ישראל: חוסר מודעות לסכנות כולסטרול

האיגוד הקרדיולוגי בישראל יוצא במסע הסברה להגברת מודעות הציבור לנזקי הכולסטרול לרגל "יום בריאות הלב העולמי".

סקר מודעות שערך האיגוד בנוגע למחלת לב ולכולסטרול בישראל בקרב מדגם מייצג של 300 אנשים בגילאי 45-65 (נשים וגברים) מצביע על כך שלמרות שכולסטרול הוא הגורם הסיכון המוביל למחלות לב, מרבית הציבור אינו מודע לסכנות מעודף כולסטרול .

ממצאי הסקר. "מחלת לב" דורגה במקום הראשון כגורם העיקרי לתמותה בישראל.

מודעות לגורמי הסיכון העיקריים למחלת לב: "השמנת יתר" נתפסת כגורם הסיכון העיקרי למחלת לב (37% גברים לעומת 47% נשים), ואילו כולסטרול דורג רק במקום החמישי.

רק חמישית מכלל הנסקרים הזכירו את הכולסטרול כגורם סיכון (למרות שעודף כולסטרול הוא גורם הסיכון העיקרי ללקות במחלת לב).

עודף כולסטרול בדם והטיפול בו: 81% מהנסקרים עברו בדיקה לגילוי כולסטרול בדם בשנה האחרונה, כ-40% מתוכם (נשים וגברים) סובלים מעודף כולסטרול בדם.

ל-70% מהסובלים מעודף כולסטרול המליץ רופא על טיפול תרופתי. הטיפול הנפוץ בקרב הנשאלים הוא Simvastatin (שעור המשתמשים בתרופה עומד על 40%).

רוב רובם של האנשים המקבלים טיפול תרופתי להורדת כולסטרול מקפידים לדבריהם על נטילת התרופות להורדת הכולסטרול.

למעשה, מחקרים הוכיחו כי התמדה בצריכת תרופות בקרב הסובלים ממחלת לב יורדת לאחר כחצי שנה ולאחר שנתיים מגיעה רק לכ-50% מהדרוש.

מודעות לכולסטרול: יותר מ- 50% מהנסקרים אינם יודעים מהי הרמה התקינה של כולסטרול בדם. 40% מהסובלים מעודף כולסטרול בדם אינם יודעים מהי רמתו התקינה לעומת 61% מהאנשים שאינם סובלים מעודף כולסטרול בדם.

62% מהנסקרים אינם יודעים מהו הכולסטרול הרע. עוד 10% חושבים כי HDL הוא הכולסטרול הרע. 65% מהנסקרים אינם יודעים מהו הכולסטרול הטוב. עוד 10% חושבים כי LDL הוא הכולסטרול הטוב.

חשוב לדעת: LDL הוא הכולסטרול ה"רע". רמה של 101-200 מ"ג לדצ"ל היא הרמה התקינה של כולסטרול בדם (תלוי ברמת הסיכון). HDL הוא הכולסטרול ה"טוב".

הקפדה על אורח חיים בריא, תזונה נכונה ועיסוק בפעילות גופנית: כ-60% מהנסקרים טוענים להקפדה על אורח חיים בריא.

מסקר של משרד הבריאות שהתפרסם ב-2006, עולה כי רק כ-30% מכלל האוכלוסיה מקפידים על פעילות גופנית רציפה. על תזונה נכונה מקפידים בין 35%-40% מהאוכלוסיה בישראל.

שביעות רצון מהמשקל: 53% מהנשים בגילאי 45-65 אינן מרוצות ממשקלן לעומת 32% מהגברים. בקרב הסובלים מעודף כולסטרול, 49% שבעי רצון ממשקלם. לעומתם, 64% מאלו שאינם סובלים מעודף כולסטרול, מרוצים ממשקלם.

עוד על בעיית הכולסטרול:
10 דברים על מחלות לב בנשים
כולסטרול - הטוב, הרע והים תיכוניוידאו: על הקשר בין לחץ דם וכושר
מותניים רחבות ומחלות לב
מדריך התרופות לבריאות הלב

לפי סקר של משרד הבריאות (המרכז הלאומי לבקרת מחלות ICDC) שהתפרסם ב-2003, 40% סובלים מעודף משקל ועוד 23% מהשמנה. סה"כ 63% מכלל האוכלוסיה הם בעלי משקל יתר. למעשה, גברים סובלים ממשקל יתר יותר מאשר נשים. מרבית הנסקרים ציינו את הנשיא שמעון פרס כמייצג אורח חיים בריא...

לסיכום ניתן לומר, כי למרות שבקרב כלל הנסקרים דורגה מחלת הלב כגורם העיקרי לתמותה, עדיין בקרב הציבור תפיסה שגויה לגבי גורמי הסיכון ללקות במחלה זו.

מרבית הנשאלים ציינו כי לעודף כולסטרול אין שום מגבלה מוחשית בחייהם וכן עודף כולסטרול דורג כגורם סיכון רק במקום החמישי אחרי מתח, לחץ והתרגשות, זאת, כאשר בפועל כולסטרול הוא גורם הסיכון המוביל ללקות במחלת לב.

כמו כן, מסתמנת נטייה בקרב חלק מהנסקרים להעריך את מצבם הבריאותי ואת אורח חייהם באופן שאינו עומד בקנה אחד עם המציאות הרפואית בישראל.

הכל על כולסטרול

כולסטרול הינו גורם הסיכון המרכזי למחלות לב וכלי דם, שהינן גורם התמותה והתחלואה העיקרי בעולם המערבי ובישראל. יש צורך בהגברת מודעות הציבור לערכי המטרה, לאורח חיים נכון ולהבטיח זמינות של טיפולים חדשים לציבור

האיגוד הקרדיולוגי בישראל יוצא במסע הסברה להגברת מודעות הציבור לנזקי הכולסטרול, בחשיבות הצורך להביא את רמות הכולסטרול לערכי המטרה המקובלים ובקריאה להרחבת הזמינות של טיפולים חדשים ומתקדמים בסל התרופות.

כולסטרול הינו גורם הסיכון העיקרי למחלות לב וכלי דם, המהוות גורם התמותה והתחלואה מספר 1 בישראל ובמערב: למעלה מ-17 מיליון איש מתים מדי שנה ממחלות לב, כמחצית ממקרי המוות בעולם המערבי.

בישראל, על פי נתוני משרד הבריאות, טרשת העורקים גורמת מדי שנה לכ-7,000 בישראל מקרי מוות, מהם 2,000 מהתקפי לב ו-5,000 ממחלות איסכמיות אחרות הנגרמות מטרשת העורקים.

טרשת עורקים היא תהליך דלקתי מתמשך, בו שומן ("כולסטרול רע") מצטבר בדופן העורקים ויוצר "רבדים שומניים".

רבדים שומניים אלו, גורמים להצרות הדרגתית של כלי הדם. בנוסף עלול להתרחש תהליך מסוכן יותר אשר חוסם בבת אחת את החלל של העורק. הצרות או חסימה מלאה של העורק מונעת זרימת דם המכיל חמצן והחיוני לאברים כמו הלב, המוח והרגליים.

מצב זה, של חוסר אספקת חמצן, נקרא איסכמיה. כאמור, כלי הדם יכול להיחסם חלקית או באופן מלא, חסימה מלאה בעקבות קרע של הרובד הטרשתי גורמת לשבץ מוחי, התקף לב העלול להוביל לדום לב, חסימה חלקית גורמת לירידה באספקת החמצן ומובילה לכאבים בחזה (תעוקת חזה) או סימפטומים של אירוע מוחי חולף.

חשוב לזכור: עודף כולסטרול הינו גורם סיכון מרכזי בתהליך הטרשתי!

לציון "יום בריאות הלב העולמי" ולאור פרסום הנחיות רפואיות חדשות לטיפול ומניעה של טרשת עורקים ע"י האיגוד הקרדיולוגי האירופאי, יקיים האיגוד הקרדיולוגי בישראל במהלך החודשים ספטמבר-דצמבר, מסע הסברה ארצי לכולסטרול ונזקיו.

עיקר השינוי בהמלצות החדשות הוא ההנחיה להפחית את רמות הכולסטרול הרע (LDL-כולסטרול) בחולי סוכרת וחולי לב (כלומר חולים בסיכון גבוה), לרמות נמוכות משמעותית מאלה שנחשבו עד כה לרצויות ומספיקות.

למסע ההסברה הצטרפו גם צמד הטניסאים הבינלאומיים יוני ארליך ואנדי רם, אשר פועלים למען העלאת המודעות לחשיבות הטיפול בעודף כולסטרול ובהגעה לערכי מטרה של רמות הכולסטרול הרצויות בהתאם להנחיות הגופים המקצועיים.

נמוך יותר הוא טוב יותר. האיגוד הקרדיולוגי האירופאי (ESC) פירסם החודש את ההנחיות החדשות לטיפול בשומני הדם.

הצורך בשינוי ההנחיות בא בעקבות פרסומן של תוצאות מספר מחקרים בינ"ל שהתפרסמו לאחרונה, מחקרים שהוכיחו כי חולים בסיכון גבוה "נהנים" מהפחתה נוספת בערכי ה-LDL-כולסטרול לרמה נמוכה.

עיקרי השינויים בהנחיות החדשות הם ערכי מטרה נמוכים יותר מאי פעם, בעיקר בחולים בסיכון גבוה, כגון חולי לב עם גורמי סיכון נוספים או חולי סוכרת עם מחלת לב.

בחולים אלו ההמלצה היא להגיע לערכי LDL-כולסטרול נמוכים מ-80 מ"ג/דצ"ל לעומת 100 מ"ג/דצ"ל בעבר. ערכי המטרה של קבוצות אחרות גם הן הופחתו בהתאמה.

לדברי פרופ' בזיל לואיס, יו"ר האיגוד הקרדיולוגי בישראל ומנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים 'כרמל' בחיפה, "רוב החולים כלל אינם מודעים לסיכון בו הם נמצאים, האיגוד הקרדיולוגי שם לו למטרה לשפר את המודעות ובכך למנוע את ההתקף לב הבא. אפילו חולים שמטופלים עם תרופות להורדת כולסטרול עדיין לא מאוזנים ולכן נמצאים בסיכון".

הטיפולים הקיימים. התרופות ממשפחת הסטטינים הינן אבן הבניין הראשונה בכל טיפול ברמות כולסטרול גבוהות, כפי שהוכח במחקרים שונים.

על פי הנחיות המקובלות, יש להתחיל טיפול תרופתי בסטטינים במינון שיביא להפחתה של כ-30-40% ב-LDL כולסטרול, לדוגמא סימבאסטטין (סימוביל, סימבקור) 20-40 מ"ג.

במקרים רבים טיפול זה אינו מספיק בכדי להוריד את הכולסטרול לרמות הרצויות. אולם כאשר מכפילים את מינון הסטטין, מקבלים ירידה נוספת ברמת הכולסטרול של 6% בלבד. בנוסף, ככל שעולים במינוני הסטטינים, שכיחות תופעות הלוואי עלולה לעלות אף היא.

על פי הנחיות סל התרופות, כאשר המטופל אינו מגיע לערך המטרה שלו בטיפול ההתחלתי, יש לשנות את התרופה לסטטין יעיל יותר, ואם גם בשלב שלישי עדיין לא הגיע המטופל למטרה, אזי ניתן להוסיף את תרופת ה'איזיטרול', הפועלת במנגנון משלים למנגנון הפעולה של סטטינים (הפועלים בכבד) על ידי מניעת ספיגה של כולסטרול רע במעי.

לדברי פרופ' לואיס "המצב בארץ ובעולם דומה מאוד. כשני שליש מהסובלים מעודף כולסטרול אינם מגיעים לערכי מטרה, למרות הטיפולים הקיימים, לכן חיוני להרחיב את השימוש באיזיטרול בסל ביטוח בריאות ממלכתי, ויש לאפשר הוספת איזיטרול במסגרת סל לחולי סוכרת וחולי לב שמטופלים כבר על ידי מינון רגיל של סטטינים (סימבסטטין 40 מ"ג/אטורבסטטין 20 מ"ג).

צריך להבין כי מינונים אילו הינם מינונים סבירים של סטטינים והעלאת המינון מעבר למינונים אלו אינה תורמת משמעותית להגעה לרמות מטרה של הכולסטרול הרע, לעומת הוספת איזיטרול.

יש להותיר בידי הרופא המטפל את ההחלטה באיזו דרך הוא רוצה להמשיך ולהוריד את ערכי ה-LDL של החולה שלו אל המטרה.

ההנחיות החדשות הממליצות על ערכי מטרה של 80 מ"ג לדצ"ל לחולי לב ולחולי סוכרת, יוצרות אתגר גדול במיוחד למערכת הרפואית, שהתקשתה עד כה לעמוד אפילו בערכי המטרה הקודמים של 100 מ"ג לדציליטר. על מנת להתמודד עם האתגר החדש והקשה יותר יש לאפשר איזיטרול בסל ביטוח בריאות ממלכתי ליותר חולים".

לדברי פרופ' לואיס "מדובר בכלי נשק יעיל בידיהם של הרופאים, שיאפשר להביא יותר חולים לערכי המטרה של רמות LDL-כולסטרול".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר