מודעים לשבץ, לא לטיפול

1,300 איש נפגעים בכל שנה משבץ דימומי, הנחשב לקטלני ביותר מבין סוגי השבץ והמלווה בשעורי תמותה גבוהים ונכויות. כמחצית מהחולים נפטרים בשנה הראשונה לאחר שבץ דימומי. מעל 70 אחוזים מהדימומים המוחיים גדלים ב-24 שעות הראשונות.

סקר חדש מגלה כי הישראלים אמנם מודעים לשבץ מוחי על סוגיו, אך אינם מודעים לטיפול היחידי המונע תמותה או נכויות. 79 אחוזים מהציבור הישראלי בני 40 ומעלה מכירים לפחות אחד מסוגי השבץ המוחי, אך 30 אחוזים לא ידעו לציין את הסימנים של שבץ מוחי.

עוד עולה מהסקר כי 83 אחוזים מהציבור ידעו כי יש להגיע לביה"ח תוך שעה. המודעות לתרופות לטיפול בשבץ מוחי דימומי נמוכה - רק 69 אחוזים לא שמעו על טיפול לשבץ דימומי.

ד"ר יאיר למפל, נוירולוג בכיר מביה"ח וולפסון: "ישנה חשיבות גבוהה מאוד לזיהוי מוקדם של הסימנים לשבץ מוחי והגעה מהירה לבית החולים. והחל מהשנה האחרונה קיימת אופציה טיפולית במרבית ביה"ח לשבץ דימומי -"נובוסבן", תרופה לעצירת דימומים. תרופה זו יעילה אם מקבלים אותה תוך ארבע שעות מרגע ההגעה לבית החולים".

30 אחוזים לא מכירים התסמינים. הציבור הישראלי אכן מגלה עניין בנושא השבץ המוחי, שהינו הגורם התמותה השלישי בעולם, לאחר מחלות לב וסרטן. כמו כן גורם השבץ לנכויות קשות המתבטאות בשיתוק גפיים, אובדן ראייה ויכולת דיבור, פגיעה בזכרון ועוד. בנוסף, מסתבר שהשבץ בו לקה ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, גרם לעלייה במודעות הציבור לנושא.

הסקר, שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה לקראת חודש המודעות לשבץ מוחי בישראל, בדק את מודעות הציבור לשבץ מוחי על סוגיו ותוצאותיו (ובפרט לשבץ דימומי ולדרכי הטיפול בו), והוא מגלה כי קיימת מודעות גבוהה יחסית (79 אחוזים) לנושא בקרב הציבור הישראלי בני 40 ומעלה.

הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 500 מרואיינים באוכלוסיה היהודית, בני 40 ומעלה. 70 אחוזים מהמרואיינים ידעו לציין לפחות סימן אחד של שבץ מוחי. ואילו 30 אחוזים לא ידעו לציין סימנים כלשהם. הסימפטומים העיקריים שצויינו הם הפרעה בדיבור ועילפון/אובדן הכרה.

36 אחוזים מהמרואיינים ידעו לציין כי יש להגיע לבית חולים במקרה שיש סימנים של שבץ מוחי. 11 אחוזים סברו שיש ללכת לרופא.

שבץ מוחי נגרם עקב הפרעה בתפקוד המוח, מחמת מחסור זמני בחמצן. הפרעה זו יכולה להתרחש כשבץ מוחי איסכמי, שנגרם עקב ניידות של קריש דם תסחיפי שהגיע למוח או מחסימת כלי דם עקב טרשת עורקים או שבץ דימומי הנגרם מחמת התפקעות כלי דם בתוך המוח, כאשר כתוצאה מכך נמנעת זרימת דם נורמלית ונוצרת אפשרות של דליפת דם במוח ולהרס האזור אליו דולף הדם.

אודות שבץ מוחי דימומי. כ-10 אחוזים מהלוקים בשבץ, לוקים בשבץ מוחי מסוג מדמם ICH. עד לשנה האחרונה לא היה טיפול לשבץ מוחי דימומי ומ-1,300 האנשים שלקו מדי שנה בשבץ מוחי מדמם, כ-600 מהם נפטרו בשלושה החודשים הראשונים.

שבץ דימומי מלווה בתמותה ובתחלואה גבוהים. מבין סוגי השבץ, זהו השבץ הקטלני ביותר, והוא מלווה בתמותה של עד 52 אחוזים (עד כ-600 איש) מהלוקים בו. 80 אחוזים מהחולים הנותרים בחיים סובלים בדרך כלל, מתחלואה נלווית לשבץ, מנכויות חמורות, אובדן יכולת דיבור ואובדן כשרים מנטליים.

עד כה, אפשרויות הטיפול התרופתי או הניתוחי בשבץ מדמם היו מוגבלות לטיפול בתסמינים בלבד. גם הניתוח המוצע לעצירת הדימום לא הוכיח יעילות, ויתירה מכך, הוא עלול לסכן את החולים בדימום תוך גולגולתי חוזר. לשם הדגמה: עם שטף דם מוחי של עד 30 סמ"ק, גודל של כדור פינג פונג, קיים סיכוי של 40 אחוזים לתמותה.

מחקר שפורסם בשנה החולפת בכתב העת New England Journal of Medicine היווה את פריצת דרך לטיפול הנובוסבן גם במקרה של שבץ מוחי דימומי. המחקר הראה כי נובוסבן הוריד את התמותה של חולים אלו ב-38 אחוזים ואף הקטין משמעותית את מספר החולים שסבלו מנכויות ומוגבלות.

ד"ר למפל מציין כי "ככל ששטף הדם במוח גדול יותר, כך גדל הנזק המוחי של החולים וקטנים סיכויי הישרדותם, החלמתם ולחזרתם לתפקוד, לכן חשוב להגביר את המודעות לגבי העובדה כי מהירות זמן ההגעה לבית חולים, זיהוי מוקדם של הסימנים וקבלת טיפול העוצר דימום בחלון ההזדמנויות של ארבע שעות מרגע ההגעה, הינו קריטי להצלת חיים ומניעת נכויות ומוגבלויות".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר