האם דלקת בגרון גורמת לתסמונת טורט?

תוצאות מחקר חדש שהתפרסמו בשבוע שעבר מעידות על כך כי נראה שיש קשר בין זיהום בקטריאלי בגרון בגיל הילדות ובין תסמונת טורט ותסמונות נוירולוגיות אחרות. חוקרים ממרכז הבריאות בסיאטל, ארה"ב, מצאו כי ילדים שסבלו מזיהום חיידקי נוטים יותר לפתח תסמונות אלו מאשר ילדי שלא עברו זיהומים דומים בשעור כפול.

לפי החוקרים, תגוגבת הגוף לזיהום בעת הילדות הוא המפתח להתפתחות המאוחרת של התסמונת. אף על פי כן, לפי אותם חוקרים, מדובר רק בגורם יחיד להתפתחות התופעות הנ"ל.

הפרעה אובססיבית-כפייתית (OCD), כמו תסמונת טורט, גורמת לסובלים ממנה לבצע את אותה פעולה פעם אחר פעם. ההפרעה מזוהה יותר עם מבוגרים, אולם החוקרים טוענים כי היא פוגעת בארה"ב באחד עד שני אחוזים מבין הילדים בגילאי בית ספר. תסמונת טורט, הגורמת לסובלים ממנה לתנועות ראש וגוף לא רצוניות ('טיקים'), הרמת קול ונטייה להשמיע נאצות באופן בלתי נשלט פוגעת באחוז אחד בקרב הילדים.

לפי החוקרים הגוף מייצר באופן טבעי נוגדנים כתגובה לזיהום החיידקי. נוגדנים אלו מגיעים למוח וכאן טמון הקשר להתפתחות המאוחרת יותר של התסמונות הנוירולוגיות. קבוצת החוקרים ניסתה לעמוד על הקשר שבין התופעות. הם בחנו בין השנים 1992 ל-1999 200 ילדים בין הגילאים ארבע ל-13 אשר אובחנו כסובלים מהפרעה נוירולוגית והישוו לקבוצת ילדים בריאים.

החוקרים מצאו כי שעור הילדים שסבל מטורט, OCD או הפרעות דומות וגם עבר זיהום חיידקי בגרון בשלושת החודשים שקדמו להתחלת התסמונת היה כפול מילדים שלא סבלו מן התסמונות. אצל ילדים שסבלו ממספר דלקות גרון, היתה הנטייה ללקות במחלה אף גבוהה יותר.
החוקר המוביל, ד"ר רוברט דייויס, התייחס לממצאים: "בעקבות ממצאים ממחקרים קודמים מצאנו רמז חשוב לקשר בין ההפרעות לבין הזיהומים בגיל ילדות, אך עדיין אין להגדיר מחדש את הטיפול בילדים שלקו בזיהומים אלו".


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר