בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים רפואת ילדים»פורום פסיכולוגיה ילדים
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פסיכולוגיה ילדים

פורום פסיכולוגיה ילדים עוסק בנושאים: פסיכולוגית ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, גידול ילדים, ייעוץ חינוכי, בעיות התנהגות אצל ילדים, בעיות חברתיות בילדים, יחסים בין אחים, בחירת גן ילדים
מנהלי פורום פסיכולוגיה ילדים:
פז שפירא
לפרטים נוספים
שלום,
הבת שלי בת 3 ,אני בשלושה חודשים האחרונים מנסה לגמול אותה,אחרי הגן אני שמה למה תחתון,היא מתייחסת לזה בתור משחק,היא אומרת"יש לי פיפי"מתיישבת בסיר וקמה אחרי שניה,אין לי את האפשרות להקריא לה סיפור למשל"סיר הסירים"כי היא לא יושבת בסיר,אני מספרת לה כשהיא לא יושבת בסיר,ואני מסבירה לה שכשיש לה פיפי וקקי אז היא צריכה להתאפק ויש לרוץ לסיר אבל היא נעמדת ועושה על הריצפה,מצד אחד היא מודיעה לי שיש לה וכשיש לה חיתול היא מורידה באותו רגע שעשתה את הקקי אבל היא לא רצה לסיר,איך אני מתמודדת עם זה?אני לא חושבת שילדה בת 3 יודעת מה זה להתאפק,אני טועה?תוכלו לתת לי טיפים איך לגרום לה להתאפק ולרוץ לסיר?

מחכה לתשובה

תודה
 
טל
12:34 26.05.15
היי פז
אשמח לשמוע דעתך
בני בן שנה ו-8
נמצא בגן כבר מגיל שנה.
לאחרונה החל 'לנהוג באלימות' ואעני יודעת מהיכן נובעת.
אני יכולה להרים אותו על הידיים, הכל בסדר, רגוע ושמח
פתאום יכול לתפוס לי את עור הצוואר או לצבוט לי את הלחי
או למשוך לי בשיער.
אני אומרת לו ' זה כואב לאמא, מספיק' והוא אינו מפסיק.
פעם אחת משך בשיערי בחוזקה ואני תוך כדי משכתי לו גם
(חלש יותר כמובן) .הוא הסתכל עליי במבט ממושך, כאילו הבין את
ההשלכות של המעשה שלי (שכואב לו) והפסיק.
אינני יודעת איך לנהוג במצב כזה, אשמח להכוונתך. תודה
 
רינת
06:24 22.05.15
ביתי בת ה6 מאוד מתוקה אחות גדולה לבת שנתיים
מה שקורה שלפני כמה ימים הבנתי שהקשר דלי איתה לא חזק כלומר היא לא מגיעה ומספרת לי כל דבר
אם אני שואלת אני מקבלת תשובות קלות
אני תמיד מספרת לה כל היום שלי או מה התיכונים שלנו כמשפחה אני תמיד מחבקת ומנשקת אותה והיא מקבלת מיני המון חום ואהבה
יצא לדוגמא ששאלתי אותה על הגן והיא סיפרה לי משהו לא נעים מלפני יומים שמשהי משחה לה את השער וכאב לה מאוד ואפילו בכתה ועוד דברים שאני מגלה אחרי ימים ושבועות
נפגעתי מזה שהיא לא רצה לספר לי אני מאוד רוצה שהקשר שלנו היה מעולה ושאפילו תרגיש שאני יכולה להיות עוזן קשבת כחברה
אשמח למענה תודה רינת
 
רינת
04:57 26.05.15
 
יוכי
18:44 25.05.15
שלום,
אני גרושה,בת 47,לאחר פרק חיים משותף קשה מאוד שכלל פגיעה רגשית כלפיי.
3 הבנים(18,15,8)גדלו בבית שלא היתה בו הסכמה בין הורים ושפה אחידה.
וגם כיום כשהם עוברים בין הבתים המנהלים אורחות חיים שונים.
ילדיי מתקשים לקבל את הגבולות וההרגלים שאני מנסה לתת להם,אני מותשת וכועסת שצריכה להרגיל מחדש כל פעם ללא הפנמה.
5 הדרכות הורים נכשלו,התקשורת ביננו מינימלית.
אני מרגישה שעושה את המיטב לתת מודל חיובי,גבולות והרגלים ,חום ואהבה ומקווה שיבחרו בדרך אחראית וערכית.
מבקשת חוות דעת על ילדים שחיים בפיצול.
בתודה,יוכי
 
ניקיטה
12:28 25.05.15
שלום,

בני בן 8 ילד אהוב וחברותי , הוא אוהב להנהיג ולשלוט עם חבריו זה זורם בסדר אך הדבר בא לידי ביטוח גם בבית ופה מאוד קשה לי כהורה כיון שהוא לא תמיד מוכן לקבל כמובן את הלא שלי והאסור לי כי הדברים כביכול צריכים ללכת לפי מה שהוא רוצה ...,הוא מנסה לשלוט גם על אחותו הקטנה בת 5 שזה ממש מרגיז אותי , ויש לי ולבעלי איתו המון מריבות והערות , כי הוא מתנהג כאילו מגיע לו לקבל הכל וזה מוציא אותנו מהדעת,
ממש קשה לנו עם ההתנהגות שלו וכאשר אינו מקבל משהו ממש בוכה - כמו תינוק .
הוא לדעתי ממש אינו בוגר ואפילו מתנהג בתגובותיו כמו ילד קטן (אני מרגשיה שבתי בת ה-5 בוגרת ממנו בתגובותיה לעומתו ) , בעלי ואני חסרי אונים כיון שאיננו יודעים איך לגרום לו להבין שבבית הוא לא יכול לשלוט ושאנו הוריו שיודעים מה טוב עבורו ומנתבים אותו , אני מרגישה שהוא לא מקשיב למה שמבקשים ואומרים לו לעשות .
אודה לך להנחיה איך לעזור לנו ולו .

תודה רבה
 
לילי
08:45 07.05.15
שלום אני חייבת את להתייעץ איתכם :
.עידו צמוד כל הזמן לאבא. כשאבא נמצא בבית הילד לא רוצה להיות עם אמא..מראה סימנים של רתיעה ממני.עידו כל הזמן בוכה ומשמיע קולות של בכי גם אם הוא לא ממש בוכה עם דמעות , גם כשאבא לצידו תמיד יש קולות בכי שיוצאים ממנו. חשוב לציין שעידו עדיין לא מדבר. אבל מה שלי מאוד מפריע והייתי מאוד רוצה לשנות זה שהוא כל הזמן נרתע ממני. כשאבא שלו לא נמצא אז הוא מתקרב אליי וצמוד אליי. אבל כשאבא נמצא הוא כאילו "שונא" אותי. לפעמים אני קצת כועסת אבל רוב הזמן מראה סימני חיבה ואהבה והוא עדיין לא רוצה את אמא . זה מתבטא גם בחוץ כשאנחנו ליד אנשים אני כבר לא יודעת איך להרגיש שהבן שלי בקושי בן שנתיים לא רוצה את אמא בכלל. אז הייתי רוצה לדעת מה עליי לעשות כדי שיתקרב אליי כמה שיותר? ודבר שני איך אנחנו כהורים גורמים לו להפסיק לבכות כל הזמן ולהשיג תשומת לב על ידי בכי, הבית כבר לא נעים להיות בו ככי כל הזמן שומעים בכי? (לפעמים נראה שהוא פשוט בוחן אותנו כדי לראות תגובות שלנו לבכי, ובעלי לא יכול לשמוע בכי אז הוא כל הזמן מגיב)
 
לילי
08:40 25.05.15
לא מובן למה הורים ששאלו אחרי קיבלו תשובה לפניי?
 
נורית
22:14 21.05.15
שלום,
בני בן ה5 שהיה תמיד חייכן ושמח ומאוד רגוע הפך בחודש האחרון לילד חסר מנוחה, בוכה ומתעקש על כל דבר, במקביל החלו טיקים- כמו שיעול שקט ורעד קל בגוף, היינו אצל הנאורולוגית שבדקה אותו ואמרה שהכל נראה בסדר, שהטיקים נובעים מאיזה שהיא חרדה או פחד ממשהו שקרה, אנחנו מדברים איתו ומנסים להבין מה קרה, ומה אפשר לעשות כדי להרגיע אותו, מה עושים??? אני מאוד מודאגת!
 
הורים טובים
19:58 24.05.15
היי,
ממה שאת מתארת, זה אכן נראה כמו סימני חרדה או פחד.
האם היו שינויים בחייו של הילד? האם היה דבר שפחד ממנו?, האם הוא חולם חלומות?...
אני ממליצה לך להתייעץ עם פסיכולוג ילדים.


בהצלחה.
שני "הורים טובים " בפייסבוק
היי,
אני ובעלי רבנו מריבהמטורפת ובו הוא מטיח בי האשמות ועושה לי עוול. היינו באוטו וניסיתי לגלות איפוק ליד הילד ולא לדבר בכלל. לא הצלחתי, וצרחתי כמו מטורפת. ליד הילד שלי.
לא הצלחתי הלתאפק, הרגשתי שהוא מתעלל בי נפשית ופשוט צרחתי צרחות אימים. (בלי שום קשר לזה שאני בחודש שישי להריוני)
אני אוכלת את עצמי שלא גיליתי איפוק וצרחתי ליד הילד.
בלילה הוא בכה הרבה מתוך שינה, קרא אמא, אמר דיייי,
אני בטוחה שזה השפיע עליו.
רציתי לשמוע את חוות דעתך ואולי תחדש או תחדשי לי כיצד זה משפיע על ילד בן שנתיים שנחשפ לצרחות כאלו ושומע את אימו בטונים קשים מאד ואת האבא גם לא פחות.
 
מיה
16:30 23.05.15
שלום לך זה
זה סיפור ארוך ומורכב אבל הייאוש עולה על גדותיו ואני רוצה לפרוק את זה פה
יש לי אח בן 18 מאז שאני זוכרת את עצמי ואותו אני בת (23) הוא תמיד עשה לנו בעיות אפילו משהיה בגן הוא ילד מאובחן כ היפראקטיבי עם בעיות התנהגותיות בגיל 10 נפגע בתאונה באופנוע ים שהתנגש לו בראש והוא אושפז בבית חולים לשבוע מה שגרם לו להיות עוד יותר עצבני ובעייתי לאחר תאונה זו הוא סיים את לימודיו בכיתה ט״ לאחר אינספור בעיות שהתישו את הוריי ואת צוות המורים מאז הוא התדרדר עוד יותר כרגע כבר שנה הוא עבר כל גבול הוא מעשן חשיש פעם שמעתי עליו שהוא מוכר סמים לסוחרים ואז הוא הפסיק באותו יום שמלאו לו 18 שנה הוא ישר עשה חשבון בנק והוציא שני פלאפונים מהחברה ומכר אותם וכרגע הוא חייב תשלומים לחברה ולא מזיז לו אמא שלי כל הזמן בוכה אבא שלי במצב נפשי על הפנים הוא כל הזמן בדיכאון והוא כבר הרים ידיים הוא כבר לא מתייחס אליו אני כל הזמן מוטרדת ודואגת לעתידו אני מתקשרת אליו בלילות להתחנן שיילך הביתה מוקדם כיוון שאני יודעת שבשעות מאוחרות יש רק צרות אנחנו בית פשוט הוריי לא יכולים עליו הוא כל הזמן עצבני מקלל אלים אני נשואה ואם לתינוקת וזה מעייף אותי הידיעה עצמה שהוריי נמצאים בחיים כלכך קשים איתו עכשיו הוא אמור לקבל כסף מהביטוח על התאונה והוא עצבני על זה שעשה לו את התאונה והוא רוצה ממנו כסף או שהוא יעשה לו נזק אתמול יצאנו לטיול עם לינה לקחנו אותו עם אח הקטן שלי ואמא הוא כל הזמן התעמת עם בעלי עד שזה הגיע לאלימות ועזבנו עם אכזבה גדולה במקום לשמוח חזרנו מהטיול עם בכי ועצבים וחשק ירוד
אנחנו עייפים נפשית עד אין לתאר אני כותבת ובוכה בו זמנית אני לא יכולה לא לדאוג לו כיוון שהוא אח שלי ואני גם עם תסכול עצום שכל דרך אפשרית לא עזרה הוא לא רוצה לעבוד קשה לו לבנות יחסים בריאים והוא רק רוצה כסף ובעיות לפעמים אני מאחלת לו להיכנס לכלא רק שננוח קצת והוא ייקח פסק זמן ויתאפס על עצמו ויעריך מה זה משפחה ומה זה להיות מרוחק ושיישלם על טעויותיו מה שהכי מטריד אותי שההורים שלי יכרסו בסוף
מה עושים ???
הי. בני הוא בן 3.5. בחצי שנה האחרונה שמתי לב שהוא מתחבר בעיקר עם בנות ואומר לי שאינו אוהב בנים (גם כי הם מרביצים לו מדי פעם אבל לא רק). הוא אוהב ללבוש שמלות או תחפושות שיש בהם שמלות או חצאיות ואומר על עצמו שהוא מלכה וילדה (לא הרבה אבל מספיק כדי שאשים לזה לב). בנוסף, יש לו תנועות גוף עדינות יותר ואפילו נשיות. הוא רוקד מאד יפה ותנועות הגוף הן נשיות.... מצד שני, הוא כן מרביץ, משחק עם אחיו הגדול, ויש לו לא מעט אגרסיביות. האם עליי להיות מודאגת? לעשות משהו? ומתי אם כן סימנים כאלו אמורים להדאיג? (בהקשר של הפרעת מיניות מגדרית). תודה
 
נורית
19:23 22.05.15
שלום,
בני בן ה5 שהיה תמיד חייכן ושמח ומאוד רגוע הפך בחודש האחרון לילד חסר מנוחה, בוכה ומתעקש על כל דבר, במקביל החלו טיקים- כמו שיעול שקט ורעד קל בגוף, היינו אצל הנוירולוגית שבדקה אותו ואמרה שהכל נראה בסדר, שהטיקים נובעים מאיזה שהיא חרדה או פחד ממשהו שקרה, אנחנו מדברים איתו ומנסים להבין מה קרה, ומה אפשר לעשות כדי להרגיע אותו, מה עושים??? אני מאוד מודאגת!
 
שרון
11:03 12.05.15
הי,

בני בן 4 עוד חודש, ילד מקסים, שמח ובגדול ילד מאוד טוב. בשבועיים האחרונים שמנו לב לשינוי בהתנהגות שלו, הוא כועס הרבה, ברמה שכל פעם שאומרים לו לא על משהו או שאומרים לו משהו שלא מוצא חן בעיניו הוא ישר כועס, מתחיל לצעוק, לומר "אני ארביץ לך", ועוד כמה דברים שלא הכרנו עד היום - כמו "אני לא מקשיב לך", "פויה העונש שלך" ועוד. חשוב לומר שזו התנהגות שהגיעה פתאום והוא גם מתנהג ככה לא רק כלפינו אלא גם כלפי אחרים - לדוגמא, הסבתות (גם ללא שום סיבה). זה כמובן מלווה בפרצוף ושפת גוף של כעס. זה אמנם מאוד חמוד ומצחיק בהתחלה אבל זה גם מאוד מטריד אותנו. חשוב לציין שאני בהיריון מתקדם, סיפרנו לו על כך לפני כמה חודשים והוא מאוד שמח ומאוד מצפה לתינוקת החדשה כך שאני לא יודעת אם זה קשור לזה או לא. מבחינתנו, אנחנו משתדלים לא להתרגש אבל גם לא להתעלם - מיד כשהוא מתנהג ככה אנחנו אומרים לו שבבית הזה אנחנו לא מדברים כך אחד לשני ושזה בסדר לכעוס אבל לא לצעוק, ומיד שואלים אותו אם הוא רוצה להירגע. בד"כ הוא נענה ונרגע אבל יש גם סיטואציות שלא וזה רק מסלים (לדוגמא - העלינו אותו לחדר שלו כדי ש"יחשוב" על ההתנהגות שלו והוא במשך 20 דקות צעק, בלגן את החדר ובעט בכל דבר אפשרי ורק אחרי 20 דקות נרגע, בכה וביקש לדבר בצורה יפה).
השאלה היא כזו - אנחנו לא יודעים מה גורם להתנהגות הזאת, האם זה שלב שיעבור או משהו עמוק יותר? כשאנחנו שואלים אותו למה הוא כועס הוא לא ממש עונה... וגם - האם אנחנו מתמודדים עם זה בצורה הנכונה? אנחנו באמת משתדלים לא להפוך כל סיטואציה קטנה כזאת לריב בבית.
נשמח לעצה.
 
הורים טובים
09:07 13.05.15
היי שרון
לדעתי את התחלת להתנהל נכון, את משקפת לו את המצב, את ממללת לו מה הוא מרגיש, ואת אפילו מציע לו להירגע. אני אישית לא אוהבת את המושג "עונש", או "תחשוב על מה שאתה עושה". בדרך כלל הילד בזמן הזה חושב כמה לא אוהבים אותו, הוא עצוב ואף אחד לא איתו, ובכלל לא טוב לו. אישית הייתי ממליצה לך להגיד שאתה נרגע בחדר בלי העיניין של "לחשוב" (הרי הוא לא באמת חושב)
בשלב הראשון אנו עושים הכנה מראש. (כן שיחה קצרה בנושא) כאשר אתה כועס אתה יכול לפנות אלי, אני כאן תמיד יעזור לך להירגע.
אם הילד ניגש עם בעיה, אנו מתפנים עליו מיד, מקשיבים לו - הקשבה מלאה, (ללא טלפון חכם ביד). מציעים לו אלטרנטיבות לתסכול. למשל "אפשר את החטיף אחרי הצהרים" / "אני יכולה לרכוש לך את החטיף הזה מחר אחרי העבודה." ללא שימוש במילה לא- רק אפשריות שכן אפשר. רצוי להציע גג 3 אפשריות. אני אישית ממליצה על 2.
*** זכרו תציעו פתרונות ולא תכתבו פתרונות.
כאשר הילד מתפרץ מאותם דברים שכבר המללנו, וכבר הצענו פתרונות. ילד בחר לא לגשת אלכם (כן הוא כבר יודע שזה מה שהוא צריך לעשות). הוא עכשיו שוב בהתפרצות על אותו נושא. כאן אני מציעה פתרון נהדר, חדר הירגעות.
חדר הירגעות יכול להיות כל חלל בבית שאתם תבחרו, כורסא בסלון, חדר של הילד, חדר משחקים. כל מה שמתאים לכם.
***חדר הירגעות הוא לא עונש- הוא כלי שעוזר ומלמד את הילד להירגע.
***במשך כל הזמן זכרו, אנו לא כועסים ולא צועקים על הילד, הוא לא אשם. הוא פשוט עוד לא למד איך להירגע בצורה נכונה.
אך משתמשים נכון בחדר הירגעות:
שלב ראשון: תמיד לפני שעושים שינוי מדברים עם הילד, מסבירים לו מה הולך לקרות. (כמובן לא ברגע של התפרצות הכעס, אלה בכל רגע שאתם מבינים שהילד רגוע ויש הקשבה).
שלב שני : כאשר הילד נמצא בהתקף זעם, אנו מרימים אותו, (ילדים בוגרים אנו מובילים מהיד – הרי הם לא ממש רוצים לשתף פעולה כרגע).
בשבוע / שבוע וחצי הראשונים, אנו נכנסים עם הילד ביחד לחדר, הילד יכול לעשות מה שהוא רוצה בחדר המטרה שהוא יירגע. אם הוא מתחיל לשחק זה נהדר הוא נרגע.
(אתם לא מאפשרים לילד להתנהג באלימות. באלימות ישר עושים חיבוק דוב). אנחנו רק יושבים שם וממתינים. בפעמים הראשונות הילד לא מבין מה עושה ההורה, הוא ינסה למשך בחולצה, לזרוק חפץ לצעוק חזק. במצבים כאלה כל מה שאתה אומרים, זה אני יהיה כאן עד שתירגע. (אם הילד מטפס אליכם על מנת לקבל חיבוק, תנו לו חיבוק, אל תגידו לא. הוא זקוק לזה. אבל בשום אופן אל תתחילו לשחק או לנהל שיחות, זה לא זמן איכות או שעת הסבר).
תגידו לו שברגע שהוא ירגוע , אפשר יהיה לצאת מהחדר ולחזור לשחק בסלון. בפעמים הראשונות זה יכול לקחת המון זמן (תלוי גיל הילד). מפעם לפעם הזמן יתקצר.
שלב שלישי: אחרי שאתם רואים ומבינים שהילד הבין את הרעיון (הוא בחדר עד שהוא נרגע).
המשך בתגובה...
הורים טובים
 
הורים טובים
09:07 13.05.15
לבד
כל פעם שהוא מתנהג בצורה שלא מקובלת על חוקי הבית הוא ילך לחדר להירגע.
שלב רביעי: בשלב זה אתם רואים את הילד מתחיל את ההתפרצות, כאן אתם אומרים לו חמוד גש לחדר להירגע (ללא כעס). הילד כמובן לא אליך ישר – הוא נורא כועס עכשיו, אז אתם מובילים אותו לחדר ללא מילים, הוא יוצא ואתם מחזירים. גם זה שלב שיכול לקחת כמה ימים (תלוי בילד) עד שהילד יבין שאין טעם לצאת, תמיד יחזירו אותו.
מניסיון אישי אני אומרת שזה פתרון נהדר, אני אישית לא אוהבת את הגישה של "שב בצד ותחשוב" כל מה שהם חושבים זה על זה שאמא שלהם רעה... או בגישה של לשבת בצד דקה לכל שנת גיל. כי לא כל ילד בין שלוש נרגע ב3 דקות.
הילד מבין היטב שלא מדובר כאן בעונש, הוא יכול לצאת מהחדר מתי שהוא רק ירצה ברגע שהוא נרגע, הוא מבין שהיציאה מהחדר תלויה רק בו.
בהצלחה

שני- הורים טובים
 
שרון
15:20 13.05.15
הי,
תודה על התשובה המאוד מפורטת - אנחנו בהחלט נאמץ את המונחים הללו ואת הדרך הזו.
שאלה קצרה נוספת - במכלול שינויי ההתנהגות שעוברים על הקטנצ'יק, התחיל גם קטע שכשאנחנו באים לאסוף אותו מהגן (אנחנו או הסבים - זה לא באמת משנה מי כי הוא מתנהג כך לכולם), הוא לא מוכן להגיד שלום, לא חיבוק, לא נשיקה, לא כלום. הוא פשוט יושב ומתעלם וממשיך לעסוק בשלו. אני מאוד מבינה שהוא אוהב את הגן, כיף לו בפעילות שהוא עוסק בה ולכן הוא לא רוצה לעזוב, אבל אני לא מבינה למה הוא לא מסוגל להגיד שלום. כאילו הוא כל הזמן כועס ובאמת שאנחנו לא מבינים למה כיוון שכשאנחנו באים לאסוף אותו מהגן אנחנו עושים את זה בהכי שמחה והתלהבות.
זה קורה בסיטואציה נוספת בבית, רק כלפיי, כשאני מגיעה מהעבודה בשעה מאוחרת לפני שהוא הולך לישון (קורה פעם אחת בשבוע), הוא לא מוכן להגיד לי שלום או לדבר איתי ורוצה רק את אותו מישהו שהיה איתו כל אחה"צ (בדרך כלל הסבתא). אני מניחה שזה נובע מאיזשהו כעס על כך שלא הייתי איתו במהלך אחה"צ, אבל אני לא כ"כ יודעת איך להתמודד עם זה. האם להתעלם? האם לשבת ולהסביר לו כל פעם מחדש שיום אחד בשבוע אמא צריכה לעבוד עד מאוחר?
נשמח לשמוע עצות לגבי שתי הסיטואציות הללו...

תודה רבה!
 
הורים טובים
11:40 18.05.15
היי דבר ראשון זה נהדר שהוא מרגיש בטוח בגן....וזה גם בסדר שהוא לא רץ להגיד שלום. לדעתי אתם צריכים להכניס סדר יום קבוע. אני ממליצה לדבר איתו ולהסביר לו מה הולך להיות כך יום, כך הוא לא יהיה מופתע לראות את הסבתא, או אותך כאשר אתם אוספים אותו. הוא יצפה לזה.
יום לפני שאת יודעת שלמחרת את תחזרי מאוחר תזכירי לו. (חשוב להתייחס לנקודת מבט של הילד....) זאת אומרת במקום להגיד לו אני צריכה לעבוד עד מאוחר ואתה תהיה עם סבתא... תציגי את הדברים אחרת... מחר איזה כיף לך אתה הולך לשחק עם סבתא ב.... ואמא תגיע אחרי ארוחת ערב... (זה כולל גם הכנה מראש, וגם איזה כיף עם סבתא במקום מחר אמא צריכה לעבוד אין בררה אתה עם סבתא).
בהצלחה
הורים טובים בפייסבוק.
הרצאה של ד״ר בר יוסף , נוירולוג ילדים, ב-Medikids, הרצליה פיתוח. 6334*
שלום,
בני כעת בגן חובה. מזה שנה וחצי אנו חווים עימו התפרצויות זעם אלימות כאשר לא מקבל מה שרוצה או כאשר מתבקש לעשות משהו ו"לא בא לו".
בהתחלה זה היה קורה רק בגן והיו תקופות טובות ורעות לסירוגין.
כיום הוא מתפרץ כמעט כל יום ואף מס' פעמים ביום.
התחילו קשיי התנהגות גם בבית בנוסף לגן (יותר קשה לו לקבל את סמכותנו - שפעם לא היתה בעיה כזו)
אנו מלווים ע"י השירות הפסיכולוגי החינוכי. בנוסף הוא היה במס' מפגשים עם פסיכולוג של קופת החולים וטרם הצלחנו לסייע לו.
אין לבני בעיות קשב וריכוז ולא קיבלנו שום אבחנה שיש משהו "בולט לעין".
היינו אצל נוירולוג ילדים ששללל כל בעיה "פיוזיולוגית/בלתי נשלטת". מבחינתו הבעיה הינה התנהגותית בלבד.
הוא ציין שבמקרה קיצון ניתן לתת לו רספידל, אבל הדגיש שהוא לא ממליץ על כך במקרה הזה (טען שיגרום לילד להיות "OUT").

מקריאה באינטרנט התיאור הכי מדויק להתנהגות של בני הוא ODD.
במידה ואכן כך, מהו הטיפול המומלץ? האם לגשת לפסיכיאטר?
כמו כן, קראתי שפוספוטידיל סרין ואומגה 3 יכולים לעזור (נמצא בשוק כמוצר שנקרא ZOOM) האם אכן יעיל ? האם יש טיפול לא תרופתי אחר יעיל?
ב-6 ביוני הרצאה של ד״ר עמר בר יוסף, נוירולוג ילדים , ב-Medikids , הרצליה.
לפרטים 6334*
שלום לכם :)
יש כמה דברים שמאוד מציקים לי, ואני מאוד מתקשה להתמודד איתם. אנסה לסדר את זה בכמה שאלות.
יש לי תאומים, בן ובת, בני שנתיים ותשע.
יש ביניהם הרבה חיכוכים שנראים לי מאוד טריוויאליים לשני ילדים באותו הגיל (שמבלים את כל היום ביחד. גם בגן. אין לי אפשרות אחרת). מצד שני אני מנסה לחשוב איך לכוון אותם להסתדר טוב יותר. הם משחקים ביחד, אך מאוד מתחרים על תשומת לב.
שניהם עדיין עם מוצץ, בעיקר הבן, והוא רוצה ללכת איתו לכל מקום. אני מדברת איתו על כך שהמוצץ יהיה רק לבית, אך הוא לא רוצה. בכל פעם שהוא מקבל מכה או נעלב ממשהו הוא מבקש את המוצץ לנחמה. אני רוצה להכין אותו לגמילה, אבל לא יודעת איך. המוצץ הוא עניין מאוד גדול. שניהם מתעוררים באמצע הלילה בוכים כי לא מוצאים את המוצץ. בגיל שלוש זה כבר לא אמור להיות כך. מה אני עושה עם זה? זה ממש מטריד אותי.
פעמים רבות הם מבקשים דברים ב'התבכיינות', ולמרות שאני חוזרת על כך שיבקשו בצורה 'רגילה', הם ממשיכים לבקש בנימה כזו. כמו כן, כל מכה קטנה שהם מקבלים או משהו שלא הולך להם בדיוק כמו שרצו, הופך להיות דרמה גדולה.
ההרגשה הכללית שלי היא שהם לא מקשיבים לי. אני לא אדם אסרטיבי וזה לא בא לי באופן טבעי. אשמח לכמה עצות כדי לחזק את הסמכות ההורית שלי. עצות כלליות שיכולות לעזור לי לגרום להם להבין שאמא (ואבא - כי גם איתו זה אותו הדבר) מחליטים ויודעים מה טוב לילדים שלהם.
אני לא רוצה שבכל יום נצטרך לריב עם הבת שלי על כך שהיא רוצה שמלה לגן, או שפתאום בא לה להחליף את הבגדים למשהו אחר, או עם הבן שלי על הטלויזיה, כי הוא רוצה לראות כל הזמן ואנחנו לא מסכימים. דברים מהסוג הזה שנשמעים מאוד קטנים אבל מצטברים לתסכול אחד גדול.
כל דבר צריך לבקש מהם כמה וכמה פעמים, ובסוף אנחנו מוצאים את עצמנו מאיימים ב'אין זה ולא יהיה לכם זה' ורק אז הם נעתרים. זה יכול להיות אחרת... כי קלף האיומים איננו קלף שמחזיק לאורך זמן, אני יודעת. רק לא יודעת איך לעשות את זה.
תודה מראש,
ירדן
 
הורים טובים
13:05 21.05.15
היי, אכן מדובר בעיקר על גבולות וסמכות הורית... אם תרצי אשמח לנהל איתך שיחה קצרה על מנת לעזור לך...
תשלחי לי הודעה פרטית בקבוצת פייסבוק "הורים טובים"
כך אוכל לשוחח איתך, לשאול שאלות מכוונות ולהדריך אותך מה לעשות

בהצלחה שני "הורים טובים" בפייסבוק
 
תום
09:13 21.05.15
שלום, הילד שלי בן 11 התחיל להקפיד בחודשים האחרונים על תזונה בריאה. הייתי מסבירה כל הזמן על חשיבות התזונה אך אני חוששת שהוא קצת הקצין בנושא . הוא אפילו לא מוכן לשבת ליד ילדים שאוכלים ממתקים, לא אוהב ימי הולדת כי יש ממתקים האם אני צריכה לדאוג??
 
הורים טובים
12:59 21.05.15
לדעתי אכן הילד מגזים.... ילד בן 11 מבין מה הוא עושה, והוא מבין את ההשלחות של הבחירות שלו ( לא לשבת ליד ילדים עם חטיפים, לא ללכת לימי הולדת)
תיזמי איתו שיחה, תני דוגמאות מהחיים למצבים דומים...(מי שלא אוהב חול ים, בכל זאת מידי פעם הולך לים)...
אחרי שיחה והסבר, תני לו כמה ימים אל תבקרי את ההתנהגות שלו - תביני אותו, תהיה אמפתית על מנת להבין מה גרם להקצנה

אם לא יהיה שיפור תנסי לברר עם פסיכולוגית ילדים האם הנושא צריך טיפול יותר מעמיק...

בהצלחה שני "הורים טובים" בפייסבוק.
שלום,
רציתי לדעת מה לעשות עם ילד בן שפתאום הפסיק לרצות ללכת לימי הולדת בביתם של הילדים
אך להתמודד להשכנע לא לשכנע ???
תודה
 
הורים טובים
12:53 21.05.15
היי,

ילדים פועלים בדרך כלל בתגובה למשהו... תנסי לשאול שאלות, נגיד יש יום הולדת עם בעלי חיים. תשאלי, איזה בעל חיים אתה הכי אוהב?, איזה כלב אתה הכי אוהב, הייתה רוצה לראות כלב ביום הולדת...

לאט לאט על ידי שאלות תביני מה גרם לו להפסיק לרצות ללכת. (שכנוע לדעתי לא יעזור כאן ללא ההבנה של למה הוא הפסיק...
האם היו שינויים בגן, בבית, עם חברים, אחים, תנסי לחשוב לבד אולי בכל זאת יש משהו..

אם בכל זאת לא היה כלום והוא לא רוצה, תניחי לו... אל תציקי בנושא, עם הזמן הוא יחזור ללכת לימי הולדת...

בהצלחה
שני "הורים טובים" בפייסבוק.
 
יוסי
15:31 18.05.15
ביתי בת 5.9 והוחלט שתישאר שנה נוספת בגן חובה בגלל שאינה מספיק בשלה רגשית לכיתה א (מרבה להפגע ומאוד עדינה).
אנו ההורים קצת לחוצים כי אינה מגלה כל עניין ללימוד כמו אותיות, מספרים , חוברות עבודה וכו. אני יודע שזה לא נכון להשוות אבל בגילה אחיה ידע כבר לקרוא.
מה עושים? האם נדרש בררור מקצועי / אבחון?
אודה לתשובתכם.
בוקר טוב, מזאת אומרת הורים קצת לחוצים, האם אתם מתעקשים איתה, איך אתם מגיבים כאשר היא לא רוצה ללמוד?
את צודקת שאנו לא משווים בטח שלא בין אחים... על זה אני יכולה לענות לך כבר עכשיו.
כאשר אנו משווים אנו מגבירים את נושא הקנאה בין אחים. בהשווה אנו מלמדים אותו שהוא שונה, אולי גם פחות טוב (כי אנו משווים לאחד יותר טוב) בהשוואה אנו מורידים לילד את הביטחון העצמי.
מסוגלות עצמית, הינה תפיסה אישית / עצמית של כל אדם ואדם, על סמך ניסיון העבר שלו. כל התנהגות של ילד מביאה אותו למצב מסוים (בין עם המצב חיובי או שלילי). מניסיון זה, הילד בונה את אמונתו לבצע פעולה כזו או אחרת.
מסוגלות עצמית גבוה, מגבירה את המאמצים והמוטיבציה לביצוע משימה.
מסוגלות עצמית נמוכה, מחלישה את הרצון למאמץ ואת המוטיבציה, היא אף גוררת מראש את המחשבון על כישלון.
בהצלחה
שני הורים טובים בפייסבוק
 
יוסי
12:48 19.05.15
ראשית תודה על התשובה.

לגבי שאלתך .... "האם אתם מתעקשים איתה, איך אתם מגיבים כאשר היא לא רוצה ללמוד? "

בעיקרון אני משתדל לשבת איתה אבל היא לא מראה נכונות.

מה עלינו לעשות? .... איך לנהוג?
 
הורים טובים
08:40 20.05.15
אתה צריך לחפש במה היא ממש טובה, למשל ציור, ריקוד, שירה, בישולם לא משנה מה העיקר שהיא אוהבת את זה ועושה את זה תמיד בחשק ובהצלחה... בשבועיים הקרובים תעצימו את מה שהיא אוהבת תחמיאו עם מושגים נכונים, "כל הכבוד על הסבלנות (העוגה בתנור), "איזה יופי של נחישות למרות שקשה לך את בכל זאת הצלחת".... אחרי שבניתם את עולם המושגים של ההצלחה וטיפה טיפה הגדלנו את הביטחון העצמי ואת תחושת המסוגלות אנו נציג אותם לילדה, למשל יש בספרים הללו שאלות של יוצא דופן, או מושגים של לפני מאחורי... אז אנו נתחיל לשאול את הילדה סתם תוך כידי משחק "חמודה אני עומד מאחוריך ומצדדיך? כאשר היא תענה נכון כמובן שמאוד נעודד אותה שוב.... אחרי כמה ימים כאלו אנו נעלה עוד שלב. בשלב הזה היא למשל תראה לך ציור שהיא ציירה תשאל אותה האם את רוצה לכתוב על הציור שם, כך כולם ידעו שהוא שלך... אם היא אומרת כן נהדר, אם היא אומרת לא... תגיד את מחליטה ואני בטוח שאם תרצי את תצליחי כמו שאצלחת ב.... (דוגמה מההצלחות)..... כמה כאלה ובסוף היא תסכים.
אני אוסיף ואומר שבשלב זה לא הייתי יושבת איתה ממש על חוברת כי היא בתחושה שלה חושבת שהיא לא מסוגלת...

בהצלחה שני "הורים טובים" בפייסבוק
 
שפי שמחון
19:45 08.05.15
הבן שלי בן 11 לא מוכן ללמוד לרכב על אופניים, אני ממש חושבת שזה חבל כי הילד משחק כדורגל מצויין רוכב על סטריטר מצויין ועל אופניים הוא לא מוכן לעלות, כשהיה בן 5 בעלי לימד אותו והוא נפל ומאז הפך לסרבן אופניים, מה עושים?
היי נתקלתי במקרה בבעיה שלך ומאחר וזה די דומה לשלי ואני משערת שגם את אינך מודעת לכך שיש היום מדריכים מקצועיים שמלמדים ילדים לרכב על אופניים אז הנה לך, הבן שלי למד אצלם והיה ממש טוב תוך שני שיעורים כבר רכב לבד, המון בהצלחה
זה האתר שלהם
כאשר מדובר בפחדים "מחרדה " בגלל מקרה עבר... אנו לא לוחצים ועושים הכל במינון נמוך... בשלב ראשון מדברים למה כן למה לא... שואלים מה מפחיד יותר מה פחות?...

בשלב השני אולי האב ירכיב אותו באופניים הגדולות שלו... אפשר גם סתם שישחק עם האופניים בסלון (לתת לו תחושת ביטחון)
אפשר ללכת לרכוש ביחד מגנים "מגניבים" להסביר כמובן, עכשיו זה בטוח ליפול כי המגינים שומרים עליו.

הכל הכל בשאלת המון שאלות, ללא לחץ או כעס....זה לוקח זמן אבל אם עושים את זה נכון הוא ישתחרר

בהצלחה
שני "הורים טובים" בפייסבוק.
 
רינת
06:29 18.05.15
ביתי בת ה 5 וחצי אחות לאח בן שנתיים.ילדה מאוד מתוקה ומה שקורה איתה נראה שהיא חולמת כלומר אנחנו יכולים לקרוא לה מספר פעמים והיא אפילו לא שומעת
ממה שהיא אומרת שהיא עסוקה,או שעייפה כי לא ישנה מספיק שעות במשך הלילה
זה מתבטא כשאנחנו נוסעים ומדברים ורוצים לשאול את חוות הדעת שלה היא בכלל לא שומעת שקראנו בשמה
או שהיא משחקת ואני מנסה לבקש מימנה לא להוציא את כל המשחקים היא בכלל לא שומעת שאני קוראת לה וזה ממש קורה לה המון ובהרבה מצבים
מה עלי לעשות כדי לדעת שהיא בסדר ?כי זה מלחיץ קצת
 
הורים טובים
08:31 19.05.15
היי, לפני שיענה לך האם עשיתם לילדה בדיקת שמיעה על מנת לשלול את נושא השמעתי?

מתי היא כן שומע ועונה לכם? אם היא לא עונה רק כאשר היא משחקת (מאוד מרוכזת במשחק או במחשבות)
כמה זמן היא ישנה, האם מספיק לגילה?

שני "הורים טובים" בפייסבוק
 
ענבל
11:43 15.05.15
היי, אני אמא לילד כמעט בן 4.. מאז ומתמיד אוהב נסיכות ובובות יודע שהוא בן ויודע גם ״שאלה משחקים של בת..״ בגן אוהב ללכת לפינת תחפושות ולשים חצאית. מצד אחד בא לי שיהיה מי שהוא ושיחק עם מה שבא לו! מצד שני אני לא באמת יודעת איך להתנהג איתו יש לו אח בן 5 שמת על כדורגל ויש לו דמות אב דומיננטית בבית
מה לעשות אני ממש אובדת עצות
אני יודעת שאם הוא הומו הוא נולד ככה פשוט אנחנו גרים במקום קטן עם קהילה קטנה שכל פעם מישהו בא ומעיר לי על מה שהבן שלי אוהב..
ממש צריכה עזרה באיך להתנהג..

תודה!
 
ענבל
12:34 18.05.15
 
הורים טובים
08:28 19.05.15
אני מבינה שהנושא מפריע לך חברתית, ילד בן 4 הוא כבר ילד שניתן לדבר איתו....
אבל לפני הכל, יכול להיות שהילד הקטן לא אוהב כדורגל, האם ניסיתם לעניין אותו במכוניות, פאזלים, גיבורים.... האם הוא מביע עניין. יכול להיות שהוא בחר לשחק עם נסיכות כי הנושא של ה"קסם" מאוד מעניין אותו. יכול להיות שנושא הבובות מאפשר לו משחק חופשי "במשפחה". תשאלי אותו שאלות, מה אתה אוהב, מה הכי כיף לך....?
איך את מגיבה כאשר את רואה אותו משחק עם בובות, איך את מגיבה כאשר את מקבלת "הערה" על הבחירות שלו ליידו?

בכל אופן הכל אבל הכל יכול עוד להישתנות הוא רק בין 4. תשאלי אותו שאלות ותעלי את התשובות לכאן או לקבוצת הפייסבוק שלי "הורים טובים" אשמח לענות לך יותר בהרכבה...
בהצלחה.
שני "הורים טובים" בפייסבוק.
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  732  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
פסיכולוגיה ילדים   יחסים בין ילדים   פסיכולוג ילדים   הורים וילדים   גידול ילדים   ייעוץ ילדים   ייעוץ להורים   יעוץ חינוכי
RSS RSS פורום פסיכולוגיה ילדים