שיקום כישורי השפה לאחר אירוע מוחי

אירוע מוחי הוא הפרעה בזרימת הדם למוח. תאי המוח ניזונים מחמצן. חוסר באספקת חמצן שנמשך דקות ספורות יכול להוביל למוות של תאי עצב ולאובדן של התפקודים הנוירולוגים הנשלטים על ידי התאים הללו. אם קיימת פגיעה באזור במוח האחראי על הדיבור והשפה, גם יכולת הדיבור עלולה להיפגע. אחד התסמינים הנפוצים ביותר של אירוע מוחי הוא דיבור עילג. תסמינים אחרים שיכולים להופיע כוללים איבוד תחושה בפנים, בידיים או ברגליים, טשטוש בראייה, סחרחורת, איבוד קואורדינציה וכאב ראש חריף.

למידע נוסף על אירוע מוחי היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות דיבור, ליקוי דיבור, גמגום
פורום נוירוכירורגיה, ניתוחי ראש
פורום נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי
פורום פיזיותרפיה
פורום שומנים בדם, מחלות לב

אילו ליקויי שפה יכולים להופיע לאחר אירוע מוחי?

אפזיה

אפזיה היא פגם ביכולת לייצר ולהבין שפה. אפזיה נגרמת כתוצאה מפגיעה באונה השמאלית המכילה את מרכז בשפה במוח. מרכז השפה אחראי על תהליכים של דיבור, האזנה, קריאה וכתיבה. מכיוון שאפזיה פוגעת ביכולת ההבנה והשימוש במילים, מטרת הטיפול היא לשקם את יכולת השפה של המטופל. כישורי השפה של המטופל שנפגעו יכולים להילמד מחדש בתהליך השיקום. שיקום היכולת השפתית של המטופל מתבצע על ידי קלינאי תקשורת.

אנשים שלקו באפזיה מתקשים להבין מילים או להביע בקול את מחשבותיהם. במהלך השיקום הם מתאמנים בהבנת השפה המדוברת, תוך שימוש בעזרים נוספים, במידת הצורך. לדוגמא המטופל מתבקש לזהות תמונה ולומר בקול מה הוא רואה. תרגיל כזה משפר את יכולתו לזהות אובייקטים, לייחס להם מילה בעלת משמעות ולשלוף את המילה הנכונה. עוד תרגיל אופייני הוא לתת רמזים רבים המובילים למילה מסוימת. תרגילים שכאלה מעודדים את המטופל לחשוב ולפתח את היכולות השפתיות שלו מחדש.

בתחילת תהליך השיקום המטופלים יורשו להשתמש במחוות ותנועות ידיים כדי לפצות על המחסור במילים. שימוש בשפת גוף ותנועות יכולות להקל מעט על התסכול שחש המטופל בשל אי יכולתו לדבר ולכן חשוב שלא למנוע זאת ממנו, אולם המטרה הסופית היא שהמטופל לא ישתמש עוד בידיו אלא רק בשפה מדוברת.

אפרקסיה מילולית

במצב של אפרקסיה מילולית, המטופל יודע אלו מילים לומר, אולם מוחו מתקשה לתאם בין השרירים הנחוצים דיבור. ליקוי זה בא לידי ביטוי בקושי בהפקת קולות דיבור, הגייה נכונה, ואינטונציה. פעמים רבות קצב הדיבור מושפע לרעה. בשל הקושי בהגייה אנשים עם אפרקסיה מילולית מבטאים פעמים רבות מילים שגויות שיוצרות משפט לא הגיוני, כך שהמאזין עלול לחשוב שההיגיון שלהם השתבש, אולם הם מודעים היטב לטעותם, רק אין ביכולתם לתקנה.

דרכי טיפול נפוצות לאפרקסיה מילולית כוללות אימון של שרירי הדיבור, הפקת צלילים וקצב דיבור מתאים. תרגול אופייני כולל חזרה על הברות ומילים הנועדה לאמן את שרירי הפה, הלשון והלוע. במהלך התרגול המוח שולח אותות עצביים לשרירי הפנים האחראיים להפקת הדיבור כך שהתנועות הופכות ליותר מדויקות. קלינאי התקשורת מנחה את המטופל כיצד להזיז את השפתיים והיכן למקם את הלשון כאשר הוא מפיק צליל מסוים.

דיסארטריה

במצב של דיסארטריה המטופל לא יכול להניע את השרירים האחראים להפקת הדיבור כיוון שהם חלשים או הדוקים מדי. זיהוי הסוג המסוים של דיסארטריה הוא חיוני לטיפול שכן חיזוק של השרירים יכול לסייע במצב של חולשת שרירים אבל יכול לגרום לנזק נוסף אם מדובר בשרירים הדוקים מדי.

דיסארטריה דורשת טיפול רק לעיתים רחוקות ולרוב נעלמת מעצמה כמה חודשים לאחר האירוע המוחי, אולם אם מדובר בהפרעה מתמשכת כדאי לפנות לטיפול של קלינאי תקשורת.

לכתבות נוספות בנושא שבץ:
שבץ מוחי: שתיית אלכוהול מעלה את הסיכון
יוגה יכולה לשפר את התפקוד לאחר שבץ מוחי
שיקום לאחר שבץ מוחי: שאלות ותשובות
אכילת תפוחים ואגסים עשויה למנוע שבץ
שבץ מוחי, גורמי סיכון

בסופו של דבר, המטרה בשיקום של מטופלים לאחר אירוע מוחי היא לנסות לגרום למטופל לדבר ולהשתמש בשפה כרגיל. מטרה זאת יכולה להיות מושגת לא רק על ידי התרגולים הטיפוליים שמציע קלינאי התקשורת אלא בשילוב של סביבה תומכת שמקטינה את התסכול של המטופל שאבדה לו יכולתה הבסיסית ביותר, להבין את מה שנאמר לו ולהביע את עצמו על ידי מילים.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר