מהו כבד שומני וכיצד מטפלים בו?

כבד שומני הינה מחלה שכיחה במיוחד באוכלוסיה - מיליוני אנשים סובלים ממנה ובכל שנה מספר החולים בה רק הולך וגדל. מהם הגורמים למחלה, כיצד מאבחנים אותה ומהם דרכי הטיפול האפשריות? הכל אודות כבד שומני בכתבה הבאה.
מאת מערכת BeOK
| 13/09/2011 |
צפיות: 17,309
מחלת הכבד השומני שאינה כתוצאה מאלכוהול (Nonalcoholic Fatty Liver Disease, ובקיצור, NAFLD) הוכרה בשנים האחרונות כנטל רפואי רב משקל. חשיבות המחלה נובעת הן משכיחותה הגבוהה באוכלוסייה הכללית והן מהיותה גורם סיכון משמעותי להתפתחות נזק כבדי, החל מדלקת NASH, ועד שחמת, אי ספיקה כבדית וסרטן הכבד. יתרה מכך, ידוע כיום כי NAFLD הינו הביטוי הכבדי של הסינדרום המטבולי. סינדרום זה המשלב סכרת, יתר-לחץ דם, השמנה והפרעה בשומני הדם, ונחשב לאחד מגורמי הסיכון המוקדמים למחלת לב איסכמית.

למידע נוסף בנושא כבד שומני היכנסו לפורומים:
פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים
פורום מחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה
פורום מחלות כבד, השתלות כבד, סרטן כבד
פורום ניתוחי קיצור קיבה-השמנה חולנית
פורום סוכרת אנדוקרינולוגיה

שכיחות כבד שומני
מחלת כבד שומני שאינה כתוצאה מאלכוהול, הנקראת גם NAFLD מוכרת כיום כמחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי, עם שכיחות מוערכת של 20-30% באוכלוסיה הכללית. שכיחותה בבעלי עודף משקל ושמנים מגיעה ל-70-80%, ובחולי סוכרת מסוג 2 ל-50%. מדאיגים במיוחד הם הנתונים שמראים כי NAFLD הפך למחלת הכבד השכיחה ביותר בקרב ילדים. שכיחות NAFLD בקרב ילדים הוערכה ב- 2.6% לפני עשור ולאחרונה הוערכה ב-5% בילדים במשקל תקין.

השכיחות גבוהה הרבה יותר בקרב ילדים שמנים - 38% וילדים עם סוכרת מסוג 2 עד 48%. באחד המחקרים הבודדים בהם נעשתה הערכה של מבנה הכבד (היסטולוגיה) בילדים נמצא כי ל-23% מהילדים עם כבד שומני יש כבר מצב מתקדם של דלקת ומתוכם ל- 9% יש צלקת משמעותית או שחמת.

גורמים לכבד שומני
השמנה הינה גורם הסיכון העיקרי ל-NAFLD, אך ישנם גורמים התנהגותיים נוספים כגון דיאטה לא בריאה וחוסר פעילות גופנית. קיימת הסכמה כי גורמים התנהגותיים מעורבים בהתהוות כבד שומני כשההיבטים החשובים ביותר הנם צריכת אנרגיה מופרזת והרכב תזונה לקוי. בנוסף, מחקרים הראו כי אורח חיים הכרוך בישיבה, לדוגמא עבודה במשרד, מהווה גורם סיכון בפני עצמו לכבד שומני.

סטטינים לטיפול במחלה
סטטינים הנן התרופות היעילות ביותר להורדת רמות ליפופרוטרין נמוך צפיפות (Low Density Lipoprotein-LDL), ונמצאות בשימוש נרחב ברפואה. הן מעכבות של אנזים מפתח ביצירת כולסטרול ע"י עיכוב תחרותי, מעלות את פעילות הקולטן של LDL ומעכבות יציאת LDL לזרם הדם. בישראל קימים מספר רב של סטטינים הכוללים: Rosuvastatin, Fluvastatin, Atrovastatin, Pravastatin, Simvastatin. למרות שקיים שוני ביעילות הסטטינים במינונים שונים ולהתוויות השונות, הרי שנהוג לסווגם כקבוצה אחת.

במחקרים תצפיתיים, מחקרים התערבותיים מבוקרים כפולי סמיות, ומטה-אנליזות שכללו למעלה מ-100,000 משתתפים, הראו שטיפול בסטטינים הביא לירידה של 19% בתמותה מארועים כליליים, 17% מארועי שבץ מוחי קטלני ולא קטלני ו-21% ירידה בתחלואה ותמותה מכל ארוע ווסקולרי. התועלת בטיפול בסטטנים הייתה במניעה ראשונית, מניעה שניונית, בקבוצות סיכון שונות וללא הבדל בגיל ובמין.

יחד עם ההבנה שהסטטינים יעילים ביותר בהפחתת התמותה והתחלואה הקרדיו-וסקולארית נצפו גם תופעות לוואי של טיפול תרופתי זה. כ-1-3% מהחולים התלוננו על תופעות לוואי שכללו עייפות, כאבי בטן, ושינוי בפעולות מעיים. תופעות הלוואי החמורות יותר שתוארו כתוצאה משימוש בסטטינים כללו בעיקר פגיעה שרירית והפרעה בתפקודי כבד. למרות שעליה באנזימי כבד תלויה במינון תוארה בטיפול בסטטנים, הרי שכיחות פגיעה כבדית משמעותית (כשל כבדי או היפרבילירובנמיה) מסטטינים נמוכה ביותר.

במידע משותף ממספר מחקרים, שכיחות מחלת הכבד במטופלים בסטטינים הייתה נמוכה יותר מאלה שטופלו באינבו. במחקר תצפיתי אחר הודגמה שכיחות של 0.1% ל-23,000 לעליה ניכרת של אנזימי כבד (עד פי 10 מהנורמה) בחולים שטופלו בסטטינים. בבסיס המידע של ה-FDA תוארו מקרי כשל כבדי המיוחסים לטיפול בסטטנים, עם הארעות משוערת של 0.1 ל-100,000 שנות חולה.

עבודה נוספת שבדקה הסיכון לכשל כבדי מ-Lovastatin דיווחה על שעור דומה. בעבודה מבוקרת, כפולת סמיות טיפול מול אינבו, נבדק הסיכון בשימוש בסטטינים בחולים עם מחלות כבד כרוניות, הודגמה יעילות הורדת רמות כולסטרול ללא עליה בשכיחות הפגיעה הכבדית. למרות המידע המצטבר הנ"ל, קיים עדיין חשש לא מבוסס לגבי מתן סטטינים בחולים עם מחלות כבד כרוניות. מבין החולים במחלות אלה אין ספק שהצורך במתן סטטינים חשוב במיוחד בחולים עם מכ"ש, בהם קיים ריבוי גורמי סיכון קרדיו-וסקולאריים.

כבד שומני ותזונה
בתזונה יש חשיבות עצומה לטיפול בכבד שומני, למעשה מ-30% מהאוכלוסייה הכללית כיום, סובלת מכבד שומני, לאו דווקא אנשים שמנים. התזונה היא הטיפול היחיד המוכח היום בכל המחקרים הרפואיים שעוזר באופן חד משמעי לטיפול בכבד שומני. דיאטה זה לא איזשהו מאבק רגעי שנותנים איזה פייט וזהו ונגמר, צריך לזכור שמדובר בשינוי אורחות חיים, מדובר בשינוי הרכב מזון, מדובר בלשים לב למה נכנס לפה, מדובר בלעשות פעילות גופנית על בסיס קבוע.

זה נראה מאוד קשה אך הבשורות בסך הכל הן שלא צריך לעשות שינויים מאוד דרסטיים, לא צריך לאכול חסה, לא צריך לצום, מדובר באיזשהו שינוי בתפיסה, פיתוח של מודעות, למאכלים שבריאים יותר ובריאים פחות. כדאי לאכול רוב הזמן מה שבריא, להמעיט במאכלים פחות בריאים. כדאי להבין שברגע שזה הופך לאורח חיים, זה משנה את כל התמונה.

הכבד הוא איבר מדהים, יש לו יכולת לרפא את עצמו, עוד יותר מדהים זה שהוא מרפא את עצמו באמצעות דיאטה בלבד, לא נדרש ניתוח, לא נדרש טיפול תרופתי מסוכן. דיאטה בלבד מרפאה את הכבד, לא צריך דיאטה דרסטית תזכרו את זה, שינויים קטנים עושים שינוים גדולים בכבד.

כבד שומני ופעילות גופנית
במחקר שבוצע בישראל על תת מדגם של סקר הבריאות והתזונה הלאומי הראשון מב"ת (350 איש) נמצא כי אנשים שאובחנו כסובלים מ- NAFLD בצעו פחות פעילות גופנית בשעות הפנאי. ניקוד גבוה יותר של ביצוע פעילות גופנית נמצא בקשר הפוך עם NAFLD ובמיוחד הקשר עם פעילות אנאירובית (אימון התנגדות). אין בממצא זה משום הפתעה כיוון שמחקרים קודמים הראו כי פעילות גופנית באה לידי ביטויי באופן מיוחד בהפחתת רקמת השומן בבטן (השמנה אבדומינלית - בטנית) שהוכחה כגורם סיכון משמעותי ל-NAFLD.

פעילות גופנית עשויה לסייע בטיפול ב- NAFLD גם דרך מנגנונים אחרים. פעילות גופנית, ללא ירידת משקל או שינוי הרכב גוף, משרה רגישות לאינסולין ומשפרת חילוף חומרים של גלוקוז. בנוסף, פעילות גופנית משפרת גם חילוף חומרים של חומצות שומן על ידי השריית פרוקן. פעילות אנאירובית אף מעלה מסת שריר באופן משמעותי יותר מפעילות אירובית. הגדלת מסת שריר מאפשרת ניצול יעיל יותר של גלוקוז ב"עלות" נמוכה יותר של הפרשת אינסולין.

בניסוי שהוצג לאחרונה בכנס הכבד האירופאי נבדקה השפעת אימון גופני אנאירובי (אימון התנגדות) של 8 שבועות על כבד שומני. האימון הפחית את כמות השומן בכבד ושיפר את רמות הגלוקוז בדם גם ללא ירידת משקל. איגוד הלב האמריקאי ממליץ על שילוב אימון אנאירובי בסך הפעילות הגופנית המומלצת בתדירות של פעמיים בשבוע לפחות. אימון התנגדות כולל כל פעילות המפעילה ומחזקת את השריר מהרמת משקולות ועד יוגה.

בימים אלו נערך מחקר ביחידת הכבד השומני באיכילוב שבודק השפעת אימון גופני אנאירובי על כבד שומני וכולל אימון מודרך בחדר כושר בלווי של מאמן כושר ופיזיולוג ובדיקת אולטראסאונד כבד משוכללת המספקת גם את כמות השומן בכבד.

ויטמין E והשפעתו על כבד שומני
ויטמין E הוא ויטמין נוגד-חימצון מסיס שומן טבעי הנמצא בפירות וירקות דוגמת ברוקולי, קווי וכן באגוזים, בוטנים, שקדים ושמן חמניות. מספר מחקרים קטנים הדגימו יעילות מתן במינון גבוה של הויטמין, 800 יח' ביום אנזימי כבד ובמניעת נזק כבדי.

לאחרונה פורסם מאמר גדול שהראה ירידה משמעותית במדדי נזק כבדי בביופסיה וירידה באנזימי כבד בחולי כבד שומני ללא סכרת שטופלו בוויטמין E מול אינבו, במעקב שנמשך כשנתיים. מחקר נוסף בילדים ומתבגרים עם מחלת כבד שומני הראה ירידה בסימני נזק כבדי אך לא הגיע למשמעות סטטיסטית לעומת אינבו.

מחקרים קודמים שבדקו יעילות הטיפול בוויטמין E במחלות לבביות ובסוכרת הראו עליה קטנה בתחלואה ובתמותה בחולים שטופלו ברמות גבוהות של ויטמין E, לכן הטיפול היום אינו מומלץ באופן גורף, ואינו מומלץ בחולי סכרת או בחולים עם שחמת.

כבד שומני וחומצות שומן אומגה 3
חומצות שומן אומגה 3 הוכחו כיעילות במניעת מחלות דלקתיות ומחלות לב. בניסוי קליני שנערך לאחרונה והוצג בכנס הכבד האירופאי האחרון, נמצא שתוספת של 3 גר' אומגה 3 ביום במשך שנה הפחית את כמות השומן בכבד ללא קשר לירידה במשקל, אך לא שיפר צלקת או דלקת בכבד.

גם בניסויים קודמים בבני אדם נצפתה תועלת בתוספים של 1-3 גר' שמן דגים ליום בהפחתת השומן הכבדי וכן בהורדת אנזימי כבד. עבודות רבות בבעלי חיים הדגימו כי שמן דגים מסייע לכבד "להיפטר" מעודפי השומן בכבד וכן מסייע בהפחתת הדלקת בכבד. מקורות טובים לחומצות אלה הם דגי מים עמוקים כמו: סלמון, בקלה טונה וסרדינים. איגוד הלב האמריקאי ממליץ על אכילת דגי מים עמוקים לפחות פעמיים בשבוע למניעת מחלות לב.

כבד שומני וגדילן מצוי
גדילן מצוי הינו קוץ הצומח בטבע בארץ. הוא אחד מצמחי המרפא העתיקים והנחקרים ביותר בטיפול במחלות כבד והוא נחקר הן בבעלי חיים והן בבני אדם. הרכיב הפעיל בצמח נקרא silymarin והוא פועל כנוגד חמצון ודלקת וכמעכב את תהליכי התפתחות הצלקת בכבד ומעודד תיקון של הרקמה הכבדית. כמו כן נמצא מועיל בהפחתת תנגודת לאינסולין המהווה את אחד הגורמים העיקריים להתהוות כבד שומני.

סילימרין נמצא גם יעיל בהורדת אנזימי כבד (ALT, AST). למרות התוצאות המבטיחות אין כרגע המלצה של חברות מקצועיות לחקר מחלות כבד, לתת גדילן מצוי באופן גורף לחולי כבד שומני כיוון שדרוש מחקר נוסף ויש לבדוק שאינו מגיב עם תרופות אחרות שנוטל המטופל. יש להתייעץ על נטילת התוסף עם הרופא המטפל.

כבד שומני וקפה
קפה הוא חומר טבעי בעל תכונות אנטי-חימצוניות חזקות. לאחרונה מתרבים המחקרים המראים ששתיית קפה (במינון של 2-3 כוסות ליום) קשור לירידה בסיכון להתפתחות סרטן הכבד, מחלת כבד אלכוהולית ועליה באנזימי כבד. מחקר בחיות הראה שתוספת קפה (במינון שווה ערך ל-2 כוסות ליום), הקטינה בצורה משמעותית את כמות השומן בכבד וכן את כמות הדלקת והנזק הכבדי.

במחקר שכלל 245 אנשים (חולי כבד שומני וקבוצת בקורת) הודגם ששתיית קפה הייתה קשורה לירידה בהשמנה, ירידה בתנגודת לאינסולין וירידה בסימני נזק כבדי. כיום אין המלצה גורפת לשתיית קפה בחולי כבד שומני, כיוון שדרוש מחקר נוסף.

חומצת מרה
זוהי חומצת מרה טבעית הנמצאת בריכוז נמוך במלחי המרה בגוף. מתן החומצה משמש כטיפול במחלות כבד של דרכי המרה, לדוגמא שחמת מרתית ראשונית (Primary Biliary Cirrhosis-PBC). לאחרונה נעשה שימוש בחומצת מרה זו לטיפול במחלת הכבד השומני עם תוצאות משתנות. מספר מחקרים לא הראו יעילות של שימוש בתרופה לעומת אינבו. לעומת זאת מחקר אחרון הראה ירידה בסימני דלקת בחולי כבד שומני שטופלו במינון גבוה של חומצת מרה. שילוב של חומצת מרה עם ויטמין E הראתה אף היא יעילות בהורדת סמני דלקת בחולי כבד שומני.

לכתבות נוספות בנושא כבד שומני:
איך לטפל בכבד שומני שלא כתוצאה מאלכוהול
קולוסטרום: הטיפול החדש לחולי כבד שומני
התרופה לחולי כבד שומני: תמצית מקקטוס
חולים במחלת כבד שומני? הזהרו מהשמנת יתר
כבד שומני, כל מה שחשוב לדעת

לסיכום, בעוד שבעבר המחלה נחשבה למחלה שפירה, היום ידוע שהיא עלולה להתקדם לדלקת, צלקת, שחמת, ואף לכשל כבד וסרטן כבדי. בנוסף המחלה נמצאה קשורה להתפתחות סכרת ומחלות לב. היום אין תרופה יעילה המונעת התקדמות או התפתחות המחלה ולכן יש עניין רב בהשפעת תכשירים טבעיים ושינוי הרגלי חיים על התפתחות המחלה. בסקירה הנוכחית סקרנו את המידע הקיים לגבי השפעת התכשירים הטבעיים העיקריים ופעילות גופנית על התקדמות והתפתחות המחלה.

*המידע באדיבות ד"ר אורן שבולת, מנהל יחידת הכבד, איכילוב

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

נפגעת? חלית? יש לך זכויות!
רוצה לדעת מה הזכויות שלך בביטוח לאומי או בחברות הביטוח?
מלא/י פרטייך ונחזור אלייך בהקדם
השירות ניתן ללא התחייבות.
אנו מתחייבים על דיסקרטיות מלאה.

אולי יעניין אותך גם

מחלת אדיסון – תסמינים ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 22/02/2017 |
צפיות: 53
מחלת אדיסון נגרמת מפגיעה בבלוטת יותרת הכליה ועלולה לגרום לחולשה בשרירים ולהתעלפויות. הזנחת המחלה יכולה להוביל לקריסה של פעילות מערכת הדם
קרא עוד
שיגלוזיס – תסמינים ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 21/02/2017 |
צפיות: 48
שיגולזיס היא מחלה זיהומית הנגרמת מהידבקות בחיידק השיגולה. החולים במחלה סובלים מקלקול קיבה חמור והם נמצאים בסכנת התייבשות
קרא עוד
מהם התסמינים של תסמונת העצב המשולש ואיך מטפלים בה?
מאת מערכת BeOK
| 21/02/2017 |
צפיות: 59
נוירלגיה טריגמינלית היא תסמונת של העצב המשולש הממוקם בפנים. התסמונת מאופיינת בהתקפי כאב חמורים שנגרמים מגירוי וממגע בפנים
קרא עוד
גלוסיטיס – מהם התסמינים וכיצד מטפלים בדלקת הלשון?
מאת מערכת BeOK
| 19/02/2017 |
צפיות: 76
גלוסיטיס היא דלקת הפוגעת ברקמה של הלשון. הדלקת גורמת לכאבים, להתנפחות הלשון, לשינוי הצבע שלה ולהיעלמות בלוטות הטעם
קרא עוד
מיאלופיברוזיס – תסמינים ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 19/02/2017 |
צפיות: 43
מיאלופיברוזיס היא מחלה הנגרמת משינוי גנטי של תאי הדם. המחלה מאופיינת בדימומים ובכאבים בצלעות והיא יכולה להתפתח ללוקמיה מיאלואידית
קרא עוד
תסמונת קושינג – גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 16/02/2017 |
צפיות: 82
תסמונת קושינג היא הפרעה הנוצרת מייצור מוגבר של קורטיזול. התסמונת גורמת לחולשה בשרירים, לדלדול מסת עצם, לדיכאון ולחרדה
קרא עוד
מחלת גרייבס – תסמינים, אבחון וטיפול
מאת מערכת BeOK
| 14/02/2017 |
צפיות: 121
גרייבס היא מחלה אוטואימונית שגורמת לתקיפת התאים הבריאים בבלוטת התריס. המחלה גורמת לדפיקות לב מואצות, לרגישות לחום ולחולשה בשרירים
קרא עוד
היפותרמיה – מהם הגורמים וכיצד ניתן למנוע את התופעה?
מאת מערכת BeOK
| 14/02/2017 |
צפיות: 96
היפותרמיה היא מצב בריאותי הנגרם משהות ממושכת במזג אוויר קר או במים קרים. היא יכולה לגרום לכוויות קור, לנזקים בלתי הפיכים לכלי הדם ואפילו למוות
קרא עוד
אורטיקריה – מהם הגורמים, התסמינים ודרכי הטיפול באלרגיה?
מאת מערכת BeOK
| 13/02/2017 |
צפיות: 102
אורטיקריה היא תגובה אלרגית של העור המלווה בכתמים מגרדים. היא יכולה להיגרם מאוכל, מלחץ נפשי, מזיעה ומשינויי טמפרטורה
קרא עוד
תסמונת רגליים חסרות מנוחה – תסמינים ושיטות טיפול
מאת מערכת BeOK
| 13/02/2017 |
צפיות: 93
תסמונת רגליים חסרות מנוחה היא הפרעה הגורמת לדחף בלתי נשלט להזיז את הרגליים. התסמונת מפריעה לשינה סדירה והיא שכיחה יותר אצל נשים, בעיקר בזמן הריון
קרא עוד