הרפואה בישראל 2005

סקר מכון ברוקדייל בדק את דעת הציבור על תפקוד מערכת הבריאות ומגלה: יותר אנשים סובלים מדיכאון וחרדה לעומת שנת 2003, לקוחות קופ"ח מאוחדת הכי מרוצים ו-15 אחוזים מוותרים על תרופות מרשם
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 12/02/2006 |
צפיות: 3,526
בסוף 2005 ערכו פרופ' רויטל גרוס, שולי ברמלי-גרינברג ורונית מצליח ממאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל סקר בריאות תקופתי בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, במסגרתו רואיינו 1,902 איש (שיעור ההיענות עמד על 85 אחוזים).

הסקר מצביע על מספר תופעות חשובות בכל הנוגע לאופן שבו תופש הציבור הישראלי את איכות שירותי הבריאות שהוא מקבל על פי פרמטרים כמו איכות השירותל של קופות החולים, מידת הנגישות לשיורתים רפואיים, נגישות לתרופות, התנהלות מול מערכת שירותי הבריאות בעת מחלה קשה ועוד.


השירות של קופות החולים

ב-2005 נשמרה באופן כללי רמת שירות גבוהה בקופות החולים, והמרואיינים דווחו על רמה גבוהה של שביעות רצון מהקופה שלהם (88 אחוזים מרוצים או מרוצים מאד לעומת 89 אחוזים ב-2003). שעורי שביעות הרצון בקופת חולים מאוחדת (92 אחוזים) ובמכבי שירותי בריאות (91 אחוזים) דומים (ללא הבדל מובהק סטטיסטית), וגבוהים לעומת שביעות הרצון בשירותי בריאות כללית ובקופת חולים לאומית (86 אחוזים).

בניתוח לפי קבוצות אוכלוסיה, שעור המרוצים או מרוצים מאוד מקופת החולים גבוה בקרב דוברי ערבית (91 אחוזים), בעלי הכנסה נמוכה (91 אחוזים) ומבוגרים מעל גיל 65 (90 אחוזים).

ירידה נרשמה בשעור המרוצים מאד משירותי הקופה באופן כללי (24 אחוזים ב-2005 לעומת 30 אחוזים ב-2003), וכן בשעור המרוצים מאד מתחומי שירות ספציפיים ביניהם: מבחר תרופות, קלות קבלת תרופות והפניות, רופא המשפחה, שירותי המעבדה ונקיון וטפוח המתקנים. לא נרשם כמעט שינוי בשעור הלא מרוצים.

משך ההמתנה למומחה ארוך יותר מבעבר: 55 אחוזים מהמשיבים דיווחו כי המתינו מעל שבוע בשנה האחרונה לעומת 49 אחוזים ב-2003. רבע מהממתינים שבוע עד שבועיים ו-60 אחוזים מהממתינים יותר משבועיים ענו שזמן ההמתנה "איננו סביר" לדעתם.

משך ההמתנה במרפאה הראשונית הפך מעט קצר יותר מבעבר: 63 אחוזים ממתינים עד 15 דקות ב-2005 לעומת 60 אחוזים ב-2003).

נרשמה ירידה באחוז העונים שהיה קשה לקבל טיפול רפואי כשנזקקו לו: 15 אחוזים ב-2005 לעומת 20 אחוזים ב-2003). לא נרשם כל שינוי בשעור ביצוע הממוגרפיות לנשים מעל גיל 50: 63 אחוזים בצעו ממוגרפיה בשנתיים האחרונות. היתה עליה בשעור המדווחים על בדיקת לחץ דם בחצי שנה אחרונה (50 אחוזים ב-2005 לעומת 44 אחוזים ב-2003).

נמצאה עליה ניכרת בדווח על מצוקה נפשית בשנה האחרונה (39 אחוזים ב-2005 לעומת 28 אחוזים ב-2003). גידול במצוקה הנפשית נמצא בכל קבוצות האוכלוסייה. שעורי המצוקה גבוהים במיוחד בקרב חולים כרונים (50 אחוזים), קשישים (49 אחוזים), ערבים (47 אחוזים) ובעלי הכנסה נמוכה (45 אחוזים).

נמצאה עליה ניכרת בשעור בעלי ביטוח משלים (79 אחוזים ב-2005 לעומת 72 אחוזים ב-2003), ללא שינוי בבעלות על ביטוח מסחרי (34 אחוזים). שעורי הבעלות על ביטוח משלים נמוכים יחסית בקרב ערבים (47 אחוזים), בעלי הכנסה נמוכה (59 אחוזים) וקשישים (67 אחוזים).

נרשמה ירידה באחוז המדווחים כי התשלומים לבריאות מכבידים עליהם במידה רבה (27 אחוזים ב-2005 לעומת 31 אחוזים ב-2003). עדיין, כשליש מהחולים הכרוניים וכשליש מבעלי ההכנסה הנמוכה מדווחים כי התשלומים לבריאות מכבידים במידה רבה.

נגישות לשירותים

בסקר נבחנו בעיות בנגישות לשירותים הקשורות בתשלומים, מרחק, והגבלות מנהליות. תשלומים: בשנה האחרונה ויתרו שמונה אחוזים מהאוכלוסייה על טיפול רפואי (לא כולל טיפול שיניים ותרופות), בגלל התשלום לפחות פעם אחת, לעומת ששה אחוזים שויתרו על טיפול רפואי ב-2003.

מבין המוותרים על טיפול בגלל התשלום, כמחצית ויתרו על רופא מקצועי, כרבע ויתרו על בדיקות וטיפולים מיוחדים ו-16 אחוזים ויתרו על שירותים מחוץ לסל. רק 19 אחוזים מהמוותרים על טיפול קיבלו טיפול תחליפי.

15 אחוזים ויתרו על תרופת מרשם בשנה האחרונה, ללא שינוי לעומת 2003. שעור המוותרים גבוה במיוחד בקרב בעלי הכנסה נמוכה (23 אחוזים) וחולים כרונים (19 אחוזים). מבין אלו שויתרו על תרופת מרשם, 42 אחוזים אמרו כי לקחו תרופה תחליפית (תרופה זולה יותר, משכך כאבים, תרופה טבעית וכד').

כ-30 אחוזים מבעלי ההכנסה הנמוכה וכ-20 אחוזים מהחולים הכרוניים ויתרו על טיפול רפואי או תרופה בגלל התשלום - ללא שינוי לעומת 2003.

30 אחוזים ויתרו על טיפול שיניים בגלל התשלום. כמחצית מבעלי ההכנסה הנמוכה וכשליש מהחולים הכרוניים ויתרו על טיפול שיניים בגלל התשלום. חשוב לציין כי טפול שיניים אינו נכלל בסל השירותים שקופות החולים חייבות לספק לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

מרחק: ב-2005 דיווחו 14 אחוזים כי ויתרו על טיפול רפואי בגלל המרחק, לעומת שמונה אחוזים שדווחו כך ב-1999. כמחצית מהם ויתרו על ביקור אצל רופא מקצועי, כשליש מהם ויתרו על בדיקות וטיפולים בבתי חולים ובמכונים.

הגבלות מנהליות של הקופה: כ-20 אחוזים מהמרואיינים ענו כי קיבלו הפניה או התחייבות מהקופה רק לאחר מאמץ או עם קושי לעומת 15 אחוזים שענו כך ב-2003. בדומה, שבעה אחוזים ענו כי לא קיבלו הפניה לרופא שרצו לעומת שני אחוזים שענו כך ב-2003.

לעומת זאת, בקרב מי שנזקק לתרופה, ירד שעור המדווחים שהקופה דרשה מהם שיחליפו תרופה בגלל המחיר (שמונה אחוזים לעומת 14 אחוזים ב-2003). שעור המדווחים כך בקרב חולים כרוניים נשאר גבוה ( 13 אחוזים ב-2005 ו-16 אחוזים ב-2003).

תרופות ועדכון הסל

סדרת שאלות חדשה נגעה לטיפול תרופתי. רוב הנשאלים (96 אחוזים) אמרו כי בשנה האחרונה נזקקו לתרופה לעצמם או לבן משפחתם. 47 אחוזים מהמרואיינים ענו שבשנה האחרונה לקחו תרופות מרשם באופן קבוע ועוד חמישה אחוזים לקחו תרופות ללא מרשם באופן קבוע (כלומר מדי יום במשך חודש לפחות).

13 אחוזים מהנזקקים לתרופות ענו שהפסיקו לקחת תרופה או שינו את המינון על דעת עצמם בלי להודיע לרופא. 15 אחוזים ענו כך גם בקרב מי שלוקח תרופות בקביעות. כמחצית מהנוטלים תרופה וכשליש ממי שלקחו תרופה באופן קבוע דווחו שהרופא לא הסביר להם מספיק על התרופות.

על השאלה "אילו סוגי תרופות רצוי להוסיף לסל?" היתה התשובה: 40 אחוזים מבקשים להוסיף מעט תרופות יקרות למעט חולים קשים; 30 אחוזים מעוניינים בהוספת הרבה תרופות זולות להרבה חולים; וכ-30 אחוזים לא גיבשו דיעה.

החולים ומערכת הבריאות

אחוז גבוה יותר מהחולים (14 אחוזים) לעומת הבריאים (11 אחוזים) מדווחים על הרעה בשירותי הקופה בשנה האחרונה.

שעור גבוה יותר של חולים נתקלו בבעיות בתחומים הקשורים לנגישות לשירותים. שעור גבוה יותר של חולים לעומת בריאים מדווחים על תור ארוך לרופאים מקצועיים, ויתור על טפול רפואי או תרופת מרשם בגלל המחיר, דרישה של הקופה להחליף תרופה בגלל המחיר, שלא קבלו הפניה לאן שרצו, שהפסיקו לקיחת תרופה או שינו מינון על דעת עצמם, וכן שהתשלומים לבריאות מכבידים עליהם במידה רבה. עם זאת, שעור גבוה יותר של חולים לעומת בריאים תופסים את שעות העבודה כנוחות, ממתינים פחות זמן במרפאת הרופא.

במספר תחומים הקשורים לטיפול הרפואי, מדווחים החולים על התנסויות חיוביות יותר לעומת הבריאים. יותר חולים קיבלו חיסון נגד שפעת (28 לעומת תשעה אחוזים), עברו בדיקת לחץ דם בחצי שנה אחרונה (60 לעומת 41 אחוזים) ורופא עבר איתם על רשימת התרופות שהם לוקחים (41 לעומת 26 אחוזים).

אחוז גבוה יותר בקרב החולים גם מדווחים שקבלו הסבר מספק מהרופא המקצועי על המצב הרפואי שלהם ועל הטיפול (82 לעומת 77 אחוזים) וכן שקיבלו הסבר מספק מהרופא על תרופות שהם לוקחים (68 לעומת 59 אחוזים).

שיפור הטיפול הרפואי

57 אחוזים מהמשיבים ענו כי הם מרוצים או מרוצים מאד ממערכת הבריאות לעומת 59 אחוזים ב-2003. בהשוואה ל-2003 יש ירידה בשעור המרוצים מאד מתשעה לחמישה אחוזים. שעורי שביעות הרצון ממערכת הבריאות נמוכים משביעות הרצון משירותי קופות החולים (88 אחוזים ענו שהם מרוצים או מרוצים מאד, מהם 24 אחוזים היו מרוצים מאד).

שביעות הרצון גבוהה יותר ממערכת הבריאות נמצאה בקרב ערבים (79 אחוזים), בעלי הכנסה נמוכה (68 אחוזים), קשישים (68 אחוזים)ו דוברי רוסית (63 אחוזים).

כשליש מהחולים הכרוניים וכרבע מהבריאים דיווחו שנתקלו בבעיה כלשהי בקבלת שירות או טיפול רפואי בשנתיים האחרונות (בקופה, בית חולים או מקום אחר). 76 אחוזים מהעונים תיארו בעיות הקשורות בנגישות לשירותים ( תורים, זמינות רופאים, קשיים בירוקרטיים) ו-44 אחוזים ציינו בעיות שקשורות בטיפול רפואי לקוי ויחס לא טוב.

כ-60% התייחסו להגדלת נגישות וזמינות (יותר רופאים, יותר שעות, יותר קרוב, להקל על ביצוע בדיקות) כאמצעי לשיפור הטיפול; כ-30 אחוזים התייחסו לשיפור רמה מקצועית ויחס רופאים; כ-20 אחוזים התייחסו להפחתת התשלומים וכ-15 אחוזים להרחבת סל השירותים ( הוספת תרופות, טפול נפשי, טפול שיניים ורפואה משלימה).

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר