כל הבדיקות הללו לא נועדו לעזור לאישה ההריונית להעביר את הזמן עד הלידה, אלה מטרתן לעקוב אחר ההתפתחות של העובר ושמירה על הבריאות הן של העובר והן של האם ולדאוג לרווחה שלהם גם לאחר הלידה. אחת מהבדיקות הללו היא בדיקת סיסי שליה.
יש לך שאלות? היכנסי לפורום:
פורום אולטראסאונד בהריון, שקיפות עורפית
מה זה בדיקת סיסי שליה?
CVC, או בדיקת סיסי שליה, היא הליך רפואי שמבצעים במהלך ההריון כדי לאתר אם ישנם מומים כרומוזומליים בעובר. השליה היא רקמה ספוגית אשר נוצרת בגוף האישה במהלך ההריון. השליה ממוקמת בחלק הפנימי של דופן הרחם והיא מחברת בין האם לבין העובר, תפקידה להעביר מזון וחמצן לעובר ולפנות פסולת מהעובר החוצה. סיסי שליה הם למעשה היחידות שמרכיבות את השליה והן מכילות את המידע הגנטי של העובר. על כן, בבדיקה של סיסי השליה אפשר לקבל מידע על גנים חריגים שקיימים אצל העובר מבלי לבדוק את העובר באופן ישיר וללא סיכונים. הבדיקה מאפשרת לאתר טרם הלידה מומים כמו תסמונת דאון, סיסטיק פיברוזיס וטיי-זקס.
בדיקת סיסי שליה נעשית בשלבים מוקדמים של ההריון, בין שבוע 10 לשבוע 13. לאחר שבוע 13 אי אפשר עוד לבצע אותה ולכן הזמן הממוצע לבדיקה הוא בין שבוע 11 ל-12. הבדיקה מאפשרת לאתר יותר מ-200 סוגים שונים של מחלות גנטיות ומומים כרומוזומליים. ביצוע הבדיקה בשלב מוקדם של ההריון מקנה להורים מידע על העתיד של ההריון ולאחריו, כולל סיבוכים אפשריים שיכולים להתרחש במהלך ההריון עצמו ועל האפשרות לסיים את ההריון בשלב מוקדם, שבו ההליך קל יחסית ונעשה בגרידה, לעומת שלבים מאוחרים יותר שבהם סיום ההריון כרוך בלידה מוקדמת, בכאבים ובסיכונים לאישה.
לא כל אישה בהריון צריכה לעשות בדיקת סיסי שליה, הבדיקה נעשית לאחר ייעוץ גנטי כאשר ישנו חשש למומים בעובר. חשש כזה יכול לעלות מסיבות שונות ובהן נשים שגילן 35 ומעלה אשר להן סיכויים גבוהים יותר ללדת תינוקת עם מומים כרומוזומליים, בעיה גנטית קיימת או נשאות של מחלה גנטית אצל האם או אצל האב, היסטוריה משפחתית של מחלות גנטיות, אימהות לילדים עם מחלה גנטית או נשאים של מחלה גנטית, תוצאות חריגות או לא תקינות בבדיקת הסקר של השליש הראשון או בבדיקת השקיפות העורפית. בישראל הבדיקה כלולה בסל הבריאות למי שעומדת באחד או יותר מהקריטריונים הללו, אך אפשר לבצע את הבדיקה גם באופן פרטי.
כיצד מתבצעת בדיקת סיסי שליה?
אין הכנות מיוחדות לפני בדיקת סיסי שליה, אין צורך לצום או להימנע מפעילויות מסוימות. עם זאת, נשים אשר נוטלות תרופות לדילול הדם צריכות להפסיק לקחת אותן כמה ימים לפני הבדיקה. אם ישנו ספק לגבי תרופות אחרות מומלץ להתייעץ עם הרופא טרם הבדיקה. ייתכן שלפני הבדיקה עצמה יהיה צורך בשתייה של כוס מים, שלפוחית מלאה מסייעת לבדיקת האולטרסאונד. משך הבדיקה הוא כשלושים דקות.
ישנן שתי שיטה לביצוע בדיקת סיסי שליה – השיטה הנרתיקית והשיטה הבטנית, הרופא המבצע בוחר את השיטה לפי המיקום של השליה או לפי העדפתו האישית. בגישה הנרתיקית מחדירים מוליך דרך הנרתיק ובצפייה באולטרסאונד מגיעים עד לשליה. בעזרת המוליך מחדירים קתטר לתוך השליה ושואבים דגימה קטנה של הרקמות. הבדיקה כרוכה באי נוחות קלה, נשים מדווחות שהתחושה דומה לזו שבבדיקת פאפ שגרתית. בגישה הבטנית דוקרים את דופן הבטן בעזרת מחט כדי להגיע לשליה בעזרת צפייה באולטרסאונד. תחושת הדקירה דומה לזו של בדיקת דם רגילה.
לאחר הבדיקה האישה צריכה להישאר במקום הבדיקה במשך שעה או שעתיים ולנוח בבית במשך יום או יומיים. אם בימים שלאחר הבדיקה עלה החום, ישנם דימומים או שיורדים המים יש לפנות באופן מידי לרופא המטפל. לפעמים מבקשים לקבוע בדיקת אולטרסאונד נוספת כשבועיים לאחר הוצאת סיסי השליה כדי לעקוב אחר מצבו של העובר.
סיכונים של בדיקת סיסי שליה
כמו בכל בדיקה פולשנית, גם בדיקת סיסי שליה כרוכה בסיכונים מסוימים. התופעה הנפוצה ביותר אחרי הבדיקה היא התכווצויות, בעיקר אם הבדיקה נעשתה בגישה הנרתיקית. כמו כן, יש סיכון להזדהמות, אך מקרים אלה נדירים ביותר.
במהלך הבדיקה ישנו סיכוי שהדם של העובר יתערבב עם הדם של האם. נשים עם סוג גם Rh שלילי שלתינוק שלהן יש סוג דם Rh חיובי יכולות ללקות בריגוש רזוס – מצב שבו האם מפתחת נוגדנים לדם של העובר. במקרה זה האישה מקבלת תכשיר בשם אימונוגלובולין Rhאשר גורמת לגוף להפסיק ליצור את הנוגדנים.
אף על פי שהסיכוי קטן, הבדיקה מעלה את הסיכון להפלה. הסיכויים אמנם עומדים על שיעור של 1% עד 2%, אך זהו שיעור גבוה פי שניים מהסיכון להפלה בעקבות בדיקת מי שפיר, לכן חשוב מאוד לבצע את הבדיקה אצל רופא מיומן. הסיכון להפלה גבוה יותר אם מבצעים את הבדיקה בגישה הנרתיקית מאשר בגישה הבטנית וכן הוא גבוה יותר אם העובר קטן לגיל ההריון.
סיכון נוסף הכרוך בבדיקת סיסי שליה הוא עיוות הגפיים של העובר, בדרך כלל של אצבעות הידיים והרגליים. עם זאת, הסיכון לכך נמוך במיוחד אם ההליך נעשה לאחר השבוע התשיעי של ההריון וזו אחת הסיבות שמבצעים את הבדיקה רק לאחר השבוע העשירי להריון.
אולי יעניין אותך גם:
אכילה בלילה לא מוסיפה משקל
כל המידע על בדיקת הריון ביתית
בדיקות הריון: כמה מוקדם אפשר לדעת?
מחלת Rh: תגובה חיסונית של האם נגד העובר
סקירה שלישית: מה היא ולמי מיועדת?
תוצאות בדיקת סיסי שליה
תוצאות הבדיקה מתקבלות כשבועיים לאחר ההליך, אך בתשלום נוסף אפשר לקבל בתוך 48 שעות מידע על מחסור או עודף של כרומוזומים מסוימים, כמו אלה שמצביעים על תסמונת דאון.
אם התוצאות יצאו תקינות, הדבר אומר שאין סימנים למומים כרומוזומליים או למחלות גנטיות בעובר. עם זאת, יש להיות מודעים לכך שבדיקת סיסי שליה אינה בודקת את כל המומים ואת כל המחלות הגנטיות האפשריות. נוסף על כך, ישנם מומים מולדים ומחלות גנטיות שקשה מאוד לאתר ולא תמיד אפשר לזהות אותם גם בחקירה מדוקדקת של הכרומוזומים.
לעתים תוצאות הבדיקה אינן ברורות או שהן אינן חד משמעיות, כך שאי אפשר לקבוע אם העובר סובל ממום או מבעיה גנטית או שמא הייתה בעיה טכנית במעבדה. במקרים אלה יש צורך בבדיקות נוספות כמו בדיקת מי שפיר או בדיקת דם עוברי. במקרים שבהם תוצאות הבדיקה יצאו חריגות ולא תקינות הרופא יפנה את האישה לייעוץ גנטי שבו היא תקבל את כל המידע ההכרחי על סוג המום, הסיכונים הכרוכים לעובר ולאם, על איכות החיים של התינוק אם הוא ייוולד ועל האפשרות לסיום מוקדם של ההריון.
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
עזר מאד |
עזר |
טוב |
עזר קצת |
לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר