אוהבים דגים? זהירות

דקירות מדגים הינה תופעה מוכרת וידועה בכל העולם. בארץ היא נפוצה בעיקר לפני חגים. אזור הדקירה מאופיין באדמומיות, נפיחות, חום מקומי, כאבים וגידול בבלוטות הלימפה. זיהום מסוג זה יכול להוביל לנמק בגפה הפגועה ואף לקריסת מערכות ולמוות.

במרכז הרפואי בני ציון בחיפה, נערך לאחרונה מחקר מקיף אודות זיהומים בכפות הידיים כתוצאה ממגע (דקירות מסנפירים) עם דגים. המחקר, הגדול מסוגו בעולם, שנערך ע"י ד"ר רוני אימברג, אורטופד, ובהנחיית פרופ' ישראל פוטסמן, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח בני ציון, כלל 122 מקרים שהגיעו לביה"ח במהלך שמונה השנים האחרונות. המחקר הוצג לראשונה בכנס בטורונטו לפני מספר שבועות וזכה להתעניינות רבה.

מקבוצת הנחקרים נמצא:

1. רוב הדגים "האשמים" הם דגי אמנון (מושט) ולאחריהם קרפיונים

2. רוב הדגים מקורם בבריכות דגים ואינם דגי ים

3. שליש מהנדקרים היו זקוקים לניתוח להסרת הרקמה הפגועה

4. חולי סוכרת הינם בסיכון גבוה יותר להזדהם ולפתח מחלות קשות נוספות כתוצאה מהדקירה

5. גברים "רצים" מהר יותר לחדר המיון לאחר דקירה מדג (בממוצע יומיים לאחר הדקירה), לעומת נשים (ארבעה ימים בממוצע לאחר הדקירה). אם כי משך האשפוז של גברים ושל נשים זהה.

6. מבוגרים מעל גיל 60 נוטים לפתח מחלות קשות ונמק. הם מאושפזים תקופות ארוכות יותר וזקוקים יותר לניתוחים.

ד"ר רוני אימברג, עורך המחקר: "מדובר במחקר הנרחב ביותר בעולם מסוגו. עד היום הגיעו לתקשורת בעיקר סיפורי קטיעה כתוצאה מדקירות דגים, אולם לאורך שמונה שנים ועשרות נחקרים, נראה כי התמונה אינה קיצונית כל-כך.

אמנם שליש מהמקרים מגיעים לניתוח, אולם תופעות של קטיעת איבר כתוצאה מנמק או מוות - לא נרשמו בין המקרים. צריך להשתחרר מהפאניקה סביב הדקירות הללו, אולם מומלץ לטפל בדגים עם כפפות. ולקבוצת הסיכון של סוכרתיים ובני 60 ומעלה, מומלץ חד משמעית להשאיר את מלאכת ניקוי הדגים לאחרים".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר