1,500 מתים בשנה מקריש דם

מידי שנה לוקים כ-43 אלף חולים בישראל בקרישי דם וכ-1,500 מהם ימותו, כך עולה מנתונים שפירסמה החברה הישראלית לקרישת דם לרגל יום המודעות הבינלאומי לטיפול ולמניעת קרישי דם שיחול ביום חמישי ה-29 למרץ.

מניתוח הממצאים עולה כי מידי שנה מתים יותר אנשים מקרישי דם מאשר מאיידס או מסרטן השד, ורק כ-5% מתוכם מפתחים סימנים הניתנים לזיהוי.

"קרישי הדם הם גורם התמותה הנפוץ ביותר הניתן למניעה בתוך בית החולים. טיפול מונע נכון יכול למנוע כשני שליש מהמקרים, ולצורך כך אנו פועלים לחינוך הן של ציבור הרופאים והן של ציבור החולים להיות מודעים לגורמי הסיכון ולמנוע את הופעת קרישי הדם", אמרה פרופ' אאידה ענבל, מנהלת יחידה למחלות קרישת הדם בבית החולים בילינסון ויו"ר החברה הישראלית לקרישה.

בישראל קיימים 22 בתי חולים כלליים, אך רק שש יחידות לטיפול בקרישה בבתי החולים: בבית חולים בילינסון, במרכז רפואי שיבא, במרכז רפואי רמב"ם, במרכז רפואי וולפסון, במרכז הרפואי הדסה ובמרכז הרפואי סורוקה.

יחידות אלה אחראיות לחינוך וקידום של נושא המניעה והטיפול בקרישי דם בבתי החולים, מתן שרות לחולים מאושפזים עם דמום או קריש דם, שרות לחולים אמבולטוריים (מרפאה) שכולל בירור של נטייה לדמם או נטייה לקרישיות יתר וטיפול בהם.

רק 28% החולים שזקוקים לכך מקבלים טיפול מניעתי

"כיום מצב הטיפול המונע בישראל אינו מיטבי" אומר ד"ר אהרן לובצקי, מומחה לקרישה מהמרכז הרפואי שיבא. "מצבינו דומה לעולם, וארגוני בריאות מובילים כבר מנו את מניעת קרישי הדם כנושא חשוב ביותר בשיפור הטיפול הרפואי בבתי חולים.

"טיפול מניעתי שכזה יוכל להוריד את התמותה הנגרמת כתוצאה מקרישי דם באופן משמעותי ולחסוך סבל, כסף וחיי אדם", הוא הוסיף..

במחקר חתך שנערך בחודשים האחרונים בישראל ונתוניו מתפרסמים לראשונה, נבדקו כ-180 מאושפזים מעל גיל 40שאושפזו במחלקות פנימיות. החוקרים בדק את תיקם הרפואי על מנת לבדוק האם החולים סבלו מגורמי סיכון לקרישי דם והאם ניתן להם טיפול מונע על פי ההנחיות.

מהממצעים עולה כי לשליש מהמאושפזים לא היה אף גורם סיכון לקרישי דם ולכשליש נוסף היו לפחות שני גורמי סיכון.

עוד עלה מהבדיקה כי ל-47.4% מהחולים היו גורמי סיכון שהצריכו טיפול מונע, אך מתוך אלו רק 22% קיבלו טיפול מונע בפועל, כלומר 78% מאלו שהיו זקוקים לטיפול מונע לא קיבלו זאת. בנוסף לכך, היו כ-10% שקיבלו טיפול מונע שלא לצורך.

"מדובר בנתונים שלא הפתיעו אף אחד" מסביר ד"ר לובצקי, "המחקר מוכיח את הצורך בחינוך מעמיק יותר של הרופאים ובבניית תוכניות התערבות במחלקות לשיפור האיכות הרפואית בתחום זה".

"ניתן למנוע מחלות קרישי דם בחולים מאושפזים באמצעים תרופתיים פשוטים יחסית. במידה ולא ניתן טיפול מניעתי ומתפתחת מחלה, הטיפול מורכב וממושך וגורם לנטל רפואי כבד על המטופל ועל מערכת הבריאות. לכן, חייבים לפעול - בחלק מהמחלקות ישנה פעילות נכונה והתוצאות מדברות בעד עצמן, עם זאת הדרך עוד ארוכה ויש צורך משווע בהסברה ובהטמעה של נהלים ופרוטוקולים" מוסיף ד"ר אשר וינדר, מנהל יחידת קרישה מבית החולים וולפסון.

במסגרת חודש המודעות רופאי החברה הישראלית לקרישה יבצעו הרצאות ופעילויות שונות בבתי החולים ברחבי הארץ, בחלקם גם פעילות לקהל הרחב והן פעילות במחלקות בית החולים השונות.

עוד על קרישי דם:
עובדים במשרד? אתם עלולים לחטוף קריש דם
עץ האורן יעיל נגד קרישי דם?
המדבקה למניעת הריון גורמת לקרישי דם
תסמונת 'מחלקת תיירים' - כיצד ניתן למנוע אותה?
דגים, אומגה 3 והימנעות מקרישי דם

מהי פקקת ורידית (קריש דם)?

פקקת ורידית (המכונה גם DVT) היא כינוי לקרישי דם הנוצרים בעיקר באזורי הגוף התחתונים (ברגליים, באגן ובבטן). הם נוצרים כאשר קצב זרימת הדם יורד עקב מחלה, פציעה או חוסר ממושך בפעילות מה שגורם לדם להתרכז באזור מסוים ולהתחיל להיקרש.

חלקים מקריש הדם עלולים להיפרד מהגוש המרכזי, לנדוד בעזרת מחזור הדם לאזורים שונים בגוף ולגרום לבעיות בריאותיות שונות, שעלולות להוביל אף למוות במידה שלא אובחנו מבעוד מועד.

מהם גורמי הסיכון לפקקת ורידית?

חוסר תנועה Immobility/lack of movement. כאשר אדם פעיל, תזוזת השרירים שלו מסייעת בהזרמת הדם בוורידים העמוקים. אם הוא מרותק למיטה או חסר תנועה לאורך זמן, למשל לאחר ניתוח או תאונה, זרימת הדם בוורידים תהיה איטית יותר, דבר המעלה את הסיכוי ליצירת קרישי דם.

ניתוחים גדולים. ניתוחים מגבירים את הסיכון ל-DVT במיוחד אם מדובר בניתוח בחלק הגוף התחתון (בטן, אגן ורגלים). במהלך ניתוח אגן, ירך וברך לדוגמא, דפנות הווריד עלולות להיפגע ובכך לגרום ליצירת קריש דם.

טראומה (שברים). שברים או פגיעה קשה בשרירים הם הגורמים השכיחים לפגיעה בוורידים. פציעה כזאת יכולה לגרום להיצרות או לחסימה של הוורידים הגורמת לדם להיקרש בקלות רבה יותר. בנוסף אם קיים הצורך להסתובב עם גבס, הסיכון לקרישה גבוה יותר.

מחלות שונות. מצבי תחלואה מסוימים, כגון מחלות לב, דליות ברגלים ומחלות זיהומיות, עלולות להגביר את הסיכון ללקות ב-DVT. הסיבה לכך היא זרימה איטית של הדם וחוסר בתנועה כתוצאה משכיבה ממושכת במיטה.

פקקת ורידים עמוקה בעבר. מי שסבל בעבר מ-DVT, נמצא בקבוצת סיכון לאירוע נוסף. הסיכון גובר כתוצאה מפגיעה קודמת בוורידים או בעיה גנטית הגורמת לקרישתיות יתר.

עודף משקל משמעותי. מי שסובל מעודף משקל משמעותי מעלה את הסיכון לפתח DVT, במיוחד אם מתלווה לכך גורם סיכון נוסף. לדוגמא, הסיכוי שחולה הסובל מעודף משקל יפתח DVT אחרי ניתוח גבוה יותר מאדם שאינו סובל מעודף משקל.

עישון. למרות שחסרים מחקרים נוספים בנושא, מסתמן כי עישון מעלה את הסיכון לפתח פקקת ורידים. הסיכון גובר בעישון מעל חפיסה ליממה.

טיסות ארוכות. טיסות/נסיעות ארוכות ברכב, אוטובוס או רכבת גורמות לישיבה ממושכת במקום צר ומוגבל, דבר המעלה את הסיכון ליצירת קריש דם ולפקקת ורידית.

מהם הסימנים והסימפטומים להיווצרות קריש דם?

הסימנים ל-DVT עשויים לכלול כאב, נפיחות, שינוי בצבע העור או אדמומיות באזור בו התפתח קריש הדם והתחממות העור באזור. עם זאת, בכמחצית מהאירועים הרפואיים בהם היה מעורב קריש דם, לא נצפו סימנים מוקדמים והם היו "שקטים" לגמרי.

בנוסף, כיוון שהתסמינים ל-DVT מזכירים מאד תסמינים של מחלות אחרות, קשה מאד לקבוע האם אכן מדובר בפקקת ורידית מבלי לבצע בדיקות רפואיות מקיפות.

כיצד מאבחנים?

עם השנים התפתחו שיטות רבות לאבחון התופעה, אך רק שלוש הוכחו כיעילות. נכון להיום נעשה שימוש במכשיר דופלר (הפועל על גלי קול), אבחון באמצעות אולטרה-סאונד ואלקטרודות חשמליות.

הסיכון המרכזי - תסחיף ריאתי

אחד הסיכונים המרכזיים לאדם המפתח DVT הוא היווצרות תסחיף ריאתי. מדובר במצב בו מתנתק חלק מקריש הדם וזורם לורידים עד שהוא מגיע לריאות, שם הוא עלול לגרום לחסימת עורק הריאה הראשי ולהפרעות בהספקת החמצן לרקמות, לקוצר נשימה קשה, לשיעול המלווה בדם ולירידה משמעותית בלחץ הדם.

על פי ההערכות, בארצות הברית לוקים מדי שנה כ-600 אלף בני אדם בתסחיף ריאתי, כשקרוב ל-200 אלף מוצאים את מותם כתוצאה מסיבוכי התופעה. המספר הזה גבוה יותר ממספר בני האדם שמתים מאיידס וסרטן הריאות גם יחד מדי שנה!

איך ניתן למנוע את הסיכון לפתח DVT ותסחיף ריאתי?

אחד הטיפולים המרכזיים ל-DVT הן תרופות נוגדות קרישה ומדללות דם.התרופות מביאות לכך שדם העומד במקום לא יקרש, ומדללות אותו כך שהוא זורם ביתר קלות. כמובן שכך גם יורד הסיכון לתסחיף ריאתי. גם שימוש בגרביונים מיוחדים השומרים על לחץ דם תקין באזור הרגליים מסייעים לטיפול בתופעה. על פי מחקרים, טיפול נכון ב-DVT מפחית את הסיכוי ללקות בתסחיף ריאתי לפחות מאחוז אחד.

סובלים מבעיות בורידים ובכלי הדם? הכנסו לפורום והתייעצו עם כירורג מומחה

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר