סיכון מוגבר לסרטן לעובדי מעבדה?

מחקר מטעם משרד הבריאות קבע כי "לא נמצא עודף מובהק של תחלואה בסרטן בכלל עובדי המעבדות בכלל תקופת המחקר", אולם ועדה שהקים המשרד מודיעה כי אינה יכולה לשלול לחלוטין קיום קשר סיבתי בין עבודה במעבדה והתפתחות סוגי מחלות סרטן
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 26/04/2007 |
צפיות: 4,087
המחקרים האחרונים שבחנו את הסיכון לתחלואה בסרטן בקרב עובדי המעבדות בארץ גילו כי קיים עודף קטן של 1.2 בסך החולים בסרטן.

שני מחקרים בחנו את התחלואה בסרטן בקרב 9,017 עובדי מעבדה (מרביתם, 74.2%, נשים) שעבדו עד 1997.

המחקר הראשון של פרופ' מודן ז"ל, שבדק את עובדי מעבדות בבתי חולים ממשלתיים או באוניברסיטאות, ואילו המחקר השני היה של ד"ר שחם, שבדק עובדים במעבדות קופת חולים, בתי חולים פרטיים ותעשייה.

כדי להסיק מסקנות משותפות משני המחקרים הוחלט על מחקר הערכה של משרד הבריאות, אותו ביצעו פרופ' גד רנרט, פרופ' מנפרד גרין, פרופ' לארי פרידמן ופרופ' פאולו בופטה. מתוצאות הבדיקה עולה כי לא נמצא עודף מובהק של תחלואה בסרטן בכלל עובדי המעבדות בכלל תקופת המחקר.

אך בבחינת התחלואה בסך מקרי הסרטן לפי תקופת חביון (התקופה בין תחילת העבודה עד לגילוי של מחלת הסרטן), נמצא עודף של 1.2 (במקום חולה אחד לאלף, נמצא 1.2 חולים לאלף) בתחלואה אצל מי שעבדו במעבדות 20 שנה ויותר.

בבחינת הנתונים לפי אתר הגידול נמצא עודף מובהק בתחלואה בגידולים הבאים:

1. סרטן השד רק לאחר 20 שנות חביון.
2. מלנומה בכלל העובדים.
3. סרטן השפה בכלל העובדים.
4. לימפומה שאינה הודג'קין בכלל העובדים.
5. נמצא חוסר מובהק בתחלואה בסרטן ריאה בכלל העובדים.

בעקבות מחקרים אלה הקים משרד הבריאות ועדת היגוי שהחליטה לקיים השתלמות בבטיחות מעבדות לכל עובדי המעבדות בארץ. עד כה עברו את ההשתלמות כ-500 עובדים.

בדיקת הסיכון לפי סוג המעבדה

בעובדי מעבדות המחקר לא נמצא עודף מובהק בסך התחלואה מסרטן, אך נמצא עודף מובהק קטן בתחלואה בסך סרטן לאחר תקופת חביון של 20 שנה ומעלה: נמצא עודף תחלואה בסרטן השד ועודף תחלואה בסרטן הלימפומה שאינה מחלת הודג'קין (NHL), המבוסס על ארבעה מקרי לימפומה בלבד.

בעובדי מעבדות למחלות זיהומיות לא נמצא עודף מובהק בסך התחלואה מסרטן, גם לא לאחר תקופת חביון ארוכה, וגם לא עודף בתחלואה בסרטן השד או NHL. נמצא עודף תחלואה במלנומה ונמצא עודף תחלואה קטן בסרטן השחלה.

בעובדי מעבדות רוטינה לא נמצא עודף מובהק בסך התחלואה מסרטן, אך נמצא עודף כזה לאחר תקופת חביון של 20 שנה ויותר, וכן נמצא עודף בתחלואה בסרטן השד, ובמיוחד לאחר תקופת חביון ארוכה, אך לא נמצא עודף במלנומה וב-NHL.

נמצא עודף מובהק קטן של 1.2 בסך התחלואה מסרטן בקרב עובדי המעבדה לאחר תקופת חביון ארוכה מעשרים שנה. מרבית העודף בסרטן נגרם בשל עודף תחלואה בסרטן השד בהיקף של 1.66.

ממצא זה הינו בעל הגיון, לאור העובדה שמרבית מעובדי המעבדה הן נשים וכמו כן סרטן השד הינו הגידול השכיח ביותר בנשים בארץ.

ממשרד הבריאות מדגישים כי "חשיפה הגורמת לעליית הסיכון לסרטן השד צפויה להוביל לעודף תחלואה בסך הסרטן בנשים מבלי שהדבר יבטא עודף אמיתי בכל סוגי הסרטן. סיבות אחרות לעודף בסרטן השד בקרב עובדות המעבדה עשוי להיות קשור לאיפיון הסוציו-אקונומי שלהם".

מתי עולה שכיחות המחלה? סרטן השד עולה בשכיחותו כאשר מספר הילדים קטן, גיל לידת הילד הראשון מאוחר, הנקה מועטה, הופעת המחזור בגיל מוקדם ובסיומו בגיל מאוחר.

כל התופעות שהוזכרו שכיחות יותר באוכלוסיות משכילות הנמצאות במעגל העבודה כפי שמאפיין את עובדות המעבדות. במחקר הנדון לא ניתן היה לתקן את הנתונים לגורמי הסיכון הנוספים.

הממצא של סיכון נמוך לסרטן הריאה עשוי לבטא ממצא מקרי, סביר יותר שהוא מבטא את מיוחדות אוכלוסיית עובדי המעבדות, שאצלן יכול העישון להיות פחות שכיח.

באותה מידה יכול העודף במלנומה לבטא את אותו ייחוד אוכלוסייתי ואת רגישות היתר לשמש של האוכלוסייה האשכנזית. אולם, בבדיקת שעורי המלנומה לפי מוצא, נמצא שעור עודף גדול יותר בעובדי מעבדה ילידי אסיה-אפריקה (אוכלוסייה שאצלה שעורי המלנומה בארץ נמוכים יותר, יתכן בשל הגנה גבוהה יותר מהשמש) מאשר בילידי אירופה- אמריקה.

במשרד הבריאות טוענים כי יתכן, לפיכך, שהעודף במלנומה, אם הוא אמיתי, אכן נובע מחשיפה לחומרים בסביבת העבודה המעבדתית או לחילופין מחשיפה אחרת בקוהורט עובדי המעבדה שלא נבחן או זוהה במחקר זה.

לימפומה שאינה הודג'קין תוארה בעבר כקשורה לחשיפה לחומרים כימיים ובמיוחד לחומרי הדברה בסביבה החקלאית.

תואר גם קשר בין לימפומה זו לשימוש בצבעי שיער המאפיין נשים רבות, השמנה, גנטיקה ובן משפחה החולה במחלה וחשיפה לזיהומים יתכן ולכימיקלים הנמצאים בשימוש במעבדות יש השפעה דומה התורמת להופעת לימפומה אם כי קשר זה נכון להיום לא הוכח משמעותית..

מסקירת ספרות עולה שבעוד סך כל התחלואה והתמותה מסרטן בעובדי מעבדות נמוך או דומה לצפוי, הרי שבמספר מחקרים נצפה עודף תחלואה בממאירויות מסוימות כאשר אתרי הסרטן החוזרים על עצמם הינם NHL וסרטן השד לאחר חשיפות ממושכות יותר.

שני גידולים אלו נמצאו גם בבדיקה כמופיעים בעודף לעומת הצפוי. גם גידולי מלנומה שנמצאו בעודף בבדיקה, צוינו ע"י מספר קבוצות בעולם כמופיעות בעודף בעובדי מעבדות.

אולם המחקרים המדוברים משקפים הן את תנאי העבודה של שנות ה-80 וה-90 והן את תכני העבודה והשיטות האנליטיות של אותן שנים, ולפיכך ייתכן ומשמעותם לעובדי המעבדות כיום מופחתת.

שעורי סיכון יחסי גבוהים יחסית, היות והשעורים מבוססים על מספר גדול יחסית של מקרים, הופעת התופעה בעובדים במספר סקטורי מעבדה, והדמיון לממצאים במחקרים אחרים, תומכים בעודף תחלואה בממאירויות השד, הלימפומה שאינה הודג'קין והמלנומה בקרב עובדי המעבדה.

מאידך, העדר קשר מנה-תגובה (או אורך חשיפה-מחלה) ברוב הנתונים הנוגעים למחלות אלו, האפיון הדמוגרפי המיוחד של אוכלוסיית עובדי המעבדות, המקשה על תקנון נאות והופעת מספר קטן של תוצאות חיוביות לאחר ביצוע של מספר גדול מאד של מבחנים סטטיסטיים - מחלישים את המסקנות ביחס לעודף התחלואה כנובע מחשיפה של עובדי המעבדה.

מסקנות הועדה היו כי אין באפשרותה לבחון את התוצאות על רקע חשיפה למסרטן ספציפי, כשם שאין באפשרותה לתקן לנוכחות של גורמי סיכון ידועים רבים לממאירויות שמעניננו.

לפי הממצאים, ומאחר והועדה אינה יכולה לשלול לחלוטין בשלב זה כל אפשרות של קשר סיבתי בין עבודה במעבדה לבין סרטן השד, מלנומה ולימפומה שאינה הודג'קין היא מפרסמת היום את ההמלצות הבאות:

1. ניטור - מומלץ להמשיך ולנטר את דפוסי התחלואה בעובדי המעבדות, תוך שימת לב לאיסוף נתונים על אופי החשיפה וכימותה המדויק (כרטיס עובד מקצועי?). מומלץ גם להמשיך ולעקוב אחרי עוקבות המחקר הנוכחיות, דרך הפגשה תקופתית חוזרת עם רישום הסרטן.

2. מניעה – מומלץ להמשיך ולהגביר את הפעילות לשיפור שיטות העבודה במעבדות באופן שיקטין סיכונים עתידיים תוך קביעת נוהלים קפדניים ואכיפתם.

3. גילוי מוקדם - מומלץ להפנות את אוכלוסיית העובדים, בעלי ותק של 10 שנים לפחות לבדיקות שיגרה תקופתיות המכוונות לזיהוי המחלות המדוברות (ממוגרפיה לסרטן השד, בדיקת עור למלנומה, בדיקת גופנית הכוללת בדיקת בלוטות לימפה ואנמנזה לסימפטומים חשודים).

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר