אבחון גנטי של סרטן השד

אישה המאובחנת כחולה במחלת סרטן השד עוברת כריתה של הגידול ולאחר מכן מתבצעת הערכה רפואית לגבי הצורך ב-טיפולים משלימים, הורמונליים וכימותרפיים.

כיוון שהטיפול הכימי גורם לתופעות לוואי קשות, מנסים הרופאים להעריך אילו נשים נמצאות בסיכון גבוה להישנות המחלה וזקוקות לטיפול כימי שיקטין סיכון זה.

עד לא מזמן הערכה זו נאלצה להתבסס רק על משתנים כלליים כגון גיל האישה וגודל הגידול, ולכן למעלה מ-80% מהחולות טופלו בעבר בכימותרפיה, למרות שהטיפול מועיל רק לאחוז קטן מהן.

עוד על מחלת הסרטן בפורומים שלנו:
פורום סרטן השד
פורום סרטן (אונקולוגיה)
פורום סרטן ורפואה משלימה
פורום סרטן הערמונית - תמיכה
פורום תמיכה במשפחות ילדים חולי סרטן

בשנים האחרונות השתכללו והתמקצעו יכולות ההערכה והניבוי להישנות המחלה בזכות כלי אבחון חדישים לקביעת הצורך בטיפול כימי.

שתי בדיקות גנטיות, "OncotypeDX" ו-"Mammaprint", מסוגלות להעריך בצורה מדויקת את שעור הסיכון להישנות המחלה, ומאפשרות לקבוע בצורה מושכלת האם כימותרפיה צפויה לשפר את סיכויי ההחלמה, או שניתן לוותר עליה.

בדיקות אלו מתאימות לחולות בסרטן שד שמחלתן התגלתה בשלב מוקדם, והן עומדות בפני דילמה האם לטפל בכימותרפיה.

לעתים, הבדיקה משנה את תוכנית הטיפול - במחקר שבוצע לאחרונה התגלה כי שימוש בבדיקות הביא לשינוי ההחלטה על טיפול כימותרפיה בכ-35% מהמקרים.

עוד נמצא כי במרבית המקרים בהם הטיפול השתנה, תוצאת הבדיקה גרמה לכך שחולות שהיו אמורות לקבל טיפול כימותרפי הסתפקו בטיפול הורמונלי בלבד, שתופעות הלוואי שלו פחותות, וכך נחסך מהן סבל מיותר.

OncotypeDX. בבדיקת OncotypeDX מודדים את ביטויים של 21 גנים ברקמת הגידול שנכרת. תוצאת הבדיקה ניתנת כמספר בין 0 ל-100 (המציין את דירוג ההישנות, recurrence score), על פיו ניתן להעריך את הסיכון להישנות המחלה.

בכמחצית מהמקרים בהם מתבצעת הבדיקה מתקבלת תוצאה נמוכה, המעידה על סיכון נמוך להישנות המחלה. חולות אלו יכולות להימנע מכימותרפיה.

מנגד, ישנם מקרים לא מעטים בהם נראה על פי הגורמים הקליניים המסורתיים כי המחלה אינה צפויה להישנות, אולם תוצאת בדיקת OncotypeDX מעידה על סיכון גבוה להישנות. במקרים אלו כדאי להוסיף טיפול כימותרפי.

בדיקת OncotypeDX מתאימה לחולות בסרטן שד מוקדם, שמחלתן אינה מערבת את בלוטות הלימפה, שגידוליהן נושאים קולטנים להורמונים (אסטרוגן ו/או פרוגסטרון), והן מועמדות לטיפול הורמונלי.

לאחר הניתוח נשמרת באופן שגרתי רקמת הגידול במכון הפתולוגי, כשהיא משומרת בפורמלין. רקמה זו משמשת לביצוע הבדיקה, כך שאין צורך בהליכים רפואיים נוספים לצורך ביצוע הבדיקה, וניתן להחליט על ביצועה בכל עת במהלך הטיפול.

MammaPrint. בבדיקת MammaPrint מוערך הסיכון להישנות המחלה על ידי מדידת ביטויים של 70 גנים ברקמת הגידול.

על סמך ביטוי הגנים הללו נקבע האם החולה מצויה בסיכון גבוה או נמוך להישנות המחלה, והאם היא צפויה להפיק תועלת מטיפול בכימותרפיה.

בניגוד לבדיקת OncotypeDX, בדיקת MammaPrint מתאימה לנשים צעירות (עד 55), וניתן לבצעה בין אם הגידול נושא קולטנים להורמונים ובין אם לאו. לצורך ביצוע הבדיקה יש להקפיא חלק מרקמת הגידול מיד לאחר כריתתו, לכן חשוב להחליט על ביצוע בדיקת MammaPrint לפני הניתוח להסרת הגידול.

בפברואר 2007 אושרה בדיקת MammaPrint לשימוש על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), לאחר שתרומתה הוכחה במספר מחקרים קליניים.

לאחרונה פורסם מחקר בכתה העת הרפואי היוקרתי, The New England Journal of Medicine, בו נערכה השוואה בין שתי הבדיקות.

ממחקר זה עלה כי שתי הבדיקות מדוייקות מאד, ללא הבדל משמעותי בדיוקן. כיוון שכך, בחירת הבדיקה צריכה להיעשות על סמך גיל החולה, ועל סמך מאפייני המחלה כגון ביטוי קולטנים להורמונים ברקמת הגידול.

CYP2D6. מחקרים הראו כי שינויים בגן CYP2D6 המעורב בפירוק התרופה טמוקסיפן, מפחיתים את הסיכוי שהתרופה תשפיע על תאי הגידול ותמנע את הישנות המחלה.

בדיקת הגן ל CYP2D מאפשרת לזהות את השינויים בגן, כך שעל פי תוצאות הבדיקה ניתן להעריך מהי הסבירות שהתרופה תועיל. במידה ובבדיקה מגלים שינויים בגן, אזי מומלץ לבחור טיפולים הורמונליים חליפיים, שיעילותם תהייה גבוהה יותר.

לצורך ביצוע הבדיקה נלקחת מהמטופלת דגימת דם רגילה. מדגימה זו מופק החומר הגנטי המשמש להערכת השינויים בגן.

לא רק סרטן השד: מיפוי מלא של רצף הגנים

אחד מתוך 500 אנשים בישראל נושאים בכל אחד מתאי גופם מוטציה גנטית תורשתית המגדילה באופן משמעותי את הסכנה שיחלו בסרטן.

כאשר נראה שיש במשפחה סיפור משפחתי של סרטן, נשלחים בני המשפחה לברור גנטי. עד היום המכונים הגנטיים בישראל ידעו לאבחן רק מספר מוטציות בודדות, הידועות כגורמות לסרטן, למשל: 3 מוטציות בגנים BRCA1 ו- BRCA2 השכיחות באוכלוסיה האשכנזית וגורמות לסרטן השד ול-סרטן השחלות.

כיוון שבישראל מבוצעות רק בדיקות חלקיות לאיתור אותן מוטציות מסוימות, משפחות רבות עם סיפור משפחתי של סרטן נותרו בחוסר ודאות, בעיקר משפחות ממוצא שאינו אשכנזי.

כאן נכנס לתמונה הליך המיפוי המלא של רצף הגנים. המדובר בבדיקה היכולה לזהות נטייה גנטית להתפתחות גידולים סרטניים נפוצים כמו סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן העור וסרטן השחלות באמצעות מיפוי מלא של רצף הגנים.

לאחר שמפענחים את תוצאות מיפוי הרצף הגנטי המלא ניתן לגלות לא רק את המוטציות האשכנזיות, אלא טווח רחב של מוטציות שקיומן מגדיל את הסיכון להתפתחות מחלת סרטן.

הבדיקה שעובר אחד מבני המשפחה נותנת מידע גנטי חשוב גם לשאר בני משפחתו. בעזרתה ניתן לקבוע מי מבני המשפחה נמצא בסיכון גבוה ובהתאם לבצע בדיקות סקר תקופתיות לגילוי מוקדם, ובחלק מהמקרים גם להתאים טיפול מונע להתפתחות גידולים.

פרופ' אפרת לוי-להד, מנהלת היחידה לגנטיקה רפואית במרכז הרפואי "שערי צדק": "ישנה חשיבות רבה לבצע בירור גנטי מלא כשיש חשד משמעותי לתסמונת סרטן תורשתית במשפחה. זיהוי הגורם הגנטי מאפשר להבחין בין מי שמצוי בסיכון למי שאינו בסיכון, ועשוי להציל את חייהם של מי שמצויים בסיכון".

למידע נוסף על השימוש בבדיקות גנטיות בסרטן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר