קרוהן וקוליטיס: כל התשובות לכל השאלות

בעשור האחרון חלה התקדמות ניכרת באפשרויות האבחנה והטיפול במחלות קרוהן וקוליטיס. מהן בדיוק מחלות קרוהן וקוליטיס כיבית, כיצד מאבחנים אותן וכיצד מטפלים בהן. כל התשובות לכל השאלות – בסרטון הוידאו שלפניכם.
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 12/01/2011 |
צפיות: 53,383
דירוג: 5.0 מתוך 1 הצבעות
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע 5.0 מתוך 5
הביטוי מחלות מעי דלקתיות – מתייחס למגוון מחלות דלקתיות כרוניות של מערכת העיכול. מחלות מעי דלקתיות מחולקות באופן היסטורי לשתי קבוצות גדולות: מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית. חשוב לציין שאבחון מדויק אינו אפשרי תמיד ולעיתים קיימת חפיפה בין המחלות.

מהי קוליטיס כיבית?


קוליטיס כיבית (בעברית דלקת כיבית של המעי הגס) כשמה כן היא, מערבת רק את המעי הגס. זוהי מחלה דלקתית הפוגעת ברירית המצפה את דופן המעי הגס וגורמת לפצעים שטחיים (כיבים) ללא חדירה לעומק השכבות של דופן המעי. קוליטיס כיבית מתחילה כמעט תמיד בפי הטבעת ומתפשטת באופן רציף כלפי מעלה במעי הגס, בחלק ממנו או בכולו, ללא פגיעה במעי הדק. על פי האזורים הלוקים במחלה ניתן לסווג את הדלקת הכיבית לשלושה סוגים: Proctitis - מחלה שבה האזור הסמוך לפי הטבעת בלבד נגוע בדלקת כיבית, Left-Sided Colitis - דלקת כיבית שכוללת את הרקטום והמעי הגס השמאלי ו Pancolitis - מחלה שבה כל המעי הגס נגוע בדלקת כיבית.

למידע נוסף בנושא קרוהן, קוליטיס ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום מחלות המעי הגס
פורום נכויות, מחלות כרוניות
פורום גסטרואנטרולוגיה, מחלות דרכי העיכול
פורום רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיבית
פורום רפואה סינית

מהי מחלת קרוהן?


מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית החודרת לכל שכבות דופן המעי ויכולה להופיע בכל חלקי מערכת העיכול מהפה ועד לפי הטבעת, ללא רצף וללא המשכיות (אזורים בריאים ונגועים לסירוגין). על פי רוב המעי הדק הסופי (Terminal Ileum) והמעי הגס הינם האזורים העיקריים הנגועים במחלת קרוהן. כאמור, איזור פי הטבעת יכול גם הוא להיות מעורב במחלה ולא אחת תתבטא המחלה באזור זה בהופעה של מורסות או נצרים (פיסטולות).

באופן כללי, קרוהן וקוליטיס הן מחלות כרוניות של מערכת העיכול המתבטאות בהתלקחויות ובהפוגות. התקלחות דלקתית עלולה להתבטא במגוון תסמינים כגון: שלשול, כאב בטן, דמם (גלוי או סמוי) ממערכת העיכול, בחילה והקאה, ירידה במשקל וכן תסמינים מחוץ למערכת העיכול וביניהם-כאב מפרקים, פריחות אופייניות, ודלקות עיניים. בדיקות של חולים במחלות מעי דלקתיות עשויות להיות תקינות אך במקרים רבים נמצא חריגות, כגון סימנים לפעילות דלקתית (שקיעת דם מוחשת, CRP מוגבר וערכים גבוהים של טסיות דם או עליה בחלבון המכונה קלפרוטקטין בדגימות צואה), אנמיה בשל חסר מרכיבים חיוניים כגון ברזל או ויטמין B12, או על רקע מחלה כרונית, הפרעות בתפקודי כבד, חסר אלבומין ועוד.

קרוהן וקוליטיס מתגלות בד"כ בעשור השני והשלישי לחיים אך עשויות לפגוע בכל שכבות הגיל - מילדות ועד זקנה. קרוהן וקוליטיס נפוצות יותר באוכלוסיות מסוימות כגון לבנים - לעומת בני גזעים אחרים, תושבי ארצות מתועשות לעומת מדינות מתפתחות, תושבי המחצית הצפונית של כדור הארץ לעומת תושבי אפריקה ודרום מזרח אסיה, יהודים-בייחוד ממוצא אשכנזי, לעומת בני הגזע הלבן שאינם יהודים, וכן קרובי משפחה של חולים במחלות מעי דלקתיות. בישראל חיים מספר עשרות אלפי חולים אשר לוקים באחת הצורות של מחלות מעי דלקתיות.

בעשור האחרון חלה התקדמות ניכרת במדע ובטכנולוגיה בכלל, ובתחום קרוהן וקוליטיס בפרט. הדבר הביא לקפיצת מדרגה באפשרויות האבחנה וההבחנה במחלות מעי דלקתיות, סוגן ומידת פעילותן. הסיבה לקרוהן וקוליטיס עדין אינה ידועה אך ההנחה הרווחת היא שמדובר בפעילות יתר של מערכת החיסון של המעי (הנמצאת בעיקר בשכבת הלמינה פרופריה של המעי) כנגד גורם בחלל המעי, קרוב לודאי חיידק (או מרכיב של חיידק) לא פתוגני, בפרט חשוף גנטית.

האבחנה של קרוהן וקוליטיס נשענת על שלוב של המצאות סמנים של דלקת בבדיקות דם, סמנים כללים וסמנים ייחודיים יותר (מכונים סמנים סרולוגים), ממצאים אנדוסוקפים, ממצאים היסטולוגים (תוצאות פתולוגיות אופייניות בביופסיה), וממצאי הדמיה. בעת האבחנה נקבעת המעורבות האנטומית וטיב הדלקת וחומרתה.

כאמור, קרוהן וקוליטיס מתאפיינות בהתלקחויות והפוגות לסירוגין לאורך הזמן. לצערנו, עד היום לא קיים טיפול דפיניטיבי המרפא את המחלה. המטרה הראשונה בטיפול היא השגת הפוגה ובהמשך שימור ההפוגה ככל שניתן על מנת לאפשר איכות חיים מרבית ולמנוע הופעה של סיבוכים עתידיים. קיימים תכשירים רפואיים שונים אנטי-דלקתיים שעשויים להביא להפוגה במצבי הדלקת השונים. הטיפול אינו אחיד וייגזר עבור כל מטופל בנפרד בהתאם לממצאים הספציפיים לו/ה והמעורבות האנטומית. חלק מהתכשירים האנטי-דלקתיים יכולים לשמש להשגת הפוגה אך אינם יעילים בשימור ההפוגה או לחילופין סובל מטווח רחב של תופעות לוואי שאינן רצויות (דוגמת טיפול ממושך בסטרואידים).

חלק אחר יכול לשמש רק בשימור ההפוגה ואחרים יכולים גם להשיג הפוגה וגם לשמרה לאורך זמן. לתכשירים השונים יש טווח של תופעות לוואי מסוגים שונים אך חשוב להדגיש שבסך הכל מדובר בתרופות בטוחות ונסבלות שדורשות לרוב רק מעקב רפואי ומעבדתי לאורך תקופת הטיפול. עוד חשוב להדגיש שמרבית החולים שיאובחנו בשלבים המוקדמים של הופעת הדלקת יגיבו לטיפול האנטי-דלקתי ויצליחו להשיג הפוגה ממושכת עם איכות חיים מצוינת.

למרות כל האמור לעיל, בעקבות דלקת קשה בלתי נשלטת או דלקת ממושכת כרונית נזקקים חלק מן חולים להתערבויות וטיפולים כירורגים (ניתוחים) במהלך החיים. סיבוכים כאלה יכולים להיות הצרויות לאורך מערכת העיכול או הופעה של נצרים (פיסטולות) או מורסות שתדרושנה ניקוז כירורגי ו/או כריתה ו/או הרחבה של חלקי מעי.

סיבוכים אחרים אשר עלולים להופיע לאורך זמן: סיכון מוגבר במידה קלה אצל חלק מהחולים לפתח סרטן של המעי הגס, סיכון כזה מחייב מעקב שגרתי אנדוסקופי אשר אמור לזהות הופעה של שינויים קדם סרטניים מבעוד מועד ולטפל בתופעה לאלתר. לבסוף, קיימים סיכונים וסיבוכים נדירים יותר אשר עלולים לערב תתי-קבוצות ייחודיות של חולים ואשר יערבו מערכות גוף שונות ובהתאם ידרשו מעקב הולם ומותאם.

לאור כל האמור לעיל, בנוכחות מחלה כרונית עם פוטנציאל לסיבוכים, מאמינים שמעקב וטיפול מסודר המשכי ורציף עשוי להיטיב עם החולים ולאפשר בסבירות גבוהה שימור של איכות חיים טובה, מניעה של תופעות לוואי, זיהוי מוקדם ומניעה מקסימלית של סיבוכים.

השירות למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי ת"א


השירות למחלות מעי דלקתיות במכון למחלות דרכי העיכול והכבד במרכז הרפואי ת"א הינו מרכז רפואי מוביל שמטרתו וייעדו מתן טיפול רפואי מיטבי איכותי ומתקדם לחולים הלוקים במחלות מעי דלקתיות. השירות מופעל על ידי צוות של גסטרואנטרולוגים מומחים וחוקרים שעיקר עיסוקם הוא בתחום מחלות המעי הדלקתיות; טיפול רפואי כוללני, מחקר בסיסי, וגישת מחקר משלבת (translational approach) המאפשרת גישור ומענה מדעי לשאלות קליניות בכלים של מדע בסיסי.

השירות הקליני


במרכז פועלת מרפאה קלינית המרכזת את כלל החולים במחלות מעי דלקתיות מאזור המרכז וכן חולים המופנים לחוות דעת נוספת מאזורים שונים בכל הארץ. במסגרת השירות הקליני ניתנים שירותים אנדוסקופים מתקדמים גם אבחנתיים וגם טיפוליים. המרפאה פועלת בשילוב עם היחידה הפתולוגית והשירות הכירורגי הקולו-רקטלי, שירותי הדימות וצוות פארה-רפואי ייעודי (תזונאים ופסיכולוגיים). בנוסף, רופאי המרכז פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם מומחים מתחומי רפואה אחרים אשר עיסוקם קשור בבעיות ממערכות אחרות שאינן מערכת העיכול אך עלולות להיות מעורבות במחלה (דרמטולוגיה, אופטלמולוגיה, ריאומטולוגיה, גניקולוגיה ואורולוגיה). לבסוף, במרכז פועלת מרפאה ייחודית בקנה מדיה ארצי אשר מיועדת לחולים שעברו ניתוח לכריתת מעי גס ויצירת פאוץ' (מאגר מעי דק). המרפאה פועלת בשלוב של גסטרואנטרולוגית בכירה (ד"ר איריס דותן, מנהלת השירות) וכירורגית קולו-רקטלית בכירה (ד"ר חגית טולצ'ינסקי). משלב מקצועי רב-תחומי מבטיח טיפול אינטגרטיבי רחב ושלם אשר נותן פתרון ומענה למגוון הבעיות הרפואיות והפרא-רפואיות שעלולות להשפיע על המהלך הרפואי ואיכות החיים של המטופלים.

המחקרים הרפואיים


במרכז פועלת יחידה גדולה למחקרים רפואיים, מחקרים קליניים ומחקרים במדע בסיסי שעיסוקם בהבנת התהליכים והסיבות הגורמים להופעה של המחלות ועל התגובה לטיפול ואפילו על ריפוי עתידי ומניעה. המחקרים הקליניים בחלקם הם מחקרים עצמיים (יוזמה של רופאי המרכז) ובחלקם מחקרים ממומנים מטעם חברות רפואיות העוסקות בפתוח תכשירים תרופתיים חדשים מכל העולם ומאפשרים חשיפה תרופתית חדשנית במקרים בהם הטיפול הקונבנציונלי כשל. המחקרים בתחום המדע הבסיסי מנוהלים במעבדות המכון ועוסקים בתחומים רחבים ומשלבים: אימונולוגיה, מיקרוביולוגיה, ביולוגיה תאית וביולוגיה מולקולארית, גנטיקה ופתולוגיה. שתוף פעולה ואינטראקציה בין הקלינאים וקבוצות המחקר השונות מאפשרת מחקר משולב (translational approach) פורה ומתקדם.

מידע מקצועי נוסף על אבחנת קרוהן וקוליטיס:



בדיקות סרולוגיות:


סמנים סרולוגים הינם נוגדנים. עד לעשור האחרון היו ANCA ו ASCA הסמנים הסרולוגים העיקריים הקשורים בקוליטיס כיבית ובמחלת קרוהן, בהתאמה. בעשור האחרון נתגלו מספר נוגדנים המהווים סמנים סרולוגים חשובים שלמחלות מעי דלקתיות וביניהם נוגדנים ל OmpC, I2, Cbir1-flagellin וכן הנוגדנים כנגד גליקאנים ALCA ,ACCA , ו- AMCA. לסמנים הסרולוגים הללו מספר מאפיינים משותפים, מעבר לייחודיות של כל סמן וסמן. כקבוצה, מדובר בסמנים הקשורים בעיקר למחלת קרוהן, נוכחותם, בייחוד בטיטרים גבוהים ובשילובים עם סמנים נוספים מקבוצה זו, קשורה בד"כ למחלת קרוהן של המעי הדק, ולאופי מחלה אגרסיבי יותר, כגון מחלה פיברוסטנטית (הצרויות) או מסוג penetrating (כלומר מתבטאת בנצורים). מעניין לציין שכל הסמנים הנ"ל מגיבים עם מרכיבים שמקורם במיקרואורגניזמים העשויים להימצא בחלל המעי ובכך עצם קיומם עשוי לתמוך בקשר בין הזרועות של מערכת החיסון, למיקרואורגניזמים כנגדם מכוון הנוגדן או לחילופין, להיות ביטוי לקיום קשר בין מרכיב מיקרואורגניזמי למרכיב עצמוני שלא זוהה עדין. אפשרות אחרת היא שקיום הנוגדנים הללו מהוו ביטוי ל"מעי דולף" בשל התהליך הדלקתי.

השימוש בנוגדנים שצוינו הולך ועולה מתוך הבנה שמחלות המעי הדלקתיות הן ,קרוב לודאי, קבוצה הטרוגנית של תת אוכלוסיות חולים שיש לאפיינן, פנוטיפית וגנוטיפית, על מנת לדייק באבחנה, לחזות פרוגנוזה, ולהתאמת טיפול יעיל יותר, בייחוד בשלבים בהם דרושה החלטה ניתוחית (כגון בחולים עם קוליטיס קשה). שימושים נוספים חשובים של הסמנים הסרולוגים הם אבחנה בין מחלות מעי דלקתיות לתסמונות אחרות של מערכת העיכול, זיהוי אוכלוסיות בסיכון (קרובי משפחה אסימפטומטים של חולים במחלות מעי דלקתיות) והפרדה בין חולים בקוליטיס מסוג לא מוחלט (Indeterminate colitis) לכאלו שמחלתם היא מחלת קרוהן מול אילו שמחלתם קוליטיס כיבית. חשיבות הסמנים הסרולוגים עשויה להיות גבוהה ביותר באוכלוסיה הפדיאטרית, בה עשויה להיות מגבלה בביצוע בדיקות פולשניות או כאלו הכרוכות בחשיפה לקרינה, ובה מדווחת שכיחות גבוהה יותר של Indeterminate colitis.

בדיקות הדמיה:



1. קפסולה אנדוסקופית


הקפסולה האנדוסקופית היא המצאה ישראלית מהפכנית, שנתה, מאז כניסתה לשימוש לפני פחות מעשור, את יכולתנו לאבחן פתולוגיות של המעי הדק-ביניהן מחלת קרוהן. אמצעי הדמיה זה, מורכב מה"אנדוסקופ" הקפסולה עצמה, שממדיה 11X26 מ"מ, רשם הנתונים ותחנת העבודה הממוחשבת. הקפסולה נבלעת על ידי הנבדק, מתקדמת בהתאם לפריסטטיקה ובמהלך כל שעות פעולת הסוללה, מצלמת ומשדרת תמונות ברזולוציה גבוהה מהמעי הדק לרשם הנתונים. תמונות אילו מפוענחות על ידי גסטרואנטרולוגים המיומנים בכך, ובהן ניתן לראות נגעים עדינים ביותר ברירית, כגון ארוזיות, טלנגיאקטזיות או בצקת, שלא נראו בשיטות מקובלות אחרות כגון אנטרוסקופיה או צילום מעי דק. עובדה זו הוכחה במחקרים פרוספקטיבים שהשוו הקפסולה עם אמצעי ההדמיה המסורתיים. חשיבותה של הקפסולה במחלות מעי דלקתיות גדולה ביותר שכן היא מוסיפה כ 30% ליעילות האבחנה של מחלת קרוהן מעבר לשיטות ההדמיה המקובלות. במקרים של Indeterminate colitis הקפסולה האנדוסקופית עשויה לסייע בהחלטה האם מדובר בקוליטיס כיבית או במחלת קרוהן ב 30-40% מהחולים ובכך להשפיע על ההחלטות הטיפוליות. כאשר נקבעה כבר אבחנה של מחלת קרוהן, יש לקפסולה האנדוסקופית מקום בקביעת פיזור המחלה וחומרתה במעי הדק, הערכת חזרת מחלה לאחר ניתוח ובהערכת השפעת טיפולים מתוחכמים על ריפוי הרירית ((Mucosal healing. יעילותה הרבה של הקפסולה ויחס העלות תועלת שלה בהשוואה לבדיקות כגון קולונוסקופיה ואיליאוסקופיה וצילום מעי דק, מצדיקות, לדעת מחברים רבים את מיקומה כאמצעי קו שני לאבחנת מחלת קרוהן של המעי הדק (כאשר לא ידוע על הצרויות במעי הדק, העשויות להעלות הסיכון <הנמוך יחסית> לסיבוך של Capsule retention). יש לציין שהצרויות של המעי הדק אינן הורית נגד מוחלטת לשימוש בבדיקת הקפסולה האנדוסקופית. במקרים כאלו נבדקת האפשרות להשתמש ב Patency capsule –קפסולה בממדים זהים לקפסולה אנדוסקופית משדרת העוברת פירוק לאחר 30 שעות ובכך יכולה לאתר, מבלי להיעצר, היצרות המונעת התקדמותה.

2. CT enterography-CTE


בדיקה זו משלבים את יתרונות ה CT המאפשר הדמית אברי הבטן שמחוץ למעי, עם שתית חומר ניגוד ושחזורים המאפשרים הדמית מעי דק. שילוב הנתונים מאפשר לקבוע את עובי הדופן - ממצא חשוב שלמעט ב CT ניתן לראותו רק ב MRE. רגישות CTE לאבחנת מחלת מעי דק דומה לזו של הקפסולה האנדוסקופית והסגוליות גבוהה אף יותר (כ 90%).

3. enterography-MRE


בדיקת MR של המעי הדק מאפשרת גם היא הדמית אברי הבטן מחוץ למעי וכן שחזורים של המעי הדק. יתרון חשוב של אמצעי הדמיה זה על פני ה CTE או צילום המעי הדק הוא העדר קרינה. מאפיין חשוב נוסף שמסתמן כיתרון של הבדיקה הוא התאמתה האפשרית לפעילות המחלה – כלומר למדדים כגון CDAI או ה – CRP ובכך היותה בדיקה ביולוגית-תפקודית, מעבר לאנטומית. יעילות הבדיקה בחולים החשודים למחלת קרוהן של המעי הדק היא סביב 80%-פחות מהיעילות המדווחת לגבי הקפסולה האנדוסקופית. עקב כך נראה כרגע שמקומה העכשווי של הבדיקה הוא בעיקר בחולים עם הצרויות/חסימות כאשר אין כוונה/אפשרות להשתמש ב Patency capsule , או על מנת להעריך מחלה דלקתית פעילה באזורים מעורבים. יתרון חשוב נוסף של ה MRE וה CTE הוא היכולת להדגים נצורים (פיסטולות) בבטן ובאגן-סיבוך חשוב של מחלת קרוהן שאינו מודגם בבדיקת קפסולה אנדוסקופית.

4. Double balloon enteroscopy-DBE


שיטה אנדוסקופית זו מאפשרת להגיע למרבית (או אף לכל) אזורי המעי הדק-אנטגרדית או רטרוגרדית, לאתר נגעים שלא נראו בשיטות מקובלות כגון צילום מעי דק, וכן לקחת דגימות מן הרירית ולבצע פעולות טיפוליות כגון הרחבת הצרויות או עצירת דמם - יתרונה המשמעותי של שיטה זו על פני הקפסולה האנדוסקופית. בשיטה זו משתמשים באנדוסקופ ובOvertube אשר בקצה כל אחד מהם בלון שניתן לניפוח בלתי תלוי בבלון השני. על ידי שליטה בניפוח ושחרור הלחץ מהבלונים ניתן לקדם את האנדוסקופ בחלל המעי', בפעולה שנמשכת כ 90 דקות בממוצע. למרות עומק החדירה למעי הדק וניפוח הבלונים הסיבוכים המדווחים (פנקריאטיטיס, התנקבות) נמוכים.

מידע מקצועי אודות הטיפול במחלות קרוהן וקוליטיס:



טיפול קונבנציונלי:


1. תכשירים שונים המבוססים על מסלמין או חומצה 5 אמינוסליצילית (5-ASA). בישראל קימים תכשירים מסחריים מסוג Rafassal, Asacol, Pentasa . כל התכשירים הללו בטוחים מאוד ונמצאו יעילים בעיקר בקוליטיס כיבית גם ככלי להשגת הפוגה וגם ככלי לשמירת הפוגה. התכשירים יכולים להנתן בצור פומית ואף בצורה מקומית (טופיקלית) באמצעות נר שמטפל בחלק הרחיקני ביותר של הרקטום או בצורה של חוקן שיכול לכסות את החלל עד גובה כפף הטחול.

סלזופירין/סולפסלזין ((salazopyrin- תכשיר שמשמש לטיפול במחלות פרקים ולטיפול במחלות מעי דלקתיות. התכשיר מורכב משני מרכיבים: חומצה 5 אמינו-סליצילית, בעלת פעילות אנטי-דלקתית וסולפאפירידין. במתן דרך הפה הפירוק למרכיבים מתבצע על ידי אוכלוסיית החיידקים של המעי הגס בו נצפית פעילות המרבית של החומר. עקב כך ל- salazopyrin אין ערך טיפולי רב במחלה שמערבת את המעי הדק. ל- salazopyrin יש שכיחות גבוהה של תופעות לוואי הגורמות לאי סבילות של התכשיר בחלק ניכר בין המטופלים. חלק מהן: כאבי ראש, בחילות, הקאות ושלשולים תלויים במינון התרופה ונובעים מנוכחות של סולפאפירידין. השפעה שלילית על כמות ואיכות הזרע שלעיתים מונעת שימוש בגברים בתקופת הפוריות, התופעה הפיכה וחולפת בהפסקת הטיפול. פריחה בעור, כביטוי לרגישות יתר של החולה לתכשיר, מופיעה לאחר כל חשיפה לתרופה.

2. אנטיביוטיקה - ציפרוקסין (ציפרופלוקסצין) ופלג'יל (מטרונידזול) - שני התכשירים נמצאו יעילים כטיפול במחלת קרוהן. השימוש בתרופות אלו נעשה במחלה פעילה של מעי דק סופי, אזור פי הטבעת, פיסטולות ואבצסים. מנגנון הפעולה של התכשירים האנטיביוטים משולב - מנגנון נוגד זיהומים וככל הנראה גם תוספת של פעילות אימונומודולטורית (השפעה על תפקוד מערכת החיסון). תופעות הלואי: דיווחים על תופעות לוואי של ציפרוגיס נדירים ויכוליים בעיקר תסמינים נוירולוגיים. מטרונידזול גורם לעתים להופעת טעם מתכת בחלל הפה ויכול להתאפיין בהתפתחות פגיעה במערכת עצבים היקפית עם הרגשת נימול בכפות הגפיים.

3. קורטיקוסטרואידים משמשים כקו שני בטיפול התרופתי ומיועדים לטיפול במחלה פעילה בדרגת חומרה בינונית עד קשה או בחולים שאינם מגיבים לטיפול בתכשירים המכילים חומצה 5 אמינו-סליצילית. הסטרואידים הם חומרים ביולוגים המופרשים באופן טבעי בגוף האדם על ידי בלוטת יותרת הכליה. פעילותם מבוססת על דיכוי של התהליך הדלקתי ובקרה על פעילות מנגנון החיסון. קיימים תכשירים סטרואידלים בעלי עוצמת פעילות שונה. חסרונו של הטיפול בסטרואידים במינונים גבוהים לאורך זמן הינו השפעות לוואי בלתי רצויות. תופעות הלוואי: הפרעה במשק הסידן - אוסטופורוזיס - אובדן סידן מהעצמות, עיכוב בצמיחת ילדים. הפרעה באיזון משק הסוכר - הופעת סוכרת. עלית לחץ דם. השמנת יתר. שיעור. אקנה. "אי שקט", הפרעות שינה. הפרעות פסיכיאטריות. פגיעה בתפקוד מערכת החיסון ועוד. השאיפה היא לטיפול קצר-טווח עם ירידה הדרגתית במינון עד הפסקה מוחלטת של הטיפול תוך 3-4 חודשים. מבין החולים שמגיבים לסטרואידים קיימת קבוצה שמפתחת תלות במתן מתמשך של התרופה כדי לדכא פעילות המחלה. כיום נמצאים בשימוש טבליות של Prednisone, וחוקנים של Colifoam, Bethnesol, Proctofoam. במחלה המוגבלת למעי הגס המרוחק יש יתרון לשימוש בחוקנים לשם הפחתת תופעות לוואי ועליה בריכוז התרופה המקומי. במקרים קשים של המחלה והיעדר תגובה לטיפול דרך הפה יש מקום למתן סטרואידים לתוך הווריד במסגרת אשפוז , במקרים אלה ניתנת התרופה Hydrocortison. בהשגת תגובה כעבור מספר ימים ניתן לחזור לטיפול פומי לשמירת ההשפעה.

4. מרקפטופורין/פורינטול, אימורן ומטוטרקסט – תרופות וותיקות, מעל 20 שנות ניסיון. תכשירים אלו מדכאים את פעילות מערכת החיסון ומסייעים בשמירת הפוגה. לרוב ניתנים במקביל לטיפול בסטרואידים ולצורך גמילה מסטרואידים. יכולים לשמש גם לטיפול מונע הישנות של מחלת קרוהן אחרי ניתוח. חסרון עיקרי, השפעה מאוחרת, רק כעבור 3-4 חודשים מתחילת השימוש (עד חצי שנה ב- 20% של המקרים). חסרונות נוספים: כ- 5% מפתחים רגישות יתר לפרונטול ואימורן במהלך השבועות הראשונים לטיפול, וישנו סיכון של ירידה בספירת דם לבנה עקב דיכוי מח העצם שמחייב מעקב קבוע של ספירת דם. מטוטרקסט נמצא יעיל בשליטה גם על כאבי מפרקים אך גם לתכשיר זה טווח של תופעות לוואי ולעיתים בעיה של סבילות. לכלל התכשירים הללו ישי סיכון מוגבר קל לנטייה לממאירות בעיקר מסוג לימפומות וסיכון מוגבר למחלות זיהומיות בעיקר וירליות.

למאמרים נוספים בנושא קרוהן, קוליטיס ועוד:
מחלות לחץ: כשהגוף קורס תחת לחץ
ביופידבק כטיפול נגד מעי רגיז
תסמונת מעי רגיז - מהאבחון עד לטיפול
מחלות קרוהן וקוליטיס: קנאביס כטיפול?
מחלות מעיים דלקתיות - בגלל סביבה היגיינית?

תכשירים חדשים/תכשירים ביולוגיים:


במהלך שני העשורים האחרונים, טיפולים חדשים המכונים טיפולים ביולוגיים צמחו בעולם המחלות הדלקתיות. טיפולים אלו; חלבונים נאיבים, ציטוקינים, פקטורי גדילה ונוגדנים מיוצרים בשיטות של ביוטכנולוגיה. התכשירים הביולוגיים מתערבים בדרכים שונות עם מולקולות שמעורבות בתהליך הפתוגנטי של המחלה. בתחילה תכשירים המכוונים נגד חלבון שנקרא TNF? נכנסו לשימוש עבור חולים עם תסמינים עקשניים, עמידים לטיפול קונבנציונלי. תכשירים אלו הראו אפקט דרמטי בהשגת יעדים טיפוליים. התכשיר הראשון שנכנס לשימוש קליני ב 1998 היה infliximab (רמיקייד בשמו המסחרי) והוא בשימוש עד היום. מאז, פותחו תכשירים נוספים דומים מאותה קבוצה ועדיין מפותחים תכשירים חדשים ובמקביל מפותחים באופן תדיר תכשירים ביולוגים אחרים אשר מכוונים למסלולים דלקתיים אלטרנטיביים. תכשירים אלו נבדקים במסגרת מחקרית בקרב קבוצות של חולים עם הסתמנויות קליניות שונות וייחודיות. למעשה בעידן של טיפולים ביולוגיים מטרות ויעדיי הטיפול השתנו והם כוללים השגה מהירה יותר של הפוגה, שמירה על הפוגה ממושכת ללא טיפול בסטרואידים, mucosal healing, ריפוי של נצרים, הימנעות מאשפוזים ומניתוחים ושיפור באיכות החיים כאשר היעד האולטימטיבי הוא מניעה של סיבוכים.


* המידע באדיבות ד"ר הנית ינאי מהמרכז הרפואי תל אביב.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר