קרישת דם: מנגנון וגורמי סיכון

תארו לכם שכל מכה או פציעה תגרום לנו לדמם למוות. בשל כך קיים מנגנון קרישת דם הנועד להפסיק את איבוד הדם היקר. אולם בתהליך של קרישת דם יכולים להיווצר קרישים מסוכנים. קרישים הנודדים במערכת הדם ויכולים לגרום להתקף לב ושבץ
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 10/09/2012 |
צפיות: 8,496
דירוג: 5.0 מתוך 1 הצבעות
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע 5.0 מתוך 5
לדם יש תפקיד לכאורה בלתי אפשרי. הוא חייב לזרום בצורה חלקה ורציפה, אבל ליצור קריש דם במהירות כשמתרחש דימום. קריש הדם נועד לעצור את הדימום ולהציל את הרקמה מאיבוד חמצן ומוות. קרישי דם הם בריאים ומצילי חיים כשהם מפסיקים דימום. עם זאת קרישי דם מסוכנים יכולים להיווצר ולגרום לנזק רציני. רוב התקפי הלב נגרמים בשל היווצרות פתאומית של קריש דם בעורק הלב. קריש דם במוח יכול להוביל לשבץ.

למידע נוסף בנושא קרישת דם היכנסו לפורומים:
פורום טיפולי ורידים, דליות, מחלות כלי דם
פורום כירורגית כלי דם, ורידים
פורום לוקמיה, המטולוגיה, קרישת דם, סרטן הדם
פורום לחץ דם, מחלות כליה ילדים, הרטבת לילה
פורום שומנים בדם, מחלות לב

מנגנון קרישת הדם


יצירת פקק על ידי טסיות הדם הם רכיבים זעירים שר יוצרים קרישי דם. כאשר הן נתקלות בכלי דם פגום, טסיות הדם נוהרות למקום ויוצרות פקק אשר מפחית את הדימום. טסיות הדם גם משחררות חומרים שמתחילים ריאקציה כימית להיווצרות קרישי דם.

על ידי שרשרת של תגובות כימיות, נוצר קריש דם. גורמי קרישה, שהם חלבונים המומסים בדם משתתפים בתהליך שתוצרו הסופי הוא הפיברין. פיברין הוא החלבון הראשי שיוצר את קרישי הדם. קריש דם המכיל פיברין קשוח ועמיד יחסית לפקק הראשוני שנוצר על ידי טסיות הדם.

לאחר שהקריש נוצר, יש למנוע את התפשטותו בגוף שכן הדבר עלול לגרום לנזק. חלבונים נוגדי קרישה מקיימים איזון טבעי עם גורמי הקרישה. חלבונים נוגדי קרישה מנטרלים את גורמי הקרישה העודפים ומונעים מקריש הדם להתפשט מעבר לנדרש.

כאשר הרקמה הפגועה נרפאת , קריש הדם מתפורר ונספג. אנזים הנקרא פלסמין אחראי להמסת גדילי הפיברין הקשים.

במצב רגיל קרישי דם אינם נוצרים אלא עם יש קרע של דופן כלי הדם. על העור ובדופן כלי הדם ישנם חומרים מיוחדים המקדמים את תהליך הקרישה. כאשר הדם הזורם בא במגע עם החומרים הללו, נוצר קריש דם. אולם קרישי דם יכולים גם להיווצר בגלל אחת משתי סיבות: חוסר תנועה ושגיאות גנטיות במנגנון הקרישה.


גורמי סיכון


כאשר הגוף מפסיק לנוע, הסיכון להיווצרות קרישי דם עולה, שכן נדרשת תנועת שרירים על מנת להזרים הדם לכיון הלב. דם עומד בוריד נוטה להיקרש. מצב זה נקרא פקקת ורידים ואופייני לאנשים המרותקים למיטה בעקבות מחלה או אחרי ניתוח. פקקת ורידים יכולה אף להתרחש בנסיעות ארוכות (במכונית, רכבת או מטוס) בהן אדם יכול לשבת שעות מבלי לקום ולהתמתח. פציעות אורתופדיות וגבס מעלים את הסיכון לפקקת ורידים. בנוסף הריון מהווה גורם סיכון ליצירת קרישי דם ברגליים והאגן, שכן הרחם הגדל עלול להאט את זרימת דם חזרה ללב במידה מספקת כך שקרישי דם עלולים להיווצר.

ישנן מחלות לב המעלות את הסיכון לקרישי דם. דוגמא לכך היא פרפור פרוזדורים. זוהי הפרעה
המתאפיינת בקצב לב לא סדיר והיקוות של דם בלב. הצטברות של דם בלב יכולה להביא ליצירה של קרישי דם, קרישים היכולים לנדוד למוח ולגרום לשבץ. בנוסף אנשים הסובלים מכולסטרול והיצרות עורקים פגיעים יותר לסכנה של קרישי דם. גורמי הסיכון לכך הם לחץ דם גבוה, סוכרת, עישון והיסטוריה משפחתית.

לכתבות נוספות בנושא כלי דם:
פקקת ורידים: פעילות גופנית תעזור למנוע
דליות, הגורמים והטיפולים
צחוק משפר תפקוד כלי דם ומונע מחלות לב
העשרת כדוריות דם, כבר ניסיתם?
גובה ושומן עודף מעלים הסיכון לקרישי דם

מהם התסמינים של קרישי דם?


קרישי ורידים לא מאפשרים לדם לחזור ללב וגורמים לנפיחות, חום אדמומיות וכאב, בעיקר ברגליים ובזרועות. קרישים עורקיים לא מאפשרים לדם להגיע לאזור הפגוע. רקמת גוף שנגזל ממנה הדם והחמצן מתחילה למות והופכת איסכמית. כאב ומחסור בחמצן הם הסימפטומים הראשוניים של איסכמיה.

תסמינים אחרים תלויים במיקומו של הקריש. לעתים קרובות ההשפעה תהיה אובדן תפקוד. התקף לב ושבץ יכולים להיגרם כתוצאה מקריש דם החוסם את אספקת החמצון. אם הקריש מופיע ביד או ברגל, בנוסף לכאב, הגפה עשויה להפוך לבנה. בנוסף החולה ידווח על חולשה או איבוד תחושה בגפה. אם הקריש סוכר את אספק הדם לאזור של המעי, בנוסף לכאבים עזים, ייתכן שיש שלשול דמי.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר