בנות לניצולות שואה הן בנות טובות יותר

בנות לניצולות שואה מטפלות באמהותיהן בצורה מסורה יותר, רגשית ומעשית, כאשר האמהות מגיעות לגיל הזיקנה, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. "נראה כי הגדילה בצל הורה שחווה את הטראומה של השואה עשויה גם להוביל להתפתחות אספקטים של חוזק, למשל פרו-חברתיות (עזרה לזולת) מוגברת", אמרה ד"ר שרית אלקלעי שערכה את המחקר.

במחקר, שנערך בהנחיית פרופ' אבי שגיא-שוורץ ופרופ' הדס ויסמן, נבדקו 78 נשים: 42 בנות בוגרות לניצולות שואה ו-36 בנות בוגרות של נשים שנולדו באירופה אך עלו ארצה עם משפחתן הגרעינית לפני 1939 ולמעשה לא חוו את השואה. לדברי החוקרת, מחקרים רבים עסקו באספקטים שונים של קושי שהועברו מההורים לילדים בעקבות טראומת השואה, אולם במחקר זה היא ביקשה לראות את השפעות הגדילה לאמא ניצולת שואה על הנטיות הפרו-חברתיות של הבנות.

למידע נוסף בנושא:
פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי
פורום תמיכה נפשית
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום דיכאון חרדה
פורום פסיכיאטריה

החוקרת חילקה את קבוצת הבנות של ניצולות השואה לשתי תתי קבוצות: בנות שגדלו תוך "מעורבות גבוהה בנושא השואה" - כלומר, טראומת השואה הייתה נוכחת ברמה גבוהה בבית, הן בתקשורת ישירה והם בתקשורת לא מילולית; ובנות שגדלו "במעורבות נמוכה בנושא השואה" - טראומת השואה הייתה נוכחת ברמה נמוכה בבית והאם לא סיפקה עובדות רבות על תקופה זו.

מהממצאים התברר כי הבנות שגדלו ב"מעורבות גבוהה של השואה" ביטאו נטיות פרו-חברתיות גבוהות יותר כלפי אמהותיהן: הן הצליחו להגיב ביתר אמפתיה כלפי האם ולהושיט לה יותר סיוע נפשי או מעשי. בנות אלה אף השקיעו יותר זמן בתמיכה פסיכולוגית לאם. הבדלים אלה היו גם כלפי הבנות שגדלו ב"מעורבות נמוכה בנושא השואה" וגם כלפי הבנות שאמהותיהן כלל לא חוו את השואה. לדברי ד"ר אלקלעי, החשיפה הגבוהה למשמעות טראומת השואה של האם אפשרה לבת להיכנס לנעליה של האם ולהבין טוב יותר את התנהגותה ומניעיה.

לכתבות נוספות בנושא:
גיל הזהב - יותר תרופות פסיכיאטריות
הגיל השלישי: סוף לתחושת הבדידות
מחצית מהזקנים: אנחנו לא בריאים
תרופות פסיכיאטריות - בריא לנפש?
כיצד להתגבר על משבר?

"במצבי מצוקה של האם נשים אלו הגיבו לא רק בפיתרון הבעיה הקונקרטית אלא גם באופן רגשי ולעיתים הן אף סייעו לאם במחיר של הקרבה עצמית, ובכך הפגינו אלטרואיזם", אמרה החוקרת.

במספר תחומים הראתה כל הקבוצה של הבנות לניצולות שואה רמות גבוהות יותר של התנהגות פרו-חברתית כלפי האם לעומת קבוצת הביקורת. תחומים אלו קשורים לטיפול פיזי-רפואי, בהסעות ממקום למקום, עריכת קניות עבור האם, סיוע בהחזקת הבית וכדומה. לדברי החוקרת, תחומים אלה עשויים להיות קשורים לתחושת המחויבות המוגברת כלפי ההורים של בנות קבוצה זו, תחושה המאפיינת רבים מבני הדור השני לשואה.

לבסוף בדקה החוקרת האם יש הבדלים בהתנהגויות פרו-חברתיות גם בהקשר של יחסים כלליים, כלומר, ביחסים כלפי אנשים באופן כללי, אולם היא לא מצאה הבדלים כאלה. המשמעות היא שהבנות של ניצולות השואה הראו רמות גבוהות יותר של פרו-חברתיות רק כלפי האימהות ולא באופן כללי.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר