עד כמה אלים סרטן השד שיש לך?

בישראל מתגלות מדי שנה כ -4000 חולות חדשות בסרטן השד. סרטן השד הוא הגידול השכיח ביותר בקרב נשים. הנתונים העדכניים מהארץ מצביעים על כך שאחת מכל 7.5 נשים בישראל תחלה בסרטן השד במהלך חייה. טיפול כימותרפי מפחית את הסיכון להישנות סרטן השד אך במקרים רבים הוא ניתן רק ליתר ביטחון, כך שחלק מכל חולות סרטן השד מקבלות בעצם טיפול שלמעשה אינו נחוץ להן, ואף עלול לגרום לתופעות לוואי קשות.

רבות מהחולות בסרטן השד המתגלה בשלבים מוקדמים לא יפתחו גרורות. רק באחת עד שתי נשים מתוך חמש עלול הגידול להישנות ורק נשים אלה זקוקות למעשה לטיפול הכימותרפי המשלים.

למידע נוסף בנושא סרטן השד היכנסו לפורומים:
פורום גניקולוגיה - רפואת נשים
פורום כירורגית חזה, גידולי סרטן ריאות, גידולי ריאה
פורום סרטן השד
פורום סרטן ורפואה משלימה
פורום סרטן נשים, סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלות

כיום קיימות בארץ שתי בדיקות גנומיות מסחריות העוסקות בסרטן השד: ערכת הבדיקות "סימפוני" הכוללת בתוכה את בדיקת "ממפרינט" והבדיקה השנייה קרויה "אונקוטייפ". לשתיהן אותה מטרה - לבדוק מה הסיכון של המטופלת לחזרת המחלה בעתיד, ובכך לעזור לאונקולוג להגיע להחלטה האם יש צורך לטפל בכימותרפיה או ניתן להסתפק בטיפול הורמונלי, ניתוח, קרינה וכדומה. הבדיקות הגנומיות מאפשרות רפואה מותאמת אישית לכל אחת מהמטופלות.

פרופ' עמוס פינס, מומחה לרפואה פנימית והנשיא היוצא של האגודה הבינלאומית לגיל מעבר, מדגיש את החשיבות הגדולה של בדיקות גנומיות אלו: "במסגרת הכינוס השנתי של ארגון האונקולוגיה האירופאי (ESMO) שהתקיים בתחילת החודש בוינה, הוצגו הנחיות רפואיות חדשות של הארגון לאבחון וטיפול בסרטן שד ראשוני. ההנחיות מציינות את חשיבות הבדיקות הגנומיות לסרטן השד ככלי עזר יעיל לקבלת ההחלטות הטיפוליות, במיוחד לגבי נחיצות מתן כימותרפיה. כידוע, חלק הארי של החולות בסרטן השד שקיבלו את הטיפול הבסיסי (ניתוח, קרינה, טיפול הורמונלי) לא צפויות לפתח גרורות בעתיד, ואם נדע לזהותן בצורה טובה, נוכל לחסוך מהן טיפולים קשים שלמעשה לא צפויים לשנות את מהלך מחלתן."

חשוב להדגיש כי עם זאת, לכל בדיקה יש מאפיינים ייחודיים שכדאי להכיר לפני שממליצים לחולה על הבדיקה המתאימה לה:

בדיקת הממפרינט

בוחנת אם הסיכון האישי להישנות הסרטן הינו גבוה או נמוך באמצעות סריקה של 70 גנים שנמצאו קשורים ביצירה ובהתפתחות הגרורות. תוצאות הבדיקה מאפשרות למטופלת ולרופא להחליט אם יש צורך בכימותרפיה. הבדיקה מתבצעת תוך שימוש בטכנולוגיית שבב ייחודית על דגימה מרקמת גידול שקועה בפארפין הנלקחת לאחר הניתוח ונשלחת למעבדה קלינית בהולנד.

בדיקת האונקוטייפ

בדיקה זו של 21 גנים בתאי הגידול, נעשית על רקמה המתקבלת לאחר הכריתה הכירורגית. מתוך 21 הגנים הנבדקים,5 גנים משמשים לביקורת, כאשר ביטויים של 16 הגנים הנוספים מעיד על הסיכון להישנות המחלה בעתיד. תוצאות בדיקת האונקוטייפ משוקללות לציון הנע מ 0-100 המעיד על הסיכון להישנות מאוחרת של המחלה במהלך 10 השנים הקרובות.

ע

ל אילו מאפיינים כדאי לשים דגש בבחירת הבדיקה?

1. תוצאות הבדיקות

תוצאות בדיקת ממפרינט ניתנות בצורה דיכוטומית ומוחלטת (כלומר סיכון גבוה או סיכון נמוך לחזרת המחלה), ללא תוצאת ביניים של 'אזור אפור'. נשים עם סיכון גבוה להישנות המחלה יפיקו תועלת מכימותרפיה ונשים עם סיכון נמוך לא יפיקו תועלת מטיפול כימי ויוכלו לקבל טיפול הורמונלי בלבד.
בתוצאות בדיקת אונקוטייפ יש 3 קטגוריות להישנות המחלה- תוצאת סיכון גבוה, סיכון נמוך וסיכון ביניים. משמעות תוצאות הסיכון הגבוה והנמוך זהות פחות או יותר לממפרינט, אך לתוצאת סיכון ביניים (המהווה כ-40% מהמקרים) אין משמעות טיפולית ובקבוצה זו עדיין לא ברור אם יש צורך בטיפול כימותרפי או לא.

2. אישורים ורישיונות הבדיקות

בדיקת הממפרינט הינה הבדיקה היחידה בעלת אישור ובקרה של ה-FDA , מנהל המזון והתרופות האמריקאי. עובדה זו מעידה על בטיחותה ועל יעילותה ככלי אבחנתי. עם זאת, לשתי הבדיקות ישנם אישורים חשובים נוספים מארגוני ה-CAP ו-CLIA, המבצעים בקרת מעבדות.

3. אוכלוסיית הנבדקות

את בדיקת הממפרינט ניתן לבצע הן בנשים אשר בתאי הגידול שלהן יש רצפטורים הורמונליים, והן באלה ללא ביטוי של רצפטורים הורמונליים (המהווים כ-20% ממקרי סרטן השד). לעומת זאת, את בדיקת האונקוטייפ ניתן לבצע רק בגידולים עם רצפטורים הורמונליים.

לכתבות נוספות בנושא סרטן השד:
בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד
שילוב טיפולים עוצר התפשטות סרטן השד
איך מטפלים בחולות סרטן שד בגיל מתקדם
סרטן השד: התגלה טיפול חדש
איך נשים ערביות מתמודדות עם סרטן השד?

4. סיווג תת הקבוצה המולקולרית של הגידול

כיום, ידוע שסרטן השד איננה מחלה אחידה, אלא ניתן לחלקה לתתי קבוצות מולקולריות על פי מאפיינים גנטיים שונים. המחקרים מראים שתתי הקבוצות השונות של סרטן השד (subtypes) מגיבים שונה לטיפולים תרופתיים וכן שהפרוגנוזה שלהן שונה. בדיקות מולקולריות המסווגות בצורה מדויקת יותר את תת הקבוצה של הסרטן יאפשרו לרופא להתאים בצורה טובה יותר את הטיפול. ערכת "סימפוני" כוללת בנוסף לבדיקת "ממפרינט" גם בדיקה נוספת בשם "בלופרינט". שילוב של "ממפרינט" ו-"בלופרינט" מאפשר את הסיווג המדויק של תת הקבוצה המולקולרית של הגידול, ובכך התאמת טיפול כימותרפי אישי לכל מטופלת.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר