רד הוט צ'ילי פפרס יעזרו ללב שלכם

חוקרים בריטים ואיטלקים מציעים, במחקר שהתפרסם לאחרונה, כי לימוד נגינה יכול להיות טוב ללב. החוקרים הישוו את השפעת סוגים שונים של מוזיקה, החל במוסיקה קלאסית, דרך להקות רוק כמו רד הוט צ'ילי פפרס וכלה במוסיקת טכנו, על קבוצת מוזיקאים וקבוצה של לא מוסיקאים.

מניתוח התוצאות התברר כי דווקא קצב, ולא סגנון המוסיקה, הוא הגורם "מנצח המתח" המשמעותי ביותר בקרב שתי הקבוצות. אולם השפעות הקצב על מוסיקאים היתה רבה יותר, שכן קבוצה זו, שבמחקר מנתה 12 אנשים, הורכבה מאנשים שתרגלו את נשימתם באופן קבוע.

החוקרים, מאוניברסיטת פאביה שבאיטליה ואוקספורד שבאנגליה, בחנו את הרגלי הנשימה של 24 נדגמים צעירים, מחצית מהם כאמור, מוסיקאים מנוסים שניגנו בכלים כמו כינור, פסנתר, חלילית ובס מספר שנים ואילו המחצית השנייה כללה אנשים ללא הכשרה מוסיקלית. כל אחד מהנדגמים האזין לקטעים קצרים של סוגי מוסיקה שונים, שסודרו באופן רנדומלי, במשך שתי דקות. לאחר שתי דקות הפסקה הם שמעו את אותם קטעים במשך ארבע דקות.

התוצאות שנמדדו הצביעו על כך שמוסיקה קצבית ומהירה יותר האיצה את הנשימה ואת מחזור הדם, ללא קשר לסגנון המוסיקה (למוסיקה קלאסית מהירה ולמוסיקת טכנו נרשמו אותן תוצאות). למוסיקה איטית נרשמו התוצאות ההפוכות ומוסיקה הודית, לדוגמא הביאה לירידה משמעותית בקצה הלב. בין השמעה להשמעה נרשמה ירידה בכל מדדי הלב והנשימה, שהעידה על התרגעות. התוצאות היו מובהקות יותר בקרב בעלי העבר המוסיקלי.

מסקנתם של החוקרים היתה כי ניתן להצביע על קשר בין עבר של אימון מוסיקלי לאורך זמן ובין מניעה וטיפול בבעיות לב. במאמרם שפורסם במהדורת ספטמבר של המגזין Heart, ציינו החוקרים המובילים, ד"ר לוצ'יאנו ברנאדי ופרופ' פטר סלייט כי "בחירה מתאימה של מקצבי מוסיקה ושמירה עליהם, יכולה להגביר את רמת ההתרגעות ועל ידי כך להיות רבת תועלת למחלות לב".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר