מוסיקה רועשת ובווליום גבוה, כזאת שניתן למצוא במועדונים ובמסיבות רייב, מהווה גורם מזיק ביותר למוח, כאשר היא מגבירה את השפעת החומר המכונה MDMA, והידוע יותר בכינויו העממי - האקסטזי.
מחקר חדש שהערך באיטליה מציע כי המוסיקה מגבירה את הפגיעה המוחית של הסם, ואולם בהיעדרה נעשית פגיעת האקסטזי חלשה יותר בצורה משמעותית. דיווח על המחקר המתפרסם בכתב העת BMC Neuroscience.
"מממצאי המחקר ניתן להסיק כי השפעות סם האקסטזי ניתנות לתמרון על ידי גורמים סביבתיים", אמר לחדשות רויטרס החוקר שעמד בראש קבוצת החוקרים, ד"ר מיכאלאנ'לו לאנונה, ממרכז המחקר הנוירולוגי בקטנזארו.
עוד הוסיף לאנונה כי "הממצאים חשובים ביותר מאחר ופופולריות האקסטזי נמצאת בעלייה וגם על רקע הקשר של הסם למוסיקה והעובדה שרבים רואים בו את הסם המתאים ביותר לסצנת המסיבות". לפי לאנונה, ידוע כי האקסטזי מביא למספר תופעות כמו עלייה מופרזת בחום הגוף, שחרור רעלים למוח ואובדן זיכרון.
קבוצת החוקרים בחנה את השפעותיה של מוסיקת הטכנו על השימוש בסם. החוקרים הזריקו לעכברים מנות של אקסטזי - חלק מהעכברים קיבלו מנה קטנה של שלושה מ"ג לכל ק"ג משקל גוף וחלקם קיבלו מנה הנחשבת לגדולה של ששה מ"ג לכל ק"ג משקל גוף. חלק נוסף מהעכברים קיבל זריקת פלסבו. לאחר ההזרקה נחשפו העכברים לרעש ברמת דציבלים גבוהה, הדומה לרמת הדציבלים במיסות או במועדונים.
החוקרים עקבו אחר הפעילות המוחית של העכברים. הם מצאו כי ניתן היה להבחין בהשפעות הסם על פעילות המוח כבר לאחר שלוש דקות. ממצאי הניסוי הצביעו על כך שבעת היעדר הרעש, פעילות מוחם של העכברים שקיבלו את המינון הנמוך לא הושפעה כמעט, לעומת הפעילות המוחית של העכברים שקיבלו מינון גבוה של הסם (ומוחם מן הסתם הושפע גם הושפע ממנו).
לעומת זאת, פעילותם המוחית של העכברים שקיבלו מינון נמוך מהסם השתנתה ופחתה ברגע שהרעש נכנס לתמונה. במוחם של העכברים שקיבלו את המנה הגדולה של האקסטזי נרשמה ירידה אף גדולה עוד יותר עם הישמע הרעש, מדמה המוסיקה. השפעת הסם על העכברים שקיבלו את המינון הגבוה ונחשפו לרעש נמשכה מספר ימים, אבל אם הוצא הרעש מהמשוואה, הרי שפעילותם המוחית חזרה לרמה תקינה לאחר יממה.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)







