דעה שלילית על קשישים גורמת מחלות לב?!

צעירים, היזהרו: אם תחשבו שקשישים הם חלשים וחסרי ישע, תעלו לעצמכם את הסיכוי לחלות במחלות לב כשתזדקנו. כך מצא מחקר שבחן את הקשר בין סטריאוטיפים על קשישים ובין מחלות לב.
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 16/04/2009 |
צפיות: 5,710
הנבואה שמגשימה את עצמה: חוקרים מבית ספר לבריאות הציבור באוניברסיטת ייל שבארה"ב מצאו כי צעירים המחזיקים בסטריאוטיפ שלילי (דעה שלילית) על מבוגרים הם בעלי סיכויי גבוה יותר ללקות בשבץ, התקפי לב ומחלות לב נוספות בהתבגרותם.

במחקר ארוך טווח שממצאיו פורסמו בכתב העת Psychological Science, נמצא כי אימוץ השקפה שלילית על הגיל השלישי בקרב צעירים - עלול להשליך על בריאותם בשלבים מאוחרים יותר של חייהם.

שלב המחקר הראשון כלל 440 משתתפים בגילאי 18-49, בו דורגו ותועדו עמדותיהם הסטריאוטיפיות על קשישים. בשלב השני של המחקר, כ-25 שנים מאוחר יותר, נמצא כי 25% מאלה שהחזיקו בצעירותם בדעות שליליות על גיל הזקנה סבלו ממחלות לב ושבץ, בעוד שרק 13% מקרב אלו שהחזיקו בצעירותם דעות חיוביות יותר על גיל הזקנה לקו במחלות אלו - מחצית ממספרם של חבריהם בקבוצה הראשונה.

"מצאנו כי לסטריאוטיפים הקשורים לגיל ושמשתרשים בגיל הילדות והנערות, השפעה מרחיקת לכת", אומרת החוקרת הראשית, פרופ' בקה ר. לוי, מומחית לאפידמיולוגיה ופסיכולוגיה. "שני הסטריאוטיפים השליליים העיקריים על הגיל המבוגר הם תפישת הקשיש כחלש והזיקה בין זקנה לחוסר ישע".

רוצים לדעת עוד על מחלות לב? היכנסו לפורומים:
פורום שיקום לב
פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים
פורום שומנים בדם, מחלות לב
פורום יתר לחץ דם, לחץ דם גבוה
פורום קרדיולוגיה ילדים

מנתוני המחקר מתברר כי ההשפעה של ההשקפה השלילית על הזקנה ניכרת באופן מובהק במספר גורמים: לחץ דם, היסטוריה רפואית משפחתית, נטייה לדיכאון וחינוך. "הממצאים מרמזים כי מאמץ לצמצום תפישות שליליות על קשישים בקרב הדור הצעיר יכולים למעשה לשפר את בריאותם כשיתבגרו", אומרת פרופ' לוי.

גם מנגנון ההשפעה של תפישות שליליות על זקנה נבחן במחקר, וצוות החוקרים מצא כי סטריאוטיפים שליליים על מבוגרים עלולים להגביר את התגובתיות למצבי לחץ, מה שעלול לערער את יציבותה של המערכת הקרדיו-וסקולרית.

מה הם סטריאוטיפים בדיוק? סטריאוטיפ (ביוונית: stereotyps "קשה" או "מוצק", על פי החלטת האקדמיה: הֶטְפֵּס) הוא דעה קדומה ופשטנית, בעלת נימוקים בלתי מספקים, שקשה מאוד לשנות. על פי רוב, סטריאוטיפ הוא דימוי סטטוס, המורכב מסטטוסים ומתכונות אופי, והוא מופנה כלפי קבוצה חברתית, בדרך כלל על בסיס אתני או מגדרי (במקרה שלנו, קבוצת הזקנים). דימויים סטריאוטיפים נושאים אופי מכליל, מוגזם ושקרי. במילים אחרות, סטריאוטיפ הוא הכללה הנוגעת למאפיינים של קבוצה חברתית, והחלת מאפיינים אלה על כל חבר באותה קבוצה.

ישנה סברה על פיה יש לאדם צורך בסטריאוטיפים כאשר עליו לקבל החלטות על פי מידע חלקי, ושסטריאוטיפים נפוצים בעיקר אצל מי שאינו יודע כיצד לבדוק ביעילות את אמינותו של מידע. אנשים המשתמשים בתדירות גבוהה בסטריאוטיפים עלולים לפגוע ברגשות הקבוצות אותן הם רואים באופן סטריאוטיפי, וכעת המחקר החדש והבלתי צפוי מצא כי הם גם פוגעים בעצמם ומעלים לעצמם את הסיכוי למחלות לב.

לכתבות נוספות בנושא מחלות לב:
מחלת לב כלילית: גורם המוות מס' 1 בנשים
שיקום לב: התמודדות עם מחלות לב
הידעת? מחלות חניכיים גורמות מחלות לב
10 דברים על מחלות לב בנשים
מחקר חדש: התקף לב ראשון - פחות קטלני

גם כעס מעלה הסיכון למחלות לב. מחקר אחר שבחן גם הוא כיצד התנהגות פסיכולוגית (במקרה זה כעס) קשורה למחלות לב, מצא כי תחושות חריפות של כעס משפיעות לרעה על שריר הלב, ופוגעות במערכת החשמלית שלו. במחקר שפורסם לאחרונה ב-Journal of the American College of Cardiology, נטען כי תחושות של כעס ומתח נפשי משרים שינויים חשמליים בשריר הלב. שינויים חשמליים אלו עלולים להוביל להפרעות בקצב הלב, במיוחד אצל מושתלי קוצב לב משולב עם דפיברילטור (ICD).

המחקר, שנערך אף הוא באוניברסיטת ייל, קושר בין 400,000 מקרי דום לב המסתיימים במוות מידי שנה בארה"ב, לבין הפרעות בקצב הלב הנגרמות מתחושות של כעס ומתח נפשי. במהלך המחקר, שהתמקד ב-62 נבדקים מושתלי קוצב לב משולב עם דפיברילטור, עברו המשתתפים מבדקים מבוקרים המדמים חווית מתח נפשי, ובמהלכם נמדדה היציבות החשמלית של ליבם.

"מחקר זה חשוב מפני שזו הפעם הראשונה בה אנו מבינים כיצד כעס ומתח נפשי עלולים לעורר הפרעות קטלניות בקצב זרימת הדם בין חדרי הלב, במיוחד בקרב מטופלים הסובלים ממחלות לב", אומרת אחת החוקרות, ד"ר רייצ'ל למפרט, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ייל. "אנו יודעים כי רגשות חזקים מעוררים את המערכת הסימפתטית, ובמחקר זה מצאנו כי מטופלים שחוו רמות כעס גבוהות חשופים יותר להפרעות מסוכנות בקצב הלב" היא מוסיפה.

גם במקרים בהם סבלו הנבדקים מגורמי סיכון נוספים, כגון היסטוריה משפחתית או שהם עצמם לקו בעבר בהתקף לב, עדיין רכיב הכעס בלט כגורם מובהק להפרעות בקצב לב.


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר