בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים רפואת ילדים»פורום פסיכולוגיה ילדים
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פסיכולוגיה ילדים

פורום פסיכולוגיה ילדים עוסק בנושאים: פסיכולוגית ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, גידול ילדים, ייעוץ חינוכי, בעיות התנהגות אצל ילדים, בעיות חברתיות בילדים, יחסים בין אחים, בחירת גן ילדים
מנהלי פורום פסיכולוגיה ילדים:
טל עמיעד
לפרטים נוספים
פז שפירא
לפרטים נוספים
שלום,

בשנה האחרונה בני בן ה8 מתנהג בבית ספר ובבית בצורה נוראית. כל מס' שבועות אני מקבלת מכתבים או הערות מהמורים בכיתה. הוא לאחרונה מרבה לשקר, להרים ידיים מהר על חברים ועל אחותו בת ה6, במשחקי חברה הוא נוטה הרבה לרמות . ובזמן האחרון התווסף לכך שהוא מנבל את פיו ואומר מילים שאינני מבינה מהיכן הוא שומע אותם. בנוסף לכך, שבוע שעבר קיבלתי מכתב שהוא הלך בהפסקה עם שני חברים לכיתה לכיתה אחרת והרסו שם ציוד והיום התקשרה המורה לציין שהוא נתן סתירה לתלמיד אחר ואף פשט את מכנסיו והראה לחבריו את תחתוניו. אני לא יודעת כיצד להתנהג איתו.
שוחחנו איתו מספר פעמים, השתמשתי בטבלת התנהגות שבועית ופרס, התנהגתי בצורת עונשים לא ללכת לחברים או לשחק משחקים. ודבר אינו עוזר. הוא לא משתף אותנו יותר מידי וכששואלים אותו מדוע הוא עושה את מה שהוא עושה, אין לו תשובות. איך לפעול על מנת שיפסיק ויחזור להיות תלמיד מן המניין רגיל שמקסימום מפטפט בשיעור.
אני ובעלי מיואשים, הוא כל הזמן רב עם אחותו ולא רוצה לשחק איתה אף פעם. ( יש לו 2 אחיות אחת בת 6 ואחת בת שנה). אילו טיפים אני יכולה לקבל על מנת לגרום לו להבין מה הוא עושה וכדי למנוע את המשכיות ההתנהגות הזו.
שלום רב, בעלי ואני מתכננים לטוס לחופשה למשך 6 ימים. בני בן שנתיים בדיוק.. בעלי חושב שעלינו לצאת לחופשה לבד,בעוד שלי נורא קשה להשאיר אותו. רציתי לדעת האם זה יהיה נכון לסוע בלעדיו (יהיה אצל הוריי, מאוד קרוב ומחובר אליהם) ? מה ההשלכות, האם זה יגרום לו לקשיים ונזק כלשהו..ובנוסף איך עליי להכין אותו לכך? תודה מראש!
בני הבכור בן חמש, ילד חכם מאד ומתוק.
לאחרונה התחיל להסיר גבולות ולטענתי נהיה "מופרע"..
פתאום מצייר לי על ארונות בבית, דבר שלא עשה אף פעם.
מציק ומתגרה המון ונהנה מזה.
צוחק בפראות, עושה קולות מוגזים. יום אחד ברחוב פתאום התחיל לזחול על הרצפה.
נשכב בחצר על הרצפה.
כאילו דורש צומי אבל בהפרת גבולות ההתנהגות והנורמה.
לעומת זאת סף התסכול שלו נמוך מאד, במשחקי מחשב יכול לבכות לי שעה שהוא לא מצליח במשחק וכו..

אשמח לעצה
הי יעל,

האם חל שינוי לאחרונה בחיים בבית, בגן? כיצד את מגיבה להתנהגותו החדשה?
 
יעל
12:11 09.02.16
לא קרה שינוי בבית..
אין לי דרך תגובה אחידה, לפעמים התעלמות,לפעמים מעירה לו וכועסת
 
מירב
00:16 04.02.16
שלום רב,
ביתי בת שנתיים וחודש. ילדה מקסימה, חברותית וחכמה מאוד. כעת היא לא בגן עקב מעבר דירה שהיה לפני חודש לעיר אחרת. היא הייתה איתי עד שנה ושמונה חודשים. אחר כך בגן למשך ארבעה חודשים. בקרוב תהיה שוב בגן, לאחר שנתארגן עוד קצת בעיר החדשה. ביתי מאוד אוהבת חברה וזה בא לידי ביטוי במשחקיות...ג'ימבורי וכו'. יש לנו שכנים מקסימים ממש בקומה ובתם בת שנה ו-7. מפותחת לגילה יחסית. הן אוהבת אחת את השניה מאוד. משחקות יחדיו המון. אבל... הבת שלהם המון פעמים דוחפת באגרסיביות באופן פתאומי את ביתי ולעיתים חזק עד כדי שהיא עפה על ארון וכד'. אני לא מוכנה לזה. כל פעם שזה קרה אז אמרתי לה לא...אסור..לא מרביצים...טובה וכו' ואז היא עושה טובה ומחבקת. ביתי לא חשופה להתנהגויות מסוגים שונים כמו זה למשל. מהי הדרך הנכונה? האם נכון לומר לביתי שתדחוף בחזרה? כמובן שאמה גם נוזפת בבתה אבל זה חוזר חלילה. אני לא יכולה כבר לראות את ביתי מפחדת ובורחת ממנה. כואב לי הלב. היא מאוד טובה ולא מבינה למה חברתה עושה זאת. מה הנכון? ראוי לציין שאינני רוצה להפסיק ביניהן את המפגשים אך אם המצב ימשיך אז אמנע מביתי להיות בקרבתה. אגב, למה היא דוחפת בפתאומיות? זה דפוס אצלה. ממה זה נובע? תודה רבה מראש.
 
פז שפירא  
10:38 08.02.16
הי מירב,

כאשר הילדה השנייה דוחפת ובכלל כאשר מתקיימת אלימות פיסית בין ילדים כדאי להרחיק אותם אחד מהשני. אני מציעה לקחת את ביתך ביד ולומר לה שעכשיו היא מתרחקת מהילדה השנייה כי הילדה השנייה דוחפת, להחזיק לה את היד ולקחת אותה לחדר אחר. כעבור כמה דקות אפשר לאפשר לבנות לשחק שוב אך לעשות את ההרחק בכל פעם שאלימות מתרחשת. כך תוכלי להגן על ביתך וללמד אותה להתרחק במצבים שילדים אחרים אלימים כלפיה.
 
מירב
23:28 08.02.16
לא ללמד אותה להחזיר? זה לא שאני מלמדת אותה לדחוף סתם אלא רק כתגובה למקרים כאלה. מה יהיה בגן? בגן היא לא תסרח לחדר אחר וחשוב לי שהיא תדע להתגונן. מה הנכון?
שלום, התאומות שלנו כל היום רבות, ויש אחת שתמיד חזקה ואחת שמוותרת. איך כדאי להתמודד במצבים כאלה כדי לחזק את זו שתמיד מוותרת אנחנו לא רוצים שהיא כל החיים תוותר כשלוקחים לה משהו או שמעליבים או שמרביצים.
תודה על התשובה.
הי אברהם,

בדרך כלל ממליצים שלא להתערב בריבים בין אחים אם לא מדובר באלימות. אולם במקרה הזה אני חושבת שיש מקום להתערבות מסויימת מצידכם. אתם יכולים להסביר לבנות שאתם רואים שאחת תמיד מוותרת לשנייה ולכן לפעמים אתם תעזרו להן לאזן את המצב כדי שפעם אחת ביום אתם תראו שהחזקה מוותרת לחלשה (כמובן לא להגיד את המילים חזקה וחלשה בפני הבנות). אני מציעה לעשות התערבות אחת ביום שבה תגידו שבפעם הזו הילדה החזקה מוותרת לחלשה.

מעבר לכך, חישבו אם יש מקום לפעולות כלליות יותר להגברת הבטחון של ביתכם, זו שנוהגת לוותר. האם היא חסרת ביטחון? אם כן אולי כן לחזק תחומי עניין בהם היא טובה, לתת לה תפקידים בבית ובמסגרת החינוכית שלה ולתת פידבקים חיוביים.
שלום רב,
ביתי הקטנה עוד מעט בת חמש.
בחודש וחצי האחרון מביעה פחד רב מפני דברים שנחשפת אליהם כתוצאה מצפיה בטלויזיה (תכניות שאחיה הגדול רואה - דמויות גיבורי על, זומבי וכו... - כמובן תכניות מצוירות או מערוץ הילדים)
הפחד שלה כה גדול שלא מסכימה להשאר לבד בחדר או בשרותים ובכל לילה מתחננת לישון איתנו - ההורים. גם כשאפשרנו לה להירדם אצלנו ואז להעבירה - היא מתעוררת אחרי זמן מה בפחד וקוראת לנו.
קראתי שאלו פחדים אופייניים לגיל ואנו מנסים לעזור לה להתמודד בלי שינה במיטת ההורים - אך היא כל כך בוכה שזה פשוט לא אפשרי ואנו "נכנעים" לה.
גם בגן היא מספרת שמפחדת ללכת לשירותים.
הגננת לא רואה שינוי משמעותי ואפילו ניסינו להקריא לה סיפורים בנושא פחד - פחדרון, שולה מכשפולה וכו... - לא עוזר.
שקלתי גם ללכת אני או לקחת אותה לייעוץ פסיכולוגי - אך לא יודעת אם המצב באמת מחייב...
אשמח מאוד לעצתכם
תמר
 
פז שפירא  
10:41 08.02.16
הי תמר,

כדאי להסביר לה בזמן שהיא רגועה שכאשר היא פוחדת בלילה אתם תהיו ליד מיטתה עד שהיא תרדם וכך עשו. כדאי גם להיות איתה בחדר ובשירותים לזמן מה ובהדרגה להתחיל לסגת. למשל, לומר לה שתהיו איתה בשירותים עד שהיא תשב על האסלה ואז אתם תלכו.

אם זה לא יעבוד או תתקשו לעשות את התהליך בהדרגה תוכלי להעזר בהדרכת הורים.
 
מור
15:09 03.02.16
היי
בני בן 8 וחצי, לא משנה כמה ניסינו ומה עשינו וכמה הסברנו, הוא בוחר שלא לנקות את הישבן אחרי יציאה.
אולע מעצלנות אולי לא נעים לו להתעסק עם זה, אבל ניסינו כל אופצייה אפשרית כולל עונשים.
אשמח לייעוץ בעניין.
תודה.
 
פז שפירא  
10:35 08.02.16
הי מור,

נשמע שבנך זקוק לפיקוח ולהשגחה יותר צמודים בעניין. אני מציעה אחרי כל פעם שהולך לשירותים להזכיר לו לנקות את הישבן ובמידת הצורך לבדוק שעשה זאת ואף להיות לידו אם זקוק לכך. כך עשו בכל פעם עד שהדבר יהפוך להרגל.
הבת שלי בת 5, ילדה חכמה וחריף מאוד. לאחרונה החלה להזכיר כמעט כל יום מקרה שקרה בגן בו לטענתה שברה לילדה אחרת בגן משחק והיא מפחדת שהילדה תגלה. עושה רושם שהמקרה מאוד מטריד אותה. יחד עם זה החלה בזמן האחרון להיות אובססיבית לגבי נקיון , אחרי כל דבר קטן שוטפת ידיים גם כשאין צורך. בנוסף מרגישה צורך לשתף בכל מיני דברים שעל פניו נראים חסרי משמעות ברובם קשורים נקיון וסדר. כמו למשל שהיא נגעה עם היד בסוריה של הנעל ודברים בסגנון הזה. יש לציין כי לפני כחודש סבתא שלה היתה בבית חולים מספר ימים ונראה שזה השפיעה עליה מאז היא גם הזכירה מספר פעמים את נושא המוות והתחילה להיות קשה יותר בהתנהגות היום יומית. שאלתי היא כיצד מומלץ להתמודד עם הנ"ל האם להתעלם האם להתייחס, האם זה יכול להיות התחלה של OCD או משהו בסגנון?

תודה אבא
הי,

להרבה ילדים יש בשלב זה או אחר טקסים והם לרוב באים וחולפים אחרי זמן מה. אני מציעה בשלב זה לא להתייחס לטקסים עצמם אך כן להתייחס למקור החרדה. כשהיא מדברת על מוות חשוב לדבר איתה ולהסביר לה את הנושא. כמו כן חשוב לדבר איתה על המוות של סבתה, על הרגשות שעולים מכך וכל דבר שמעניין אותה.

לגבי המקרה של הילדה בגן, אפשר להציע לה דרכי התמודדות. למשל - שאתם יחד איתה תספרו לילדה השנייה על החפץ שבתך שברה ותקנו לה אחד חדש.
שלום רב,

ילדה בת 5, שבלא מעט מקרים (לעיתים קרובות) כאשר היא מציירת לדוגמא ציור ואינה מרוצה מהתוצאה מתעצבנת, לוקח את הדף ומקמטת, זורקת ומתחילה להכין חדש.
אותו הדבר עושה כאשר כותבת...
ברור שמדובר בשאיפה לשלמות אך באותו נשימה מדובר בבעיה של תסכול יתר וחוסר יכולת להתמודד עם "כשלון" לכאורה.

מה עלינו לעשות?! כיצד ניתן לטפל בבעיה זו בכדי שלא תהפך להיות תסכול גדול אף יותר עבורה?
הי מיטל,

כיצד אתם ההורים מגיבים למצבי תסכול? האם היא רואה אתכם נכשלים וכיצד אתם מגיבים לכך?

ניתן לעשות פעילויות משותפות כגון משחק או יצירה משותפת בהם היא תחשף לכשלונות ולהצלחות של בני המשפחה ולדרכי תגובה להם. זהו תהליך שיכול לקחת זמן.

בהצלחה!
שלום,
אני אם חד הורית ל3 בנים בגילאי 9,16,20 אחרי פרק נישואין ארוך וקשה מאוד .לאורך תהליך הגירושין ועד היום הילדים מוסתים ע"י האב.הילדים נמצאים יומיים בשבוע עם לינה בבית האב וכל סופש שני.הילדים חוזרים לא שקטים,מתפרעים ,מכים אחד את השני,מטיחים בי עלבונות,לא אומרים שלום ולא עונים לנסיונות שלי להתקרב אליהם.הבן הבכור הפך להיות איש המודיעין של האבא וזה מערער אותו מאוד. הבן עובר תקופת הסתגלות קשה בצבא .מייד כשמגיע מהבית של אבא מכה את האח האמצעי.
ציפיתי להרגיש הקלה לאחר הגירושין אך אני מלאת דאגה לשלומם של הילדים.אני עושה מאמצים אדירים לייצב אותם וסופגת הכול לבד.
איך לדעתכם הורה אמור להתמודד עם תופעת ההסתה?(רגשית וחוקית)
בתודה,סיוון
הי סיוון,

התופעה של הסתה של הורה אחד כלפי הורה שני היא קשה ומורכבת מאוד. יש גורמים אליהם ניתן לפנות, למשל אל פקידת סעד לענייני משפחה לצורך תיאום הורי או לתיאום הורי פרטי. אולם, תהליך זה דורש שיתוף פעולה של שני הצדדים שלא תמיד מתקיים. כדאי לך ללכת להדרכת הורים כדי לדעת אילו מסרים להעביר לילדייך ולהבין כיצד ניתן לחזק את הקשרים עימם במצב כה מסובך זה. באופן כללי אומר שכדאי לך להעביר לילדייך מסר שאת תומכת בקשר שלהם עם אביהם ולא מדברת עליו רע ושהמסרים שלו לגבייך נובעים מכעס ומחוסר שליטה. חשוב לא לערב את הילדים בעניינים כספיים ומשפטיים.

לגבי העניין החוקי, כדאי לך להתייעץ עם גורם מוסמך בעניין. קחי בחשבון שהעצות המשפטיות שתקבלי עלולות להיות סותרות לעצות הטיפוליות שתקבלי שכן העצות המשפטיות עשויות לעודד מאבק משפטי שלא תמיד יכול להועיל לקשר עם הילדים. לכן, כדאי להתייעץ עם גורם משפטי שגם עוסק בגישור.

בהצלחה
שלום
הבת שלי בת שלוש ושמונה חודשים,כשהיא משתעלת בלילה היא לא מוכנה לשים את הראש על כרית,לא מוכנה לשתות ולא מוכנה בנוסף להתכסות
אני ובעלי מנסים לדבר איתה וזה לא הולך היא מתעקשת
מה לעשות,אנחנו לא רוצים להשאיר אותה במצב הזה
בסוף אחרי שיעול בלתי פוסק היא מתעוררת
מחכה לתשובה
הי יעל,

יש דברים שאפשר לפתור בקלות, למשל להלביש אותה מאוד חם על מנת שלא תצטרך להתכסות. דברים אחרים תלויים ברמת האסרטיביות שלכם, היכולת להציב גבולות בעקביות. עליכם להחליט אם זה מספיק חשוב לכם להתעקש על כך שתשתה ותשים את הראש על הכרית. אם כן, עליכם לעמוד על כך ולא לוותר.
 
מאיה
22:53 31.01.16
שלום רב, אני אמא לשלושה ילדים הגדול בן 11.5 האמצעי בן 9.5 והקטנה בת 7 , בעלי נסע לשבוע ימים, ואנחנו משפחה נורמטיבית, אמא עובדת מהבית מכינה צהרים מקבלת מבית הספר אבא עובד בחוץ חוזר בסביבות שבע כל יום. השבוע בעלי נסע מהעבודה למשך שבוע ימים, היום בני בן ה - 9.5 אמר כמה הוא מתגעגע והתחיל לבכות (לגיטימי) החלטתי לבדוק עם השאר, והגדול אמר שמתגעגע מאוד וניראה כאילו הוא כבר שנה לא בבית, ואילו הקטנה וזאת לא פעם ראשונה שאני נתקלת בחוסר רגש מבחינתה, אמרה שהיא לא מתגעגעת, ובעבר לא הרגישה בעצבות שקרה משהו לכלב שלנו בבית, בקיצור אני לא מרגישה שיש לה רגשות של כעס, עצב, געגוע וכו'. כמו כן היא אמרה אם את היית נוסעת הייתי מתגעגעת. ובאמת כשאני רוצה לצאת לפעמים בערב היא מחבקת חזק וכבר אומרת שהיא מתגעגעת, האם יש הסבר לתופעה שהיא לא חשה לסביבה שלה, למשפחה לחברות לבעלי חיים, רגשות כלשהם.
 
פז שפירא  
10:13 08.02.16
הי מאיה,

קשה להאמין שלביתך אין רגשות כלפי הסובבים אותה וכלפי הקרובים אליה. ייתכן שהיא מתמודדת עם רגשות באופן מסויים. למשל, ייתכן שהיא מדחיקה רגשות קשים או שמעדיפה לא לשתף בהם. יש ילדים שרגשות אצלם מתבטאים דרך הגוף, למשל כאבי בטן במקום להרגיש עצב.

כדאי לחשוב באיזו רמה היא מדחיקה רגשות או לא מביעה אותם והאם זה גורם לה לקושי משמעותי.
 
אלה
00:06 26.01.16
שלום רב, שאלה :ביתי בת 7.5 ביקשה תחפושת מסוימת, בחרה אותה והזמנו, חיכינו לתחפושת כחודש, חשבנו כבר שלא נקבל, והיא ביקשה שאזמין עוד אחת, בסופו של דבר התחפושת הגיעה ושבוע לאחר מכן ביתי הודיעה שהיא רוצה להתחפש למשהו אחר, לשאלה האם עוד מישהי בבית הספר מתחפשת לזה- ענתה כן !(כנראה רוצה להתחפש כמו אחת הבנות) מה עלינו לעשות? תודה מראש
 
פז שפירא  
14:45 30.01.16
הי אלה,

אין לזה תשובה חד משמעית כי זה תלוי בהאם בנקודה ספציפית זו אתם מעוניינים להעביר איזשהו מסר או לא ולכן מוכנים להתגמש. אם חשוב לכם למשל להעביר את מסרים של חסכנות ושל תכנון מראש תוכלו לומר שבוחרים רק שתי תחפושות ושתחליט מי מביניהם היא רוצה ללבוש. אם זה לא חשוב לכם כרגע ואין לכם בעיה לקנות תחפושת נוספת תוכלו לעשות זאת. זה מאוד תלוי - כי בהורות לפעמים עומדים על ערכים שנראים לנו חשובים ולפעמים יש דברים שהם לא כל כך משמעותיים וזה משתנה בין הורה להורה.
 
ליאת
19:31 27.01.16
שלום רב,
הכותרת מזעזעת לכשעצמה ואני ממש מרגישה אבודה.
הילד שלי בן 6 צופה בסרטונים ביוטיוב. כמובן שחסמנו תכנים שלא מותאמים לגילו.
אבל מסתבר שהחסימה היא לא הרמטית.

לפני יומיים כשעברתי לידו דאג להסתיר את הטאבלט ממני. כמובן שביקשתי ממנו את הטאבלט והתפתחה לה סצינה של בכי ובושה.
הוא לא הסכים לשוחח על מה שראה וכשבדקתי את ההיסטוריה ראיתי שהיו מספר פעמים שבהן נחשף לסרטי פורנו.
אומנם לא סרטים באורך מלא ולא החלקים היותר קשים בהם אלא יותר המגע הראשוני ולא מלווים בעירום מלא.

ברור לגמרי מסה שהסתיר שהבין שצופה המשהו אסור.
לא כעסתי על עצם הצפיה מכיוון שהגיע לא במכוון (עדיין לא יודע לכתוב) כעסתי שהמשיך לצפות למאות שידע שזה לא בסדר.

מחקתי את היוטיוב מהטאבלט ואמרתי לו שאם הוא סקרן אני אשמח לענות על כל שאלה.

השאלה שלי א׳ האם התגובה היתה לעניין? ומה שחשוב יותר האם צריך לערב איש מקצוע?

אשמח לתובנות..
 
פז שפירא  
10:32 30.01.16
הי ליאת,

כדאי להסביר לבנך מדוע התכנים האלה עלולים להזיק לו ובנוסף להסביר לו שכדי להגן עליו עליכם להשגיח יותר על הגלישה שלו בטאבלט. אני מציעה להתייעץ עם איש מקצוע טעני כדי לבדוק איך אפשר להגביר את ההשגחה על הגלישה.
כדאי לבחון את התנהגותו ואם יש שינוי כלשהו ניתן להתייעץ עם פסיכולוג ילדים.

 
טוטי
19:14 26.01.16
הי אני בסוף הריון שני ונמצאת בחופשת לידה בבית עם בני בן השנה. הייתי אמורה לחזור לעבוד אך בגלל כאבי גב נאלצתי להשאר בבית. אני חושבת להכניס את בני למסגרת לפני הלידה אך מרגישה שזה לא יהיה נכון בשבילו רגשית, אני רוב הזמו לבד בבית כי בעלי עובד עד מאוחר.. חוששת שיהיה לי קשה עם 2 קטנטנים.. מה לעשות ?
 
פז שפירא  
10:27 30.01.16
הי טוטי,

ההחלטה אם להכניס למסגרת תלויה בגורמים שונים הקשורים בילד ובהורה. מדוע את חוששת שכניסה למסגרת לא תהיה טובה לבנך מבחינה רגשית?
במידה ואין לך מספיק כוחות, ייתכן שהכנסת בנך למסגרת, בתנאי שתהיה זו מסגרת טובה עם יחס אישי וחם, תהיה טובה שכן אז את תוכלי לתת לו את תשומת הלב שלך כיוון שתהיי פחות עייפה.
 
אתי
18:53 20.01.16
ערב טוב,
יש לי שני ילדים הגדול בן 10 והשנייה בת 6.5
לאחרונה היא התחילה מאוד מאוד להתבייש גם באיזור המוכר לדוגמא: אצל הסבתא, דודים, אצל חברות.
היא תמיד הייתה ביישנית אבל לא ברמה כזו.
היא מאוד תלויה בי ממש דבק, שאני איתה היא מרגישה יותר ביטחון.
היא יותר קשורה אליי מאשר אביה.
לא השתנה כלום באווירה של הבית.
בני בן 10 יש לו ביטחון גבוה לפעמים יותר מדי (:
היא הולכת לימי הולדת של חברות, היא נמצאת בחוג בביהס,
כל יום היא חוזרת עם אחיה מהביהס בהסעה.
ואני מאוד מנסה שתהיה עצמאית בלעדיי.
אבל היא לא משתנה במקצת. איזה טיפים תוכלי לתת לי!?
תודה רבה מקרב לב
 
פז שפירא  
21:08 24.01.16
הי אתי,

תוכלי לתת דוגמאות למצבים בהם היא מתנהגת בביישנות - באילו מצבים וכיצד היא מתנהגת?
 
אתי
07:17 27.01.16
בוקר טוב,

שאנחנו בסביבה מוכרת של מבוגרים שמנסים לדבר איתה, היא לא עונה להם ומסתכלת עליי בביישנות, או מתקרבת אליי יתר על המידה, ומדברת איתי בקול שקט מאוד.
זה קורה אצל חברים שלנו, אמהות של החברות שלה...
אבל עם ילדים היא ממש חברותית
 
פז שפירא  
10:14 30.01.16
הי אתי,

קודם כל, זה מעודד שהיא מתביישת רק עם מבוגרים ולא עם ילדים. אני מציעה לא לדחוק בה ולעזור לה באינטראקציה עם המבוגרים. למשל, אם מישהו מבוגר פונה אליה את יכולה לשאול אותה את השאלה ולהציע לה ללחוש באוזנך את התשובה ושאת תגידי לאותו המבוגר את התשובה בקול רם. כדאי לאפשר לה להיות צמודה אליך ולעזור לה בניהול האינטראקציות עד שהיא תרגיש יותר בנוח.
 
מיה
17:17 24.01.16
ערב טוב
אני אמא לילד בן שנתיים וחמישה חודשים ( ילד מספר 2 במשפחה )
אני התחלתי תהליך גמילה מחיתול מזה 7 חודשים התינוק שלי היה בן שנה ועשרה חודשים
אני התחלתי תהליך הגמילה עקב משיכה שלו לחיתול כל הזמן וסירוב ללבוש את החיתול
בתחילת התהליך היה מאוד קשה ללמוד לשלוט על עצמו אך לאחר 3 חודשים הוא היה יבש ביום שולט על יצאיות קקי ושתן אבל בלילה הוא קם כל בוקר רטוב
מאז שהתחלתי לא החתלתי אותו בלילה ונשאר עם זה עד לפני כשבוע ( קם כל בוקר רטוב )
יש לציין שהוא קם עם בכי וסרב להחליף בגדים
לפני כשבווע החזרתי לו חיתול מעבר בלילה וקראנו לזה תחתון לילה
הוא התלהב מהציורים שליו ורצה ללבוש
אך נוצרה בעיה ביומיים הראשונים שהוא רוצה להשאר איתו גם ביום למרות שהוא כאשר עם חיתול המעבר הוא מבקש לכנס לשירותים
אבל שכנעהו אותו שזה רק ללילה וזה עבד
מאז היום שהתחלנו עם זה הוא התחיל לעשות על עצמו קקי ושתן במשך היום וזה רק כשאני איתו
בגן ואצל סבתות הוא עושה בשירותים
יש לציין שאני בהריון חודש 8 לקראת לידה
אני לא יכולה לקשר בין הדברים
מה לעשות איתו ?
איך אפשר לפתור את הבעיה ? האם עשיתו לו נזק כשהחזרתי לו לאחר 6 חודשים את חיתול הלילה ?
האם יש להמשיך עם זה או כבר לתת לו לישון בלי ושירטיב על עצמו ?
איך אני צריכה להגיב כשעושה על עצמו ?
אני תוה מה לעשות ומאוד מודאגת
נא עזרתכם
 
פז שפירא  
21:11 24.01.16
הי מיה,

קשה להצביע על הגורם המדויק שהביא לרגרסיה. אני מציעה לא להתעסק עם זה אלא להבין שחוזרים אחורה. אם הגמילה הראשונה היתה מוצלחת אני מציעה להגיב לפספוסים במהלך היום כפי שהגבת להם בגמילה הראשונה. לגבי הלילה - אפשר להשאיר את תחתון הגמילה בלילה ולהתחיל את הגמילה בלילה רק לאחר שיהיו כמה לילות יבשים.
לגבי ההריון והלידה הצפויה - האם אתם משוחחים עימו על כך? אם לא, כדאי לדבר איתו ולהעלות את האפשרות שזה גורם להרגשות טובות אך גם להרגשות לא טובות - של מתח, פחד, קנאה..

בהצלחה
 
מיטל
08:41 19.01.16
שלום רב,

יש לי תאומות בנות 8 ( כיתה ב' ). אני יכולה בהחלט לומר, שהן גדלות בבית חם ואוהב ואנו מרעיפים עליהם המון חום אהבה ובטחון. ( אותי גידלו כך ואני מאמינה שילד גדל בריא עם המון המון אהבה ).

בתקופה האחרונה אחת מבנותיי מרבה לצייר לי ולכתוב לי ברכות "ומכתבי אהבה " בגל רגע אפשרי, ותולה על המקרר לפחות 7-8 דפים. עם ציורים לאמא וכמה היא אוהבת אותי ואת אבא....שזה כבר נראה לי מופרז....ששאלתי את בעלי, מה הוא אומר על זה, הוא לא מבין איפה הבעיה? מה רע שהילדה יודעת להביע את אהבתה? והיא נהנית שאת מפרגנת לה על הציורים והמכתבים. אבל אני חושבת מפאן אחר....ורציתי לדעת אם יש לזה איזו משמעות פסיכולוגית שאני צריכה לשים לב אליה.

אודה על תשובתך.
 
פז שפירא  
21:06 24.01.16
הי מיטל,

איני רואה כל בעייה עם זה. תהני מהרעפת האהבה :)
 
אמא
04:46 24.01.16
שלום
אני אמא לתאומים וישנה איתם במיטה הזוגית. הם בני חצי שנה.
שניהם ידעו להרדים את עצמם מגיל לידה ועד גיל 3חודשים. כנראה שאחותי הרגילה את הבכור לידיים הוא התחיל לבקש ידיים לפני שינה מגיל 3 חודשים ועד לאחרונה. כל שינה כולל שעות היום חייב הידיים או הרגעה מה שלא היה קודם, ומזה כחודש שגמלתי אותו. על ידי שינה לצידו במיטה עד שהוא נרדם. זה תמיד לווה בקצת בכי או אי נוחות כאילו ש הוא נאבק במשהו (גם בידיים יצא שהוא נאבק לא פעם כאילו שקשה לו להירדם), אבל לאחרונה הוא התחיל לבכות בחרדה ממש בכל פעם שאני מניחה במיטה למרות שאני משתדלת להיות לצידו (לא תמיד באופן רציף) ואו שהמשכתי ללטף או שהרמתי אותו או שניסיתי לתת לו להירגע קצת לבד וחזרתי.
מה שמוזר זה שכבר שבוע שהוא נרדם מעולה לבד. אני מניחה במיטה הוא מסובב את הראש ונרדם, לעיתים כשיש לו קושי אני נשארת לידו אבל זה יכו ל להימרח גם שעה ולא בטוח ממה, אם מהנוכחות שלי או עייפות רבה מדי או שיניים.

בקיצור אני ממש מבולבלת! חוששת שאולי פגעתי בו ויצרתי חרדה מיותרת או ייאוש שלו מכך שאני נוטשת אותו ולכן הוא מפסיק לבכות.. יש עכשיו גם שיניים..
מה אני אמורה לעשות כרגע? מדי פעם הוא בוכה כשמניחים במיטה אבל או שהוא נרגע אחרי או שבלי קשר הוא היה בוכה גם בידים מהעייפות, אבל יש פעמים שבכלל לא וזה נראה נהדר.

והאם יצרתי נזק? חרדת נטישה ואיך מטפלים בזה עכשיו?
 
פז שפירא  
21:04 24.01.16
הי,

דווקא נשמע שבהתחלה היה זקוק לנוכחותך וכעת הוא מתחיל ללמוד להרדם לבד. כדאי לעודד זאת ולאפשר לו להרדם לבד.

בהצלחה
 
לורין
13:12 19.01.16
שלום,
יש לי ילדה מנישואים קודמים בת 11 , תמיד היו לי איתה בעיות התנהגות והתפרצויות זעם נוראיות. לא יודע לקבל לא ולא יודעת להפסיד.
בתקופה שעוד הייתי גרושה היא לא הייתה ממש חברותית ולא היו לה חברות. אחרי שהתחתנתי בשנית עברנו עיר והיא התחברה פלאים למקום , לבית ספר , פתאום יש חברות. הבעיה העיקרית היא בבית, הכל צריך להיות רק בדרך שלה וככל שאני מדברת איתה מרגישה שזה לא עוזר ולא מתקדם לשום מקום. באותו רגע היא מצטערת ומבקשת מיליון סליחות . יש לה בעיה לדעתי רגשית מאוד קשה. אין לה צורך בכלום. היא יכולה לא לדבר עם אבא שלה שבוע ימים וזה אפילו לא יזיז לה. וככה זה גם שהיא הולכת אליו היא מתנתקת ממני .
האווריה בבית מאוד מתוחה כל היום אני רק צועקת מהרגע שהיא חוזרת מבית הספר, צעקות, המון בכי, המון התפרצויות זעם כי קיבלה עונש .
שהייתי עוד גרושה הלכתי עם אבא שלה למכון אדלר להדרכת הורים, זה לא ממש עזר לצערי כי גרתי אצל ההורים שלי בזמנו ורק פינקו אותה . היום שאנחנו בבית משלנו אז יש יותר גבולות , גם לקחתי אותה לפני שנתיים לקאוצארית שתנסה לעזור לה להיפתח והיא הייתה שונאת ללכת וכמובן שגם זה לא עזר. אני ובעלי מאוד מיואשים מהאווירה בבית וגם שזה הגיל שמתחיל גיל ההתבגרות וזה יילך ויעשה יותר קשה.
שכחתי לציין שמבעלי היא מאוד מכבדת שהוא אומר לה מילה היא ישר תעשה רק מבט אחד ועושה גם איתו לפעמים היא מתחצפת וישר מתנצלת .
מה עושים? איך מתמודדים?
 
פז שפירא  
20:59 24.01.16
הי לורין,

אני מציעה ללכת שוב להדרכת הורים, אצל פסיכולוג ילדים.

בהצלחה
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  746  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
פסיכולוגיה ילדים   יחסים בין ילדים   פסיכולוג ילדים   הורים וילדים   גידול ילדים   ייעוץ ילדים   ייעוץ להורים   יעוץ חינוכי
RSS RSS פורום פסיכולוגיה ילדים