האם אתה חולה מטריד?

"לרופאים רבים בישראל עדיין לא נוח כאשר מטופל לומד וקורא על מחלתו באינטרנט ובמאגרי מידע", אמר פרופ' שמואל אידלמן מאוניברסיטת חיפה, שעומד בראש מוקד חדש לחקר יחסי מטפל-מטופל בתחום הבריאות, שהוקם באוניברסיטה, "רופאים רבים לא מודעים לכך שעידוד המטופלים ללמוד על מחלתם יכול לגרום להוזלת עלויות הטיפול, לקיצור תהליכים, להגדלת שביעות הרצון ושיתוף הפעולה של המטופל ".

לדברי פרופ' אידלמן, אחת ממטרות המוקד החדש ליחסי מטפל-מטופל היא להגדיל את המודעות לצורך בתקשורת נאותה ודו כיוונית בין הרופא ומטופליו, בדרכים לשילוב רגשות בתקשורת זו ולכך ש'החולה הלומד' הוא סוג של נכס.

"רוב הרופאים בישראל עדיין פועלים בהתאם למודל הפטרנליסטי, לפיו הרופא יודע הכל והמטופל פסיבי ומקבל את דבריו ללא עוררין. כך גם נוהגים רבים מאלה המשמשים מודל לחיקוי בקרב רופאים ואחיות צעירים", אמר.

עוד הדגיש הפרופ' כי בעוד במדינות אחרות בעולם נושא התקשורת בין מטפל ומטופל מעוגן בממסדי הבריאות, הגופים בישראל טרם פיתחו את המדיניות העוסקת בכך ואין זה תנאי הכרחי להכשרת רופאים מומחים: "ישנה מודעות הולכת וגוברת לגבי חשיבות הנושא בפקולטות לרפואה, אך אנו עדיין רחוקים מלממש את העקרונות בשטח".

פרופ' אידלמן ציין שציבור המטופלים בישראל הולך ומשתנה - מאנשים שהיו מוכנים להיות פסיביים, לאנשים שלומדים ומודעים למה שקורה להם. "בין אם הרופא רוצה או לא, התמורות קיימות ועליו לדעת כיצד להתמודד איתן ואיך לנצל אותן בצורה הטובה ביותר".

לדבריו, הרפואה המודרנית הצליחה לרפא הרבה מאוד מחלות חריפות כמו דלקת ריאות, טראומה ובעיות כירורגיות. עם זאת, עקב העלייה בתוחלת החיים יש כיום יותר ויותר חולים עם מחלות כרוניות שלא ניתן לרפא ולפתור ומטרת הטיפול הרפואי עוברת יותר ויותר להקלה ושיפור איכות חיים.

"אם המטופל לא יהפוך לשותף מלא בתהליך הטיפול , יהיה קשה מאוד לשפר את איכות חייו ולהקל על סבלו. קבלת החלטות משותפת, כאשר המטופל נמצא במוקד, עשויה להביא להגדלת האמון ברופא ובטיפול המוצע", סיכם פרופ' אידלמן.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר