בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים רפואת ילדים»פורום פסיכולוגיה ילדים
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פסיכולוגיה ילדים

פורום פסיכולוגיה ילדים עוסק בנושאים: פסיכולוגית ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, גידול ילדים, ייעוץ חינוכי, בעיות התנהגות אצל ילדים, בעיות חברתיות בילדים, יחסים בין אחים, בחירת גן ילדים
מנהלי פורום פסיכולוגיה ילדים:
פז שפירא
לפרטים נוספים
 
אמא שדואגת
14:31 18.05.15
אני אמא לשלושה. הגדולה בת 11, האמצעי בן 9, הקטן בן 6.
שאלתי היא לגבי הבן האמצעי, הוא מתחבר עם ילד שאינו מוצא חן בעיני, השפעתו לא טובה על בני, הוא ילד שמקלל ולא מכין שיעורים ועוד. מה עלי לעשות כדי להרחיק את בני מילד זה? אמרתי לו במפורש שאני לא אוהבת את הילד הזה ושיתרחק ממנו וזה לא עוזר. הילד נמצא באותה כיתה של בני לצערי, והם גם באותו חוג. דבר נוסף אמרתי לבני שאני לא מוכנה שאחרי בית הספר ישאר ברחוב, אלא יגיע ישר הביתה. בני לא מקשיב, וגם אחרי דיבורים והזכרות רבות, הוא מגיע אחרי שעה בערך הביתה. גם אחרי שנתתי לו עונש על כך שלא חזר ישר הביתה, הוא עדיין מסתובב לו אחר בית הספר ולא מגיע ישר לביתו. אודה להצעתכם איך לגרום לבני להקשיב לי? האם להחמיר בעונשים לאחר כל אי הקשבה של בני לבקשותיי?
 
פז שפירא  
22:54 29.06.15
הי,

להערכתי לא ניתן להרחיק את בנך מהחבר. מה שכן, כדאי לוודא באמת שבנך יעמוד בדברים מסויימים החשובים לכם. במידה ואינו מקשיב, למשל כמו בדוגמה שנתת, תוכלו להגביר את הפיקוח עליו. למשל, אם אינו מגיע בשעה שקבעת, כדאי לאתר את בנכם ולהגיע (רצוי עם אדם נוסף, מהמשפחה או חבר שלכם) ולבקש שיחזור הביתה.

ייתכן שאם ירגיש שיש עליו השגחה קרובה יותר הוא יקשיב לכם יותר בעניין זה.
 
דנה
12:26 18.05.15
שלום רב
אני אם ל-3: בן 11, בת 15 ובת 5.
בני בן ה-11 ילד רגיש, פיקח ויצירתי. תלמיד טוב עם ציונים טובים, פרט לקושי נקודתי במתמטיקה.
בשנה האחרונה אני מרגישה שהילד סובל. יש לו קושי בניהול דחפים, הוא נורא מתעצבן כאשר לא מצליח במשהו, יש לו סף תסכול נמוך, הוא נמנע ממשימות קטנות כגון לקבוע עם חבר מפגש או לתקן מבחן בחשבון או לעשות לבד שיעורי בית. תפיסת המסוגלות העצמית שלו נמוכה והדימוי העצמי שלו נמוך. יש לציין כי הוא יודע להעסיק את עצמו יפה אך כשהוא משתעמם כל סביבת הבית יודעת מזה...
הוא ילד חברותי אך לא קל לו במצבים חברתיים. הוא לא מהמקובלים בכתה אך לא ילד דחוי. כשבאים אליו חברים הוא משחק איתם אך לא תמיד יודע איך להתנהג איתם ומשתעמם מהם די מהר.
הוא מתעצבן בקלות ויש לו לעיתים התפרצויות זעם, בבית ובבית הספר. בביה"ס זה קרה לו פעמיים ובעקבות זאת המחנכת קראה לי לשיחה עם היועצת. היא ממש נבהלה. לדבריה הבן שלי מקסים ותלמיד טוב אך התפרצות כזו שבאה ללא טריגר מסוים מאד מדאיגה. גם המחנכת חושבת שהילד סובל. היועצת המליצה לקחת אותו לטיפול פסיכולוגי.
יש לציין כי התחלנו בטיפול עם פסיכולוגית בקיץ האחרון בעקבות התפרצות שהיתה בשנה שעברה אך הרגשנו שאין התקדמות והזמן מתבזבז לכולנו והטיפול הופסק על ידינו.
בקיצור, כעת צעד לפני גיל ההתבגרות חשוב לי מאד לעזור לו ולחזק את בטחונו.
חברה שלי שהיא פסיכולוגית המליצה על אבחון של SCD -הפרעות תקשורת ורק לאחר מכן פגישה עם פסיכולוגית שתנתח את הנתונים.
אינני בטוחה האם נכון לאבחן ואז להיפגש, אינני רוצה שיגדירו אותו לפני שמדברים אתו. אני ממש בדילמה ומרגישה שאני חייבת לעזור לבן שלי.
אשמח לשמוע את המלצתכן לגבי אופי הטיפול .

בתודה ,
דנה
 
פז שפירא  
22:50 29.06.15
הי דנה,

האם אתם יודעים מה קרה בשנה האחרונה שיכל להשפיע עליו?

האם הטיפול היה מלווה בהדרכת הורים לכם ההורים?
אם לא, מומלץ על טיפול רגשי שילווה בהדרכת הורים צמודה שתכלול גם הנחיות התנהגותיות לכם ההורים.

כדאי להתייעץ עם הפסיכולוגית לגבי הצורך באבחון. בכל אופן, במידה ותחליטו על אבחון, לדעתי יש מקום לאבחון מקיף, שיבדוק לא רק את התקשורת אלא את המכלול - התחום הרגשי, הלימודי ויכולות ספציפיות כמו קשב וריכוז.

 
יוסי
15:31 18.05.15
ביתי בת 5.9 והוחלט שתישאר שנה נוספת בגן חובה בגלל שאינה מספיק בשלה רגשית לכיתה א (מרבה להפגע ומאוד עדינה).
אנו ההורים קצת לחוצים כי אינה מגלה כל עניין ללימוד כמו אותיות, מספרים , חוברות עבודה וכו. אני יודע שזה לא נכון להשוות אבל בגילה אחיה ידע כבר לקרוא.
מה עושים? האם נדרש בררור מקצועי / אבחון?
אודה לתשובתכם.
 
פז שפירא  
22:25 29.06.15
הי יוסי,

לא נורא שביתך עדיין לא מתעניינת באותיות ובמספרים. יש לה כעת שנה שלמה להתכונן לבית הספר.

יותר חשוב לראות שביתך מתפתחת באופן תקין מהבחינות הלימודיות במצופות בגן חובה - למשל החזקת עיפרון טובה, ציור ברמה התפתחותית תקינה - ציור חופשי וגן צורות, מילוי אחר הוראות וכו'. כדאי להיות במעקב עם הגננת לגבי דברים אלה.

חישבו באמת במה היא טובה וחזקה לעומת אחיה. ייתכן והיא תלמד לקרוא ולכתוב רק בכיתה א', אך שהיא חזקה במשהו אחר - למשל בתנועה או בציור.
 
רינת
06:29 18.05.15
ביתי בת ה 5 וחצי אחות לאח בן שנתיים.ילדה מאוד מתוקה ומה שקורה איתה נראה שהיא חולמת כלומר אנחנו יכולים לקרוא לה מספר פעמים והיא אפילו לא שומעת
ממה שהיא אומרת שהיא עסוקה,או שעייפה כי לא ישנה מספיק שעות במשך הלילה
זה מתבטא כשאנחנו נוסעים ומדברים ורוצים לשאול את חוות הדעת שלה היא בכלל לא שומעת שקראנו בשמה
או שהיא משחקת ואני מנסה לבקש מימנה לא להוציא את כל המשחקים היא בכלל לא שומעת שאני קוראת לה וזה ממש קורה לה המון ובהרבה מצבים
מה עלי לעשות כדי לדעת שהיא בסדר ?כי זה מלחיץ קצת
 
פז שפירא  
22:17 29.06.15
הי רינת,

ראשית מומלץ לערוך בדיקת שמיעה. במידה והבדיקה הפיזיולוגית תקינה תוכלי להתייעץ כאן שוב.
הי. בני הוא בן 3.5. בחצי שנה האחרונה שמתי לב שהוא מתחבר בעיקר עם בנות ואומר לי שאינו אוהב בנים (גם כי הם מרביצים לו מדי פעם אבל לא רק). הוא אוהב ללבוש שמלות או תחפושות שיש בהם שמלות או חצאיות ואומר על עצמו שהוא מלכה וילדה (לא הרבה אבל מספיק כדי שאשים לזה לב). בנוסף, יש לו תנועות גוף עדינות יותר ואפילו נשיות. הוא רוקד מאד יפה ותנועות הגוף הן נשיות.... מצד שני, הוא כן מרביץ, משחק עם אחיו הגדול, ויש לו לא מעט אגרסיביות. האם עליי להיות מודאגת? לעשות משהו? ומתי אם כן סימנים כאלו אמורים להדאיג? (בהקשר של הפרעת מיניות מגדרית). תודה
הי פולי44,

זהו גיל שבו הזהות המגדרית אינה מגובשת וילד יכול לרצות להיות גם כמו בן וגם כמו בת. אני מציעה לאפשר לו מגוון של התנסויות, לקבל אותו כפי שהוא. אין מה לדאוג, כרגע הכול מאוד נזיל מהבחינה של הזהות המגדרית.ובכל מקרה, הכי חשוב לילד בסופו של דבר שיקבלו אותו כפי שהוא ויתנו לו אהבה ומקום להתפתחות.
שלום,
בני כעת בגן חובה. מזה שנה וחצי אנו חווים עימו התפרצויות זעם אלימות כאשר לא מקבל מה שרוצה או כאשר מתבקש לעשות משהו ו"לא בא לו".
בהתחלה זה היה קורה רק בגן והיו תקופות טובות ורעות לסירוגין.
כיום הוא מתפרץ כמעט כל יום ואף מס' פעמים ביום.
התחילו קשיי התנהגות גם בבית בנוסף לגן (יותר קשה לו לקבל את סמכותנו - שפעם לא היתה בעיה כזו)
אנו מלווים ע"י השירות הפסיכולוגי החינוכי. בנוסף הוא היה במס' מפגשים עם פסיכולוג של קופת החולים וטרם הצלחנו לסייע לו.
אין לבני בעיות קשב וריכוז ולא קיבלנו שום אבחנה שיש משהו "בולט לעין".
היינו אצל נוירולוג ילדים ששללל כל בעיה "פיוזיולוגית/בלתי נשלטת". מבחינתו הבעיה הינה התנהגותית בלבד.
הוא ציין שבמקרה קיצון ניתן לתת לו רספידל, אבל הדגיש שהוא לא ממליץ על כך במקרה הזה (טען שיגרום לילד להיות "OUT").

מקריאה באינטרנט התיאור הכי מדויק להתנהגות של בני הוא ODD.
במידה ואכן כך, מהו הטיפול המומלץ? האם לגשת לפסיכיאטר?
כמו כן, קראתי שפוספוטידיל סרין ואומגה 3 יכולים לעזור (נמצא בשוק כמוצר שנקרא ZOOM) האם אכן יעיל ? האם יש טיפול לא תרופתי אחר יעיל?
הי tuly,

מדוע לדעתך יש לבנך OCD?

אם אתם נמצאים בטיפול ובהדרכת הורים, כדאי להמשיך ולפעול על פי ההנחיות של המטפל ולא להתייעץ לאחר כמה פגישות בודדות.

נשמע שמאוד חשוב שאתם תהיו בהדרכת הורים כדי להתמודד איתו בעת התפרצויות הזעם.
 
תום
09:13 21.05.15
שלום, הילד שלי בן 11 התחיל להקפיד בחודשים האחרונים על תזונה בריאה. הייתי מסבירה כל הזמן על חשיבות התזונה אך אני חוששת שהוא קצת הקצין בנושא . הוא אפילו לא מוכן לשבת ליד ילדים שאוכלים ממתקים, לא אוהב ימי הולדת כי יש ממתקים האם אני צריכה לדאוג??
 
פז שפירא  
22:07 29.06.15
הי תום,

זה נשמע שבאמת בנך לא רק מקפיד על תזונה בריאה, אלא גם שהוא פיתח חרדה מאוכל לא בריא. אני מציעה להתייעץ עם תזונאית קלינית של ילדים וכן עם פסיכולוג ילדים בנושא.
שלום לכם :)
יש כמה דברים שמאוד מציקים לי, ואני מאוד מתקשה להתמודד איתם. אנסה לסדר את זה בכמה שאלות.
יש לי תאומים, בן ובת, בני שנתיים ותשע.
יש ביניהם הרבה חיכוכים שנראים לי מאוד טריוויאליים לשני ילדים באותו הגיל (שמבלים את כל היום ביחד. גם בגן. אין לי אפשרות אחרת). מצד שני אני מנסה לחשוב איך לכוון אותם להסתדר טוב יותר. הם משחקים ביחד, אך מאוד מתחרים על תשומת לב.
שניהם עדיין עם מוצץ, בעיקר הבן, והוא רוצה ללכת איתו לכל מקום. אני מדברת איתו על כך שהמוצץ יהיה רק לבית, אך הוא לא רוצה. בכל פעם שהוא מקבל מכה או נעלב ממשהו הוא מבקש את המוצץ לנחמה. אני רוצה להכין אותו לגמילה, אבל לא יודעת איך. המוצץ הוא עניין מאוד גדול. שניהם מתעוררים באמצע הלילה בוכים כי לא מוצאים את המוצץ. בגיל שלוש זה כבר לא אמור להיות כך. מה אני עושה עם זה? זה ממש מטריד אותי.
פעמים רבות הם מבקשים דברים ב'התבכיינות', ולמרות שאני חוזרת על כך שיבקשו בצורה 'רגילה', הם ממשיכים לבקש בנימה כזו. כמו כן, כל מכה קטנה שהם מקבלים או משהו שלא הולך להם בדיוק כמו שרצו, הופך להיות דרמה גדולה.
ההרגשה הכללית שלי היא שהם לא מקשיבים לי. אני לא אדם אסרטיבי וזה לא בא לי באופן טבעי. אשמח לכמה עצות כדי לחזק את הסמכות ההורית שלי. עצות כלליות שיכולות לעזור לי לגרום להם להבין שאמא (ואבא - כי גם איתו זה אותו הדבר) מחליטים ויודעים מה טוב לילדים שלהם.
אני לא רוצה שבכל יום נצטרך לריב עם הבת שלי על כך שהיא רוצה שמלה לגן, או שפתאום בא לה להחליף את הבגדים למשהו אחר, או עם הבן שלי על הטלויזיה, כי הוא רוצה לראות כל הזמן ואנחנו לא מסכימים. דברים מהסוג הזה שנשמעים מאוד קטנים אבל מצטברים לתסכול אחד גדול.
כל דבר צריך לבקש מהם כמה וכמה פעמים, ובסוף אנחנו מוצאים את עצמנו מאיימים ב'אין זה ולא יהיה לכם זה' ורק אז הם נעתרים. זה יכול להיות אחרת... כי קלף האיומים איננו קלף שמחזיק לאורך זמן, אני יודעת. רק לא יודעת איך לעשות את זה.
תודה מראש,
ירדן
הי ירדן,

קודם כל, אתם מתמודדים עם גידול תאומים, דבר קשה בפני עצמו שלוקח הרבה מהאנרגיות שצריך כדי להציב גבולות. שנית, זהו הגיל בו לפי השלב ההתפתחותי ילדים בודקים כל הזמן את הגבולות על מנת לפתח תחושת אוטונומיה מצד אחד ולקבל תחושה של ביטחון וגבולות מצד שני.

מעניין לבדוק מהם הדברים העיקריים שאתם רוצים לעמוד עליהם ומהם הדרים עלהם אתם כהורים יכולים לוותר. בדברים אותם אתם מחליטים שהם חשובים, כדאי שתעמדו על כך, בלי לשאול שאלות או להציע, אלא לקבוע.

לגבי המוצץ, אם החלטתם שזהו הזמן המתאים לגמילה, לא כדאי לשאול או להציע אלא להודיע לבנך שהמוצץ כבר לא טוב לו, עושה בעיות לשיניים ושממחר לא יהיה יותר מוצץ. אפשר להציע דרכים אחרות להרגע כמו חיבוק או בובה בלילה.

באופן כללי, אם יש לכם קושי בסיסי בהצבת גבולות, כדאי אולי ללכת להדרכת הורים ויחד עם איש מקצוע להבין את המקורות לקושי ואת הדרכים להתמודדות.

בהצלחה!
שלום,
רציתי לדעת מה לעשות עם ילד בן שפתאום הפסיק לרצות ללכת לימי הולדת בביתם של הילדים
אך להתמודד להשכנע לא לשכנע ???
תודה
הי שירלי,


האם יש לבנך הסבר מדוע אינו רוצה ללכת, מה מפריע לו? אם הוא ייתם הסבר אולי ניתן לעזור לו.

כיוון שמדובר באירועים מרכזיים הקשורים לחיי החברה של בנך אני מציע לנסות ולשכנעו ללכת לזמן קצר בלבד - למשל לתת את המתנה וללכת. ייתכן שאם יסכים לכך ירצה אחר כך להישאר זמן רב יותר.

בהצלחה!
 
נורית
19:23 22.05.15
שלום,
בני בן ה5 שהיה תמיד חייכן ושמח ומאוד רגוע הפך בחודש האחרון לילד חסר מנוחה, בוכה ומתעקש על כל דבר, במקביל החלו טיקים- כמו שיעול שקט ורעד קל בגוף, היינו אצל הנוירולוגית שבדקה אותו ואמרה שהכל נראה בסדר, שהטיקים נובעים מאיזה שהיא חרדה או פחד ממשהו שקרה, אנחנו מדברים איתו ומנסים להבין מה קרה, ומה אפשר לעשות כדי להרגיע אותו, מה עושים??? אני מאוד מודאגת!
 
פז שפירא  
21:56 29.06.15
הי נורית,

כשמדובר בטיקים, מומלץ לא להתייחס אל הטיקים באופן ישיר. כלומר, לא לדבר עם בנך עליהם, להתעלם לחלוטין גם כשהם מתרחשים. במקרים רבים כשלא מתייחסים הטיקים חולפים מאליהם.

מומלץ גם לחשוב מה עשוי לגרום למתח לבנך ולנסות להקל עליו. במידה והדבר לא יחלוף תוך כמה שבועות אני מציעה לבדוק את האפשרות לטיפול באמצעות טיפול רגשי או תרופות.
 
מיה
16:30 23.05.15
שלום לך זה
זה סיפור ארוך ומורכב אבל הייאוש עולה על גדותיו ואני רוצה לפרוק את זה פה
יש לי אח בן 18 מאז שאני זוכרת את עצמי ואותו אני בת (23) הוא תמיד עשה לנו בעיות אפילו משהיה בגן הוא ילד מאובחן כ היפראקטיבי עם בעיות התנהגותיות בגיל 10 נפגע בתאונה באופנוע ים שהתנגש לו בראש והוא אושפז בבית חולים לשבוע מה שגרם לו להיות עוד יותר עצבני ובעייתי לאחר תאונה זו הוא סיים את לימודיו בכיתה ט״ לאחר אינספור בעיות שהתישו את הוריי ואת צוות המורים מאז הוא התדרדר עוד יותר כרגע כבר שנה הוא עבר כל גבול הוא מעשן חשיש פעם שמעתי עליו שהוא מוכר סמים לסוחרים ואז הוא הפסיק באותו יום שמלאו לו 18 שנה הוא ישר עשה חשבון בנק והוציא שני פלאפונים מהחברה ומכר אותם וכרגע הוא חייב תשלומים לחברה ולא מזיז לו אמא שלי כל הזמן בוכה אבא שלי במצב נפשי על הפנים הוא כל הזמן בדיכאון והוא כבר הרים ידיים הוא כבר לא מתייחס אליו אני כל הזמן מוטרדת ודואגת לעתידו אני מתקשרת אליו בלילות להתחנן שיילך הביתה מוקדם כיוון שאני יודעת שבשעות מאוחרות יש רק צרות אנחנו בית פשוט הוריי לא יכולים עליו הוא כל הזמן עצבני מקלל אלים אני נשואה ואם לתינוקת וזה מעייף אותי הידיעה עצמה שהוריי נמצאים בחיים כלכך קשים איתו עכשיו הוא אמור לקבל כסף מהביטוח על התאונה והוא עצבני על זה שעשה לו את התאונה והוא רוצה ממנו כסף או שהוא יעשה לו נזק אתמול יצאנו לטיול עם לינה לקחנו אותו עם אח הקטן שלי ואמא הוא כל הזמן התעמת עם בעלי עד שזה הגיע לאלימות ועזבנו עם אכזבה גדולה במקום לשמוח חזרנו מהטיול עם בכי ועצבים וחשק ירוד
אנחנו עייפים נפשית עד אין לתאר אני כותבת ובוכה בו זמנית אני לא יכולה לא לדאוג לו כיוון שהוא אח שלי ואני גם עם תסכול עצום שכל דרך אפשרית לא עזרה הוא לא רוצה לעבוד קשה לו לבנות יחסים בריאים והוא רק רוצה כסף ובעיות לפעמים אני מאחלת לו להיכנס לכלא רק שננוח קצת והוא ייקח פסק זמן ויתאפס על עצמו ויעריך מה זה משפחה ומה זה להיות מרוחק ושיישלם על טעויותיו מה שהכי מטריד אותי שההורים שלי יכרסו בסוף
מה עושים ???
 
פז שפירא  
21:54 29.06.15
הי מיה,

אני מצטערת על התגובה המאוחרת. כל מה שתיארת נשמע מאוד קשה, מתסכל ומייאש.
זה נשמע מצב מאוד מורכב שכדאי להתייעץ לגביו עם איש מקצוע. אם אחיו מכור לסמים או בעל חובות כדאי להתייעץ באופן ספציפי עם איש מקצוע המתמחה בתחום ההתמכרויות.

 
רינת
06:24 22.05.15
ביתי בת ה6 מאוד מתוקה אחות גדולה לבת שנתיים
מה שקורה שלפני כמה ימים הבנתי שהקשר דלי איתה לא חזק כלומר היא לא מגיעה ומספרת לי כל דבר
אם אני שואלת אני מקבלת תשובות קלות
אני תמיד מספרת לה כל היום שלי או מה התיכונים שלנו כמשפחה אני תמיד מחבקת ומנשקת אותה והיא מקבלת מיני המון חום ואהבה
יצא לדוגמא ששאלתי אותה על הגן והיא סיפרה לי משהו לא נעים מלפני יומים שמשהי משחה לה את השער וכאב לה מאוד ואפילו בכתה ועוד דברים שאני מגלה אחרי ימים ושבועות
נפגעתי מזה שהיא לא רצה לספר לי אני מאוד רוצה שהקשר שלנו היה מעולה ושאפילו תרגיש שאני יכולה להיות עוזן קשבת כחברה
אשמח למענה תודה רינת
 
פז שפירא  
21:50 29.06.15
הי רינת,

כדאי לדעתי דווקא לראות את חצי הכוס המלאה - שביתך כן שיתפה אותך, גם אם זה היה בעיכוב מסויים. כמו כן כדאי לא להראות שאת נפגעת מהעיכוב ודווקא לעודד אותה ולומר לה שנהדר שהיא מספרת לך.

כשהיא מספרת על דברים לא נעימים שקרו לה, תני תוקף לרגשותיה. למשל לומר: "זה בטח היה מאוד מעליב כש..." "אני משערת שמאוד כעסת כש..."

לא כדאי ללחוץ על השיתוף אם אינה עונה כשאת שואלת אך כשהיא משתפת, גם אם באיחור לעודד ולא להראות שאת נפגעת כי זה דווקא מה שעלול ליצור יותר ריחוק.

בהצלחה!
 
יוכי
18:44 25.05.15
שלום,
אני גרושה,בת 47,לאחר פרק חיים משותף קשה מאוד שכלל פגיעה רגשית כלפיי.
3 הבנים(18,15,8)גדלו בבית שלא היתה בו הסכמה בין הורים ושפה אחידה.
וגם כיום כשהם עוברים בין הבתים המנהלים אורחות חיים שונים.
ילדיי מתקשים לקבל את הגבולות וההרגלים שאני מנסה לתת להם,אני מותשת וכועסת שצריכה להרגיל מחדש כל פעם ללא הפנמה.
5 הדרכות הורים נכשלו,התקשורת ביננו מינימלית.
אני מרגישה שעושה את המיטב לתת מודל חיובי,גבולות והרגלים ,חום ואהבה ומקווה שיבחרו בדרך אחראית וערכית.
מבקשת חוות דעת על ילדים שחיים בפיצול.
בתודה,יוכי
 
פז שפירא  
21:46 29.06.15
הי יוכי,

האם יש גם הסתה של הילדים כנגדך או שמדובר בבתים בהם נורמות וחוקיים שונים?

אני מציעה לחשוב על 3 דברים ממוקדים שהכי משמעותיים בשבילך שהילדים ישמרו עליהם כשהם אצלך ולעמוד עליהם. אם תבחרי הרבה דברים זה ככל הנראה לא יעבוד. אני מציעה לקחת ייעוץ קצר בנושא על מנת למקד את הדברים עליהם את רוצה לעמוד ועל האופן שתעשי זאת.
 
ניקיטה
12:28 25.05.15
שלום,

בני בן 8 ילד אהוב וחברותי , הוא אוהב להנהיג ולשלוט עם חבריו זה זורם בסדר אך הדבר בא לידי ביטוח גם בבית ופה מאוד קשה לי כהורה כיון שהוא לא תמיד מוכן לקבל כמובן את הלא שלי והאסור לי כי הדברים כביכול צריכים ללכת לפי מה שהוא רוצה ...,הוא מנסה לשלוט גם על אחותו הקטנה בת 5 שזה ממש מרגיז אותי , ויש לי ולבעלי איתו המון מריבות והערות , כי הוא מתנהג כאילו מגיע לו לקבל הכל וזה מוציא אותנו מהדעת,
ממש קשה לנו עם ההתנהגות שלו וכאשר אינו מקבל משהו ממש בוכה - כמו תינוק .
הוא לדעתי ממש אינו בוגר ואפילו מתנהג בתגובותיו כמו ילד קטן (אני מרגשיה שבתי בת ה-5 בוגרת ממנו בתגובותיה לעומתו ) , בעלי ואני חסרי אונים כיון שאיננו יודעים איך לגרום לו להבין שבבית הוא לא יכול לשלוט ושאנו הוריו שיודעים מה טוב עבורו ומנתבים אותו , אני מרגישה שהוא לא מקשיב למה שמבקשים ואומרים לו לעשות .
אודה לך להנחיה איך לעזור לנו ולו .

תודה רבה
 
פז שפירא  
21:43 29.06.15
להערכתי קשה יהיה לייעץ לכם במסגרת הפורום ומומלץ להתייעץ עם איש מקצוע באופן פרטני.

בהצלחה!
היי,
אני ובעלי רבנו מריבהמטורפת ובו הוא מטיח בי האשמות ועושה לי עוול. היינו באוטו וניסיתי לגלות איפוק ליד הילד ולא לדבר בכלל. לא הצלחתי, וצרחתי כמו מטורפת. ליד הילד שלי.
לא הצלחתי הלתאפק, הרגשתי שהוא מתעלל בי נפשית ופשוט צרחתי צרחות אימים. (בלי שום קשר לזה שאני בחודש שישי להריוני)
אני אוכלת את עצמי שלא גיליתי איפוק וצרחתי ליד הילד.
בלילה הוא בכה הרבה מתוך שינה, קרא אמא, אמר דיייי,
אני בטוחה שזה השפיע עליו.
רציתי לשמוע את חוות דעתך ואולי תחדש או תחדשי לי כיצד זה משפיע על ילד בן שנתיים שנחשפ לצרחות כאלו ושומע את אימו בטונים קשים מאד ואת האבא גם לא פחות.
הי יעל,

צר לי על התגובה המאוחרת. אני מקווה שזה בכל זאת יעזור כעת. תלוי אם מדובר במשהו חד פעמי או שהילד נחשף פעמים רבות למריבות. אם זה חד פעמי, ניתן להתנצל בפני הילד ולהסביר שלא התכוונתם לצעוק כך, שגם מבוגרים רבים לפעמים אך גם משלימים.

אם מדובר במערכת יחסים שזה מה שמאפיין אותה, כדאי מאוד לטפל בעניין כיוון שזה יכול להשפיע על הילד. מומלץ לפנות להדרכת הורים או לטיפול זוגי.
 
טל
12:34 26.05.15
היי פז
אשמח לשמוע דעתך
בני בן שנה ו-8
נמצא בגן כבר מגיל שנה.
לאחרונה החל 'לנהוג באלימות' ואעני יודעת מהיכן נובעת.
אני יכולה להרים אותו על הידיים, הכל בסדר, רגוע ושמח
פתאום יכול לתפוס לי את עור הצוואר או לצבוט לי את הלחי
או למשוך לי בשיער.
אני אומרת לו ' זה כואב לאמא, מספיק' והוא אינו מפסיק.
פעם אחת משך בשיערי בחוזקה ואני תוך כדי משכתי לו גם
(חלש יותר כמובן) .הוא הסתכל עליי במבט ממושך, כאילו הבין את
ההשלכות של המעשה שלי (שכואב לו) והפסיק.
אינני יודעת איך לנהוג במצב כזה, אשמח להכוונתך. תודה
 
פז שפירא  
21:38 29.06.15
הי טל,

במקרה כזה כדאי להגיד באסרטיביות: לא! אני לא מרשה. זה לא נעים לי. במידה וממשיך להוריד אותו מהידיים.

בהצלחה!
שלום רב
אני אמא לשלושה ילדים
הבכור בן ארבע , בת בת שנתיים וחצי ותינוק בן 4 חודשים.
אני פונה אליכם בעקבות בני הבכור
הוא ילד חכם ונבון , שמח , פעלתן , יש לו חברים והוא ילד רגיל זאת אומרת לא היפראקטיבי , הוא יכול לראות טלויזיה תוכנית שלימה , להקשיב לסיפור וכו..
הגננת מאוד אוהבת אותו ובגן מתנהג חפה ומקשיב.
הבעיה איתו שהוא לא מקשיב למה שאני ואבא שלו או כל אדם אחר שאומר לו .(מחבד בגן)
הוא עושה דברים בידיעה מוחלטת שזה אסור ולא אכפת לו התוצאה ולא אכפת לו שיכעסו עליו אחכ .
לדוגמא הוא יודע היטב שאסור לגעת בגפרורים אבל בהזדמנות הראשונה שיפלו לידיו בטעות הוא ינסה להדליק.
התארחנו אצל אחותי הוא בסתר לקח טוש ונכנס מאחורי הספה וקישקש עליה , והוא יודע שזה לא יורד ואסור כי גם בבית הוא קישקש על הכסאות וזה לא ירד וכעסנו עליו.
שאני שואלת למה עשית אז הוא אומר כי רציתי, אני שואלת אותו אבל איפה מצירים הוא אומר לי על דף , זאת אומרת הכל בידיעה שאסור אבל בכל זאת עושה.
הוא ממש ילד שהוא בסכנה אם לא צמודים אליו ולא מזיזים עין ממנו לדקה אחת אפילו.
הוא חייב לגעת בכל דבר ובכל כפתור ולא משנה איפה נמצאים , בבית , בחוץ , מתארחים כולם יכולים להגיד לו אסור והוא בשלו ממשיך .
ניסיתי לכעוס ולצעוק לא עזר,
ניסיתי בלי צעקות אלא באיומי עונש והרגעות בחדר על ידי זה שאני סופרת עד שלוש אם הוא לא מפסיק בשלוש יש לו עונש, זה עבד קצת וגם זה כבר לא עוזר.
הוא ממשיך לא להקשיב ולעשות כרצונו ולמלא את סקרנותו.
מה עליי לעשות ?
אני ממש בייאוש ואפילו בוכה בלילות
גם מזה שהוא לא מקשיב וגם מייסורי המצפון שכל הזמן אני צריכה לכעוס עליו.
מחכה לתשובתכם
תודה
הי רחל,

נשמע שיש לך ילד סקרן, שובב ונמרץ. זה לא פשוט בכלל כי זה באמת דורש השגחה צמודה. כדאי לחשוב מה ניתן לאפשר לו לחקור, לבדוק ולנגוע ומה לא. כדאי מראש לומר מהם הדברים האסורים, לתת תזכורות בכל פעם שמגיעים למקום חדש למשל.

כמו כן, בדברים שהחלטתם והודעתם לו שאסור לגעת - כדאי לעבור מדיבורים למעשים וברגע שהוא נוגע לקחת את החפץ או להרחיקו מהמקום.

כרגע זה נראה מייאש אך זהו גם משהו שעשוי לעבור עם הגיל.
 
רונית
14:37 09.06.15
אני אמא לבן 8 בקרוב. בני מאד קשור לאבא שלו כלומר כל הזמן מחפש אותו ורוצה בקרבתו(מאז שהיה קטן).אני זמינה עבורו כל יום מתי שצריך. כשהיה קטן יותר בעלי שיחק איתו אבל בשנה האחרונה נראה שנמאס לו (לצערי) ואייננו משחק עימו לא בבית ולא בחוץ. בני כתוצאה מכך רודף אחרייו(זה היה גם כשהיה צעיר יותר כי גם אז הוא לא היה עקבי ). שוחחתי עם בעלי אולם אין שיתוף פעולה מצידו ואפילו לחןג הוא לא רוצה לקחת אותו (כי הוא עייף).. בקיצור אני לבד במערכה .

שאלתי מה עליי לומר לבני? אמרתי לו שאין מה לעשות ושאבא לא פנוי עבורו ושאני בשבילוואם אבא ירצה להיות פנוי הוא יבוא לבד מבלי שהוא ירדוף אחריו. אני לא יודעת אם אמרתי נכון ןמה עליי לומר לבני שחווה את אבא שלו כמתנכר ? כדי שיפגע כמה שפחות.

אציין שבעלי חושב שהוא בסדר ולאאאא מוכן ללכת לטיפול או לשיחות ולא לשתף פעולה.

אשמח לתשובה מפורטת
 
פז שפירא  
21:34 29.06.15
הי רונית,

אפשר להסביר לבנך שאת מבינה שהוא לפעמים עצוב וקשה לו שאביו אינו משחק איתו, אך זה קורה כי אבא הרבה פעמים עייף וקשה לו לשחק. אפשר לומר שאבא עייף כי הוא עובד קשה כדי שיהיה לכם כסף וכדי שתוכלו לקנות אוכל, בגדים ודברים נוספים. לומר שאפילו שאבא לא משחק, הוא עדיין אוהב אותו ופשוט דואג לו בדרכים אחרות - כמו לעבוד עבור במשפחה.
יפה לדעתי שאמרת לו שאת זמינה בשבילו תמיד. את יכולה גם באופן ממוקד יותר, כאשר בנך מבקש מאביו לשחק, להציע לו שאת תשחקי איתו במקום כי אבא עייף.

 
לירז
21:32 29.06.15
שלום רב
ביתי בת ה כמעט 4 ממש צורחת כשאני רוצה לשטוף לה את השיער מה שמפו , ניסיתי הכל: להסביר למה חשוב, קניתי לה כובע מיוחד לאמבטיה, מבקשת ממנה שנסגור עיניים והמים לא נכנסים לה במיוחד לעיניים והיא בכל זאת נכנסת להיסטריה וצווחת כאילו מרביצים לה
בעלי אמר להסביר לה שברגע שצורחת אין יותר מקלחת ובאמת פעם ופעמיים הוצאנו אותה עם קצת שמפו ואמרנו לה שעכשיו בגלל שצועקת ולא מקשיבה תיאלץ להישאר לא נקייה ומתגרדת
אך כלום לא עוזר, מה עליי לעשות???
חשוב לציין שמאז ומתמיד לא אהבה מים על העיניים והאוזניים
בנוסף לפני חודש וחצי עברנו מדינה מצרפת לישראל וגרים אצל הוריי
לפעמים רוצים ללכת לים וממש בעייתי מבחינת החול...
אתמול לפני מסיבת סיום שלי בעבודה התלבשתי והתאפרתי אחרי שהכנתי גם הבת שלי בת 4 ללכת איתי. פתאום היא מתחילה להגיד את יותר יפה ממני ודברים כאלו ולבכות חצי שעה...אני עמדתי בהלם לא ציפיתי לדבר כזה...ונסיתי להרגיע אותה ולספר לה כמה היא יפה...היא מאוד יפה . ניסיתי בכל הדרכים ולא הפסיקה למרות שאנחנו מאוד מפרגנים לה ...היא אמרה אני לא יפה כשראתה אותי . זאת פעם שניה.. את יכולה להמליץ לי על דרך איך צריך להגיב במקרה כזה
הי סיואר,

נשמע ממה שתיארת שהבת שלך לאו דווקא חושבת שאת יותר יפה ממנה, אלא שיש דברים שאת עושה שהיא היתה רוצה לעשות כמוך (אולי איפור, שמלה, תכשיטים) ובכך מבטאת רצון טבעי של ילדה להיות כמו אמא.

כדאי להגיד לה שהיא אולי רוצה להראות כמו אמא ולשאול מה למשל מוצא חן בעיניה. יתכן למשל שיא תגיד שגם היא רוצה שרשרת כמו של אמא. אם היא תשתף אפשר לחשוב אם ניתן לאפשר לה או לא (למשל, איפור אולי לא מתאים אבל כן ניתן לתת לה שרשרת לענוד באירועים מיוחדים).

העצה שלי רלוונטית רק אם זו הפעם היחידה שביתך מתבטאת כך ולא מדובר בחוסר בטחון כללי שלה.
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  734  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
פסיכולוגיה ילדים   יחסים בין ילדים   פסיכולוג ילדים   הורים וילדים   גידול ילדים   ייעוץ ילדים   ייעוץ להורים   יעוץ חינוכי
RSS RSS פורום פסיכולוגיה ילדים