כאבים עזים אחרי שיעור יוגה

הי נטע.
דבר ראשון, שכבי על הגב שימי ידיים על הבטן התחתונה ופשוט נשמי.שאפי ומלאי את הבטן ובנשיפה רוקני את הבטן.עצמי עיניים ונסי לכוון את הנשימה אל המקום הכואב.
אחרי זה נסי לחבק את הברכיים אל הבטן ולנשום אל הגב.
הגוף שלך יודע את גבולותיו, חשוב מאוד לתרגל בהתאם ליכולות הספציפיות של הגוף שלך.אין שום מטרה בלהגיע לתנוחה מושלמת. אלא לשהות היכן שנעים ומפעם לפעם הגוף נפתח ומתחזק. במקום שיש נשימה ורוך יש יוגה . מגע חיצוני יכול להיות מכוון אך שוב בהתאם למגבלות של הגוף-לא נכון בעיניי שמורה או אסיסטנט "יניע" לך את המפרקים. אם את מתחברת לאיינגר, אולי כדאי לחפש קבוצה אחרת?
או לחפש שיטה שאולי מתאימה לך יותר.
אני הייתי ממליצה לך על ויג'ננה- אימון המלמד הקשבה לתחושות הגוף ולהפעלתו על פי עקרונות מלווים.
חשוב מאוד,על מנת למנוע נזק נוסף: הייתי מוצאת מורה שמתמחה בעבודה עם אנשים שיש להם בעיות אורטופדיות.

לגבי השיטה - האמת שהיו עד עכשיו שיעורים שכן עזרו לי וכן מצא חן בעיניי זה שכאשר המורה רואה שאני מתקשה בתרגיל מסוים הוא נותן לי איזושהי תמיכה בעזרת אביזר מסוים או כרית או שמיכה וכו'. עדיין יש תרגילים שעוד לא קלטתי איך עושים אותם ואז לפעמים המורה או אסיסטנטים עושים אותם בשבילי ואני לא בטוחה שזה ממש טוב לי. (אתמול זה היה מקרה ממש קיצוני בהקשר הזה).
מצד שני אני באמת לא בטוחה שאני ממש מתחברת לשיטה שנראית לי אגרסיבית מדי בשביל הגוף שלי. במקור התחלתי עם שיבננדה אבל כשהתחילו להיות לי בעיות גב המליצו לי על איינגר ובעיקרון עד עכשיו די הייתי מרוצה מהמקצועיות של המורים אבל איכשהו אני אכן מתגעגעת לשיטה היותר עדינה של שיבננדה. (כמובן שכל עוד תירגלתי איינגר לא ראיתי לנכון לערבב איתו שיטות אחרות).
מקווה שבאמת המצב ישתפר ואוכל לחזור לפחות לשיבננדה.

תודה ושבת שלום.

הי נטע,
רציתי לשתף אותך בניסיון שלי עם כאבי גב עם ובלי יוגה. הגעתי ליוגה בין היתר בגלל עקמת וכאבים בגב, ובאמת כמה שנים המצב לא השתפר והיו אפילו הרבה פעמים בהם יצאתי מהשיעורים עם יותר כאבים ומתח בגב מלפני השיעור, בין היתר משיעורים בשיטת איינגר לגב... תמיד חשבתי שכנראה המצב של הגוף שלי נורא ואיום וצריף להמשיך ולהתאמן. מר איינגר עצמו הוא מורה מדהים, אבל כל תלמיד שלו , או כל מורה איינגר, מעביר בסופו של דבר רק את ההבנה האישית שלו...אחרי 6 שנים של תרגול יוגה בשיטות שונות, לפני כ-8 שנים הגעתי לויג'נאנה יוגה, ועשיתי קורס מורים בשיטה, והמצב של הגוף שלי השתנה מקצה לקצה.(אני לא אומרת שזו הדרך היחידה...). הגב התחזק משיעור לשיעור, למדתי להרפות את המתח המיותר והכי חשוב בעיני, להיות קשובה פנימה ולהתאמן מבפנים. כל זה מיומנויות נרכשות. כי נכון שאנחנו אמורים להרגיש את הגבולות שלנו, אך לא תמיד בתחילת לימוד היוגה יש לנו את הכלים להרגיש זאת..
ההנחיה שתמיד קיבלתי מהמורה שלי- אורית סן גופטה, בתור מי שהתרגלה לתרגול נוקשה קצת, היא לעשות פחות, ולהרפות יותר. וזה מה שאני מנסה להעביר לתלמידי היום, כי ראיתי שזה עובד. בטקסטים נאמר שהתנוחה צריכה להיות יציבה ונינוחה בהרפית המאמץ ובהתלכדות עם האין סוף.
אז המלצתי לך - תקשיבי לגוף, במובן שאם הוא יוצא משיעור בתחושה פחות טובה , משהוא שם לא מתאים לך. כבר אחרי שיעור אחד שכן מתאים, כשיושבים בסוף לסיום השיעור, אמורים להרגיש מעט יותר נוח. זו אינדיקאציה שהונחינו להתאמן באופן שהיה מתאים לנו.
מריה אלכביר,
מורה לויג'נאנה יוגה,

תודה על התגובה והשיתוף.
האמת היא שכבר לפני אותו שיעור הרגשתי שאני פחות מתחברת לאיינגר. היוגה מוכרת לי כבר שנים רבות, רק שעד עכשיו תרגלתי שיבננדה יוגה בעוד שאיינגר די חדש לי. כבר לפני השיעור שיצאתי ממנו עם יותר כאבים באיזשהו מקום התגעגעתי לשיבננדה יוגה שהיא יותר רכה. (מצד שני אין בה כל כך שימוש באביזרים והתאמה של תנוחה למצב הספציפי של המתרגל, כפי שיש באיינגר).
ומאז כבר ניסיתי להיות בשיעור אחד של שיבננדה אבל גם שם זה לא הלך ועדיין היו לי כאבים לפחות בתרגילים מסוימים.
בינתיים אני מנסה לעשות תרגילים לגב לבד בבית, שהם לא בהכרח תרגילי יוגה אבל עשויים לעזור.