סוכרת: דרך חדשה לאיזון סוכרים

רמות הסוכר בדמנו מאופיינות בעליות וירידות לאורך היממה. מקורן באכילה, פעילות גופנית, מצב נפשי, שינה ועוד. עבור סוכרתיים, פיענוח דפוסי העליות והירידות ומעקב אחריהן הם המפתח לטיפול יעיל בסוכרת.

עד לפיתוחים האחרונים, האופציה היחידה שעמדה בפני הסוכרתיים היתה מדי סוכר שאיפשרו בדיקה עצמאית חד-פעמית של רמת הסוכר בנקודת זמן מסוימת.

במחקר חדש שנערך בשש מדינות, ביניהן ישראל, התגלה כי סוכרתיים שבדקו את רמות הסוכר בעזרת מכשיר חדש המאפשר קריאת סוכר רציפה בזמן אמת הצליחו להוריד את רמת ההמוגלובין המסוכרר (המוגלובין A1c).

כל ירידה של אחוז ברמת המוגלובין זה פירושה הפחתה משמעותית של הסיכון ללקות במחלות לב, כליות, עיניים, כלי דם ומחלות עצביות.

חולי סוכרת נעורים, העוקבים אחר רמות הסוכר ברציפות בעזרת טכנולוגיה חדשה זו, שולטים טוב יותר ברמות הסוכר מאשר סוכרתיים המבצעים בדיקות סוכר חד פעמיות במכשירי הסוכר הסטנדרטים הקיימים כיום - כך קובע המחקר שבחן את השפעת המעקב הרציף אחר רמות הסוכר.

ממצאי המחקר פורסמו בגיליון האחרון של המגזין הרפואי המוביל בנושא סוכרת, Diabetes Care. המחקר נמשך שלושה חודשים ובסיומו נמצאה ירידה משמעותית של כאחוז ברמת ההמוגלובין A1C (המדד המעיד על איזון רמת הסוכר בשלושת החודשים שקדמו לבדיקה) אצל הסוכרתיים שבדקו את רמות הסוכר ברציפות, לעומת ירידה של 0.4% בלבד בקבוצת הביקורת, שביצעה בדיקות ספורות ואקראיות של רמת הסוכר באמצעות מכשיר סוכר.

בקרב 26% מהסוכרתיים שבדקו את רמות הסוכר ברציפות חלה ירידה של 2% בערכי המוגלובין A1c לאחר שלושה חודשים. מדובר בחולים שסבלו לפני כן מבעיות באיזון רמות הסוכר.

המחקר נערך בשמונה מרכזים רפואיים מצרפת, שוודיה, איטליה, אנגליה, סלובניה וישראל. השתתפו בו 162 חולים סוכרת נעורים (סוג 1), 81 מהם מבוגרים ו-81 ילדים. מישראל השתתפו במחקר ילדים המטופלים במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת שבמרכז שניידר.

מחקרים קודמים מצאו כי כל ירידה של 1% ברמות ההמוגלובין A1C משמעה ירידה של 35% בסיכון ללקות במחלות הנגרמות כתוצאה מרמות סוכר גבוהות.

שמירה על ערכי סוכר קרובים ככל הניתן לנורמה מפחיתה ב-56% את הנזק לכליות, ב-60% את הסיכון לחלות במחלות עצביות, ב-76% מחלות עיניים וסיכון לעיוורון וב-42% את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

המשתתפים במחקר זה בדקו את רמות הסוכר שלהם באמצעות מדי סוכר מסורתיים במשך 12 שבועות. הם חולקו לשלוש קבוצות מחקר: סוכרתיים שעקבו אחר רמות הסוכר ברציפות בעזרת הטכנולוגיה החדשה; סוכרתיים שעקבו ברציפות אחר רמות הסוכר במשך שלושה ימים, כל שבועיים, וקבוצת ביקורת אשר בדקה באופן עצמאי ואקראי את רמות הסוכר. החולים טופלו במשאבות אינסולין או בזריקות אינסולין.

שולמית נוס, יו"ר האגודה לסוכרת נעורים בישראל: "התוצאות מדגישות כי על משרד הבריאות, משרד האוצר וקופות החולים להקצות משאבים למימון המשאבה המשולבת בסנסור הקורא את רמת הסוכר ברציפות, במקום לטפל במחלות קשות ובסיבוכי הסוכרת".

נוס מוסיפה: "במחקר נעשה שימוש בטכנולוגיית המעקב הרציף שפיתחה חברת מדטרוניק מינימד. הטכנולוגיה בודקת ומציגה בפני הסוכרתי באופן אוטומטי את רמת הסוכר המעודכנת אחת לחמש דקות ומשמיעה 'התרעות בטיחות' בכל פעם שרמות הסוכר חורגות מהטווח התקין.

המידע הרב המתקבל בבדיקות אלה מאפשר לסוכרתיים לנקוט בפעולות מיידיות לשיפור רמות הסוכר. באמצעות הטכנולוגיה מתקבלים גם גרפים המציגים מגמות ברמת הסוכר, מה שמאפשר לסוכרתיים לנהל טוב יותר את איזון הסוכר בדמם, ולהימנע מסיבוכי הסוכרת".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר