77% מחולי הלב - גברים

מסקר שנערך בשנת 2006 בתי החולים בישראל עולה כי 77% מהחולים המאושפזים עם תסמונת כלילית חדה (התקף לב או תעוקת חזה), היו גברים ו-23% היו נשים. הגיל הממוצע של הגברים היה נמוך ב-8.5 שנים מזה של הנשים (61.5 שנים בהשוואה ל-70 שנים בהתאמה).

הסקר, שפורסם על ידי משרד הבריאות, נערך על ידי האיגוד הקרדיולוגי, העמותה הישראלית למנע התקפי לב והמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. הסקר נערך ב-25 מרכזים רפואיים בישראל, מצפת ועד אילת.

עוד עולה מהסקר כי 60% מהחולים סבלו מיתר לחץ דם, בקרב שליש מהם נמצאה רמת שומנים גבוהה בדם ושליש סבלו מסוכרת.

לא נמצאו הבדלים בין גברים לנשים באשר להתערבויות טיפוליות כגון צינתורים, זילוח (reperfusion) ראשוני ותומכנים (סטנטים). כמו כן, לא נמצא הבדל בפרק הזמן שחלף בין מועד ההגעה לבית החולים לבין קבלת הטיפול.

למרות שמרבית המאושפזים היו גברים, שיעורי התמותה היו גבוהים יותר בקרב נשים. עודף התמותה בקרב נשים נזקף בחלקו לחובת גילן המבוגר יותר והמצאות גבוהה יותר של מחלות נלוות.

השימוש בתרופות במגמת עליה

מניתוח הממצאים על פי מגזר עולה כי 85% מהחולים המאושפזים עם תסמונת כלילית חדה (התקף לב או תעוקת חזה), היו יהודים, ו- 15% היו ערבים. הגיל הממוצע של המאושפזים הערבים היה נמוך באופן משמעותי לעומת האוכלוסייה היהודית (56.7 בהשוואה ל-64.6 שנים בממוצע).

ביצוע התערבויות טיפוליות כדוגמת צינתור ותומכנים היה דומה בין שתי קבוצות האוכלוסייה, ולא נמצאו הבדלים בשיעורי התמותה שנצפו במהלך שבעה ימים ו-30 ימים לאחר האשפוז בין שתי קבוצות האוכלוסייה.

ממצאי הסקר מצביעים על מגמת עליה בשימוש בתרופות, כגון: אספירין, חוסמי ביתא וסטטינים, בין השנים 2006-2000. כמו כן, חלה עלייה בהתערבויות טיפוליות דוגמת טיפולי זילוח ראשוני וביצוע צינתורים תוך כדי אישפוז.

עלייה זו הייתה מלווה בירידה משמעותית בתמותה מוקדמת (לאחר שבעה ימים) ומאוחרת (לאחר 30 יום) של חולים המאושפזים עקב התקף לב או תעוקת חזה.

שיטת הזילוח הראשוני השתנתה בתקופה זו. בעוד שבשנת 2000 ניתן ל-82% מהחולים זילוח ראשוני בטיפול תרומבוליטי (ממס קרישים) וזילוח באמצעות התערבות מילעורית ראשונית (PPCI) ל-18% מהחולים, הרי שבשנת 2006 רק 23% מהחולים טופלו בתרופות ממסות קרישים ו-77% טופלו באמצעות התערבות מילעורית.

למעלה משליש מהישראלים לא שמעו על גורם המוות מספר 1 בעולם המערבי

טרשת עורקים היא גורם המוות מספר 1 בעולם המערבי. בישראל בלבד מתים מדי שנה כ-10,000 איש מסיבוכים הקשורים במחלה, כגון התקפי לב ושבץ מוחי.

כרבע מתושבי ישראל (1.5 מיליון) מצויים בסיכון לטרשת עורקים מתקדמת. אך למרות זאת, למעלה משליש מהציבור הישראלי (36%) לא שמע מעולם על טרשת העורקים ואינו יודע למה היא גורמת. כך עולה מסקר חדש שנערך השבוע.

על רקע נתונים אלה, חברו משרד הבריאות, איגודי רופאים ומרכזים רפואיים, ביוזמה ראשונה מסוגה, שמטרותיה הן לעודד אבחון מוקדם של טרשת עורקים ולהפחית את מספר מקרי התקפי הלב ושבץ מוחי, שמקורם בטרשת עורקים מתקדמת. הצעד המרכזי ביוזמה החדשה: בדיקות חינם לאבחון מוקדם של טרשת העורקים, שייערכו בשישה מרכזים רפואיים ברחבי הארץ.

השותפים למהלך הם: משרד הבריאות, האיגוד הקרדיולוגי, איגוד רופאי המשפחה, החברה לחקר מניעה וטיפול בטרשת עורקים, האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם, האיגוד לרדיולוגיה פולשנית, האגודה הישראלית לסוכרת - והמרכזים הרפואיים 'תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב)', 'שיבא תל-השומר', 'הדסה עין כרם', 'סורוקה', 'בני ציון' ו'מאיר'.

במסיבת עיתונאים מיוחדת שקיימו ביום רביעי (18.4.07), במסגרת כנס איגוד הרופאים הקרדיולוגים בתל-אביב, הודיעו ראשי הגופים השותפים ליוזמה על הצעדים המעשיים שיינקטו לאבחון מוקדם של הסובלים מטרשת עורקים ולהגברת המודעות למחלה הקטלנית.

בין הצעדים שננקטו: הקמת מרכז טלפוני - מוקד עורקים 6463* למתן מידע ולהפניית אנשים בסיכון לבדיקות חינם במרכזים רפואיים.

הפונים אל מוקד העורקים, המאויש על ידי מוקדנים, יתבקשו להשיב על שאלון קצר, במטרה לאתר גורמי סיכון לטרשת עורקים מואצת.

אם יתברר מן התשובות שהפונה נמצא בסיכון פוטנציאלי להתפתחות מואצת של טרשת עורקים, הוא יוזמן לאבחון מוקדם ולמפגש עם מומחים לטיפול בטרשת עורקים באחד המרכזים הרפואיים הסמוכים למקום מגוריו - ללא תשלום וללא צורך בהפניה מרופא משפחה.

לפונים למרכז יישלח גם מידע מקיף על טרשת עורקים, שיכלול את הנושאים הבאים: אילו קבוצות אוכלוסייה נמצאות בסיכון גבוה; מהם הסימנים המוקדמים אליהם צריך לשים לב; כיצד מונעים התקדמות טרשת עורקים; מהן הבדיקות לאבחון טרשת עורקים וכיצד מטפלים בה.

הקמת אתר אינטרנט - שיציע מידע רב על המחלה, לרבות שאלון לאבחון גורמי סיכון, וכן מידע על ימי הבדיקה שייערכו בבתי החולים השותפים ליוזמה.

מפגשי אבחון ב- 6 מרכזים רפואיים ברחבי הארץ. חמשת המרכזים הרפואיים, שנרתמו לשתף פעולה בפרויקט, יקיימו החל מחודש מאי, בדיקות לאבחון מוקדם ומפגשים עם רופאים מומחים. הפניה למרכזים הרפואיים באמצעות "מוקד העורקים" אינה כרוכה בתשלום או בטופס הפניה מקופת החולים.

במרכז הרפואי יעברו הפונים סקר רפואי ראשוני, ייפגשו עם מומחה לטרשת עורקים לאבחון קצר ויופנו להמשך טיפול ומעקב במסגרת רפואת הקהילה.

עוד על בריאות הלב:
הרבה טלוויזיה - הרבה סוכר בדם
שתו הרבה קפה (זה טוב ללחץ הדם)
הטוב, הרע והרוצח השקט
הלב שלך זקוק לאהבה
4 סימני אזהרה למחלות לב אצל נשים

ממצאי הסקר: מחלה אלמונית

36% מכלל הציבור בישראל לא שמע כלל על מחלת טרשת העורקים ואינו יודע למה היא גורמת. רק 20.4% שמעו על המחלה אך אינם יודעים לציין למה היא גורמת.

כך עולה מסקר שנערך בימים אלה באמצעות מכון הסקרים גיאוקרטוגרפיה. הסקר חושף מודעות נמוכה בקרב הציבור הרחב אודות המחלה המהווה את גורם התמותה מס' 1 בעולם המערבי ובארץ, לפני תאונות דרכים וסרטן.

כשנשאלו למה גורמת טרשת עורקים ידעו רק 26% מהנשאלים לקשר בין טרשת עורקים להתקפי לב. אחוז אחד בלבד ציין כי זו מחלה הפוגעת בכלי הדם. רק 6.8% ידעו כי המחלה גורמת לשבץ מוחי, ורק 6.9% ידעו כי טרשת עורקים עלולה להסתיים בנכות ובחוסר יכולת לתפקד. 2.3% בלבד קישרו בין טרשת עורקים לקטיעת גפיים.

כ-40% מהנשאלים לא ידעו להשיב על השאלה מי נמצא בקבוצת סיכון ועלול לחלות בטרשת עורקים. רק 2.6% ציינו את חולי הסוכרת.

2.7% ציינו את בעלי עודף משקל ואחוז דומה את חולים שעברו התקף לב. 1.6% בלבד ידעו להצביע על יתר לחץ דם כאחד הגורמים למחלה. 5.1% בלבד ציינו, כי אי הקפדה על תזונה נכונה היא אחד המקורות לטרשת עורקים. 2.6% בלבד ידעו לקשר בין היעדר פעילות גופנית לבין לטרשת.

16.5% ידעו להצביע על הקשר שבין טרשת עורקים לעודף כולסטרול. אחוז זהה הצביע על בעלי נטייה גנטית ותורשה. 9.6% בלבד ידעו כי עישון הוא אחד הגורמים להאצת טרשת העורקים.

על פי הסקר, העלייה בגיל, בהכנסה ובהשכלה תורמים להעמקת המודעות למחלה.

בישראל לוקים מדי שנה כ-30,000 חולים בהתקפי לב. 5,000 מתוכם מתים עקב כך. 15,000 לוקים מדי שנה בשבץ מוחי, המביא למותם של 5,000 מהחולים וגורם לנכות קשה בקרב 5,000 חולים נוספים. 5,000 חולים עוברים ניתוחים בכלי דם בעקבות היצרויות שמקורן בטרשת עורקים. 1,000 עוברים קטיעות רגליים כתוצאה מפגיעה בכלי הדם בגפיים התחתונות.

שילוב של מספר גורמים עלול להאיץ באופן משמעותי את התקדמות טרשת העורקים: חולה מעשן הסובל מיתר לחץ דם ועודף כולסטרול יהיה בסיכון גבוה פי 16 לטרשת עורקים מואצת ובסכנה לשבץ לב, אירוע מוחי, היצרויות כלי דם ברגליים עד כדי קטיעות, אי ספיקת כליות והזדקקות לדיאליזה ומפרצת באבי העורקים הבטני.

מעשן הסובל מעודף כולסטרול נמצא בסיכון גבוה פי 6 לטרשת עורקים מואצת. שילוב של יתר לחץ דם ועודף כולסטרול מעלה את הסיכון לפי 9. מעשן הסובל מיתר לחץ דם יהיה בסיכון גבוה פי 4.5 לפיתוח טרשת עורקים מואצת.

פרופ' שמואל בנאי, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי: "לרוב, מופיעות המחלות המצויות בין גורמי הסיכון להיווצרות טרשת עורקים ביחד, כשהן יוצרות בגופם של החולים פצצת זמן מתקתקת.

החולים, וכך גם חלק מהרופאים, נוהגים להתייחס לכל מחלה כעומדת בפני עצמה ומטפלים על פי התסמינים בכל מחלה בנפרד. אנחנו מבקשים לחולל שינוי תפיסתי, ולהבהיר שמדובר במחלה אחת ששמה טרשת עורקים, אשר עלולה לפגוע באיברים שונים וכמובן גם לגרום לנכות ואף מוות".

"אנו מקווים שהמהלך שאנו מובילים מהיום יביא להגברת המודעות למחלה, לאיתורה בהקדם ולטיפול יעיל בה, והודות לכך - להפחתת מספר מקרי המוות והנכות כתוצאה מטרשת העורקים", הוסיף פרופ' בנאי.

רוצים לדעת עוד על מחלות לב? הכנסו לפורום קרדיולוגיה

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר