פורום פסיכולוגיה ילדים

ביתי בת 10 מעירה באופן קבוע לחבריה בכיתה.
הילדים מאוד לא אוהבים זאת ואני מרגישה שהיא מתחילה לאבד חברות
גם בבית היא תמיד רואה את השלילי בכל דבר
איך עוזרים לה לראות את החיובי ?
תודה

שלום,
לתזכורת בן 6.8 שנים.
גמול. בגן אומרים שהוא מבקש עזרה להתפנות או זקוק לתזכורת ובורח לא פיפי.
אין את זה בבית בכלל, לא ביום ולא בלילה. גם כשאנחנו בחוץ הוא לבד אולך להתפנות על יד העץ. ואם אנחנו בטיפולים אצל קלינאית או ... הוא אומר: "יש לי פיפי". שם הוא מבקש לקחת אותו לשירותים כי לבד בטיפולים הוא לא מוכן. וגם שם לא בורח לו.
בתחילת השנה בגן אמרו לי שהוא לא מוריד מים. בבית הוא לא רק מוריד מים, הוא היה לוקח מגבון והיה מנגב מסביב הפלסטיק.
מה יכולה להיות הסיבה?
תודה

היי ביתי בת כמעט 4 ילדה מקסימה ודעתנית ..
לאחרונה שמתי לב שהיא משחקת עם האחיינית שלה (בת 5) בחדר סגור והן מראות אחת לשניה את אברי המין.. בנוסף כשהיא ערומה אחרי מקלחת מבקשת מאחותה שתגע לה וצוחקת ועושה תנועות .. אני מניחה שהיא בשלב גילוי המיניות מה עליי לעשות ? חשוב לי להיות שם לצידה ולתת לה את הכלים להתפתחות ..

תודה

גננת שצעקה על הבן שלי (בן 2.10) צווחה קולנית בגלל ששיחק לילד אחר במשחק קיבל ממנו מכה והחזיר.
הגננת צווחה בנוכחותי על הילד שלי בלבד ולא על הילד השני ״גיל לא מדברים עם הידיים״ ממרחק מטר כאשר שער מפריד בינה לבינם.
אני שואלת, מדוע לצעוק?? למה לא לגשת לדבר ולהסביר לילד? הילד התחיל לבכות בשעה 12:00 ועד 17:00 לא נרגע, היה נודניק, לא אכל, ואז נרדם.
לאחר עימות עם הגננת המשכתי לטעון שלא צועקים אלא מדברים ומסבירים.
נכון לעכשיו הגננת ברוגז איתי ואני מפחדת שמזיקים לילד שלי. מה לעשות? האם צעקות זה חינוכי?? לטענתה זה בסדר...

שלום יפית,
אני מסכימה איתך שעדיף לדבר. יחד עם זה התגובה שאת מתארת של בנך, לבכות ולא להרגע עד הערב, נשמעת לי קשה מדי יחסית לסיטואציה שאת מתארת. האם יכול להיות שחלק מהבכי שלו קשור לתגובה שלך שגם לה הוא היה עד? אולי הוא ראה אותך חסרת אונים, מתרגזת, רבה עם הגננת שלו? יכול להיות שהוא הבין מהתגובה שלך שמהו נורא ואיום קרה, הרבה מעבר למה שהוא חשב באותו רגע?
אני חושבת שהערת לגננת, עשית את שלך, אפשר עכשיו ולהרפות ולהרגע ורצוי לשדר רוגע גם לילד.

בני התחיל כלפני שבוע לחרוק שיניים ביום... בגן שלו היה שינוי בעלת הגן הסתכסכה עם המטפלות והחליפה מטפלות בחודש זה מאי מאז הוא אינו רוצה ללכת לגן ובוכה כל יום שאני מביאה אותו לגן ומאז הוא חורק שיניים מה עלי לעשות ואיך למנוע את הבעיה?

שלום רב,

בני הבכור בן 4 וחצי, בגיל שנתיים וחצי נגמל מחיתולים ביום אחד גם ביום וגם בלילה.
לאחרונה, בערך בשבועיים האחרונים, הוא החל להרטיב בשעות היום, (לא בכל יום, אבל יתכן יום מסויים שירטיב מספר פעמים) אינני מוצאת שום סיבה לכך. לאחר שהוא מרטיב הוא מודיע לי שעשה פיפי במכנסיים.

יש לי בת בת שנתיים וחצי, שגמולה כחצי שנה, והפסיקה כבר לפני חודשים להרטיב/לפספס בשעות היום,
כך שאינני מוצאת שהוא מחפש תשומת לב בגלל ההרטבות שלה.

מה ניתן לעשות, כיצד ניתן לטפל בעניין?

תודה

שלום זהבית,
העבדה שאת לא מוצאת סיבה לכך, לא אומרת שאין. אין ספק שנסיגה כל כך דרמטית של ילד בן 4.5 מעידה על מצוקה כלשהי, שכדאי לברר מהיכן היא נובעת.
אפשר לנסות לברר זאת בצורה עקיפה, דרך ציור משותף, או סיפור משותף שתיצרו יחד, אבל אם את לא מצליחה, כדאי לפנות לעזרה מקצועית בהקדם.

שלום.
הבת שלי אמורה להיכנס לגן בספטמבר (תהיה בת שנתיים וארבע -היום נמצאת עם מטפלת ) .הבעייה שיש לי חרדות מזה .
1. כשהיא ישנה היא שומעת את כל הרעשים ,לכן היא רגילה לישון בשקט - יש לה מיטה שלה ושמיכה שלה - שזה חפץ מעבר שלה ..
איך היא תישן שם?
2. איך תוכל להיסתדר עם כמות כזאת של ילדים?אני לא מתארת לעצמי..

שלום גליה,
אין צורך להיות בחרדות, חשוב שאת תנסי להיות רגועה ולשדר לילדה רוגע. כדאי ורצוי להכניס אותה לגן בהדרגה, אם יש אפשרות, ושתשהה שם בהתחלה יום קצר יותר ולא מייד תישאר לישון צהריים. היא יכולה בהחלט לקחת את חפץ המעבר לשה לגן, ואפשר לדעתי לבקש מהגננת לאפשר לה לישון עם זה.
אפשר בקיץ להרגיל אותה לאט אלט לחברת ילדים, בגינה או לנסות להזמין ילדים שכנים הבייתה, קוםד כל אחד על אחד, אחר כך, אחרי שהיא מתרגלת לעבור לשניים.
לא להיבהל בתחילת השנה עם קצת יהיה לה קשה, זה טבעי, דרוש זמן להסתגלות.
בהצלחה.

שלום רב,
אני לוקחת את בני בן השלוש עשרה וחצי לפסיכולוג מאחר וחווינו גרושין בבית.
בני היה אצלו פעמיים כשבפעם השלישית נשארתי לשבת בחדר המתנה.
ני סיפר לי שהפסיכולוג הציג בפניו קלפים עם תמונות ובמקביל מילים וביקש ממנו שיבר תמונות ומילים המתאימות בעיניו. לא היה עליו חובה לבחור בכל התמונות.
בתום הפגישה בדרך הביתה, סיפר לי הבן כי חלק מהתמונות היו תמונות איברי מין זה נשים וגברים.
ברצוני לציין שהילד לא חווה התעללות מינית, לא רמזנו אחרת לפסיכולוג ואף הבהרנו את מטרתנו.
האם חשיפת הילדם בסוג "משחק/בחינה" מסוג זה היא נורמטיבית?
אודה על עזרתך.

שלום דנה,
זה נשמע לי מוזר, אני מציעה לכם לבדוק את העניין עם הפסיכולוג.

שלום ,יש לי בת בת שנתיים ואני רוצה להתחיל גמילה.קנינו לה סיר , היא אומרת - קקי כשרואה אותו , אבל לא מתיישבת עליו.לא רוצה להתיישב עליו כשאני מבקשת להתיישב.איך מתחילים?מה לעשות?זהו ילד ראשון שלי.האם פשוט להוריד לה חיתול?

שלום מרינה,
לא, לא להוריד לה חיתול. לחכות לאט לאט ובסבלנות שזה יבוא ממנה. אם הי אהולכת לגן, היא תראה ילדים אחרים ותרצה להיות כמוהם, חשוב מאוד לא ללחוץ.

תודה על התשובה ,
היא לא הולכת לגן , היא בבית עם המטפלת עד לספטמבר ,ואני רוצה לגמול אותה עד אז . אז מה אני צריכה לעשות ?

שלום מרינה,
כמו שאמרתי לא ללחוץ. אפשר להקריא לה סיפורים על ילדים שנגמלים לפני השינה (נפתלי...), ולתת לה בקצב שלה.

בני בן 5.5 (עם ADHD וייתכן שגם עם הפרעת תקשורת קלה),
ולאחרונה התחיל לדבר על כך שהוא רוצה להיות בלי הורים (כי אז אפשר לחיות בבית בלי חוקים).
פעם הוא גם אמר לי שתכנן עם ילד אחר בגן שהם יהרגו אותנו (ההורים שלו) ואז הוא ילך לחיות אצל ההורים של הילד השני. הוא לא אומר את זה בכעס אלא כאילו סיפר לי על יצירה שעשה בגן.

האם אלה מחשבות סבירות בגיל הזה?
או איזושהי פתולוגיה?

שלום ענת,
קשה להתרשם בלי להכיר אתכם ואת הילד. יכול להיות שזו פשוט הדרך שלו לבטא את הכעס שלו, למרות שדיבר בלי כעס. זה תלוי אם יש עוד התנהגויות מוזרות או שזו ההתהנגות היחידה שמטרידה אתכם. אם זה כך, לא הייתי מייחסת לזה כרגע יותר מדי חשיבות.

שלום!
יש לי 3 בנים, בני האמצעי בן 7 בכתה א מפטפט בשיעור וגם בבית הוא מציק לאחיו הוא לא מקשיב.
מה עושים?

שלום שושי,
קודם כל כדאי לבדוק מה מציק לו, האם ההתנהגות נובעת מקושי או מצוקה. הרבה פעמים ילדים אמצעיים (סנדוויץ) מרגישים שהם מקלבים פחות תשומת לב מהאח הגדול והאח הקטן. אולי כדאי לתת לו זמן איכות לבד, בלי האחים, ולתת חיזוקים על התנהגויות חיוביות. לא הייתי ממליצה להעניש ולצעוק, זה רק יגביר את ההתנהגויות השליליות.

בני בן ארבע כרגע בגן שאנחנו לא ממש מרוצים ממנו, הגננות לא ככ מקצועיות ולא מספיק חמות.הכיתה מורכבת מילדים די "מופרעים". בני מתמודד עם בעיות קשב וריכוז, ויסות חושי שמשפיע על יצירת קשרים חברתיים והתנהלות יום יומית. הוא מסתדר בגן בסך הכל יפה מאוד. יש לנו הזדמנות לעבור לגן אחר, מאוד טוב וחם, אך אנו מתלבטים מכמה בחינות:
1. בני הצליח כבר להסתגל וליצור קשרים חברתיים יפים עם כמה מהילדים, למרות שהרבה פעמים מתלונן שהם דחפו אותו, לקחו לו... האם מעבר לגן אחר יהווה קושי ממש גדול?
2. הגן שאליו אנו רוצים לעבור מובנה במידה מסויימת אבל לא מאוד. עד כמה זה משמעותי שגן יהיה מאוד מובנה לילד עם קשיים כמו שתיארתי?

תודה מראש

שלום כלנית,
זו ניתן לצפות מראש את רמת הקושי בגן החדש, אתם יכולים להקל עליו עם הכנה מראש, למשל ליצור הכרויות ולהזמין ילדים בחופש הגדול. מבחינת רמת ההבניה, רצויה הבניה עבורו, אך מאחר ואיני מכירה את הגן ואני ל איכולה לדעת מה זה "מובנה במידה מסויימת" אין לי תשובה חד משמעית עבורכם. אם הגננות מסוגלות להתגמש וליצור עבורו הבניה יורת משאר הילדים זה יכול להוות פיתרון (להעסיק אותו, ולהציע פעילויות בזמן שאחרים נמצאים בזמן חופשי , או משהו כזה.)

שלום.הבת שלי בת שנתיים היום.עשינו בעבר נסיונות לנסוע איתה ברכב אבל היא לא אהבה ואז החלטנו לא להכריח אותה ולחכות עד שיגדל קצת.זה מאוד מקביל אותנו.היום היא חוששת להתיישב על הכיסא בטיחות ברכב ומתחילה לבכות.מה לעשות ?

שלום מרינה,
לא הבנתי, אתם נמנעים מלנסוע עם הילדה ברכב בגלל שהיא בוכה? אין שום סיבה. זה לא נורא שהיא בוכה, תחזרו לנסוע, שדרו רוגע והחלטיות והיא תרגע. גם אם זה ייקח זמן.

שלום,
הילד בן 6.8 שנים + PDD + לא לועס + חרד. צריך לעלות לכיתה א'. אנחנו רוצים לבקש עוד שנה נוספת בגן חובה. האם זה נכון שזה לא חוקי, בגלל שכבר שנתיים באותו גן חובה?
תודה

שלום אוקסנה,
אני באמת לא מתמצאת בזה, תבדקו עם הגננת. אין כאן חוקי או לא חוקי, אלא אם זה אפשרי או לא, בכל מקרה אני מניחה שהוא עולה לכיתה א' בבית ספר מיוחד כך שאולי את יכולה פחות לדאוג.

שלום אוקסנה,
אני באמת לא מתמצאת בזה, תבדקו עם הגננת. אין כאן חוקי או לא חוקי, אלא אם זה אפשרי או לא, בכל מקרה אני מניחה שהוא עולה לכיתה א' בבית ספר מיוחד כך שאולי את יכולה פחות לדאוג.

ביתי בת ה4.3 כל היום מדברת על להכין מתנות לבני דודים ולסבא ולכל אחד שמסביבה כל היום מדברת על עודת יום הולדת ומתנות וכבר יצא לי מהורידים כל מה שקשור ליום הולדת אף אחד לא חוגג בתקופה הקרובה.והיום הולדת שחגגנו בזמן האחרון היה של הדוד וזה היה יותר מחודש
כל היום היא רוצה לעטוף דברים שנימצאים באזור שלה היא גוזרת ומדביקה ותמיד רוצה עזרה עם ההדבקה שזה בכלל לא מפריע ובשמחה רק שזה כבר מוגזם ולא מובן למה היא צריכה להיות באבססיה של יום הולדת
איך אפשר להפסיק את זה זה כבר מחרפן אותי
האם יש דרך לעזור את זה למרות שניסיתי להעסיק אותה בדברים אחרים היא תמיד חוזרת לאותו דבר
מה עושים ??

שלום לך,
לא כל כך הבנתי למה זה כל כך מרגיז אותך? זה המשחק שלה, בזה היא משחקת, כמו שיש ילדים שמשחקים בבובות או במכוניות, או בתכנית טלוויזיה מסויימת, אותה זה מעסיק. זו תקופה וזה יעבור, נסי להתייחס לזה כמו סוג של משחק, ולא להתרגש מזה יותר מדי.

מה עושים כדי שילדה בישנית תתחבר ולא תשאר בצד במשחק?כלומר אני מנסה להזמין חברה מהגן היא מסתדרת מאוד יפה כשמגיעה עוד חברה היא נשארת קפואה ולא משתתפת במשחק ילדתי בת 4 נבונהיילדה יחידה איך זה נראה שהיא חסרת ביטחון ליד אנשים ועוד דוגמא היא יכולה לשיר ולדבר עד שמשהו מתיחס אליה והיא מחסה את העינים או מכניסה ידים לפה
מה אפשר לעשות כדי לעזור לה?

שלום חיה,
מדובר בילדה שעדיין קטנה, אם היא משחקת עם ידלה אחת זה בסדר גמור, לא הייתי מסופיה עוד ילדה בשלב הזה, נותנת לה לצבור ביטחון קודם כל אחד על אחד, ובכל מקרה לפני שאת מתכוונת לעבור לשלב של הזמנת ילדה נוספת, לדבר על זה עם בתך, לקבל את הסכמתה, ולעשות את זה לזמן קצר יחסית, ולהאריך אותו לאט לאט ובהדרגה. אתם יכולים גם לעיין בעמודת "שאלות נפוצות" בתשובה העוסקת בפחדים אצל ילדים.

שלום לכן
ביתי בת 9 סיפרה לי לאחרונה שבעיר שבה גרנו בשנה שעברה היא ושתי חברות שלה שיחקו באבא ואמא והן נגעו אחת בשניה והתנשקו.
הסברנו לה שהיא עוד קטנה בשביל הדברים האלה ואנו מבינים שהיא עשתה טעות ושיש לה עוד הרבה זמן לכל ההדברים האלה .
היא החליטה לספר לנו את זה כי לאחרונה במהלך שיעורים בבית הספר היא נזכרת בזה והיא ממש מצטערת שעשתה את זה כמה שדיברנו איתה אני ובעלי ואמרנו לה שמטעויות לומדים ומה שהיה היה ושתשכח מזה מכיוון שגם עברנו לעיר אחרת ופה היא הסתגלה מהר מאוד כי היא חברמנית ופלפלית וכולם רוצים בחברתה.
איך אנו יכולים לברגיע אותה כדי שכבר לא תחשוב על הדברים האלה בעיקר בלימודים.
אשמח לתשובה בהקדם.

שלום שלי,
מה שאמרתם לה באופן כללי הוא נכון, אם עדיין היא מוטרדת, וסובלת ממחשבות אובססיביות על העניין, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי.

שלום. בעלי ואני מעוניינים לנסח אמנת חוקים משפחתית הכוללת את החוקים הבאים כדי לעודד יחסי כבוד בין הילדים : 1. בבית שלנו משוחחים ומתפשרים - לא מרביצים ! 2. בבית שלנו מכבדים רכוש פרטי – לא נוגעים במגירה פרטית או לוקחים חפץ פרטי ללא רשות. 3. בבית שלנו ההורים לא מתערבים ביחסים בין הילדים – הילדים מסתדרים ביניהם.4. בבית שלנו לא מדברים במילים מכוערות. כל החוקים הללו אמורים לבטא שינוי מהותי שאנו רוצים לעשות. יש לנו שלושה ילדים בן 7, בת 5 ןבן 4. בננו הבכור אינו מכבד את אחיו הצעירים, מנסה להשתלט כל הזמן, מציק המון, לוקח חפץ אישי בטענה שהחלפנו פעם וזה שלי, לא מכבד כשבאים חבריהם ומפריע, משתמש בקלות בידיו – לא מרביץ בצורה רצינית אבל דוחף, מזיז, בועט לא מעט ועל כל דבר קטן. יש לנו גבולות בבית, תפקידים לילדים, לו"ז דיי קבוע ודרישה לכבוד כלפיהם וכלפינו. אנו מעודדים ומעריכים התנהגויות חיוביות אף קטנות, משתדלים להתעלם ממה שאפשר וכמובן משתדלים שיישא בתוצאות התנהגותו. לדוגמא לאחרונה לא הצטרף לבילוי משפחתי בהתראה מראש שזה עלול לקרות כי יומיים רצופים הציק לאחיו ללא הפסקה או איבד זמנית זכויות שלו כבוגר בגלל התנהגות כוללת שאיננה כזאת. אנו רוצים שלא להתערב ביניהם בידיעה שהתערבות פוגעת ביחסים ביניהם אבל חוסר הכבוד שלו ללא התערבות יאפשר לחוקי הג''ונגל לשרור בבית וזה לא נראה לנו הוגן אז האמת היא ההתערבות היא מתמדת...כבר לקחנו חלק בקבוצת הורים. אנו מאוד מעוניינים לדעת לדעתכם בשתי שאלות ספציפיות : 1. האם לא להתערב משמעו בכלל, לחלוטין גם אם יש חלופת מילים מכוערות, חטיפת חפצים מהיד או לקיחה ללא רשות ? אם כן – מה יכולה להיות הסנקציה לחוק השני ואיך אפשר להטיל סנקציה אם אנחנו מגיעים לעמדה של אי התערבות ביניהם ? 2. מה יכולה להיות הסנקציה על הכאה ? במקרה אלימות הדדית, אנו יודעים שיש להפריד ולומר שלא מרביצים מבלי לנקוט עמדה שיפוטית אבל אם אחד פגע באחר – האם הרחקה ל-5 דקות לחדר היא סבירה ? ואם זה נמשך ל-15 דקות ? 3. מה יכולה להיות הסנקציה על אמירת מילים מכוערות או שאולי הצעתכם היא להתעלם בין אם נאמרות הורים או בין הילדים ? ושאלה אחרונה - מתי אתם מציעים ללמד תורות, החלפות ויתר דרכים להתפשרות אם אנו לא אמורים להיות מעורבים בסיטואציות וויכוח. יש לציין שהשתתפנו בקבוצת הורים ואף לתקופה היינו בייעוץ אישי להדרכת הורים. תודה רבה מראש !!! תשובה תעזור לנו מאוד.

שלום אנה,
אני לא כל כך מאמינה בחוק שאומר שההורים לא אמורים להתערב. זה לא תמיד עובד ולא תמיד נכון. זו דעתי ואני מבינה שהיא שונה ממה שמלמדים באדלר למשל, לכן אם אתם רוצים לקבל הכוונה באוריינטציה הזו, כדאי לכם לשאול שם.
אני חושבת שאם הבעיה העיקרית היא בנכם הגדול, כדאי להבין יותר לעומק ממה היא נבועת, מה הוא מבטא בכך ומאיפה הקושי שלא נובע. ניסוח חוקים ואמנות לא יפתור את הקושי הריגשי שגורם לו להגיב כך.

שלום, אני ובעלי טסים לחו"ל לשמונה ימים בעוד 3 שבועות, אנשים ייעצו לי להתחיל לספר לבני שהוא בן שנתיים וחצי, אמרתי לו לפני כשבועיים שאבא ואמא יטוסו במטוס והוא ישאר בבית עם סבא וסבתא ויהיה לו כייף ואמא ואבא יקנו לו מתנות וכו'. מאז אנחנו מנסים לאט לאט להרגיל אותו שגם סבא וסבתא לוקחים אותו מהגן ועושים לו אמבטיה ואנחנו יוצאים (אתמול היתה פעם ראשונה) אבל המצב לא פשוט כלל, הוא ממש צורח אם לא אנו לוקחים אותו ובוכה שנחזור, ועומד ליד הדלת (כל התקפת בכי היא לכמה דקות אבל עדיין הוא בוכה כל פעם שהוא נזכר) היום אפילו הוא בכה כשהלכתי מהגן. אני מניחה שבגלל שהוא מבין שאנחנו נוסעים כל יום מבחינתו אולי זה היום (הוא מאוד חכם וזוכר הכל, גם אם בערב הבטחתי לו לדוגמא שבבוקר הוא יקבל הפתעה הוא קם וישר מבקש..)אני לא יודעת מה לעשות אני ממש חסרת אונים, האם הוא יסתדר ויתרגל? האם לדבר איתו על זה? אם כן מה כדאי לומר? מה כדאי לעשות כדי להקל עליו? ממתינה לעצתכם. תודה.

שלום, כתבתי כבר פעמיים שאלה בנושא נסיעה לחו"ל בלי הילד, אודה לתשובתכם.
תודה, נטע

בתי בת 3.5 , ילדה חכמה מאוד, נכנסה השנה לגן בו היו כבר קבוצה מגובשת של ילדים שהחלו שנה שעברה, והיה לה קשה להתחבר היא התלוננה שלא רוצים לשחק איתה ועם הזמן סיגלה לעצמה עולם משלה והיא משחקת לרוב עם עצמה. למרות שהערתי לגננת שאולי תעזור או תחבר עם ילדים אחרים היא מבחינתה חושבת שזה חלק מההתמודדות. לבת שלי יש בטחון עצמי, היא יודעת להביע את עצמה היא מבחינתה חולקת משחקים עם אחרים אבל כשהיא מבינה שלא רוצים לשחק איתה היא מתרחקת. החשש שלי שהיא תסגל לה אופי של בדידות מה אני יכולה לעשות והאם בכל זאת על הגננת להתערב במצב החברתי?

שלום סיוון,
הגננת היא לא היחדיה שכיולה לעזור, גם את יכולה, את יכולה ליצור קשר עם אימהות אחרות ולהזמים מדי פעם ילדות אליכם הבייתה.