טיפול נגד אפילפסיה ללא תרופות

אפילפסיה (כפיון או מחלת הנפילה) הינה מחלה ממנה סובלים כ-7% מהאוכלוסיה, כש-70% מהחולים מגיבים לטיפול תרופתי ו-30% מהחולים ממשיכים לסבול מעוויתות למרות הטיפול התרופתי.

התקף אפילפטי בודד עלול להיות נחלתם של כ-5% מהאוכלוסייה, אולם רק אנשים שעברו שני התקפים ומעלה נחשבים כחולי אפילפסיה. המחלה יכולה להופיע בכל גיל.

שיאי שכיחות של הופעת המחלה הנם בילדות המוקדמת ובגיל המבוגר. למעשה בקרב כ-70% מהחולים, המחלה הופיעה לפני גיל 20 שנה.

חולים אלו חווים קושי אובייקטיבי בבית הספר, בבית, בעבודה ובסביבה הקרובה. למרות שהם מתפקדים כילדים בריאים, חלקם סובלים מבעיות חברתיות ותדמית ירודה.

במחקר שנערך בביה"ח "דנה", בקרב 440 חולים, נמצא כי בקבוצת הגיל שבין 5-10 שנים, כ-70% מהילדים, החלימו ממחלתם עד גיל ההתבגרות.

קבוצה זו כוללת מספר סוגים שפירים כולל אפילפסיה מוקדית שפירה של גיל הילדות ותסמונת האבסנס של גיל הילדות, שתיהן תסמונות אפילפטיות גנטיות שפירות, המאופיינות בעובדה שהמחלה עשויה לחלוף מעצמה תוך מספר שנים.

אך עדיין מדובר במחלה לא פשוטה. במדינת ישראל כ-60 אלף חולים ומתוכם כ-15 אלף ילדים ובני נוער. אצל חלק מהחולים קיימת אפשרות לטיפול ניתוחי שעיקרו זיהוי המוקד שגורם לעוויתות והסרתו תוך שמירה על תפקודי המוח.

70% מהחולים שנמצאו מתאימים לטיפול ניתוחי זה צפויים להחלים מהמחלה. בקרב הילדים שעברו את הניתוח נצפה שיפור משמעותי בתפקוד היומיומי, בהשוואה לילדים הנוטלים תרופות נוגדות עוויתות.

מיומנה של חולת אפילפסיה: גם אני רוצה לתרום דם
מה יקרה אם אקבל התקף ברמזור?
למה לא נותנים לי להתגייס?

הסיבות למחלה

אפילפסיה יכולה להופיע כבר בחודשי החיים הראשונים ואז הסיבות העיקריות תהיינה שיתוק מוחין שהנו בחלק מהמקרים תוצאה של נזק מוחי סביב הלידה (דימום מוחי או חוסר חמצן בלידה), או מסיבות אחרות כגון זיהום של רקמת המוח בחודשי החיים הראשונים, מום מוחי מולד או מחלות גנטיות ומטבוליות", מסביר פרופ' אורי קרמר,נוירולוג ילדים, מנהל השירות לאפילפסיה בילדים בביה"ח "דנה" לילדים, המרכז הרפואי תל-אביב.

"אפילפסיה יכולה גם להתפתח במהלך החיים כתוצאה מסיבות אחרות כגון חבלת ראש חודרת הגורמת לצלקת ברקמת המוח, אנומליה של כלי הדם במוח או גידול. גידול במוח אינו גורם שכיח".

"במחקר שנערך בבי"ח "דנה" לילדים, במרכז הרפואי ת"א, נמצא שגידול מהווה סיבה להתפתחותם של פחות מ-2% ממקרי האפילפסיה המוקדית. בקרב מבוגרים חולי אפילפסיה קיימת עליה בשכיחות המחלה עקב שכיחות גבוהה של מקרי שבץ מוח.

סיבות נוספות הנן המחלות האפילפטיות התורשתיות אשר הנן שכיחות יותר בגיל בית ספר יסודי. למרות ההתקדמות המתמדת בגילוי הסבות למחלה, בקרוב למחצית המקרים עדיין איננו יודעים לזהות את הסבה.

מקובל להניח שבתסמונות המוקדיות הסבה הנה קבוצת תאים לא תקינה, אולי עוד מהתקופה העוברית, אשר הינה קטנה מידי מכדי לגרום פגיעה תפקודית וקטנה מידי מכדי שנזהה אותה בהדמיה, ואילו בתסמונות הכלליות מדובר בלקויות גנטיות שונות, עדיין לא מזוהות, שקשורות בשינוי במוליכות של מעטפת תא העצב ומאפשרות ירי מהיר ולא מבוקר של הגירוי העצבי.

האבחון והטיפול בחולי אפילפסיה אשר אינם מגיבים לטיפול תרופתי דורשים מעורבות של צוות רב תחומי מיומן המורכב מנוירולוג ילדים, נוירולוג מבוגרים, נוירו פיזיולוג, נוירו-רדיולוג, נוירו-פסיכולוג ונוירו-כירורג שעבר הכשרה מיוחדת בתחום".

עד כה בוצעו בישראל למעלה מ-150 ניתוחי אפילפסיה, כשליש מהם בילדים. החלק הארי בוצע במרכז הרפואי ת"א ומיעוטם במרכז הרפואי "שיבא".

בכ-60% מהמקרים, הניתוח תרם להעלמת ההתקפים כליל ולאחר מספר שנים אף ניתן היה להפסיק את הטיפול התרופתי. בקרב 20% מהמקרים הניתוח תרם לירידה משמעותית בהיקף ההתקפים.

במרכז האוניברסיטאי לאפילפסיה, המשותף לפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון ולמרכז הרפואי סורוקה התחילו באחרונה בביצוע ניתוחים חדשניים לילדים חולי אפילפסיה שאינם מגיבים לתרופות. עד כה, בוצעו ניתוחים אלו בארץ בעיקר בקרב מבוגרים.

מוביל הניתוחים הללו הינו ד"ר מוני בניפלא, מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון ונוירוכירורג ילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.

קיימים מספר סוגי ניתוחים שניתן לבצע על סמך נתונים אבחנתיים שנאספו על החולה: ניתוח כריתה בו כורתים אזורים מסוימים באונה הרקתית, ניתוח ניתוק שבמהלכו מנתקים את סיבי המוח מתחת לקרום המח וניתוח גירוי, בו משתילים קוצב לגירוי העצב התועה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר