הרשויות מזניחות את חולי הלב

בכנס האיגוד הקרדיולוגי, הוצגו היום (ה') ממצאי מחקר חשובים מטעמו של ד"ר יעקב קליין, מנהל היחידה לשיקום ומניעת מחלות הלב במחלקה הקרדיולוגית בשערי צדק, המכהן גם כיו"ר החוג לשיקום חולי לב של האיגוד הקרדיולוגי בישראל

המחקר, המתבסס על נתונים משנת 2006, מראה כיצד מזניחות רשויות הבריאות את חולי הלב בישראל, ובעצם פועלות נגד האינטרס שלהן ושל החולים.

המדובר בשיקומם של חולים שעברו בעבר ארוע לבבי קשה, ולמרות זאת נמנעת המערכת מלשקמם, כשהדבר עלול , בסופו של דבר, להביא לפגיעה בחולים ובמשפחותיהם, ולגרום לעלויות מיותרות למערכת הבריאות בישראל.

מטרת המחקר היתה לבדוק את מספר החולים שמשתתפים בתכניות שיקום לבבי ולהשוות אותו לשנים קודמות. מהנתונים עולה כי ב-2006 השתתפו כ-6,300 חולים בתכניות שיקום שונות, שהם כרבע מכלל החולים שאמורים להשתתף בתוכניות, על פי סל הבריאות שקבע אינדיקציות להשתתפות.

האינדיקציות הן: חולים אחרי אוטם שרירי הלב, חולים אחרי ניתוח מעקפים, חולים עם אי ספיקת לב משמעותית וחולים שעברו השלתת דפיבירלוטר.

ד"ר יעקב קליין מסביר כי "מתוך כ-25 אלף שאמורים היו להשתתף, רק 6,300 השתתפו. אם נסתכל על תכניות שיקום לחולים שאמורים להשתקם מיד אחרי ארוע לבבי, שזאת התכנית הכי חשובה, רק 14% מהם השתתפו.

אם נחלק את החולים לפי אבחנות שונות, הרי שחולים שלקו באוטם - כ-20% בלבד השתתפו, מעקפים - כ-25-30% וחולי אי ספיקת לב - רק 7% מתוך 8,000 בשנה.

לעומת זאת, אצל חולים אחרי השתלת דפיברילטור למעלה מ-50% השתתפו בתוכניות שיקום, אבל מספרם מצומצם - כ-500 חולים השתלות בשנה".

מדוע חשוב לעבור את השיקום הלבבי? "שיקום לב היא תוכנית רב תחומית שמיועדת לחולי לב שעברו ארועי לב מהסוגים שצוינו וגם תעוקת חזה, ובעיקר אנשים אחרי ארועים חריפים.

המטרה היא להחזיר את החולה לאורח חיים פעיל ומיטבי במהירות הרבה ביותר, תוך שיפור איכות החיים שלו, לאזן את כל גורמי הסיכון שגרמו לו לסתימות עורקים, הן ע"י מתן הנחיות לאורח חיים בריא (פעילות גופנית, תזונה נכונה והפסקת עישון) והן טיפול תרופתי.

מחקרים הוכיחו שהתוכניות האלו מפחיתות אשפוזים חוזרים ואיטומים חוזרים וכן את הצורך בהתערבויות חודרניות, ויתרה מזאת - הוכח שתכניות אלו מפחיתות את הממותה בין 20% ל-25%.

אם נחבר את כל זה ביחד - וזה הוכח - אזי תכניות השיקון הינן יעילות במאזן עלות מול תועלת. זה חוסך כסף למערכת והחולים רק מרוויחים.

זה מאוד מאכזב לראות את הפער הגדול בין מידת היעילות המוכחת לעומת השעור הנמוך של חולים שמשתתפים בתוכניות. זה היה יכול להועיל לחולה ולמערכת".

הסיבה, לדידו של ד"ר קליין, פשוטה מאוד, אך עדיין מקוממת. "מדובר בחוסר מודעות, גם של הרופאים, אפילו קרדיולוגים וגם רופאי משפחה, וגם חוסר מודעות מצד הציבור.

יש חוסר עידוד של הקופות - הן לא מעודדות את החולים לפנות לשיקום לבבי. אולי אנשים נוטים להשקיע פחות במניעה - אני לא מבין למה הקופות לא מעודדות את החולים ללכת לתוכניות. קופות החולים שולחות את החולים - אין להן ברירה, זה נמצא בסל, אבל אין עידוד מצד הקופות, והן יודעות לעודד חולים אם הן רוצות. לרופא, בסופו של דבר , קל יותר לרשום תרופות".

"חשוב לזכור", הוא מוסיף ,"שסטנטים ובלונים לא מפחיתים תמותה. הסטנטים וניתוחי המעקפים לא מונעים את הסתימות הבאות. השיקום הלבבי גם משקם וגם מונע.

סיבה נוספת לטעמו של ד" קליין נעוצה במספר מכוני השיקום. בארץ ישנם 18 מוכני שיקום, חלקם קטנים מדי ורובם באזור המרכז - 67% מהחולים שעברו את השיקום הינם מאזור המרכז, 16% בצפון (מחדרה עד חיפה) ו-13% מירושלים. רק השנה פתחו בב"ש את המכון הראשון, שהינו דרומית לירושלים, וגם הוא נפתח באופן פרטי".

עכשיו נשאלת השאלה - מדוע? למה אם ברור לכולם שזה בריא וחוסך עלויות למדינה, מדוע אין המדינה מעודדת את החולים לפנות לשיקום לב? "כנראה שלבתי החולים אין תמריץ לפתוח מכונים בגלל שאנחנו מדברים על תכנית יקרה. צריך להחזיק צוות רב-תחומי - קרדיולוג, אחות עם ניסיון קרדיאלי, תזונאית, פיזיולוג מאמץ, מוניטורים לבקרה, מכשור יקר, מכונות ריצה, צוות פסיכולגי, טכנאים. יש בתי חולים גדולים שאין בהם מכוני שיקום.

משרד הבריאות הוריד ב-50%, בלחץ הקופות, את התחמור (התקציב לחולה) בצורה שרירותית. ולכן אין לבתי חולים תמריץ לפתוח מכונים כאלה.

הרבה יותר קל להרוויח כסף על צנתור או על השתלת סטנט. ההוצאה על אנשים שמשתתפים בתכנית כזאת, ובדרך כלל מדובר על שלושה חודשים, אינה גדולה. התמחור לחולה הוא 408 ש"י לחודש.

צנתור, לעומת זאת, עולה אלפי ש"ח ובדיקת אקו, שאורכת 20 דקות, עולה כ-500 ש"ח. וכאן החולה מגיע שמונה פעמים בחודש למשך שעה, והעלות זעומה".

משרד הבריאות עשה משהו טוב - יצאו שני חוזרי מנכ"ל, האחרון בדצמבר 2006 והוא קובע שהתכניות יעילות וקובע שיש לשלוח כל חולה, גם כאלו שלא בסל - למכונים. רופא חייב, גם אם זה לא מכוסה בסל, להציע את כל הטיפולים ובחוזר המנכ"ל כתוב שחשוב מאוד לשלוח כל חולה לב לשיקום".

עוד נתון חשוב שאותו מזכיר ד"ר קליין - "רק 10% מבין החולים שעברו ארועים כלו מופנה במכתב השחרור למכוני שיקום הלבמחצית מהם כן משתתפים בתוכניות. זאת אומרת שאם יפנו כל חולה יהיה גידול משמעותי במספר המשתתפים בתוכניות. חשוב להגביר את המודעות לתוכניות אצל הרופאים ולפעול להקמת מוכנים בבתי חולים".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר