איך לטפל בכבד שומני שלא כתוצאה מאלכוהול

מחלת הכבד השומני שאינה כתוצאה מאלכוהול (NAFLD), מוכרת כיום כמחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי, עם שכיחות מוערכת של 20-30% באוכלוסיה הכללית. גורם הסיכון העיקרי למחלה הוא השמנה, אך ישנם גורמים התנהגותיים נוספים, כגון דיאטה לא בריאה וחוסר פעילות גופנית. בנוסף, מחקרים הראו כי אורח חיים הכרוך בישיבה (לדוגמא עבודה במשרד) מהווה גורם סיכון בפני עצמו לכבד שומני.

לשאלות בנושא כבד שומני היכנסו לפורומים:
פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים
פורום מחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה
פורום מחלות כבד, השתלות כבד, סרטן כבד
פורום שומנים בדם, מחלות לב
פורום צמחי מרפא

שכיחות NAFLD בבעלי עודף משקל ושמנים מגיעה ל-70-80% ובחולי סוכרת מסוג 2 ל-50%. מדאיגים במיוחד הם הנתונים שמראים כי NAFLD הפך למחלת הכבד השכיחה ביותר בקרב ילדים: מדובר בשכיחות של 5% בילדים במשקל תקין, 38% בילדים שמנים ו- 48% בילדים עם סוכרת סוג 2.

בעוד שבעבר המחלה נחשבה למחלה שפירה, היום ידוע שהיא עלולה להתקדם לדלקת, צלקת, שחמת, אי ספיקה כבדית וסרטן הכבד. בנוסף, NAFLD נמצאה קשורה להתפתחות סכרת ומחלות לב. היום אין תרופה יעילה המונעת את התקדמות או התפתחות המחלה, ולכן יש עניין רב בהשפעת תכשירים טבעיים ושינוי הרגלי חיים על התפתחות המחלה.

פעילות גופנית

במחקר שבוצע בישראל על תת מדגם של סקר הבריאות והתזונה הלאומי הראשון בהשתתפות 350 נבדקים נמצא כי אנשים שאובחנו כסובלים מ- NAFLD ביצעו פחות פעילות גופנית בשעות הפנאי. ניקוד גבוה יותר של ביצוע פעילות גופנית נמצא בקשר הפוך עם NAFLD, ובמיוחד הקשר עם פעילות אנאירובית (אימון התנגדות).

אין בממצא זה משום הפתעה כיוון שמחקרים קודמים הראו כי פעילות גופנית באה לידי ביטויי באופן מיוחד בהפחתת רקמת השומן בבטן (השמנה אבדומינלית - בטנית), שהוכחה כגורם סיכון משמעותי ל-NAFLD. פעילות גופנית עשויה לסייע בטיפול ב- NAFLD גם דרך מנגנונים אחרים.

פעילות גופנית ללא ירידת משקל או שינוי הרכב גוף משרה רגישות לאינסולין ומשפרת חילוף חומרים של גלוקוז. בנוסף,פעילות גופנית משפרת גם חילוף חומרים של חומצות שומן על ידי השריית פרוקן. פעילות אנאירובית אף מעלה מסת שריר באופן משמעותי יותר מפעילות אירובית. הגדלת מסת שריר מאפשרת ניצול יעיל יותר של גלוקוז ב"עלות" נמוכה יותר של הפרשת אינסולין.

בניסוי שהוצג לאחרונה בכנס הכבד האירופאי נבדקה השפעת אימון גופני אנאירובי (אימון התנגדות) של 8 שבועות על כבד שומני. התוצאה: האימון הפחית את כמות השומן בכבד ושיפר את רמות הגלוקוז בסרום גם ללא ירידת משקל. איגוד הלב האמריקאי ממליץ על שילוב אימון אנאירובי בסך הפעילות הגופנית המומלצת בתדירות של פעמיים בשבוע לפחות, כאשר אימון התנגדות כולל כל פעילות המפעילה ומחזקת את השריר, מהרמת משקולות ועד יוגה.

ויטמין E

ויטמין E הוא ויטמין נוגד-חימצון מסיס שומן טבעי הנמצא בפירות וירקות דוגמת ברוקולי וקיווי וכן באגוזים, בוטנים, שקדים ושמן חמניות. מספר מחקרים הדגימו יעילות מתן במינון גבוה של ויטמין E (800 יח' ביום) בהורדת אנזימי כבד ובמניעת נזק כבדי. לאחרונה פורסם מאמר שהראה ירידה משמעותית במדדי נזק כבדי בביופסיה וירידה באנזימי כבד בחולי כבד שומני ללא סכרת שטופלו בוויטמין E מול פלסבו, במעקב שנמשך כשנתיים.

מחקר נוסף בילדים ומתבגרים עם מחלת כבד שומני הראה ירידה בסימני נזק כבדי אך לא הגיע למשמעות סטטיסטית לעומת פלסבו. מחקרים קודמים שבדקו יעילות הטיפול בוויטמין E במחלות לבביות ובסוכרת הראו עליה קטנה בתחלואה ובתמותה בחולים שטופלו ברמות גבוהות של ויטמין E, כך שהטיפול אינו מומלץ באופן גורף, ואינו מומלץ בחולי סכרת או בחולים עם שחמת.

חומצות שומן אומגה 3 (Omega 3 fatty acid)

חומצות שומן אומגה 3 הוכחו כיעילות במניעת מחלות דלקתיות ומחלות לב. בניסוי קליני שנערך לאחרונה והוצג בכנס הכבד האירופאי האחרון, נמצא שתוספת של 3 גר' אומגה 3 ביום במשך שנה הפחית את כמות השומן בכבד ללא קשר לירידת משקל, אך לא שיפר צלקת או דלקת בכבד.

בניסויים קודמים בבני אדם נצפתה תועלת בתוספים של 1-3 גר' שמן דגים ליום בהפחתת השומן הכבדי וכן בהורדת אנזימי כבד. עבודות רבות בבעלי חיים הדגימו כי שמן דגים מסייע לכבד "להיפטר" מעודפי השומן בכבד וכן מסייע בהפחתת הדלקת בכבד. מקורות טובים לחומצות אלה הם דגי מים עמוקים כמו: סלמון, בקלה, טונה וסרדינים. איגוד הלב האמריקאי ממליץ על אכילת דגי מים עמוקים לפחות פעמיים בשבוע למניעת מחלות לב.

גדילן מצוי (Milk thistle)

גדילן מצוי הינו קוץ הצומח בטבע בארץ ואחד מצמחי המרפא העתיקים והנחקרים ביותר בטיפול במחלות כבד הן בבעלי חיים והן בבני אדם. הרכיב הפעיל בצמח נקרא silymarin. רכיב זה פועל כנוגד חמצון ודלקת, כמעכב את תהליכי התפתחות הצלקת בכבד ומעודד תיקון של הרקמה הכבדית. כמו כן נמצא מועיל בהפחתת תנגודת לאינסולין, המהווה את אחד הגורמים העיקריים להתהוות כבד שומני.

סילימרין נמצא גם יעיל בהורדת אנזימי כבד (ALT, AST). למרות התוצאות המבטיחות אין כרגע חברות מקצועיות לחקר מחלות כבד הממליצות לתת גדילן מצוי לחולי כבד שומני כיוון שדרוש לכך מחקר נוסף. יש להתייעץ על נטילת התוסף עם הרופא המטפל ולוודא שאינו מגיב עם תרופות אחרות שהמטופל נוטל.

קפה

לאחרונה מתרבים המחקרים המראים ששתיית קפה (במינון של 2-3 כוסות ליום) קשור לירידה בסיכון להתפתחות סרטן הכבד, מחלת כבד אלכוהולית ועליה באנזימי כבד. מחקר בחיות הראה שתוספת קפה (במינון שווה ערך ל-2 כוסות ליום), הקטינה בצורה משמעותית את כמות השומן בכבד וכן את כמות הדלקת והנזק הכבדי. במחקר שכלל 245 אנשים (חולי כבד שומני וקבוצת בקורת) נמצא ששתיית קפה הייתה קשורה לירידה בהשמנה, ירידה בתנגודת לאינסולין וירידה בסימני נזק כבדי. כיום אין המלצה גורפת לשתיית קפה בחולי כבד שומני, כיוון שדרוש מחקר נוסף.

לכתבות נוספות בנושא כבד שומני:
קולוסטרום: הטיפול החדש לחולי כבד שומני
התרופה לחולי כבד שומני: תמצית מקקטוס
חולים במחלת כבד שומני? הזהרו מהשמנת יתר
סרטן הכבד - עובדות חשובות וטיפולים
כבד שומני, כל מה שחשוב לדעת

חומצת מרה (Ursodeoxycholic acid)

זוהי חומצת מרה הנמצאת בריכוז נמוך במלחי המרה בגוף. מתן החומצה משמש כטיפול במחלות כבד של דרכי המרה כשחמת מרתית ראשונית (Primary Biliary Cirrhosis-PBC). לאחרונה נעשה שימוש בחומצת מרה זו לטיפול במחלת הכבד השומני עם תוצאות משתנות. מספר מחקרים לא הראו יעילות של שימוש בתרופה לעומת פלסבו. לעומת זאת, מחקר אחרון הראה ירידה בסימני דלקת בחולי כבד שומני שטופלו במינון גבוה של חומצת מרה. שילוב של חומצת מרה עם ויטמין E הראתה אף היא יעילות בהורדת סמני דלקת בחולי כבד שומני.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר