סרטן השד: התרופות המיועדות לסל

מהן התרופות לסרטן השד שמועמדות להיכנס לסל התרופות? איך קובעים איזו תרופה תקבל מימון? מהו תהליך התעדוף ומה חושבות מומחיות סרטן השד על השיטה? תרופות לסרטן השד וסל התרופות - סקירה
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 11/12/2007 |
צפיות: 8,922
מחלת סרטן השד פוגעת באחת מכל שמונה נשים. הנתון הזה אולי נשמע לכם יבש ומספרי, אבל הוא טומן בחובו כל כך הרבה מעבר לכך.

מעל 900 נשים נפטרות בישראל מדי שנה מסרטן השד, רבות מהן היו יכולות להינצל בזכות גילוי מוקדם וטיפול רפואי טוב יותר.

מצוקת סבסוד התרופות בישראל כבר תועדה רבות, והדברים אינם שונים כאשר אנו באים לבחון את מרכיב התרופות לסרטן השד שנמצאות בסל.

לקראת עדכון סל התרופות 2008 ערכה המועצה הלאומית לאונקולוגיה תעדוף של 12 התרופות האונקולוגיות המומלצות ביותר להכללה בסל (מתוך רשימה של יותר מ-60 תרופות מועמדות).

שלוש תרופות מתוך ה-12 מיועדות לטיפול בסרטן שד ואלו הן : דוקסיל, טייקרב וטקסוטר.

מעבר לשלוש תרופות אלו, מופיעות בספר הועדה עוד תרופות לטיפול בסרטן שד, שלא תועדפו, חלקן בקטגוריית "תרופות חיוניות", חלקן בקטגוריות "עדיפות גבוהה ביותר".

למידע נוסף על סרטן, היכנסו לפורומים:
פורום סרטן (אונקולוגיה)
פורום סרטן ילדים (אונקולוגיה ילדים)
פורום סרטן השד
פורום סרטן ורפואה משלימה
פורום סרטן הערמונית - תמיכה

שלוש התרופות המומלצות להכללה בסל

דוקסיל (DOXIL) - תרופה לסרטן שד גרורתי בחולות עם סיכון מוגבר למחלות לב. מספר החולות בארץ: 250. סכום הגשה לסל: שישה מיליון שקלים. מיקום 9-10 בתעדוף (דורג יחד עם טריסיבה).

טייקרב (TYKERB) - תרופה המתאימה לחולות שנכשלו באדריאמיצין, טקסנים והרצפטין. מספר החולות בארץ: 275. סכום ההגשה לסל: 37 מיליון שקלים. מיקום 6 בתעדוף.

טקסוטר (TAXOTERE) - תרופה לטיפול בסרטן שד ראשוני. מספר החולות בארץ: 240. סכום ההגשה לסל: 2.5 מיליון שקלים. מיקום 7 בתעדוף.

להלן תרופות נוספות חיוניות לטיפול בסרטן השד שלא תועדפו:

גמזר (GEMZAR) - תרופה לחולות בסרטן שד מתקדם. מספר החולות בארץ: 500. 5.4 סכום ההגשה לסל: מיליון שקלים.

מעכבי ארומטאז' - טיפול הורמונאלי משלים. מספר החולות הזקוקות לתרופה בארץ: 2,300. סכום ההגשה לסל: 8.2 מיליון שקלים. לא תועדפו למרות שנמצאים בקטגוריית התרופות החיוניות.

פסלודקס (FASLODEX) - לטיפול בסרטן שד גרורתי, הורמונלי, לאחר גיל המעבר. מספר החולות בארץ: 150. סכום ההגשה לסל: 3.5 מיליון שקלים. לא תועדפה למרות שנמצאת בקבוצת "עדיפות גבוהה ביותר".

תעדוף תרופות

שיטת התעדוף נועדה ליצור עבור ועדת סל התרופות תמונה של התרופות הנחוצות ביותר לחולים. השיטה פועלת כך שכל מנהלי המחלקות האונקולוגיות בבתי החולים מגישים למועצה הלאומית לאונקולוגיה (גוף מייעץ למנכ"ל משרד הבריאות בנושא מחלת הסרטן, המורכב מאונקולוגים בכירים) את רשימת התרופות המומלצות לדעתם, והמועצה מחשבת את הממוצע של כל הדעות ומרכיבה רשימת תרופות מועדפות - "תעדוף".

אחת מהדילמות המרכזיות שניצבות לנגד עיני ועדת הסל היא עלות התרופה ביחס לתועלת שלה. לדוגמא, התרופה טייקרב (שתועדפה במקום 6) רלוונטית רק ל-275 חולות ועולה 37 מיליון שקלים לשנה, לעומת זאת אם נחבר את נתוני התרופות טקסוטר ודוקסיל (תעדוף 7 ו-9-10 בהתאמה) נמצא שהן חיוניות ל-490 חולות (פי 1.5 חולות) ועולות רק 8.5 מיליון שקלים לשנה (פחות מרבע עלות טייקרב).

האם מדובר בחוסר היגיון? ד"ר יעל מריק, מנהלת היחידה האונקולוגית בבית החולים לניאדו, מסבירה: "הטייקרב, שנחשבת למאריכת חיים, יעילה לסוג מאוד מסוים של נשים עם סרטן שד, שנכשלו בטיפול בתרופה הרספטין. עד לפני כמה זמן לא היה לנו שום דבר להציע לאותן נשים, עכשיו יש לנו את הטייקרב, ולכן בחרו בה בתעדוף.

"לצמד התרופות טקסוטר ודוקסיל יש תחליפים, אולם לטייקרב אין, לכן היא נכנסה, על אף מחירה הגבוה (37 מיליון) והרלוונטיות למספר קטן בלבד של חולות (275).

האם במקום בו מאות נשים נפטרות בכל שנה מהמחלה אין יכולת למצוא שיטה טובה ושיוויונית יותר? ד"ר ביאטריס עוזיאלי, מנהלת היחידה האמבולטורית במחלקה האונקולוגית בבי"ח הדסה ירושלים, מומחית בסרטן שד וגידולי בלוטת התריס, יודעת ששיטת התעדוף אינה שיטה משולמת:

"גם אני השתתפתי בניסיונות שונים למצוא דרך לתעדוף טוב, זה מאוד מסובך. כי הכימאים יגידו שהתרופות שלהם הכי חשובות, האונקולוגים יאמרו ששלהם, וההמטולוגים יצהירו ששלהם.

יש בעיה עם שיטת תעדוף אחידה משום שקשה להשוות, לדוגמה, תרופות אונקולוגיות עם תרופות קרדיאליות עם תרופות לאסטמה. איך אפשר להשוות מלפפונים ועגבניות? אבל לצערנו, כשמדובר בכסף אין ברירה צריך לבחור אחד על פני השני".

"בשיטת התעדוף שעושים כיום בארץ שמים בראש הרשימה תרופות מצילות חיים, אחריהן תרופות מאריכות חיים (חלקן מאריכות משמעותית וחלקן פחות) ואחריהן תרופות שמשפרות חיים של חולים, לדוגמה, תרופות נגד בחילות והקאות.

"נשאלת השאלה, לדוגמא, מי קובע בדיוק מה זה להאריך חיים. ישנן תרופות שלאישה אחת הם יאריכו את החיים בחודש ולאחרת בשנה.

"אני הייתי רוצה כאונקולוגית שכל התרופות שמצילות, מאריכות ומשפרות חיים יכנסו לסל. אבל לצערנו אין ברירה, הכלכלה מדברת.

"אפשר היה לשפר את שיטת התעדוף. יש להרכיב קבוצת אנשים שבהם יהיו אונקולוגים בכירים, פסיכולוגים ועוד, ושהם יחליטו על התרופות ללא קשר לכסף. אנחנו הרופאים לא צריכים לדעתי להיכנס לנושאי כסף בכלל - שועדת הסל תדון בנושאים כספיים ותחליט מה להכניס ומה לא", גורסת ד"ר עוזיאלי.

עוד על סרטן השד:
5 סכנות תזונתיות מחיי היום יום
קנביס ינצח את סרטן השד?
סרטן השד וגרורות - איבחון וטיפול
הכל על בדיקת שד עצמית
סרטן השד, לא רק לאשכנזיות

לדעת ד"ר יעל מריק, מאחר שיש לנו סל בריאות עני, שיטת התעדוף המונהגת היא דווקא די טובה. "שיטת התעדוף נותנת את התרופות הכי חשובות לכמות הכי גדולה של חולים", היא מסבירה. "במדינות עשירות, בסקנדינביה למשל, לא פועלים כך: שם רק משרד הבריאות מחליט מה יכנס, ואין כזה דבר סל בריאות.

"כמובן שהיה מוטב אם היו מוסיפים עוד תרופות לסרטן השד", ממשיכה ד"ר מריק, "אבל במסגרת המצב הקיים, אני דווקא מסכימה ששלוש התרופות שנבחרו הן מאוד כדאיות, משום שהן נותנות מענה טוב לסרטן השד.
<@ --- IMG_2 --- @>
"מעכבי ארומטאז' הם טיפול משלים המיועד לנשים בריאות. הוא טיפול מונע חשוב ביותר ונחשב בעצם למציל חיים. אבל תרופת הטייקרב חשובה יותר, ולכן היא נבחרה על פניהם. מידיעתי האישית, מעכבי הארומטאז' כן נמצאים בסל, ורופאים רושמים אותן למטופלות, אבל כנראה שהם נכנסו לא דרך התעדוף של המועצה לאונקולוגיה".

אבל לא רק כדאיות רפואית עומדת לנגד עיני מי שמחליט על תעדוף, גם שיקולים כספיים. "טיפול הפסלודקס הוא טיפול הורמונלי חשוב וחבל שהוא לא נכנס, אבל לעומתו הטייקרב עולה הרבה יותר כסף", מסבירה ד"ר מריק, "הפסלודקס עולה כ-3,000 ש"ח לחודש ואילו הטייקרב כ-30 אלף, לכן הטייקרב קיבלה עדיפות בתעדוף. אחרי הכל, אם מישהי זקוקה לטייקרב, היא לא תוכל להרשות לעצמה לקנותו ב-30 אלף שקלים".

עו"ד רקפת אנוך, רכזת "פרויקט שמירה והגנה על זכויות החולה" בעמותת אחת מתשע מספרת על המצוקות הקשות של החולות שלא מצליחות לממן את התרופות: "לדאבוני ישנן חולות רבות שאינן יכולות לממן גם את התרופות שמחירן נמוך לכאורה. בעמותה אנו נתקלות במקרים רבים בהם חולות נאלצות לוותר על התרופות כי אין ביכולתן לכסות את העלות החודשית".

תעדוף או שיטה אחרת, בבחירה בין רצוי למצוי, בהכרעה בין תרופה מצילת חיים אחת לשנייה, דומה שגורלה של ועדת הסל נועד מראש לכישלון.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר