אפילפסיה מוגדרת כנטייה של המוח להפיק התפרצויות חשמליות פתאומיות ובלתי מבוקרות, המשבשות את פעילותו הסדירה. ההתקפים הם סימפטומים של אפילפסיה, אך לא כל התקף מעיד על אפילפסיה.
התנאים הגורמים להופעת המחלה יכולים להיות קיימים באדם מאז לידתו או להתפתח במהלך החיים, למשל כתוצאה מפציעה, ממחלה, מזיהום או ממבנה לקויי של המוח.
אחד מסוגי האפילפסיה הוא אפילפסיה פוטוסנסיטיבית (Photosensitive epilepsy). ההתקף בסוג זה של המחלה ייגרם התקף בעקבות מעברים חדים בין אור לחושך.
התופעה בולטת במיוחד בעקבות הבהובי אורות חזקים, כמו אלו שיש בדיסקוטקים וריצודי אור במשחקי מחשב ובטלוויזיה. רוב החולים באפילפסיה מסוג זה הם מתחת לגיל 30.
"בישראל אין חוק המגביל את השימוש בפליקר או מגדיר כיצד מותר להשתמש בו וכיצד לא, ואף אין חובה המעוגנת בחוק להציב במקומות ציבוריים שלטי אזהרה לחולי אפילפסיה בדבר סכנה הצפויה להם באותם מקומות.
חשוב להתריע בפני הורים לנוער שיוצא לדיסקוטקים ובפני אנשים שיוצאים לאירועים, על קיומו של פליקר שכזה, העלול לעורר אצלם התקף אפילפטי" מסביר טבת.
מועדונים שאינם משתמשים בשרות מקצועי של עיצוב תאורה, עושים זאת לעתים בצורה שעלולה לסכן חולי אפילפסיה. "הפליקר הוא פנס בעל אור לבן בוהק המהבהב בקצב גבוה מאד ונותן אשליה של תנועה בהילוך איטי. הפליקרים נפוצים מאד בדיסקוטקים ובשנים האחרונות ניתן למצוא אותם גם באולמות אירועים." ממשיך טבת.
טבת איננו מומחה רפואי, אולם הוא מסביר כי "תדירות ההבהובים של הפליקר עלולה לסכן חולי אפילפסיה ולגרום להתפרצות של התקף אפילפטי, כפי שעולה מהספרות המקצועית".

"אולמות אירועים ומועדוני ריקודים רבים אינם מבינים שהפניה ישירה של הפליקר אל הקהל היא ממש סכנה לחיי אדם. עיצוב תאורה מקצועי יכול למנוע סכנה כזו. נתקלתי במקומות שפשוט נס שעדיין לא קרה בהם התקף אפילפטי.
בעלי המקומות והחוגגים כלל אינם מודעים לסכנה".
יתרה מכך, חלק מהבעיה נובעת מכך שאנשים שאינם מודעים לסכנה לא יודעים כי הם מציבים עצמם בפניה במועדון. "לא ניתן למצוא שלטי אזהרה בדיסקוטקים ובאולמות אירועים על המצאות הפליקר והסכנה לחולי אפילפסיה. בבתים רבים מזמינים בני הנוער למסיבות פרטיות DJ מתחיל, המגיע עם כל "ציודו" הכולל כמובן פליקר", מסביר טבת.
יוסי אונטרמן, מנהל אי"ל, האגודה הישראלית לאפילפסיה מסביר כי "באגודה קיימת קיימת מודעות רבה לנושא ומפורסמת באתרנו התייחסות בדמות מאמר על אפילפסיה פוטוסנסיטיבית. אנו נותנים ייעוץ טלפוני ואינטרנטי בנושא. יחידת המחקר של הכנסת אף פנתה אלינו והתעניינו בנושא".
"בקרב ציבור הרופאים וחולי האפילפסיה רמת המודעות לתופעה גבוהה, ולפעמים אפילו יותר מדי, כי לפעמים חולי אפילפסיה שאינם פוטוסנסיטיבים אפילו חוששים ללכת לדיסקוטק".
ידוע כי אנשים רבים סובלים מאפילפסיה שאינה מולדת, אלא מתפתחת במהלך החיים כתוצאה מפגיעה כזו או אחרת. אלו עלולים להגיע למועדונים, מבלי לחשוש לרגע שהם עלולים לחוות התקף אפילפטי ולגלות לתדהמתם, בעקבות אור הפליקר, שהם חולי אפילפסיה.
חשוב לציין כי אין הדבר אומר שהפליקר הוא שיצר את המחלה, אך כגורם שעלול להוות טריגר אצל חולה להתקף, בהחלט קיימת סבירות שהוא עלול ליצור גם התקף ראשון אצל מי שעד כה לא ידע שהוא סובל מהמחלה.
אונטרמן מסכם: "אני חושב שעניין הדיסקוטקים ואורות הפליקר הוא חלק מנושא הנגישות לנכים ומוגבלים. באותה מידה שיש במועדונים התחשבות באנשים המרותקים לכיסאות גלגלים, חשוב לנו שתשתפר המודעות לאנשים עם אפילפסיה.
כמו שבעולם משחקי המחשב והטלוויזיה המודעות לנושא התפתחה ובאמצעות מספר שינויים טכניים פשוטים - הבעיה נפתרה, הייתי שמח אם בעלי המועדונים יעצבו את התאורה במועדונים תוך התייעצות עם אנשי מקצוע, ישימו שלט בכניסה למועדון שמתריע על כך שיש במועדון פליקרים, או ימנעו משימוש בפליקרים... ובכך יגבירו את נגישותם של חולי האפילפסיה להשתלבות מלאה בחברה".
אתר אי"ל טלפון: 02-5000283
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)


