הכל על מחלת השחפת

לרגל יום השחפת העולמי שיתקיים השבוע (ו'), מפרסם היום משרד הבריאות את נתוני המחלה בישראל בשנת 2005: בדיווח ראשוני לשנת 2005 נרשמו 503 חולי שחפת חדשים (שיעור של 7.3 ל-100 אלף נפש), וזאת לעומת נתוני שנת 2004 בה התגלו 519 חולי שחפת (שיעור של 7.6 ל-100 אלף נפש).

היסטוריה של מחלה. ב-24 במרץ 1882, הודיע ד"ר רוברט קוך (Dr. R. Koch) על גילוי החיידק הגורם למחלת השחפת (Mycobacterium Tuberculosis). המחלה גרמה בתקופה ההיא למות אחד מכל שבעה אנשים באירופה ובאמריקה.

למרות התקוות הגדולות שליוו את גילוי החיידק, מתו משחפת מאז ועד היום לפחות עוד 200 מיליון בני אדם בעולם. שחפת היא עדיין המחלה המידבקת הראשונה בשכיחותה הגורמת למוות בעולם (כשני מיליון מקרי מוות מדי שנה).

משנות ה-80 אנחנו עדים לעליה בתחלואה בשחפת במדינות מפותחות ובשאר העולם. בשנים האחרונות מעריכים כי יש כתשעה מיליון מקרים חדשים בכל שנה. ב-1993 הכריז ארגון הבריאות העולמי בפעם היחידה בתולדותיו על מחלת השחפת כעל מצב חירום עולמי (Global Emergency).

בארץ, כמו בעולם, מתייחסים בכובד ראש למגמות אלה. עקב העלייה בשיעור השחפת בארץ, הגדיר ב-1996 שר הבריאות, בהסתמכות על פקודת בריאות העם (1940), את השחפת לפי לשון החוק "כמחלה מידבקת מסוכנת" ומשנת 1997 פועלת בישראל התכנית הלאומית למיגור השחפת, המתבצעת בשיתוף פעולה עם כל ארבע קופות החולים.
מאפייני הטיפול בשחפת

על מנת להגיע לריפוי מלא, יש צורך בנטילה סדירה ומלאה של מספר תרופות אנטיביוטיות במשך לפחות ששה חודשים. טיפול כזה יביא לריפוי מלא ביותר מ-90 אחוזים מהחולים. יש לציין, כי לפני עידן הטיפול האנטיביוטי, כמחצית החולים בשחפת מתו ממנה.

כל הפסקה או אי-השלמת הטיפול המלא עלולים לגרום לחידוש המחלה ולהמשך הפצת חיידקי השחפת. טיפול בלתי סדיר מביא להתפתחות זנים עמידים לתרופות וסיכון להפצתם. בישראל קיימים זנים עמידים לאנטיביוטיקה.

על מנת להבטיח את השלמת הטיפול אצל החולה והענות טובה, השיטה המועדפת והמומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי, והמאומצת על ידי משרד הבריאות, היא שיטת טיפול בהשגחה ישירה (DOTS). התכנית מאפשרת טיפול בהשגחה ישירה בכל החולים בישראל.

מערך הטיפול בשחפת. משרד הבריאות מודיע כי על מנת להבטיח מיומנות בטיפול ולאפשר ריכוז משאבים, נקבעו תשעה מרכזים לאבחון וטיפול בשחפת. בנוסף, שתי מחלקות ארציות הוכשרו לאשפוז חולי שחפת: בית החולים שמואל הרופא בבאר-יעקב ובית החולים זיו בצפת. כל הבדיקות המעבדתיות מתבצעות בשתי מעבדות שירות, העלויות הנוספות הכרוכות במתן טיפול בהשגחה ישירה, כלולות בתמחור הטיפול בשחפת.

לכן, על פי משרד הבריאות, כל מרכז למחלה יכול וצריך לדאוג לסידורים נאותים, לפי נוחיות החולה ואפשרויותיו, על מנת לקבל טיפול באמצעות משגיח. כל הפעילויות הנ"ל מבוקרות על ידי לשכות הבריאות בארץ.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר