מחקר במומיות, לטובת מחלות כבד

דלקת כבד נגיפית B גורמת לבעיות כבד ועלולה להוביל לסרטן בכבד או לאי ספיקת כבד. מיליון בני אדם לערך מתים ממנה בכל שנה בעולם.

יש במדינות בעולם שבה תופעות מחלות הכבד הינן בעייתיות במיוחד. בדרום קוריאה, למשל, הצורך להשתלט על הנגיף משמעותי במיוחד, מאחר ובאוכלוסייה שאחוז הנשאים של מחלות ההפטיטיס עומד על כ-12% (בהשוואה לממוצע העולמי העומד על 5%). בסין נחשב הנגיף גורם עיקרי לסרטן.

כעת מחקר חדש מציע דרך לא שיגרתית להילחם במחלות אלו. מומיות שנחשפו באחרונה בדרום קוריאה עשויות לספק רמזים איך להילחם בדלקת כבד נגיפית מסוג הפטיטיס B, קובע מחקר של פרופ' מרק שפיגלמן ממרכז קובין לחקר מחלות מידבקות וטרופיות באוניברסיטה העברית בירושלים.

לראשונה נמצאו דגימות של דלקת כבד נגיפית B בגופה חנוטה. כאשר גילו את הנגיף בכבד של ילד שמת לפני 500 שנה, חוקרים באוניברסיטת דַנקוּק ובאוניברסיטה הלאומית בסיאול הזמינו את פרופ' שפיגלמן לדרום קוריאה לאמת את הממצאים.

לפורומים בנושא:
פורום גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד
פורום רפואת מטיילים ומחלות זיהומיות
פורום מחלות המעי הגס

כעת משמש פרופ' שפיגלמן יחד עם יחידת הכבד בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, כחלק מצוות בין-לאומי המוביל מחקר במומיות, יחד עם מומחים מאוניברסיטה דנקוק, האוניברסיטה הלאומית בסיאול ואוניברסיטה קולג' בלונדון.

שפיגלמן ידוע במחקריו החלוציים במחלות מידבקות הנמצאות בגופות חנוטות מהונגריה ועד סודן, ובחיפוש מענה להתפתחותן של מחלות התוקפות אותנו גם היום, כמו שחפת, לישמניה ושפעת. המומיות הדרום קוריאניות שמורות במיוחד ויכולות לספק מידע חיוני בדבר התפתחות הנגיף הפטיטיס B.

עד לא מזמן איש לא ידע על קיומן של מומיות בקוריאה. המסורת הקוריאנית העתיקה של הסגידה לאבות הקדמונים והאמונה שבמוות הנשמה עולה למעלה והגוף שב למרכיביו הטבעיים, בלא התערבות חיצונית, פירושה שחניטה היתה מתועבת בתרבות הקוריאנית. מכל מקום, עם השתלטות שושלת ג'וסאון (Joseon) הנאו-קונפוציאנית ב-1392, חלו שינויים במנהגי הקבורה הבודהיסטית העתיקה.

תהליך הקבורה כלל הנחת הגופה על קרח לשלושה ימים עד שלושים יום בזמן האבל, הכנסתה עטופה בתכריכים לארון מתים עשוי אורן מפנים ומבחוץ, וכיסוי הארון בתערובת של אדמה וסיד. "במקרים מסוימים, כל זה הסתיים בהיסח הדעת בחניטה טבעית טובה למדי", אומר שפיגלמן.

הצמיחה והתפשטות הבנייה בדרום קוריאה הביאו להעתקה של בתי קברות רבים והובילו לגילוי הגופות החנוטות.

החוקרים מתכננים לחקור את הגנום של הנגיף בן ה-500 ולראות אם היו שינויים של ממש בזמן זה. שפיגלמן תוהה: "לפני 500 שנה, האם היה זה הפטיטיס B? הייתכן שמאוחר יותר התפצל מ-'X' ל-A ו-B? האם כבר היה מפותח? את זה איננו יודעים. זוהי משלחת של 'דע את האויב' שמקווה להגיע למידע שיסייע לחולים של היום ושל מחר".

פרופ' שפיגלמן מאמין שהידיעה כיצד פעל הנגיף לפני 500 שנה תסייע לנו להבין מה יחולל הנגיף לוּ ימשיך ויתפתח, וייתכן שבסופו של דבר, גם תשנה את גישתם של אנשי בריאות הציבור למלחמה בנגיף.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר