אני יודע ומודע לזוועה הזו כבר הרבה שנים, כי הרי אני עצמי הייתי מאושפז ביותר ממוסד אחד.
כיום, אחרי תוכנית שכזו, כבר אין ספק שכלל המתאשפזים עוברים שבעה מדורי גיהינום ברוב הגדול מאוד של המסגרות הפסיכיאטריות הקיימות.
מנקודה זו ואילך אביא במסמך זה הצעה מהפכנית לפיתרון אלגנטי למצב הירוד השורר במערכות האשפוז. פיתרון זה, לא רק שיהיה יעיל, אלא אף לא יעלה אגורה אחת לקופת משלם המיסים.
המצב כיום. ברפואה הכללית יכול הפציינט לקבוע במידה רבה את מקום אשפוזו דרך קופת החולים שבה הוא מבוטח, על ידי שר"פ ובהתייצבות בחדר מיון. באשפוז הפסיכיאטרי, לעומת זאת, קופות החולים אינן מעורבות ומיקום האשפוז לפי אזור המגורים נכפה על המטופלים בצורה קשיחה.
רוב האשפוזים (כ-20 אלף בשנה) הינם אשפוזים חוזרים בהם חוזר המטופל לאותה מחלקה ברוב המקרים. המעבר לבית חולים אחר מוגבל בקשיחות, בהתאם לסעיף 32 לחוק הטיפול בחולי נפש וגם בשטח.
למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום תמיכה נפשית, פסיכולוגיה
פורום פסיכיאטריה
פורום דיכאון חרדה
תלונות ופחד. וועדות בדיקה ודיווחים בתקשורת (כמו אתמול בכלבוטק) חשפו חריגות חמורות ביחסי אנוש, בהזנחת הטיפול הגופני ("בית החולים לא מתוקצב לכך"...) ועוד.
מספר התלונות שמגיעות לבירור רציני או לתביעה משפטית הינו אפסי מפני שמחלות נפש פוגעות ביכולת לפעול ולהגיב, וגם בגלל סטיגמה ופחד החולים ומשפחותיהם: "אם נתלונן, מי יודע מה יעשו לנו כשנחזור בעתיד לאותה מחלקה". וכמובן בגלל מדיניות של טיוח מצד גורמים בכירים.
הצעת הייעול החיונית והחסכונית. אחרי ישיבה של שנים אחדות על המדוכה, הגעתי למסקנה שהפיתרון יהיה באם תוענק לחולה או לבא כוחו אפשרות לבחור את מקום האשפוז.

אפשר, שהחולה יוכל לבחור לפני אשפוזו או זמן מה קודם (על ידי הצהרה בכתב למקרה שיתאשפז). ואם לא יהיה במצב בו יוכל להחליט יוכלו קרוביו מדרגה ראשונה להחליט עבורו.
לכתבות נוספות בנושא:
מחלות נפש: אפשר להתרפא מהן?
מחלות נפש, האם לצאת מהארון?
סכיזופרניה - בישראל מגלים בורות
סקר: רוב האמריקאים לוקים בתסמיני מחלת נפש
על היפוקרטס, פרויד וסוגי פסיכוזות
כך, המועמד לאשפוז (או מישהו מטעמו), יתן שמות של מספר בתי חולים, ואם בית חולים הראשון ברשימה יהיה מלא אז הוא יתאשפז בשני ברשימה שלו וכו'. שיטה זו יכולה להיות מנוף אדיר לשיפור הטיפול והיחס כלפי החולים ולהביא לייעול תפעולי.
הרעיון הוא לשנות את המצב הקיים ולבטל את האפליה של מערכת בריאות הנפש, כך שיהיה אפשר לבחור את מקום האשפוז בדיוק כפי שקיים במערכת הבריאות הפיזית.
תחרות - האלמנט המנצח. במצב זה תיווצר תחרות חיובית בין בתי החולים. במצב זה, בית חולים ספציפי, הידוע לשמצה בטיפול שהוא מעניק לחולים, כמעט לא יקבל חולים (כי הרי רק מעטים יבחרו בו), ואז בהתאם לא יקבל תקציבים (כי תקציב מקבלים על פי מספר המאושפזים).
אם בכל זאת באותו בית חולים הצוות וההנהלה ירצו שיגיעו אליהם יותר מאושפזים, יצטרכו שם לעבוד קשה על תנאי האשפוז ובייחוד על יחסי האנוש הלקויים, כדי ליצור בית חולים "נעים יותר והומאני יותר". חשוב ליצור מצב שבו חוקי השוק יכריחו את בתי החולים הפסיכיאטריים "להתנהג יפה", או שהם יפסידו בגדול.
לסיכום. יכול להיות שזה לא השינוי האופטימלי המיוחל, אבל כל עוד אי אפשר לסגור כליל את בתי החולים המתעללים והמדכאים, אז זהו שינוי שניתן לבצעומ בקלות יחסית.
השפעתו תחול ובהדרגה תהיה ניכרת, תשנה את המצב הקלוקל השורר כיום באופן משמעותי, ובנוסף לא תעלה אפילו אגורה אחת למשלם המיסים הישראלי.
לאתר של מל"מ - מתמודדים למען מתמודדים
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)