על פסוריאזיס קרוהן וזאבת ארגמנית

מחלת קרוהן. המחלה על שם קרוהן (Crohn’s disease) הינה מחלה דלקתית כרונית, המאפיינת בעיקר את מערכת העיכול וסיבתה אינה ידועה. המחלה מתפרצת בדרך כלל בין הגילאים 15 ל-25.

המחלה יכולה לפגוע בכל חלק של מערכת העיכול, אך היא בעיקר פוגעת בחלק הסופי של המעי הדק. הקטע הפגוע נעשה דלקתי, מעובה ומכוייב. הצורה החריפה של המחלה עלולה לחקות את דלקת התוספתן.

מחלת הקרוהן עלולה להתבטא בכאבי בטן, חם, שלשול, איבוד תיאבון, בחילות, וספיגה לקויה של המזון.

לעיתים יכולה המחלה לגרום לחסימה חלקית או שלמה של המעי. כמחצית מהילדים והמתבגרים שלקו במחלה סובלים גם מפיגור בגדילה. 90% מהחולים נמצאים מתחת למשקל הרצוי.

האבחנה של מחלת הקרוהן מתבצעת באמצעות בדיקה גופנית וביצוע סדרת בדיקות הכוללת בדיקות מעבדה, רנטגן ואנדוסקופיות של מערכת העיכול.

קפסולת וידאו, טכנולוגיה חדשנית, לא חודרנית לאבחון ואיתור מחלות במעי הדק, אשר פותחה על ידי חברת "גיוון אימג'ינג" הישראלית, מאפשרת לראשונה גישה לכל חלקי המעי הדק וזיהוי מהיר של מחלת הקרוהן.

הטיפול במחלה מכוון בעיקר כנגד תופעותיה וכולל מתן קורטיקוסטרואידים, מדכאים אחרים של מערכת החיסון ותרופות אנטי דלקתיות מיוחדות.

ניתן להיעזר באמצעים תזונתיים מיוחדים, אולם, לעיתים לא ניתן למנוע את פעולת הכריתה של החלק הפגוע במעי. לאחרונה הוכנסו לשימוש גם נוגדי TNF, המשמשים כטיפול מצלח במקרים קשים ועמידים.

דלקת מפרקים ספחתית

משלבת סימפטומים של דלקת מפרקים ופסוריאזיס. בעולם כולו חולים קרוב לשלושה אחוזים ב-פסוריאזיס ומוערך שכשמונה עד 10% מהם מפתחים דלקת מפרקים.

המחלה פוגעת במפרקים קטנים, כמו המפרקים הסופיים של האצבעות או בעמוד בשדרה והיא עשויה לגרום לגומות בציפורניים.

הפסוריאזיס היא מחלת עור בה נוצרים רבדים אדומים מכוסים בקשקשת עבה ויבשה בצבע כסף על המרפקים, הברכיים, הקרקפת, ולעיתים גם על חלקים אחרים בגוף. כמו בדלקת מפרקים שגרונית הפגיעה היא סימטרית.

הטיפול בחלק העורי של המחלה כולל טיפולים בקרינה אולטרה-סגולה, משחות על בסיס סטרואידלי ותפריט הכולל אכילת דגים רבים ושמנים צמחיים, ומיעוט אכילה של בבשר אדום.

כשיש פגיעה במפרקים השימוש הוא בתרופות המדכאות את מערכת החיסון, כאשר לאחרונה הוכנס למחלה זו גם השימוש בתרופות הביולוגיות השונות, המשפרות את מצב העור והמפרקים כאחד.

זאבת ארגמנית רב מערכתית

מחלה אוטו-אימונית (ששמה באנגלית הוא SLE), הפוגעת בעיקר בנשים צעירות, בשכיחות הגבוהה פי תשע מאשר בגברים. היא יכולה לבוא לכדי ביטוי במגוון סימפטומים הכוללים דלקת מפרקים, פריחה עורית אופיינית בפנים, בצוואר ובחלק החזה העליון.

עוד יכולה להיווצר פגיעה בראות, הגורמת להצטברות נוזלים ברקמות סביב הריאות, ואף סביב הלב. קשרי לימפה עלולים להתנפח ואף הטחול לעתים גדל. פגיעה עלולה להתפתח במערכת העצבים ובכליות עד כדי נזק חמור ובלתי הפיך.

טרשת עור מפושטת (diffuse systemic sclerosis) או סקלרודרמה

מחלה כרונית בה מתחוללים ניוון והצטלקות של העור, אך גם של מפרקים ואברים פנימיים. המחלה עלולה אף לפגוע בכלי-דם, ולעתים אף לנזק כלייתי ולעלייה פתאומית בלחץ הדם.

התסמונת כוללת גם הצטברות סידן בעור וברקמות אחרות, התרחבות נימי דם, פגיעה בעור האצבעות, ליקוי בתפקוד הושט, ותופעת של תפיחות בכפות הידיים והרגליים בטמפרטורה נמוכה.

לחלק על היווצרות המחלות האוטו-אימוניות

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר