רפואת ילדים לא מגיעה לבדואים בנגב

דו"ח חדש שהוצג לאחרונה על ידי קבוצת "רופאים לזכויות אדם" ו"נשים מובילות בריאות" מגלה כי ל-50,000 ילדים בדואים שחיים בכפרים בלתי מוכרים בנגב ומהווים 60% מהאוכלוסייה הבדואית הכוללת לא ניתן שירות של רופא ילדים. למרות שהילדים הבדואים מהווים רק 25% מילדי האזור, כ-80% מהילדים המאושפזים בכל קיץ בביה"ח סורוקה מגיעים מהכפרים הבלתי מוכרים.

הדוח, שנכתב ע"י הייג'ר אבו-שארב, בוחן את מצב שירותי הבריאות במרפאות הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. התברר כי ב-12 המרפאות בכפרים הללו אין שירותי רפואת ילדים ונשים, אין רופאים מומחים בכלל ואף לא בתי מרקחת. בנוסף נמצא כי הצוות במרפאות לרוב אינו דובר ערבית וכי שעות הפעילות מצומצמות.

עוד עולה מהדו"ח כי קיים פער ניכר בין שירותי הבריאות הניתנים ביישובים היהודיים בנגב לעומת המרפאות הקיימות ב-11 מהכפרים הבדואים הבלתי מוכרים. המחקר משווה בין היישובים היהודים להבים, עומר ומיתר לבין הכפרים הבדואים ביר הדאג', אלגרין ואום-מתנאן, שבהם פועלות מרפאות.

לשאלות בנושא רפואת ילדים ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום רפואת ילדים, מחלות ילדים
פורום חיסונים לילדים, מחלות זיהומיות
פורום ניתוחי ילדים (כירורגית ילדים)
פורום אורתופדיה ילדים
פורום רפואת עיניים ילדים

בהשוואה מתגלה אי שוויון בולט. ביישוב עומר, לדוגמא, יש 214 שעות קבלה שבועיות של כלל הרופאים, ביניהם רופאים מומחים, לעומת הכפר אלגרין שבו יש 36 שעות קבלה שבועיות לרופא משפחה בלבד. בלהבים, עומר ומיתר יחדיו יש 406 שעות קבלה לעומת 127 שעות קבלה בשלושת הישובים הבדואיים המקבילים, דהיינו כמעט פי שלוש.

כיום, ישנן 12 מרפאות בכפרים הבדואים בנגב שהוכרו מאז שנת 1999, ושמונה תחנות לאם ולילד המשרתות רק 20% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב. מרפאות אלו סובלות משירותי רפואה נמוכים בזמינותם ונגישותם לאוכלוסייה, ורובן סובלות מליקויים חמורים כגון אי חיבור לרשת חשמל והיעדר רפואה מומחית.

על פי סקר שערכו מחברי הדו"ח בקרב 70 נשים בדואיות בנגב מתברר כי 55% בלבד מהנשים פונות למרפאות הקיימות בכפרים לצרכי טיפול בילדיהן בעוד ש-45% מהן כלל לא מבקרות בה, או מבקרות בהן לפעמים. 77% מהן פנו לרופא פרטי ו - 13% פנו למיון ילדים בביה"ח סורוקה. כמו כן, 50% מהנשים דיווחו כי הן מגיעות למרפאה עם ילדיהן ברגל, במסע שלחלקן אורך כשעתיים.

בתגובה לדרישה של הארגונים ממנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל קופת חולים כללית, שמפעילה את רוב המרפאות בכפרים, לפעול לכך שהיקף, מגוון ואיכות השירותים הניתנים במרפאות בכפרים יהיה שווה לזה הזמין במרפאות ביישובים היהודיים, מסרו ממשרד הבריאות כי רופאי משפחה מהווים מענה מקצועי נאות לטיפול בילדים.

למאמרים נוספים בנושא רפואת ילדים:
תרופות לתינוקות - מה אתם חייבים בבית?
לילדים בדואים לא כואב
לא רק למבוגרים - על דלקת מפרקים בילדים
ניתוח לפרוסקופי להוצאת תוספתן בילדים
תכנית טיפולית לילדים בדואים חולי סוכרת

מקופת חולים כללית נמסר כי רפואת ילדים בקהילה נחשבת רפואה ראשונית, לא רפואה מייעצת וכי רופאי משפחה במרפאות הכללית מוכשרים לבדוק מבוגרים וילדים כאחד.

"אסור לשכוח כי תושבי הכפרים הינם אזרחים ישראליים לכל דבר, המבוטחים בקופות החולים וזכאים על פי חוק לקבלת שירותי בריאות נאותים ושווים לשאר האוכלוסייה" אומרת מחברת הדו"ח, הייג'ר אבו שארב, ומוסיפה "הד"וח מוכיח כי קיימת אפליה כלפי תושביה הבדואים בכפרים גם בשירותי הבריאות הניתנים להם".

שלומית אבני, מנהלת פרויקט תושבים ב"רופאים לזכויות אדם", מציינת כי, "חובתה של 'שרותי בריאות כללית' להשוות את השירותים בכפרים לאלו הניתנים בישובים יהודים. חובה זו נובעת מהיותה גוף ציבורי האמון על אספקת שירותי בריאות, ולכן חלה עליו חובה לתת שירותי בריאות באופן שוויוני לכלל המבוטחים".

"על משרד הבריאות" ממשיכה אבני, "האמון על שירותי הבריאות של כלל תושבי ישראל ועל יישומו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, להבטיח כי שירותי הבריאות בישראל יינתנו באופן שוויוני ונגיש לכל. חובתו לדאוג להעמיד לרשות תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב רופאי ילדים, בין אם באמצעות 'שירותי בריאות כללית' ובין אם באמצעות נותני שירותים אחרים".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר