בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים רפואת ילדים»פורום פסיכולוגיה ילדים
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פסיכולוגיה ילדים

פורום פסיכולוגיה ילדים עוסק בנושאים: פסיכולוגית ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, גידול ילדים, ייעוץ חינוכי, בעיות התנהגות אצל ילדים, בעיות חברתיות בילדים, יחסים בין אחים, בחירת גן ילדים
מנהלי פורום פסיכולוגיה ילדים:
פז שפירא
לפרטים נוספים
יאיר סהר
לפרטים נוספים
שלום רב,
יש לי תינוק יחיד בן שנה ועשרה חודשים, כבר כמה חודשים ההתנהגות שלו השתנתה היה חייכן וצייתן נהיה מרדן, כועס עם התפרצויות זעם ובעיקר אלים (עדיין חמוד). הוא ילד מאוד חכם, חברותי, אהוב ואהוד, רגיש ומפרגן חום ואהבה כלפי אחרים, אך לפעמים נהיה מאוד עצבני ואלים ברמות כלפי ילדים ומבוגרים.הוא לא נחשף לאלימות ואחרים לא מחזירים לו. באופן יומי הוא נותן לי מכות בגוף ובפנים וזורק עלי חפצים, אחרי זמן קצר הוא מתחרט מצטער ומתחיל ללטף. הוא מבקר 4 ימים במשפחתון פרטי( השנה הוא לבד, בשנה שעברה היו 5 ילדים). לא מבינה מה מקור הזעם ואיך להתנהג איתו ?
בני בן 5, ילד מאוד רגיש ונבון. לפני שבוע וחצי נפטר סביו, אחרי חצי שנה של מלחמה בסרטן מוח אלים. הילד היה מודע למתרחש, ידע שהסב לא יחלים וראה אותו במהלך המחלה.
עם הודעת הפטירה- חל שינוי קיצוני בהתנהגות הילד. על כל (!!!) דבר ששואלים אותו/ אומרים לו / הוא אומר, תבוא שאלה המנוסחת עם המילים אולי ובסדר. לדוגמא- צחצחת שיניים? "אולי צחצחתי שיניים, בסדר?" בוא רגע - "אולי אני אבוא רגע, בסדר?" לכך מתלווה גם שאלת המשך- "אמא- מה שאמרתי קודם ומה שאמרתי לפני זה היה אולי מה שאמרתי, בסדר?"
השאלות הללו מגיעות באופן אובססיבי, מלוות בהמון תסכול במידה ולא עונים לו בתשובות ישירות- בכן ולא. מדובר בהתנהגות מילולית שחוזרת בהקשר לכל אינטראקציה וורבלית מולו- מול כל גורם, גם מול אחיו ואחותו התאומה.

האם זוהי תגובה הגיונית לאבל?
יש לציין, שעם ההודעה על האבל, הילד שאל המון שאלות עליהן ניסינו לענות בכנות ובצורה הטובה ביותר שיש ביכולתנו. הבהרנו לו שזה בסדר לשאול, ובסדר להרגיש והוא אכן מבטא- אך בצורה מסויגת- כאמור- "אמא, אולי אני עצוב כי סבא מת, בסדר?"

מה היא דרך התמודדות נכונה במצב כזה?

המון תודה.
בוקר טוב ושבת שלום לקוראי הפורום הנכבדים,
רציתי לשתף אתכם בחוויה שביתי בת ה 12 עברה ועוברת במהלך החודשים האחרונים.
מאז שהיא פגשה והכירה את ד"ר שרי גולדשטיין פרבר הילדה התחילה לפרוח.
ד"ר שרי גולדשטיין פרבר התברכה בגישה מיוחדת מאד לילדים ובני נוער.
ביתי התחברה אליה באופן מיידי, נותנת בה אמון מלא וזוכה למחויבות מלאה מצידה של ד"ר שרי גולדשטיין פרבר.
הטיפול הפסיכולוגי אצל ד"ר שרי גולדשטיין פרבר כרוך בפגישות פעמיים בשבוע אך לעולם אינו מסתיים כשמסתיימת הפגישה.
ד"ר שרי גולדשטיין פרבר נתנה לביתי את מס' הטלפון הנייד האישי שלה וציינה בפניה שהיא זמינה בכל זמן ובכל עת לשיחה, כולל בסופי שבוע ובחגים.
ואכן כך המצב, לביתי יש ביטחון רב בד"ר שרי גולדשטיין פרבר שהיא תמיד תעמוד לרשותה ולצידה ותספק לה תמיכה בכל זמן שתידרש לכך.
שיטות הטיפול מתאימות מאד ומוכיחות את עצמן לאורך הזמן וההתקדמות של ביתי.
בתור אמא ואבא שמעורבים ודואגים, אנו ממליצים בחום, בפה מלא ובלב שקט ורגוע על ד"ר שרי גולדשטיין פרבר שתעניק לביתנו את הטיפול הפסיכולוגי הנכון והמתאים לה, אנחנו סומכים עליה בעיניים עצומות ובטוחים בהצלחת הטיפול.
לסיום, אאחל לכולנו בריאות והצלחה בהמשך הדרך.
 
רוני
09:50 25.10.14
שלום. בני בן 4, ילד מאד חברותי ואוהב לארח ולהתארח אצל חברים. הבעיה שלי היא לקחת אותו מבית החבר. בכל פעם שאני מגיעה לקחת אותו מחברים אני נתקלת בסירוב לשוב הביתה. הוא רוצה להישאר אצל החבר או החברה, הוא אפילו מציע להם להישאר לישון אצלם ובסוף אני תמיד צריכה לקחת אותו בכוח על הידיים. לפני כן הוא צועק שהוא לא רוצה ללכת, בורח לחדרים אחרים בבית החבר שלא נעים לי להכנס לשם ובכלל יוצר מחזה מביך. אני חייבת לציין שאין איתו בעיות משמעת. זו כבר השנה השניה שזה חוזר על עצמו. אני מוצאת את עצמי נמנעת מלהענות להזמנות של חבריו לבקר אצלם וממש חבל לי.
שוחחתי איתו לא פעם על הנושא. הוא תמיד מבטיח שזה לא יקרה שוב. לפני שהוא עולה לבית החבר הוא מבטיח שלא יעשה בעיות כשאאסוף אותו ובסופו של דבר אני מוצאת את עצמי באותה סיטואציה.
אני מציינת שאני גרושה והוא ילד יחיד (אביו לא גר בארץ). אין לו סבים וסבתות. הוא מפותח מאד רגשית לגילו וילדים מאד נהנים בחברתו. והשאלה היא האם מדובר ברצון להישאר בתוך מקום בו ישנה המולת משפחה או משהו אחר? הוא גם תמיד רוצה שנישאר לישון אצל חברים או משפחה שאנחנו מבקרים.
אשמח לעזרה כדי לא להימנע מלשלוח אותו לבתי חבריו.
אגב זה קורה אצל כולם ולא חבר ספציפי.
תודה רבה
 
א
17:25 24.10.14
היי בני בן שנה וחצי כמעט היה מקורר בשלושה ימים האחרונים . חוויתי איתו חוויה שאני חייבת לברר ולבדוק. בשלושת הימים האחרונים עקב ההתקררות הוא לא היה רגוע וחסר סבלנו. היו בצהרים היה לי מאד קשה להרידמו, עד שאביו הרדים אותו וכעבור שעה הקטן קם בבכי עז, מחבק את אבא שלו חזק ולאחר שניה גם מתפתל עליו כאילו כואבת לו הבטן ואז אני באתי ולקחתי אותו למרות שלא רצה והוא המשיך לצרוח ולהתנגד לי אךהתחושה שלי היתה כאילו הוא חש זוג של קלסטרופוביה והכל היה סגור לו, או כאילו הוא במצוקה ואנחנו לא רואים אותה (ולא בריאותית) יצאתי איתו החוצה הוא המשיך לצרוח ורק כעבור עשק דקות נרגע עליי וכשישבנו על הספה ניסה לנשוך אותי ושאמרתי לו הוא עיקם את שפתיו כאילו נפגע ורוצה לבכות.
אותי מטריד מאד המצוקה שהוא נמצא ואני לא יודעת. אבדוק עם הרופא אולי כואב לו משהו אך מרגיש שזה משהו נפשי, משהו הציק לו, נבהל אולי מחלום והיה לו קשה להתאושש ממנו, הכל היה סגור לו בחדר והוא חש מצוקה . לא יודעת אך דואגת .
לבני יש בעיות גמילה (הוא למה ממש נגמל)והוא בן 5
והוא את הצרכים שלו התחתונים, בנוסך התחלנו טיפול ולא מרגישים שינוי בכלל
השאלה היא אם לנסות ללכת לפסיכולוג אחר (הבנתי שכול אחד עובד בשיטה אחרת)
או שאפשר לנסות משהו אחר כמו לדוגמא (הומאופתיה)
להמליץ לי על פסיכולוג בסביבת רחובות
שלום רב
אני אובדת עצות הילד לא רוצה ללמוד הוא בביה"ס אקסטרני ולא רוצה להמשיך ללמוד רק לראות טלוויזיה ולדבר עם חברים בפלאפון או לצאת איילהם אני לא יודעת מה לעשות ואיך לגרום לו להמשיך ללמוד ניסיתי בדרך של מתנות בגדים שיחה אפילו הגיעו מבית הספר לדבר איתו ושום דבר לא עוזר מה עושים אני פוחדת שהוא יתקלקל
 
חני
09:48 23.10.14
שלום
יש לי ילדה בת 3 ו-4 חודשים
היא נכנסה לא מזמן לגן עיריה, ובו 35 ילדים
היא גמולה כבר הרבה זמן, ולא מפספסת כלל
אך בגן הזה היא לא מבקשת שינקו לה את הטוסיק, והיא גם לא רוצה שנלמד אותה לנקות אחרי קקי את הטוסיק
ומה שקורה שכל יום היא באה עם תחתון מלא קקי, בגלל שלא נוקה הטוסיק
ואני מסבירה לה את המשמעות, ושזה לא נעים, ולא מריח טוב, וחיידקים והכוללל, והיא אומרת לי אני אגיד לגננת לנקות לי, ובפועל זה לא קורה....
כשהיא חוזרת מהגן היא עצבנית, ולא רוצה להתקלח כדי שלא נראה את התחתון, וזה גם עושה לא כואב ומגרד...
וגם דיברתי עם הגננות והם משתדלות להיות איתה במעקב יותר, אך זה לא מצליח.
נראה לי שגם בעקבות זה היא פחות אוכלת בגן, היא רזתה, כי אולי מתביישת לשבת ליד ילדים, או לא נוח לה לשבת על הטוסיק...
בבקשה תסייעו לי בזה
תודה
חני
 
נורית
08:37 23.10.14
לפני כשנתיים נפרץ ביתנו, ובננו הבכור היה בן 10 וסרב לחזור הביתה ולהישאר לבד. אפשרנו לו ללכת לצהרון וזרמנו איתו. טיפלנו בנושא חרדה זו גם באמצעות רכיבה על סוסים ושיחות בנושא. כיום שנתיים אחרי, נגנבו לו בבית הספר האופניים שלו, וכמה ימים אחרי ה"סים" של הטלפון שלו. באמצעות הסים בוצעו רכישות וירטואליות במאות שקלים שחוייבו באמצעות שיחות לחו"ל. למחרת הגילוי הוא התעורר עם כאבי בטן ושלשולים ולא הלך לבית הספר. יומיים אחרי הלך לבית הספר ופיתח כאב ראש. והסכים להישאר בבית הספר רק לזמן קצוב. (בסוף הוא נשאר עד תום יום הלימודים).
הוא לא מכיר את הילד שגנב ממנו הסים. (הילד נמצא והנושא בטיפול של הוריו והנהלת בית הספר). נשמח לשמוע כיצד ניתן לחזק את הילד בנושא זה, מה מומלץ לומר בהתאם לנסיבות...תודה
שלום,
ברצוני לדעת איך להתייחס להתנגדות של בתי בת השנה וארבעה חודשים לכל מיני דברים, החלפת טיטול, יציאה מהאמבטיה (אלה בעיקר)..
אני מנסה לדבר איתה ולהסביר לה שחייבים להחליף טיטול, או למשל היום בבוקר היא ראתה את המחשב הנייד ורצתה "שירים במחשב", ובדיוק היא עשתה בטיטול והייתי חייבת להחליף לה, אז אמרתי לה שאם היא רוצה שירים במחשב אז אנחנו הולכים להחליף קודם טיטול ואחכ אשים לה שירים,
אני לא חושבת שהיא הבינה ש"אם ככה אז יהיה ככה"..
הייתי צריכה לקחת אותה בכוח והיא השתוללה ולא רצתה כלום.
רציתי לדעת איך להתייחס לזה כי היא התחילה להתנגד לדברים והיא מאוד מאוד עקשנית ולא מוותרת..
אודה לתשובה
 
תמר
15:16 22.10.14
האם לצחוק מדבר שילד עושה פוגע בביטחון העצמי של הילד?
היי. אני מטפלת בתינוקת בת שנה ( מגיל תשעה חודשים) אני איתה פעם בשבוע למשך 5 שעות. בתחילה, היא הראתה סימני קושי בפרידה בבוקר מאימה אך בחודש האחרון העניין החמיר ובבוקר כשרואה איתי היא מייד בוכה. אני מאד מנסה להתקרב אלייה ולשחק איתה ולהיות אמפטית אבל קצת מיואשת.. לוקח לה המון זמן עד שהיא מתחילה לחייך ולהתעניין ואז שבוע אחרי כשאני באה חוזר חלילה. איני יודעת גם כיצד להגיב כשהיא בוכה ליד אימה, האם להרים אותה? האם לאפשר לאימה להפרד ממנה וזהו? חשוב לציין שאני מאד מאד אוהבת תינוקות ואני מאד משתדלת, בעבודות אחרות התינוק בכה כשנפרד ממני ופתאום עכשיו המצב שונה מאד.. ניסיתי לחשוב אם יש משהו לא לרוחה שאני עושה בזמן האחרון אבל איני מצליחה להבין מה.. אשמח לעזרה, תודה!
 
לימור
09:59 21.10.14
שלום, בני בן ה 9 ילד מקסים וטוב, תלמיד מצטיין בלימודים, פעיל ומקובל חברתית מאוד, היה בחוג קראטה מס שנים והחליט שלא מעוניין יותר, לבני פחדים וחששות כמעט מהכל למשל: פוחד מהחושך פוחד להיות לבד, ללכת לחבר כי יש כלבים בדרך,
כל פעם שהוא אוכל או רוצה לאכול הוא שואל אם יאכל יותר מדי הוא יקיא, כל נושא שמעלים או מדברים כשקרה משהו הוא שואל מה קרה למה, ואם הוא מעוניין לעשות משהוא הוא שואל אם יעשה מה יקרה לו, אני חוששת לפעמים להעיר כי הוא מיד שואל מה יקרה למשל: אל תשב מול מסך המחשב זמן ממושך זה לא בריא,ואז הוא שואל למה מה יקרה לי, מסרב ללכת לרופא כשלא מרגיש טוב, או רופא שיניים הוא פשוט מתחיל לבכות באופן מדאיג, לאחרונה כל בוקר הוא טוען שכואבת לו הבטן - נבדק בריאותית והכל בסדר, בכל פעם שקורה לו משהו עם חבר או בחוג או כל דבר אחר הוא פשוט מחליט שהוא לא מעוניין יותר לעשות את זה או כמו למשל בחוג.אני רוצה לציין כי יש תקשורת ושיחות איתו אך אני לא מצליחה להבין ממה הפחד והחששות... אני חוששת שזה ילך ויחמיר, לציין כי חוץ מפחד מחושך או להיות לבד שאר הדברים שציינתי הם החלו בזמן האחרון
תודה
 
לילי
07:56 20.10.14
שלום ביתי בת שנתיים ילדה נבונה ומפותחת מדברת סופרת עד 10 אומרת את ימות השבוע וצבעים מרכיבה פאזלים יש לה זיכרן מצויין
רציתי לדעת אילו משחקים היתפתחותיים מתאימים לגיל זה ואילו ספרים
אשמח להמלצות תודה
 
מיכלי
23:02 19.10.14
שלום רב ! לגבי ילדה בת 5 אשר הוריה התגרשו בהיותה בת שנה - ילדה מקסימה ביותר, מפותחת מאוד מבחינה קוגניטיבית : 1. האם העובדה כי היא נוהגת כיום לצייר בחצאים - מעבירה קו ומציירת מימינו ומשמאלו את חלקי התפוח, הלב, גוף אדם וצובעת כ"א בצבע אחר - מעידה אולי על בעיה , אם בכלל. איזו ? 2. האם יש להתייחס לפחד מפורצים. האם ניתן לספר שאין פורצים בעיר שלנו וכ' על מנת להרגיעה ? זה תקין ? האם יש "להסב" את המציאות "לעדנה" , לשקר ??? 3. האם ילדה להורים גרושים מגיל 1 זקוקה בהכרח לטיפול ולמה כדאי לשים לב ? תודה
 
מירב
13:29 01.10.14
שלום יש לי ילד בן 9 שמגיל 5 לא מעוניין להתקלח בקרבתי הוא מוכן להתקלח רק כהוא לובש תחתון או מכנס בלי קשר להיותי נוכחת במקום הצעתי לו גם לנעול את דלת המקלחת ולהתקלח ללא מכנס או תחתון אך הוא לא מעוניין.
אשמח לקבלת עזה
 
פז שפירא  
22:44 07.10.14
הי מירב,

כיצד בנך מסביר זאת? ממה הוא חושש? מדוע הוא אינו מקבל את הפיתרון שאת מציעה לו? האם הוא אמר לך? ואם לא - האם ישנה אפשרות שתבררי זאת עימו?

אנא השיבי לי כדי שאוכל להמשיך לייעץ לך.

 
מירב
09:32 15.10.14
הוא לא מוכן להסביר למה פשוט לא מעוניין לדבר על הנושא.
 
פז שפירא  
20:40 19.10.14
כדאי לחשוב ולבדוק אם ישנם עוד קשיים בבית ובגן. איך הקשר שלכם איתו באופן כללי? האם ישנן עוד התנהגויות בבית ובגן שהן בעייתיות?

ייתכן ויש מקום להתייעצות עם איש מקצוע על מנת לראות את התמונה הרחבה מעבר להתנהגות הספציפית שציינת.
הבת שלי בת 5 מסרבת לישון במועדים נורמליים. אני מקפידה על סדר יום אשר לקראת סופו היא ואחיה בן שנתיים אוכלים מתקלחים ונכנסים למיטה כבר בשעה 8 והיא נרדמת בדרך כלל בשעה 22:30 עד 23:00. תירוצים : שתיה, אוכל, לא מצליחה להירדם, שיחות עם אחיה.
הדבר מאוד מכביד ואני מתעסקת איתה שעתיים ולא מצליחה לעשות שום דבר אחר עד שהיא נרדמת. אין לי פרטיות או נחת. אני הולכת לישון מאוחר ואז שוב אותה הסאגה בבוקר: היא מסרבת להתעורר. אני מרימה אותה מהמיטה ושמה בשירותים כדי שהיא תסכים להתארגן לקראת יציאה. הדבר מתיש וגורם לי לבעיות גב.

אני מגיעה באיחור מתמיד לעבודה והדבר מפריע לי לנהל את חיי בצורה תקינה ללא סדר יום- אין לי את השעות בין 8:30 - 22:00 לעבודות בית או סתם למנוחה.


הצילו!!!!
 
פז שפירא  
14:53 19.10.14
הי דנה,

זה נשמע באמת מאוד מתיש ומעייף. ראשית, אני מציעה לנסות ולהקדים את הזמן בו מתחילים להתארגן לשינה לפחות בשעה (גם אם בהתחלה זה ייראה מוזר לך ולילדים שהם נמצאים במיטה כבר בשש או שבע). זאת על מנת שההירדמות עצמה תהיה בשעה מוקדמת יותר.

שנית, אני מציעה לקיים עם ביתך שיחה בזמן רגוע ולא כאשר מתארגנים לשינה ולהסביר לה שבזמן האחרות היא נרדמת בשעה מאוד מאוחרת. הסבירי לה שזה לא טוב בשבילה כי אז היא מאוד עייפה בבוקר ובזמן שהיא נמצאת בגן. אימרי לה שאת רוצה לעזור לה להירדם בשעה מוקדמת יותר ולכן את תאפשרי לה, לאחר שהיא נמצאת במיטה מספר מוגבל של פניות אליך/בקשות. חישבי לשם כך כמה פניות או בקשות נראה לך סביר (אני מציעה עד חמש). בלילה, סיפרי יחד איתה כל פנייה או בקשה אליך - תני לבקשה מענה והזכירי לה כמה עוד בקשות יש לה. לאחר שמסתיימות הבקשות הזכירי לה שמעתה אין יותר בקשות או פניות ואת מצפה ממנה להיות במיטה ולא לקום עוד. כעת תצטרכי לעמוד בכך ולהציב גבולות בעניין זה. אם זה קשה - תוכלי להציע לה פרס קטן בבוקר אם היא תצליח לעמוד בכך.

בהצלחה!
הבן שלי בן שנה. מאז שהיה תינוק היה ילד לא קל, תמיד היה בוכה, צורח או מנדנד לאחר זמן קצר. פעם חשבנו שזה נובע מחוסר נוחות כלשהי: גזים, רצון לישון, שיניים. עכשיו כבר נראה לי שאולי זה שעמום או פינוק או עקשנות, אבל לא מצליחה להבין לגמרי ממה זה נובע- הרי כל התינוקות שאני רואה מסביב מצליחים לשבת בשקט ולהעסיק את עצמם בין אם בעגלה, בפארק או בבית. זו הסיבה שאנחנו לא יוצאים איתו לבילויים ומחכים שההורים ישמרו עליו. אבל גם סידורים כמו סופר, דואר או קניון ממש מעיקים. אין מה לדבר על ללכת לארועים. גם טיול נעים בפארק הופך לעתים לסיוט. גם בבית הוא "נודניק" ומתקשה לשחק לבד ולהעסיק את עצמו לאורך זמן כך שלפעמים זה מגיע למצבים של בכי והיסטריה אם לא ממהרים לתת לו את מבוקשו (שבגיל הזה אנחנו לא תמיד גם יודעים מהו). זה מאוד מתיש ומייאש, במיוחד בתקופת החגים כשכל המשפחה בבית ויש הזדמנות לצאת, לטייל ולבלות ביחד.
מהי הדרך הנכונה להתמודד עם המצב? האם יש שיטה לגרום לו להיות נינוח? האם זה נכון להתעלם מהבכי כדי ללמד אותו שכך לא משיגים דברים או שבגיל הזה זה עלול להזיק?
מאוד אשמח לתגובה של פסיכולוג/ית או איש/ת מקצוע, אבל גם לעצות מאמהות שעברו דבר דומה.
 
פז שפירא  
14:42 19.10.14
הי אליס,

תינוקות נולדים עם סוגי טמפרמנט שונים. הטמפרמנט משפיע על היבטים שונים של ההתנהגות כמו רמת הפעילות, רגישות, עוצמת התגובה לגירויים, מצב הרוח, היכולת להיות קשוב ולא מוסח ועוד. הטמפרמנט חולק בספרות המקצועית לשלושה: קל, מתחמם לאט וקשה.

ייתכן והמזג של בנך הוא קשה. גם אם נראה כי כל התינוקות מסביב הינם נוחים אין זה כך והורים רבים נתקלים בקשיים שתיארת. מה שאפשר לעשות הוא להיות שם בשבילו, לתמוך, למלא אחר צרכיו ככל שניתן ועל פי הבנתכם. איני ממליצה בגיל של בנך להתעלם מהבכי כיוון שזהו גיל שמילוי הצרכים הינו משמעותי לשם קיום הקשר המיטיב ביניכם לבינו ומידת האמון שלו בכם ובעולם.

מה שכן ניתן לעשות הוא לנסות ולבדוק היכן אתם כהורים יכולים להקל על עצמכם - האם תוכלו להשיג יותר עזרה, האם ישנם דברים שאתם דורשים מעצמכם כהורים ועליהם ניתן לוותר.

בהצלחה!
 
ravit
15:34 17.10.14
ביתי בת שלוש, מאז ומתמיד היתה ילדה בעלת מזג סוער ועקשנית מאד. במיוחד בזמן האחרון, היא לא מוכנה לחלוק צעצועים, אם אחיה תפס קודם צעצוע שהיא רצתה היא תיכנס מיד להתקף זעם ואין עם מי לדבר. אני רואה אותה גם בהתנהלות מול חברים, תמיד צריכים לשחק במה שהיא רוצה, לא מוכנה להתפשר, היא לא יודעת לשתף פעולה, לשחק בתורות, לחלוק..אני מבינה שזה תפקידנו כהורים גם ללמד אותה את זה, אבל איך עושים את זה אם ישר נאטמת ומתחילה לצרוח כשמשהו לא לפי רצונותיה?
 
פז שפירא  
14:18 19.10.14
הי ravit,

אפשר ללמדה את הנושא של "תורות" על ידי כך שאתם תשחקו איתה במשחקים שמצריכים זאת. הסבירו לה מראש שזהו משחק שצריך לחכות בו בתור, שאתם יודעים שזה קשה לה אך שאתם תעזרו לה בכך. תגמלו אותה על כל יכולת שהיא מפגינה של המתנה וחלוקה. למשל, אם הצליחה להמתין יפה במשך כמה שניות החמיאו לה על כך (כלומר, לא להחמיא לה רק אם חיכתה את כל התור יפה). לפני משחק עם חברים תוכלו להציב לה מטרות קטנות, לומר לה שאתם יודעים שזה קשה לה למשל לשחק במשחק שהיא לא בחרה או לתת משחק לילד אחר, אך שאם תעשה זאת אתם תתנו לה פרס קטן. החמיאו לה גם על כל צעד קטן שתעשה בכיוון למטרה שהצבתם לה לאחר שמסתיימת היאנטראקציה עם החברים.

בהצלחה!
ההורים יודעים שהתינוקת מחבר קודם שחי בחו"ל. מתי ואיך לספר לילדה?
כדאי לספר מוקדם ככל האפשר אך בכל שלב לספר בהתאם לגילה ולרמת הבנתה.
מה גיל התינוקת כיום?
שלום

יש לי ילד בן 2.3
רציתי לשאול האם זה יכול להשפיע איכשהו על ילד בגיל הזה אם תלויה לנו בחדר שינה תמונה של אישה שעומדת עם הגב ואחוריה חשופים?
התמונה לא בעלת אופי מיני ולא גסה (האישה עומדת מול שקיעה ולא רואים יותר שום איבד מלבד האחוריים) אבל אני עדיין די מתלבטת האם זה בסדר לתלות אותה? האם זה לא יעלה שאלות?

מיה
הי מיה,

הגישה לעירום משתנה מתרבות לתרבות וממשפחה למשפחה. להערכתי, אם אתם מרגישים בנוח עם התמונה, ניתן לתלותה. במידה והתמונה תעלה שאלות מאוד מומלץ להשיב עליהן. כדאי לחשוב על כך ששאלות בנוגע לגוף האדם ולמיניות תעלינה בכל אופן בלי קשר לתמונה וכדאי לדבר ולהשיב עליהן.

בהצלחה!
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  718  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
פסיכולוגיה ילדים   יחסים בין ילדים   פסיכולוג ילדים   הורים וילדים   גידול ילדים   ייעוץ ילדים   ייעוץ להורים   יעוץ חינוכי
RSS RSS פורום פסיכולוגיה ילדים