מהי התגלית הרפואית הבאה?

במהלך שבוע המדע הבינלאומי, בין ה-21 ל-22 במרץ, תתקיים תחרות מדענים צעירים, זו השנה התשיעית ברציפות, אשר במסגרתה יוצאים 61 מדעניות ומדענים צעירים למסע מרתק בעקבות "אינשטיין" כשבאמתחתם שפע של המצאות ומחקרים מעניינים, מאתגרים ופרקטיים.

תחרות מדענים צעירים המתקיימת מידי שנה במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים בשיתוף ובחסות חברת אינטל, הפכה למסורת שהביאה למודעות הציבורית מבחר מרשים של הישגים מדעיים, תוצרת מקומית של מדענים צעירים.

הזוכה בתחרות מקבל מלגת לימודים מאינטל ומשתתף בתחרות הגדולה והיוקרתית בעולם, הנערכת מידי שנה בארה"ב, אליה מגיעים כ-1,200 זוכים מבריקים, מיותר מ-40 מדינות ברחבי העולם, המתמודדים בתחומי מדע וטכנולוגיה. הפרסים, המלגות והמענקים הם בשווי של 3.5 מיליון דולר. השנה הגיעו לשלב הגמר 40 עבודות אשר הוגשו על ידי 61 משתתפים (22 בנות ו-39 בנים).

העבודות הבולטות

מיגור הסרטן באמצעות עלי ההדס והאקליפטוס

שי רויטמן, מדענית צעירה בת 19 ממכון חקר מיג"ל (מרכז ידע גליל) חיפשה אחר צמחים הגדלים באזור הכינרת, הידועים כבעלי תכונות ריפוי, והסתייעה בהם לריפוי סרטן הדם מסוג CML בין הצמחים עלי ההדס והאקליפטוס.

רויטמן עבדה על הפרויקט כחלק ממחקר מקיף, אשר נערך במעבדה לחקר הסרטן, והצליחה לאתר שני מיצויים צמחיים, מצמחים מקומיים, עלי שיח ההדס ועלי עץ האקליפטוס, שהינם בעלי פעילות אנטי סרטנית, כלפי סרטן מסוג CML, כאשר יתכן ובעתיד יכולים צמחים אלו להוות בסיס למציאת תרופה חדשה כנגד סרטן זה.

סרטן ה-CML (לוקמיה מילואידית כרונית) פוגע בכל תאי הדם, וגורם לחוסר בתאי הדם השונים הגורם לאנמיה, לערעור מערכת החיסון ולדימומים קשים. כיום ידועה תרופה בשם Gleevec לטיפול בסרטן ה-CML, אך בשנים האחרונות התפתחו מוטציות שפיתחו עמידות לתרופה.

בדיקת השפעת המיצויים הצמחיים הראו כי השפעת המיצויים זהה להשפעת ה-Gleevec ושתיהן עוצרות את התהליך באותו שלב, G1.

המחקר הראה כי עלי ההדס והאקליפטוס צמחים בעלי פעילות אנטי סרטנית מיטיבה ובעלי השפעה על כל סוגי הסרטן. בדיקת השפעת המיצויים על תהליך ההתרבות המהיר של התאים הסרטניים, הראתה בבירור שטיפול בשני המיצויים בריכוזים שונים הביא להמתת חלק ניכר מהתאים, לעצירת תהליך חלוקת התא ולחזרתם של התאים לתפקוד תקין.

הפיתרון למחלת הפסוריאזיס רוקם עור

שלושה מדענים צעירים: מתן גולן, עידן חריטן ושירן רוט, תלמידי קרית החינוך ע"ש דוד בן גוריון ברופין, הצטרפו לצוות הפיתוח של ענקית התרופות הישראלית "טבע" ומשתתפים בחיפוש אחר תרופה שתצליח לרפא את הלוקים בפסוריאזיס.

מחלת הפסוריאזיס ניתנת לזיהוי בקלות ויכולה להופיע בכל גיל. זוהי מחלה דלקתית כרונית של העור, עם התקפים חוזרים, המאופיינת קלינית ע"י אודם וקשקשת המעידה על התרבות מהירה של תאי עור. לאחרונה נאספות גם עדויות המדגישות את מעורבותם של תאי דם לבנים מסוג T בפאתו-פיסיולוגיה של המחלה.

הטיפולים הקיימים כיום למחלת הפסוריאזיס הם בעיקר סטרואידים טופיקליים (מקומיים). הטיפול בהם מוגבל בזמן ומלווה באובדן השפעה וכתוצאה מכך באובדן יעילות.

בנוסף לטיפולים אלה, נבדקים כיום טיפולים פוטנציאלים לחולי פסוריאזיס המורכבים משני סוגי טיפול: טיפולים המדכאים את הפעילות של המערכת החיסונית כפי שהיא מתבטאת בעור וטיפולים בחומרים שעוצרים את יכולת ההתרבות של תאי העור (קרטינוציטים).

עבודתם של מתן, עידן ושירן נעשתה על חומרים חדשים הנמצאים בפיתוח של חברת "טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ". החומרים הראו פעילות מרשימה, כטיפול במחלת הפסוריאזיס, במודלים עכבריים. השפעתם העיקרית של החומרים הייתה הורדת הכמות של תאים קרטינוציטים.

ברמת פיתוח התרופה הספציפית הניסויים אפשרו לבחור את החומר הפחות רעיל להמשך פיתוח תרופה עתידית למחלת הפסוריאזיס.

כתרופה הנמצאת בשלבים הראשוניים לפיתוחה, על החומר לעבור מספר בדיקות, עד שיוכל לענות על הצרכים כתרופה למחלת הפסוריאזיס.

בדיקות אלו כוללות, בין היתר, בחירת הריכוז המתאים ביותר לטיפול במחלה, בחירת דרך מתן החומר (אוראלי או מקומי-עורי) ובחירת מצב הצבירה של החומר (ג'ל, משחה, אבקה, כדור ועוד). לאחר כל הבדיקות הללו על החומר לעבור בהצלחה גם בדיקות קליניות, ואז ניתן יהיה לשווקו כתרופה למחלת הפסוריאזיס.

לתגליות רפואיות נוספות

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר