נדבקת במחלת צהבת? קח ויטמין D

בשורה לחולי צהבת מסוג C: מחקר שבוצע במרכז הרפואי הלל יפה מצא שוויטמין D מסייע להעלמת המחלה כמעט לחלוטין. בכנס האמריקאי של האגודה לחקר הכבד העולמי הוצג מחקר חדש, שבראשו עמד ד"ר סייף אבו מוך, מנהל מרפאת הכבד ורופא בכיר במחלקה לפנימית ב' של המרכז הרפואי הלל יפה, שהצביע באופן מובהק על כך שלוויטמין D ישנה השפעה מכרעת ומשמעותית על סיכויי ההחלמה של חולי צהבת נגיפית C, שנוטלים את הוויטמין בצמוד לטיפול המקובל בזריקת "אינטרפרון" ותרופת ה"ריבבירין".

המחקר, בו השתתפו גם מטופלים ממרפאת הכבד בבית החולים זיו בצפת, בדק 157 חולים במחלת צהבת מסוג C, אשר בגופם נמצא חסר בוויטמין D ואשר טופלו בזריקת "אינטרפרון" ובתרופת ה"ריבבירין". במהלך המחקר חולקו המשתתפים לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת, כאשר לקבוצת הניסוי ניתנה תוספת קבועה של ויטמין D.

"כבר לאחר כחודש ימים", מסביר ד"ר סייף אבו מוך, "נראה כי בקרב 44% מהמטופלים שניתנה להם תוספת הוויטמין נעלם הנגיף מהדם, זאת בהשוואה ל- 18% בלבד מקבוצת הביקורת. לאחר שלושה חודשים המספרים אף היו משמעותיים יותר – אצל 96% מבין המטופלים שקיבלו את הוויטמין נעלם הנגיף כמעט לחלוטין, זאת לעומת 48% בקרב קבוצת הבקיקורת שלא טופלה בוויטמין D". כמו כן, כחצי שנה לאחר הפסקת הטיפול, הנגיף נעלם מהדם של כמעט 90% מחולים שטופלו בוויטמין D ואף לא אותר במקומות אחרים, כמו בלוטת הלימפה או הכבד, כפי שקורה בדרך כלל. הווה אומר, הנגיף חוסל בגוף באופן חד משמעי.

מכאן המסקנה המאוד ברורה וכמעט מהפכנית עבור החולי צהבת C – לוויטמין D ישנה השפעה מכרעת על המחלה ועל ההחלמה. מדובר בתוצאות חשובות מאוד בקנה מידה עולמי מבחינת הטיפול הניתן כיום לחולים במחלה - כ- 200 מיליון איש ברחבי העולם, מתוכם כמעט 200 אלף בישראל לבדה (אחוז ניכר מהם אף אינו מודע לכך).

מקור הקשר בין צהבת C לבין ויטמין D

הטיפול המקובל כיום במחלת צהבת מסוג C הוא מתן זריקות הכוללת אינטרפרון – חלבון שהגוף מייצר בזמן מחלות ויראליות, שגורם לדיכוי וחיסול של הווירוס. אחוזי ההבראה בשנות ה-90' של המאה הקודמת נעו בין 6% החלמה והגיעו עד לכ- 35% בסוף העשור הקודם של המאה הנוכחית. בשנים האחרונות, שונתה תדירות הטיפול עם השימוש באינטרפרון מושהה, לפעם בשבוע במקום שלוש פעמים בשבוע. הזריקה משולבת עם תרופה נוספת בשם ריבבירין ואחוז ההבראה עלה לכ- 50% מכלל המטופלים שטופלו עד כה. ד"ר אבו מוך מציין כי היו שני מאמרים שהביאו אותו לבדוק את הקשר בין ההשפעה של ויטמין D (שהוא ויטמין שנקלט לגופנו בעיקר בזכות קרינת השמש ופחות באמצעות מזון) ומחלת צהבת C.

במחקר שבוצע בארה"ב ופורסם בין השנים 2009-2002 במגזין ניו אינגלנד ז'ורנל אוף מדיסין בנוגע לאחוזי ההחלמה ממחלת צהבת מסוג C, הוכח כי אחוזי ההבראה הגבוהים יותר היו דווקא בקרב בעלי צבע עור בהיר (עד ל- 50% החלמה), בעוד שדווקא בקרב כהי העור, שקיבלו אותו הטיפול בדיוק, נעו אחוזי ההחלמה בטווח שבין 16% ל- 25% בלבד.

במקביל למחקר זה, התגלה מחקר נוסף שפורסם במגזין התזונה האמריקאי ב- 2004 ועסק בחסר בוויטמין D בקרב אוכלוסיות שונות בארה"ב. מחקר זה הוכיח כי דווקא אצל כהי העור ישנו חסר גדול יותר בוויטמין D לעומת לבני עור (נתון שיש בו מן ההיגיון, בהתחשב בכך שעורם של כהי העור אינו קולט את הקרניים האולטרא-סגולות של השמש בניגוד לעורם של לבני עור).

בעקבות קריאת שני המאמרים, החליט ד"ר סייף אבו מוך לבדוק את הקשר בין השניים ומכאן נולד המחקר הנוכחי עם שהניב את תוצאותיו, שכאמור, בעלות השלכות משמעותיות מאוד הן עבור החולים במחלת צהבת C והן עבור המטפלים בהם.

מסקנות המחקר עוררו הד תקשורתי רחב מאוד בקרב מומחי הכבד ברחבי העולם, כשהוצגו בכנס האמריקאי לחקר הכבד בדצמבר 2009. ד"ר אבו מוך נתבקש אף להציגן בכנס האיגוד לחקר הכבד האירופאי שיתקיים בוינה בחודש אפריל הקרוב.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר