לקויי שמיעה מרוויחים פחות כסף

אנשים עם לקויי שמיעה מרווחים פחות כסף- כך קובע מחקר חדש שפורסם לאחרונה על ידי 'המכון האמריקאי לשמיעה טובה יותר' (BHI).

המחקר, "השפעת ירידת השמיעה על הכנסת משקי הבית", שנערך בקרב 53 אלף משתתפים, מצא שליקוי שמיעה לא מטופל מפחית את ההכנסה השנתית למשק הבית בכ-23 אלף דולר בממוצע, תלוי במידת ירידת השמיעה. בכך, המחקר נתן אישור סופי ורשמי לקיומו של קשר ישיר בין ההכנסה וירידת השמיעה.

עוד נמצא במחקר, כי השימוש באביזרי השמיעה מרכך את הפגיעה בהכנסה ב-50%. המחקר מציין כי ממשלת ארה"ב מאבדת פוטנציאל הכנסה מכספי המסים עקב אי הטיפול באנשים עם ליקויי שמיעה, העומד על סכום אסטרונומי של 18 מיליארד דולר בשנה.

יהודית גולדברג, קלינאית תקשורת של חברת מדטון בע"מ, מציינת שהתמונה בישראל אינה שונה ומדובר על אותן המגמות גם בארץ.

לדבריה של גולדברג, מדובר באוכלוסיה גדולה מאד של אנשים הסובלים מירידה בשמיעה ברמה כזו או אחרת: "המספרים בעולם מדברים על 15% מהאוכלוסייה בגילאי 45-64, וכנראה שבארץ הם גבוהים עוד יותר בגלל השירות הצבאי שהביא לליקויים בשמיעתם של אנשים רבים".

תוצאות המחקר אינן מפתיעות, טוענת גולדברג, שמוסיפה כי "במסגרת עבודתי מגיעים אלי אנשים רבים המתקשים למצוא עבודה בגלל ליקויים בשמיעה. קל וחומר המצב חמור כיום, כאשר העולם כולו ושוק העבודה בפרט, מבוססים על תקשורת והדרישות בתחום רק הולכות ומחמירות".

עוד על בעיות שמיעה:
מועדונים ופאבים - סכנה לאוזניים
מקלונים לניקוי אוזניים גורמים לדלקות
בישראל חיים כ-700 אלף כבדי שמיעה
איפה מגילת זכויות החולה החרש?
באיזו שפה את מדברת?
"פתאום למדתי מה זה רינגטון"

עוד היא מציינת, שרבים מהסובלים מליקויי שמיעה נמנעים בעצמם מלהרכיב את אביזרי העזר מפני שהם מתביישים מתדמית הזיקנה שתדבק בהם עקב המראה המגושם והמיושן של מכשירים רבים, וזאת על אף שחברות רבות מפתחות אביזרי שמיעה קטנים ואופנתיים שיאפשרו כל אותם האנשים להרכיב אותם בלי להתבייש.

לי יש בעיית שמיעה? מה פתאום. לדברי ענת כוכבא, קלינאית תקשורת בקופת חולים מאוחדת ומנהלת רשת "הדים", "כאשר נחלשת הראייה אפילו במעט, מבחינים מייד באובדן חדות הראייה ובדרך כלל לא מהססים להרכיב משקפיים כדי לשפר את איכות הראייה.

ואולם - כאשר השמיעה נחלשת, קיים ניסיון להתכחש למציאות החדשה ולהאשים את הסביבה ובמקביל להעביר מאתנו את האחריות לירידה בשמיעה.

למרות העדויות הגלויות לעין לפגיעה בכושר שמיעתנו, אנחנו נמשיך להתכחש לבעייה ונמשיך להאשים את הסביבה. כל עוד נתכחש לקיום הבעיה, לא נוכל לעזור לעצמנו ולסובבים אותנו לתקשר איתנו.

אבחון בעיות שמיעה. לדבריה של ענת כוכבא, "ירידה בכושר השמיעה עלולה לנבוע ממספר גורמים, שחלקם ניתנים לטיפול. כאשר אנו מבחינים בבעיית שמיעה, עלינו לפנות לבדיקה אצל רופא אף-אוזן-גרון.

הרופא יפנה את המטופל לבדיקה אודיולוגית, שתבוצע על ידי קלינאית תקשורת. על לפי ממצאי הבדיקה, מסקנותיה והמלצותיה של קלינאית התקשורת, הרופא יחליט אם מדובר במחלה שניתנת לטיפול על ידי תרופות ו/או ניתוח.

אם הטיפול אינו אפשרי, על המטופל לחזור את קלינאית התקשורת לצורך שיקום השמיעה בעזרת מכשירי שמיעה.
שיקום השמיעה

הצורך במכשיר השמיעה נקבע לפי האדם וצרכיו. אדם פעיל חברתית ו/או מקצועית יזדקק למכשירי שמיעה לפני ששמיעתו הוגדרה כלקוייה מאוד, זאת עקב עיסוקו את צרכיו התקשורתיים. ככל שנקדים את תהליך השיקום, כך נשמור על תקשורת תקינה עם הסביבה ועל איכות חיים גבוהה.

זוג או פרט? "אם השמיעה לקוייה בשתי האוניים, מומלץ להיעזר בשני מכשירי שמיעה. הדבר יאפשר לנו התמצאות שמיעתית במרחב, שימוש מופחת באמצעי הגברה והבנת דיבור הרבה יותר טובה. אם נשווה שוב את השיקום השמיעתי לשיקום ראייתי, נמצא כי אין היום אדם אשר ירכיב מונוקול (משקף בודד)", היא ממשיכה.

"כולנו נעזרים בזוג משקפיים ואפילו לא מעלים על דעתנו פתרון אחר. לכן כאשר מדובר בליקוי שמיעתי דו צדדי, נעדיף שימוש בשני מכשירי שמיעה, אך כמובן ההחלטה על כך תהייה בידי המטופל", מסכמת כוכבא.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר