המשפחתי נפטר?
בינתיים אמרנו שחולה ואצל הרופא. הילד מתעניין במצבו...
מה לעשות?
 
פז שפירא  
21:10 21.07.16
הי יעלה,

זהו מצב לא פשוט בו צריך לחשוף את הילד הצעיר לחוויה קשה - מוות של קרוב. לדעתי במקרה זה כדאי לומר את האמת בפשטות -להתחיל שאתם עומדים לספר לו משהו עצוב שקרה. לומר שהכלב מת ושאתם תהיו איתו עכשיו ותעזרו לו כי זה יכול להיות קשה לילדים שהכלב שלהם מת. ואז - לתת לילד להגיב. יש ילדים שישאלו שאלות, למשל - למה הוא מת? איפה הוא עכשיו?... יש ילדים שלא ירצו להתייחס באותו הרגע, ישנו נושא או ילכו לחדרם לשחק וזו גם תגובה לגטימית.יש ילדים שישתפו מבחינה רגשית - יאמרו מה מרגישים, יכעסו או יבכו...
בכל אופן כדאי לאפשר כל תגובה. לומר לילד שאתם תומכים בו, לענות על שאלות ולומר שהוא יכול לדבר איתכם או לשאול שאלות בכל זמן שירצה.

אם תרצו להתייעץ עוד בעניין לגבי כיצד להתייחס לשאלות או לתגובות שיתעוררו ניתן להתייעץ פה בהמשך.
אל תדאגו, לא התכוונתי שהבן שלי לא אוהב אותי...

מה כן?
בן 7, עצמאי עם אופי טוב, ותרן (לטעמי יותר מדיי), שאוהב להתחבר לחבר מסויים שכל הזמן מראה/משמיע לו כמה הוא לא חבר שלו וכמה יש אחרים שהם חברים יותר טובים שלו.
בקיצור, קצת התעללות נפשית. לא שיש לילד הזה יותר מדיי מה להציע...
אומנם הבן שלי לא תמיד מתרגש מזה, אבל אני לא מבין מה הוא מוצא בו ולמה בוחר דווקא אותו.
אנחנו מנסים להניא אותו ממפגשים כאלו, אבל הוא בשלו ורוצה לשחק/להזמין רק אותו.

מה עושים? אשמח לעצה מקצועית.
תודה!
הי,

איך התקשורת עם בנכם? האם ישנה אפשרות לשוחח איתו על האינטראקציה עם אותו ילד, איך הוא מרגיש וכיצד ניתן להגיב לאותן ההערות של הילד השני?
אם התקשורת פתוחה אני מציעה לאפשר את המפגשים אבל לדבר איתו, לעודד אותו להגן על עצמו ולתת לו כלים להתמודדות עם ההערות - רצוי לתת מספר אפשרויות ולשאול אותו איך ירצה להגיב.
 
רויתוש
08:08 21.07.16
היי, תודה על המענה.

בשיחה על האינטראקציה הוא מודע לכך שהוא נפגע, אך לא תמיד מתרגש מזה.
אני תמיד מחפשת להבין מה הוא מוצא בו כדי לראות איך אפשר לספק את הצורך הזה בבית, אבל לא מוצאת.

איך לדעתך אפשר לכוון את השיחה כך שתניב פרי? אילו אפשרויות אפשר לתת לו?

תודה רבה!
 
פז שפירא  
13:03 21.07.16
הי,

לקשרים עם קבוצת השווים יש ערך ייחודי, שלא תמיד ניתן להחליפו בקשר עם בני המשפחה. מה שכן ניתן לעשות הוא לעזור לבנך להתנהל בתוך מערכות יחסים באופן שהוא יוכל להגן על עצמו מפני ניצול או פגיעה.

אני מציעה לומר לבנך ששמת לב לההערות שהוא מקבל מהילד השני, שנראה שזה פוגע בו ושאת רוצה לחשוב יחד איתו איך הוא יוכל להגן על עצו מההערות הללו. ישנן דרכים שונות בהן ניתו להגיב. לשם התחלה אפשר לומר לילד השני שזה לא נעים לו שהוא אומר את הדברים האלה ושיפסיק. אם הילד השני לא מפסיק בנך יכול לומר לילד השני שהוא לא ישחק איתו עד שיפסיק לומר לו את הדברים.

לא פירטת לגבי אופי המשחק שלהם, אך אם יש מצב בו בנך מוותר על רצונותיו יתר על המידה במהלך המשחק כדאי לעודד אותו להתעקש על חלק מהדברים ולחשוב יחד איתו איך ניתן לעשות זאת ובאילו מילים להשתמש.

אם בנך יתקשה לעשות זאת בעצמו אפשר לשאול אותו אם היה רוצה שאת תגידי את הדברים במקומו כאשר הילד השני מעליב או פוגע בבנך, או אם הוא משתלט על המשחק (במצב כזה אם בנך מסכים אפשר להתערב ולעשות חלוקה צודקת של הדומיננטיות במשחק).

אם יהיה קשה ליישם זאת בעצמכם תוכלו לפנות להדרכת הורים ולעבוד על כך עם איש מקצוע.

בהצלחה!
לאחרונה אנחנו חווים קושי גדול עם ביתנו השלישית. כשמגיע הרגע לישון, כולם הולכים למיטה, והיא לא מראה סימני עייפות כלל, אפילו שאנחנו אחרי שעת השינה הרגילה שלה. עד עשר בלילה כל יום כבר תקופה ארוכה היא יוצאת מהמיטה של שניה ואנחנו מחזירים אותה וכן הלאה עד שתשים כוחותינו ואנחנו צועקים עליה והיא נרדמת מתשישות.
המצב הזה ממש לא בריא לכולנו והכי לא בריא לה, ברור שהיא לא ישנה מספיק וברור שהיא בודקת את הגבולות שלנו, וזה נמשך כבר כמה חודשים ואנחנו אובדי עצות.
עליי לציין שבתקופת הקיץ קשה לי להשכיב אותן בשעת השינה הרגילה והיא לא מוכנה ללכת לישון אם האחיות הגדולות לא הלכו לישון עדיין..
אובדת עצות, \תודה ולילה טוכ
 
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין  
22:36 18.07.16
הי נופר, את מתארת מצב שכיח יחסית. הקטנה מרגישה שהיא כבר גדולה ויכולה להיום כמו הגדולים, לא רוצה להפסיד את האקשן שמתרחש בבית.
נסו להעביר את כל הבית למצב רגוע יותר, לפחות כשהיא נרדמת.
החזירו אותה למיטה בענייניות, ובלי יותר מדי דיבורים והסברים.
בצעו טקס מהנה של כניסה למיטה, כזה שלא תרצה להפסיד.
אם אין שיפור, פנו לייעוץ אצל יועצת שינה, רצוי מישהי שבהכשרתה היא גם עו"ס או בעלת מקצוע טיפולי אחר. .
בהצלחה
מיכל חסון רוזנשטיין
פסיכולוגית קלינית
שלום
יש לי ילד בן 4 ילד הוא ילד חכם ובעל זכרון חזק , אני בהריון בשבוע 18 גילו אצל עוברי תסמונת דאון ואני הולכת להפסיק את ההריון , איך אודיע לבן שלי על אובדן העובר הוא מאוד מתלהב שתהי לו אחות בקרוב וכבר יש לו תוכניות עתידיות איתה הוא ישחק איתה במשחק הזה הוא יקנה לה בגדים וכו
איך אספר לו בלי שאפגע בו נפשית ונעבור תקופה זו בשלום
אנא עזרו לי
הי רים,

ראשית, צר לי על מה שקורה לכם, זה נשמע באמת קשה עבור כולכם. לא ניתן למנוע מילדים מלהיחשף לדברים קשים ולחוות חוויות לא פשוטות. כן ניתן לתווך להם את החוויה ולעזור להם לעבד אותה מבחינה רגשית. אפשר לומר שגיליתם שהעוברית לא מתפתחת טוב ושאם היא תצא לעולם יהיה לה מאוד קשה, כי היא לא תצליח בהרבה דברים כמו כולם. אפשר לומר שבגלל זה מפסיקים את ההריון ואמא תיכנס בפעם אחרת עוד פעם להריון (אם אלו באמת התוכניות שלכם). אפשר לומר שזה מעציב אתכם אבל שאתם תתגברו. כדאי מאוד לאפשר לו לשאול שאלות ולהגיד כל מה שעולה על דעתו.
אם ישנן שאלות או דברים שיגיד שתרצי להתייעץ כיצד להגיב עליהם - את מוזמנת לעשות זאת פה בהמשך.
כאשר נכנסתי לחדרו של בני בן ה8 הוא הסתיר ממני את הטבלט. הוא ישן עם אחותו בת ה7 והיא ישר אמרה שהוא לא מסכים שהיא תסתכל איתו. בקשתי ממנו את הטבלט ואז הוא התחיל לבכות בכי הסטרי. לצערי ראיתי שהוא צפה מספר פעמים רב בסרטי פורנו שלא פשוטים לצפיה. נסיתי להרגיע אותו ושאלתי אותו כמה פעמים ראה. אמר שפעם ראשונה. לקחתי את הטבלט והסרתי את יוטיוב. כמובן שהרגעתי אותו... מה עושים הלאה. תחושה של פחד וחוסר אונים מוחלט. כמובן שבעלי וילדי הגדולים מודעים לסיטואציה.
אשמח לעזרה! מפחדת מההשלכות
 
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין  
15:37 14.07.16
שלום דנה
בעולם שאנחנו חיים בו, לא ניתן למנוע מילדים גישה לחומרים ותכנים שלא הולמים את גילם. במיוחד כשמדובר בנושאים מסקרנים.
כדאי לשוחח איתו על מה שראה, על כך שמדובר בתכנים שלא מותאמים למציאות, שככה לא מתנהלים דברים. ללמד אותו על מיניות נורמטיבית, כפי שאתם תופסים אותה בבית, ולסמן עבורו את הגבול לדברים שאינם מקובלים. ברור שידע שהוא צופה במשהו אסור, מאחר וניסה להסתיר זאת, וסביר להניח שהסקרנות תנחה אותו בעתיד לחפש תכנים דומים שוב (במיוחד בגיל ההתבגרות). שווה לפתוח את הדברים בכל המשפחה, ולשוחח עליהם, למרות המבוכה.
בהצלחה
מיכל חסון רוזנשטיין
פסיכולוגית קלינית מומחית
 
שירה
09:04 12.07.16
שלום רב ,
בתי בת 4 גדלה במסגרת של הורות משותפת.
כאשר חוזרת במוצ"ש מאביה, היא כעוסה , לא מעוניינת לדבר, רגישה ועצבנית.
לוקח לה זמן לחזור לעצמה...
אני מנסה לעודד אותה לחלוק את קשייה , אבל היא לא ממש משתפת פעולה ולא משתפת ברגשותיה.
אין ספק שכיף לה שם והכל בסדר, אם כי אני יודעת שהוא קשוח אתה יותר ממני ואני חשה שכשחוזרת אלי היא חווה מעין השתחררות ...
כיצד ניתן לרכך את המעברים או לדובב אותה לחלוק רגשותיה?

תודה
 
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין  
15:35 14.07.16
שלום שירה,
טבעי שיהיה מעט זמן הסתגלות במעבר בין הבתים. לא קל לנדוד בין שני בתים. עצם המעבר מבית לבית יכול להיות מכעיס. במיוחד עבור ילדה שמושגי הזמן עוד לא ברורים לה, והיא לא יודעת איפה היא הולכת לישון כל לילה.
אני חושבת שכדאי להיות אמפתית לקושי הזה, לשחק איתה. היא עוד לא בגיל שהיא יכולה לדבר על רגשותיה כמו מבוגרים, וטבעי שהיא תביע אותם באופן לא מילולי, דרך התנהגויות ומשחק.
אם יש לך חששות, מומלץ לפנות להדרכת הורים.
בהצלחה
מיכל חסון רוזנשטיין
פסיכולוגית קלינית
היי ,
בני בן 3 והקטנה בת 9 חודישם.
בני מפיל דברים ,מלכלך ואני מגיבה מאד רגוע ומלמדת אותו.
בעלי בהתחלה היה כועס ועכשיו פחות כבר.
לפני שבוע בני זרק כדור והמנורה התנדנדה והוא ישר רץ אליי "אמא סליחה"
הייתי בהלם, אמרתי לו אינך צריך לבקש ממני רק להיזהר ולא לשחק פה עם כדור.
היה לי קשה הריצה אליי ובקשת הסליחה. מדוע הוא התנהג כך? הרי אני נותנת לו הכי תחושה של למידה ולא שיפוטיות.
האם אלה תוצואתאין של חטאי בעלי?
הקטן שלי רגיש מאד ומי שנראה לו מפחיד או לא טוב הוא לא מתקרב.
אתמול ירדתי למטה ולקטן נפל קורנפלקס לריצפה, בעלי כעס עליו ומאר" עוד פעם הפלת נו למה ,שוב אני צריך לנקות"
שואלת איפה עובר הקו של דיי באמת מספיק?
לבין תחושת אשמה לילד?
מה לא נעיר לו אף פעם?
רוצה מאד לכוון את בעלי כשקוראים דברים כאלה כי בסהכ הוא ילד. לי אישית זה ממש לא מפריע ואני אומרת לו תשתל לשמור על הסדר. ועוד ילד בן 3!
 
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין  
20:36 11.07.16
שלום אודליה,
בגילאים אלו ישנו תסכול רב של הילדים סביב מה שהם יכולים ולא יכולים לעשות. בדיקת גבולות עושים תמיד.
היכולת להתנצל לא מעידה דווקא על אשמה, ויכולה להעיד דווקא על לקיחת אחריות. כדאי לכוון את הילד לכיוון הזה. הוא אכן צריך להתנצל על המעשה, בלי קשר לתוצאה, וגם לקחת אחריות על מה שקרה או עלול לקרות כתוצאה ממעשיו.
מקווה שזווית ההתבוננות הזו תעזור לך.
בהצלחה
מיכל חסון רוזנשטיין
פסיכולוגית קלינית מומחית
שלום רב,
אחיין שלי בן 8 אובחן כעת כסובל מהפרעות בהתנהגות. הפסיכולוג שאבחן אותו, הציע לרשום אותו לפנימיית טוקאיר כי לטענתו הוא צריך השגחה של 24 שעות.
אשמח לדעת מה דעתך על הפנימייה ובכלל על האפשרות של להוציא אותו מהבית. אציין שהוא מאוד קשור לאמא שלו, האם הדבר לא יפגע בו ואף עלול להחמיר את המצב?
אודה להתייחסותך.
שלום, אני לא מכירה באופן אישי את בפנימיה המדוברת, אך מנסיוני כמאבחנת ובעבודה בפנימיות אני יכולה לומר כי אם הגיעו באבחון למסקנה על הוצאה חוץ ביתית לקחו בחשבון מספר שיקולים ומתוך כובד ראש הגיעו למסקנה שכרגע זה מה שנכון עבור הילד. לפעמים דווקא צריך לשחרר את התלות של הילד באמא על מנת לתת לו אפשרות להתפתח ולהיות עצמאי. האמא תוכל ללכת לסיור בפנימיה ולהתרשם בעצמה לשאול את כל השאלות ולהיות בקשר עם הגורמים המטפלים שם.
הרבה בהצלחה!
אני פשוט עובד עצות וממש לא יודע מה לעשות.
בתי בת ה3 ובת אחי נרשמו לאותו הגן,הם חברות טובות אך מרבות לריב אחת עם השנייה בתדירות ממש גבוהה,על משחק או חפץ שאחת מחזיקה אז האחרת גם רוצה וישר מתחיל בכי ולעתים הן גם מכות אחת את השנייה.
כשבתי חוזרת מהגן היא מספרת לי הכל שהם הלכו מכות ורבו אך מנגד הן גם ממש משחקות יפה.
שמתי לב לפעם אחת כשהן רבו אז בתי לא רצתה להשתתף בשיעור שהיה אותו הרגע בגן.
הם כרגע רשומות לאותו הגן אבל אני פוחד שזה יפגע בבתי וכשילדים אחרים בגן יראו שהיא מציקה לה אז הם גם יציקו לה,או שזה יפריע לה בלמצוא חברים חדשים.
אין לי מושג מה עושים ועוד מעט מתחילה השנה,
צריך עזרה אני כרגע עובד עצות.
חשוב לי לציין שבת אחי ממש אוהבת את בתי וכל פעם שבתי לא רוצה לדבר איתה אז בת אחי מתחילה לבכות.
כרגע נראה שאין מה לעשות מבחינת הרשמה לגן. לכן ממליצה ליצור קשר בתחילת השנה עם הגננת, לספר לה על המורכבות ביחסים ולתת לה להתמודד עם היחסים ביניהן בתוך מסגרת הגן כפי שהיא מבינה ומנוסה.
בעלי נעצר לפני שבוע, לילדיםבני 12,10 אמרתי שיש לו עניין משפחתי. הוא אמור לחזור הביתה בעוד שבועיים האם עליי לשתף אותם או להמתין לשובו ולספר להם יחד ?
 
ד''ר מיכל חסון רוזנשטיין  
18:57 09.07.16
שלום
אני חושבת שכדאי שתפני לעו"ס הקהילה לסיוע.
מעבר לכך, בהתייחסות לשאלתך - ילדים יודעים הרבה יותר ממה שנדמה. חוץ מזה, במחוזותינו, שמועות רצות מהר. עדיף שילדיך ישמעו על כך ממך, ולא ממישהו אחר. יתכן מאוד והם כבר נשאלו על כך, במיוחד אם אתם גרים ביישוב קטן או בשכונה עם הרבה מעורבות חברתית.
ספרי להם בענייניות והמתיני לשאלותיהם.
בהצלחה
שלום רב, רציתי לשאול לגבי בני, הוא בן 7 וחצי. שמתי לב לאחרונה שהוא ממש לא אוהב להנות מדברים שצריכים להיות מהנים כמו: להיות בקייטנה עם חברים שהוא כבר מכיר, ללכת לים עם המשפחה, להגיע למסיבת סיום של כיתה א' למרות שיש לו תפקיד מרכזי בהופעה. הוא אומר שמשעמם לו ולא רוצה ללכת, מעדיף להישאר בבית. יש לציין שהוא ילד בכור אחריו יש עוד 2 אחיות בהפרש של שנה. בסופו של דבר הוא מגיע למסיבות או קייטנה אחרי שכנועים שיהיה לו כייף או יקבל הפתעות.
האם יש צורך בטיפול כלשהו?
האם אני צריכה לדאוג או שזה יחלוף מעצמו? אשמח לתשובה.
שלום אמא דואגת,
גם לי יש לפעמים חשק פשוט להיות בבית ולא לעשות כלום. לפעמים גם אין לי חשק ללכת למקומות שאמורים להיות מהנים. אני מניחה שגם לך לא תמיד מתחשק.
אני חושבת שאת שואלת אם אולי מדובר בחרדה כלשהי. אולי פחד מכשלון או חרדה חברתית?
שימי לב אם מדובר בדברים ספציפים שהוא נמנע מהם או שפשוט רוצה לנוח קצת בבית. אם את רואה שיש עוד סימנים של חוסר שקט או המנעות, פני להתייעצות.
אם לא, יתכן והוא פשוט עייף משנת הלימודים, ופשוט רוצה קצת שקט בבית.
שיהיה חופש נעים
מיכל
 
קרן
10:44 06.07.16
שלום,
בתי בת 4. עד עכשיו בגן פרטי. קיבלנו שיבוץ לגן טרום חובה משולב עם טרום טרום-הילדים הכי גדולים בשנתון זה.
שאלתי- האם להגיש ערעור ולבקש העברה לגן שהוא רק טרום חובה או להשאיר ככה שעכשיו יש איתה 2 חברות מהגן הפרטי השייכות לטרום טרום.
מה שמטריד אותי שהיא יכולה להישאר חברה שלהן במשך השנתיים האלה ואז לעלות לכתה א בעצם לבד .. מה גובר על מה - להיות עכשיו עם חברות או קבוצה חדשה לגמרי אבל כולם בשנתון שלה?
תודה רבה!
 
פז שפירא  
20:35 06.07.16
הי קרן,

האם ביתך היא חברותית או שקשה לה להתחבר לילדים אחרים? אם קשה לה להתחבר, אולי כדאי להשאיר אותה עם שתי החברות. אם אין לה קושי להתחבר אז זה לדעתי כדאי שהבחירה תהיה על פי איכות הגן והצוות ועל פי שיקולים אישיים שלכם, למשל האפשרות שתעלה לכיתה א' עם הילדים שאיתה.
 
קרן
13:19 07.07.16
האם אין כל השלכות שליליות לעצם היות הגן משולב - גירוי חברתי מופחת ואולי פגיעה בהתפתחות בגלל שיש בעצם גם קטנים יותר?
תודה רבה!!
 
פז שפירא  
22:52 07.07.16
הי,
הרוב המכריע של מחקרים דווקא מצביע על כך שגן משולב תורם יותר מאשר גן הומוגני.
לקטנים זה תורם כיוון שהימצאות עם הגדולים מלמדת רבות ויש מודל לחיקוי. עבור הגדולים זה מאפשר להרגיש בוגרים ותורם לדימוי העצמי.
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  756  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
פסיכולוגיה ילדים   יחסים בין ילדים   פסיכולוג ילדים   הורים וילדים   גידול ילדים   ייעוץ ילדים   ייעוץ להורים   יעוץ חינוכי
RSS RSS פורום פסיכולוגיה ילדים