עולם הדימות: אולטראסאונד, MRI ו-CT

השימוש בבדיקות אולטראסאונד, MRI ו-CT עלה משמעותית בשנים האחרונות. על פי פרופ' בלשר, "כמעט ולא קורה שחולה מגיע לבית החולים ולא עורכים לו בדיקת דימות כזו או אחרת - אולטראסאונד, CT או MRI".
מאת מערכת BeOK
| 26/12/2011 |
צפיות: 14,690
תחום הדימות (imaging) התקדם משמעותית בעשורים האחרונים בשל ההתקדמות הטכנולוגית בתחום המחשוב. מכשיר ה-CT הראשון שהומצא, או אז בשנות השבעים המוקדמות, דרש כחצי שעה לקבלת תמונה בודדה. כיום בשניות ספורות ניתן לקבל תמונות של הגוף כולו מהראש עד אצבעות הרגליים ובפרוסות של פחות ממחצית המילימטר. תמורות מרשימות לא פחות חלו גם באמצעי הדימות האחרים כגון ה-MRI וה-US.

נוכח ההתקדמות הטכנולוגית חלה עלייה גדולה גם בשימוש בדימות. השימוש ב-CT הולך וגובר גם כעת ועולה בכ- 10-15% בשנה. הסיבה לשימוש ההולך והגובר בדימות בכלל וב-CT בפרט, היא שמדובר בכלי מרכזי וחשוב ביותר שמאפשר לרופאים מכל המקצועות הכירורגים והפנימיים לאבחן בצורה מדויקת ומוקדם יותר מחלות כמו ומצבי חולי שונים וכך להעניק טיפול טוב ומתאים יותר. עם הגברת השימוש בדימות, עולה חשיבותו של הרופא הרדיולוג, אשר קובע את איכות ביצוע הבדיקה ובאמצעות הידע הקליני שלו מזהה את המחלה וחומרתה.

למידע נוסף בנושא דימות ואבחון מחלות היכנסו לפורומים:
פורום אולטראסאונד בהריון
פורום בדיקות רפואיות, בדיקות דם
פורום כירורגית חזה, גידולי סרטן ריאות, גידולי ריאה
פורום נוירוכירורגיה, ניתוחי ראש
פורום סרטן נשים, סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלות

בדיקות ה-CT מדגימות בצורה מעולה את כל האברים הפנימיים ואת כל חלקי הגוף.
צילומי הרנטגן הנושנים, מבוצעים במהירות, עושים שימוש בכמות קטנה של קרינה ועדין חשובים באבחון של מחלות שונים כגון שברים, דלקות ריאה ועוד. בדיקות האולטרא סאונד חשובות וכוללות בדיקות כמו שקיפות עורפית, בדיקות לאבחון אבנים ודלקת בכיס המרה, בעיות כליתיות שונות, גידולים במיוחד בכליות ובכבד ועוד.

בדיקות הדופלר US בוחנות כלי דם וזרימת דם בהם. בדיקות ה-CT הן היום האמצעי העיקרי של הרפואה ומכאן גם השימוש הגובר והולך בהן והן משמשות ככלי אבחון מרכזי בטיפול בפצועי טראומה, תאונות, מחלות סרטן, מחלות דלקתיות ועוד.

בדיקות ה-MRI טובות במיוחד לאבחון של מחלות של מערכת העצבים במיוחד דימות של המוח ועמוד השדרה אך גם של השרירים והעצמות ובמידה הולכת וגוברת גם של הבטן והחזה. בניגוד למקובל בציבור לא קיים מדרג של בדיקות "טובות יותר" כאשר בראש הפירמידה בדיקות ה-MRI אלא לכל מכשיר יש את השימוש הנכון לו.

מה בין טכנולוגיות MRI, CT ו-US


ישנן שלוש טכנולוגיות שונות המשתמשים בהן בתחום הדימות:

MRI - בדיקת תהודה מגנטית: בדיקות אלה עושות שימוש במגנט ואינן כרוכות בשימוש בקרינה. המכשיר גורם לשינוי של תנועת הפרוטונים שברקמות ומתרגם שינויים אלו לתמונות פרוסות של הגוף. הבדיקה ארוכה יחסית כאשר זמן בדיקה ממוצע הוא 20-40 דקות לערך ובמהלכה שוכב הנבדק בתוך מכשיר ה-MRI בתוך תעלה ארוכה.

CT - טומוגרפיה ממוחשבת: מכשיר ה-CT הראשון פותח בתחילת שנות השבעים וזיכה את ממציאו בפרס נובל ברפואה. בדיקת CT (מוכרת בעברית בשם טומוגרפיה ממוחשבת), היא בדיקה אבחנתית שמשלבת קרינת רנטגן עם טכנולוגית מחשבים מתקדמת ליצירת תמונות של הגוף. מכשיר CT הוא כמעין "מכשיר לפריסת לחם", גופו של הנבדק מוצג בצורה של פרוסות עוקבות, כאשר כל פרוסה מציגה את האיברים הפנימיים, כלי הדם, העצמות והרקמות.

יתרונה הגדול של השיטה הוא בזמן הקצר הנדרש לביצועה של הבדיקה שניות ספורות וכן באיכות המעולה של התמונות. חסרונה הוא בכמות הקרינה הנדרשת שהיא רבה יחסית. בנושא זה חלה התקדמות מרשימה לאחרונה וכמויות הקרינה פוחתות מיום ליום.

US - אולטרא סאונד: עושות שימוש בגלי קול הנשלחים לתוך הגוף. גלי הקול מוחזרים למכשיר או נבלעים ברקמות וכך מיצר המכשיר תמונות. הבדיקה פשוטה, נוחה, מהירה ויעילה ביותר אך נדרשת מיומנות רבה מהבודק.


מהפכת הפרוסות של מכשיר CT


מכשירי ה-CT הרב-פרוסתיים הם ההמצאה החמה ביותר מאז המצאת הלחם הפרוס. המהפכה הגיעה לשיאה עם כניסתם לשוק של מכשירי CT הרב-פרוסתיים בסוף שנות התשעים. בעוד שמכשירי CT ראשונים הפיקו תמונה אחת תוך 30-40 דקות, מסוגלים המכשירים המתקדמים להפיק עשרות תמונות בתוך פחות משנייה.

גוף הנבדק נסרק באופן רציף ובמהירות, במהלך הסריקה נרכש מידע רב אשר משוחזר בדיוק ובמהירות לתמונות. ניתן לסרוק אזורים גדולים, עם פרוסות דקות מאוד (של פחות ממילימטר בודד), בזמן קצר ובדיוק רב. לאחר סיום הבדיקה, מתקבלות תמונות באיכות מעולה וקיימת אפשרות לעיבוד מתקדם של המידע אחרי סיום הבדיקה, על גבי תחנת עבודה ממוחשבת. עם קבלת התמונות באה לידי ביטוי מקצועיותו של הרדיולוג המפענח.

ההתקדמות הטכנולוגית אפשרה לפתח בדיקות חדשות כמו קולונסקופיה וירטואלית, בדיקת CT של עורקי הלב, ובדיקת אנגיוגרפיה CT (צנתור כלי דם וירטואלי). בדיקות אלו מאפשרות להעריך את כלי הדם בצורה לא פולשנית, תוך הקטנת הסיכונים ואי הנוחות של החולים. בדיקות שהתבצעו עד היום באמצעות צילומי רנטגן מוחלפות בבדיקות CT.

בדיקת CT אנטרוגרפיה, אשר בוחנת את המעי ומאפשרת אבחון מחלות דלקתיות כמו מחלת קרוהנס, החליפה את בדיקת בליעת בריום. בדיקת אורוגרפיה אשר מאפשרת הערכת כליות ודרכי שתן החליפה במידה רבה את בדיקת ה-IVP.

חומרי הניגוד מסייעים בזיהוי ואבחון מחלות


בחלק מבדיקות CT, למשל CT בטן, נעשה שימוש תכוף בחומרי ניגוד על בסיס יוד. היוד ניתן בשתייה בבדיקות בטן ואגן, ממלא את המעי ומאפשר הערכה טובה של מערכת העיכול. היוד ניתן בהזרקה תוך ורידית באמצעות מזרק ממוחשב, הוא צובע את כלי הדם והאיברים הפנימיים, ומשפר במידה רבה את איכות הבדיקה.

באמצעות היוד ניתן לזהות רקמות חולות (כולל גידולים סרטניים), וניתן לאפיין לעיתים את סוג וחומרת המחלה. כמו כן, ניתן להעריך את כלי הדם אשר נצבעים ראשונים ואת מערכת השתן אשר מפרישה את היוד. הזרקת יוד חשובה במיוחד בחשד, או במעקב אחר מחלות ממאירות ומאפשרת קביעת צורך והתאמה לניתוח וכן את התגובה לטיפולים כימותרפיים והקרנות.

גם בבדיקות ה MRI מוזרק חומר ניגודי. כאן מדובר בחומר ניגודי אחר שאיננו יודי אלא משפיע על התנהגות הרקמות בשדה המגנטי. גם בבדיקות אלו לחומר הניגוד תפקיד מכריע.

כמות חומר הניגוד אשר מוזרק חשובה מאוד. הזרקה של כמות מופחתת יכולה לגרום לאבחון לא מדויק ואף שגוי. לדוגמא, יתכן מצב בו חולה ישלח לניתוח מורכב לטיפול במחלת הסרטן בהתבסס על בדיקת CT או MRI במחשבה שאינו סובל מגרורות, מסרטן מפושט, כאשר למעשה התפשטות המחלה לא הודגמה בשל שימוש בכמות יוד לא מספקת. במקרה כזה הניתוח עלול להיות מיותר ויתכן שהחולה מקבל טיפול לא נכון.

חשוב מאוד גם קצב ההזרקה וכן התאמת זמן הסריקה לשלב בו צביעת היוד של איברי הגוף היא הטובה ביותר. בדיקת CT בה נסרק הגוף מוקדם או מאוחר מדי, עלולה להוביל לטעות באיבחון. לדוגמא, יתכן מצב בו לא יזוהה גידול סרטני למרות הזרקת כמות חומר ניגוד מתאימה, זאת בשל הזרקה בקצב איטי מדי, או סריקה בזמן לא מתאים בו הסרטן בלתי ניתן עדיין לזיהוי.

הרדיולוג – "התחקירן" של הרופא המטפל והכירורג


רוב הציבור לא מכיר את מקצוע הדימות, רדיולוגיה, ואינו מודע מספיק לחשיבות הרבה של איכות הביצוע של בדיקת ה CT וה MRI ולחשיבותו הרבה של הריולוג בפיענוח הבדיקה.

<@ --- IMG_2 --- @>
פענוח בדיקת דימות מורכב ודורש זמן רב. בעבר, בדיקת CT כללה 100 תמונות, בעוד שכיום בדיקות CT מתקדמות כוללות 700 עד 2000 תמונות. גם בדיקות ה-MRI כוללות סדרות מרובות של תמונות מסוגים שונים. הבדיקה איננה מבוצעת רק במישור אחד כפרוסות, אלא יש אפשרות להכנת שחזורים דו- ותלת-מימדים אשר מעלים את דיוקה במקרים רבים.

הכנה של שחזורים מתקדמים לפני ניתוחים אונקולוגים מורכבים על ידי הרדיולוג, מסייעת לכירורג בקבלת ההחלטה על התאמת הניתוח לחולה ואף יכולה לשנות את הגישה הניתוחית. במקרים בהם קיים ספק לגבי יעילות הטיפול הניתוחי, החלטת הרדיולוג יכולה למנוע ניתוח מיותר או שתאפשר ביצוע של ניתוח נדרש.

בדיקה איכותית ופענוח מפורט ומקצועי תלויים בניסיון ובמיומנות של הרדיולוג והם קריטים לבריאות החולה. הידע הקליני של הרדיולוג, ניסיונו ואיכות הפענוח שהוא מספק יאפשרו אבחון מדויק של מחלות, מציאת גידולים ממאירים, הערכה נכונה של התגובה לטיפולי כימותרפיה והקרנות. ככל שרמת התחקיר תהיה טובה יותר, כך סיכויי ההצלחה של הרופאים לאבחון נכון של המחלה גבוהים יותר.

קרינה מסוכנת מ –CT


נושא הקרינה ב-CT מעלה חששות בציבור לאחרונה וקיימת היסטריה ודאגה רבה שאינה מוצדקת לגמרי. ראשית, הדעות חלוקות מאד בנוגע לקיומו של נזק מקרינה. לא קיימת עדות חד משמעית שחשיפה לקרינה ברמות הקימות באמצעי האבחון, בכללם ה-CT, מזיקה כלל ועיקר.

בקרב הפיזיקאים הרפואיים יש שתי גישות: הראשונה טוענת שלא קיים סף וחשיפת הגוף לכל רמת קרינה גורמת לנזק. מדענים אלה מבססים את מחקרם על אקסטרפולציות מתמטיות, חישובים מתמטיים מנפגעי פצצות הגרעין ביפן והם שאחראים לידיעות התכופות על הנזקים מקרינה.

הגישה השנייה טוענת שבדומה להרעלה מחומרים שונים קיים סף לנזק. כפי שלא מתים מיד מכמות קטנה של אופטלגין אלא רק ממינון גדול במיוחד, טוענים המדענים שגם החשיפה לקרינה ברמות האבחוניות איננה נושאת כל סיכון לנזק. לראייה הם מביאים את העדר השכיחות המוגברת של סרטן אצל דיילות וטייסים כמו גם אנשים שגרים במקומות גבוהים אשר חשופים לרמה גבוהה של קרינת רקע. לדוגמה טיסה לארה"ב חושפת את הצוות לקרינה שהיא שווה לזו של בדיקת CT ראש לערך.

אך אין זה אומר שאין לנהוג בזהירות רבה. מחד יש להימנע מלבצע בדיקות מיותרות ולבצע אותן ללא חשש כשהן נחוצות. מאידך להשתמש באמצעים טכנולוגים שמאפשרים שימוש בכמות מופחתת של קרינה בבדיקות השונות. הוכח שנזקי קרינה משמעותיים במיוחד בילדים ולכן באנשים בני 18 ומטה יש לנהוג בזהירות רבה במיוחד.

אחרי גיל 40 נזקי הקרינה פחות משמעותיים ולכן עד גיל זה יש להקפיד גם כן על ביצוע בדיקות הכרחיות. מכיוון שנזקי קרינה, במידה והם אכן נגרמים, מופיעים כ 20-30 שנה לאחר החשיפה ברור שבגילאי המתקדמים ובמקרים של מחלות חשוכות מרפא כגון סרטן מתקדם, נזקי הקרינה הופכים לחשובים פחות.

כתבות נוספות בנושא מחלות, טיפולים ואבחונים:
דלקת ריאות: תסמינים, אבחון וטיפול
השתלת מח עצם לילדים - כל הפרטים
מה אתן יודעות על סרטן צוואר הרחם?
איך מטפלים בחולות סרטן שד בגיל מתקדם
כיצד מתבצעת בדיקת MRI?

יש לזכור שבדרך כלל הימנעות מביצוע CT בשל החשש מקרינה יכול להיות לעיתים מסוכן הרבה יותר מעצם החשיפה לקרינה בשל אי אבחון או דחייה באבחון של מצבים מסכני חיים או ברי טיפול. מדי פעם מתפרסמים מאמרים מאימים בהם כאלה המציינים שחשיפה לבדיקת CT עם קרינה של 10 מיליסיוורט מעלה את הסיכון לחלות בסרטן ב 1:2000 מקרים.

על מנת לקבל פרופורציה ולנסות ולהבין את מידת הסיכון היחסית מביצוע הבדיקה ניתן לבחון את מידת החשיפה לקרינה המותרת לעובדי קרינה, רדיולוגים וטכנאי רנטגן. לעובדים אלו מותר להיחשף ל עד כ-50 מיליסיוורט בכל שנת עבודה לכל אורך חייהם המקצועיים כלומר במשל כ 30 שנות עבודה.

לשם השוואה, מדובר בקרינה ששווה לחמש בדיקות CT בטן, וכעשר בדיקות CT ראש בכל שנה. באשר לבדיקות MRI, עד כה אין עדות לכך שחשיפה לתהודה מגנטית כרוכה בסכנה ולכן היא מבוצעת גם לעוברים ולילדים.


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

אולי יעניין אותך גם

סבוריאה דרמטיטיס: תסמינים, גורמי סיכון ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 27/04/2017 |
צפיות: 86
סבוריאה דרמטיטיס היא דלקת כרונית של העור. המחלה גורמת לאדמומיות, לגירוד ולהתקלפות של העור
קרא עוד
צהבת תינוקות: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 25/04/2017 |
צפיות: 51
צהבת ילודים נפוצה בקרב תינוקות שרק נולדו. גוון צהוב של העיניים ושל העור יכול להעיד על הצהבת ובמקרים מסוימים היא רק תסמין לבעיה בריאותית אחרת
קרא עוד
קוליטיס כיבית: תסמינים ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 20/04/2017 |
צפיות: 222
קוליטיס כיבית היא מחלת מעיים דלקתית אשר גורמת לכאבי בטן, לדם בצואה ולתת־תזונה
קרא עוד
הרפס סימפלקס: תסמינים ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 13/04/2017 |
צפיות: 251
הרפס סימפלקס הוא נגיף הגורם לשלפוחיות בשפתיים ובאברי המין. המחלה מועברת במגע ישיר עם השלפוחיות והיא יכולה לגרום לחום, לכאבים ולהרפס של העיניים
קרא עוד
צניחת רחם: תסמינים ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 09/04/2017 |
צפיות: 341
צניחת רחם היא מצב שבו הרחם צונח לחלל הנרתיק. בעיה רפואית זו גורמת לדימומים, לכאבים ולתחושת חוסר נוחות, ובמצבים חמורים נפגעים גם המעיים ושלפוחית השתן
קרא עוד
נגישות למידע רפואי: צריך מקצוע מעל הרפואה
מאת ד"ר עודד שראל
| 06/04/2017 |
צפיות: 204
לו הרפואה הייתה נותנת פתרון מלא ומבריאה אנשים עם מחלות כרוניות, לא היה מקום למאמר זה
קרא עוד
זיבה: איך נדבקים, תסמינים ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 05/04/2017 |
צפיות: 225
מחלת הזיבה היא מחלת מין אשר גורמת לכאבים ולהפרשות מאברי המין בטווח הקרוב ולבעיות פוריות ולדלקות בטווח הרחוק
קרא עוד
מחלת ליים – תסמינים, דרכי טיפול ושיטות מניעה
מאת מערכת BeOK
| 04/04/2017 |
צפיות: 151
מחלת ליים היא מחלה המועברת בעקיצה של פרעוש או של קרצייה. התסמינים של המחלה כוללים חום וצמרמורות ובמקרים חמורים גם דלקות מפרקים ודלקת קרום המוח
קרא עוד
רגישות לפול: מחסור באנזים G6PD – תסמינים, אבחון ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 03/04/2017 |
צפיות: 164
מחסור באנזים G6PD הוא פגם גנטי אשר גורם לשבירה מוקדמת של כדוריות הדם האדומות. במצב זה חשיפה לפול יכולה לגרום לצהבת, לקוצר נשימה ולקצב לב מואץ
קרא עוד
אדמת: תסמינים ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 02/04/2017 |
צפיות: 143
אדמת היא מחלה נגיפית מדבקת המזוהה בעיקר עם ילדים. המחלה גורמת לפריחה על העור, לחום גבוה ולכאבי ראש
קרא עוד