סוגי ניתוחי לייזר להסרת משקפיים

ארז שלום,

כיום קיימות שתי שיטות להסרת משקפיים בלייזר:
1. לייזר על פני השטח - Surface ablation בשיטה זו מסירים את שכבת הציפוי של הקרנית ("העור של הקרנית" הנקרא אפיתל) ומבצעים את ליטוש הלייזר על פני שטח הקרנית החשוף. בסיום הניתוח נותרת הקרנית חשופה ללא ה"עור" שלה. שכבת האפיתל משלימה עצמה תוך כשבוע עד 10 ימים בממוצע. יתרונות השיטה הם בפשטות הביצוע, מהירות הביצוע, הדיוק והבטיחות (אחוזי סיבוכים נמוכים) חסרונות השיטה הוא בעובדה שיש חוסר נוחות עד כאבים בימים הראשונים לאחר הניתוח, התאוששות איטית של הראיה (שבוע עד 10 ימים עד שהראיה חוזרת להיות לראיה תפקודית).
סיבוכים: 1. עכירות במרכז הקרנית כתוצאה מריפוי בעייתי של שכבת האפיתל (כ- 0.5% סיכון).
2. עיוות של הקרנית keratoectasia (מאוד נדיר בשיטה זו אך בספרות תוארו מספר מקרים בודדים של סיבוך זה בשיטת הלייזר על פני שטח הקרנית) 3. זיהום בקרנית (נדיר כנראה 1:10000 ניתוחים).
סיבוכים אילו ניתנים לטיפול אך מחייבים תערבות נוספת .
שמות נרדפים לשיטה זו: PRK, LASEK, Epi-lasik, ASA,Super PRK ועוד....

2. לייזר מתחת לכיפה - Deep stromal ablation בשיטה זו חותכים כיפה של הקרנית בעובי של כ- 20% מעובי הקרנית (החיתוך יכול להתבצע בעזרת סכין מיוחדת הנקראית מיקרוקרטום או על ידי מכשיר לייזר הנקרא intralase) לאחר החיתוך, מרימים את הכיפה (כמו שמרימים מכסה מנוע) ומבצעים את ליטוש הלייזר בעומק הקרנית. בסיום הליטוש מחזירים את כיפת הקרנית למקומה.
יתרונות השיטה: התאוששת מהירה של הראיה (תוך כ- 48 שעות בממוצע), העדר כאבים לאחר הניתוח, חסרונות השיטה: צמצום בטווח המספרים שניתן להסיר בקרנית נתונה (יחסית לשיטה הראשונה), הכיפה נצמדת למקומה עם תהליך ריפוי מצומצם (מכה חזקה מאוד בזווית נכונה עלולה לגרום לתזוזה של הכיפה גם שנים לאחר הניתוח), סיבוכים אופיניים לכיפת הקרנית.
סיבוכים:
1. בעיות מכאניות בחיתוך כיפת הקרנית (חיתוך חלקי, חיתוך לא מרכזי, חור לולאת כפתור, כיפה לא סדירה ועוד..),
2. דלקת לא זיהומית מתחת לכיפה DLK,
3. צמיחת אפיתל בין שכבות הקרנית epithelial ingrowth
4. קמטים או קפלים בכיפת הקרנית Folds and striae
5. תזוזה של הכיפה כתוצאה משיפשוף או חבלה זמן קצר לאחר הניתוח
6. עיוות של הקרנית Keratoectasia שכיח יותר מאשר בשיטה הראשונה מכיוון שליטוש הלייזר מבוצע בעומק הקרנית וקרוב יותר לקו מחצית הקרנ ית.
7. זיהום (סיבוך נדיר כנראה 1:10000 ניתוחים.
אחוז הסיכון לסיבוכים בשיטה זו הוא בין 1% ל- 5% (תלוי במאמר שבדק).
כל הסיבוכים ניתנים בסופו של דבר לטיפול אך הדרך אל האושר יכולה להיות ארוכה ומתסכלת.

אפשר לאמר שחדות הראיה לאחר שלושה חודשים זהה בשתי השיטות.

לפי הנתונים שלך נראה לי שאתה מתאים לשתי השיטות.
ההחלטה צריכה להיות שלך בלבד

לרשותך תמיד

דבר ראשון תודה רבה לך על התשובה המפורטת והעניינית !!!
דבר שני האם בשתי השיטות אפשר לאחר כמה שנים לתקן ?? ( עם הנתונים שלי)

אז לפי כך אני חושב ששיטת הPRK יותר מומלצת ויותר בטוחה בשבילי

( במאמרים שונים היה כתוב שהשיטה לא טובה למספרים גבוהים, זהנכון??? ( הכוונה לPRK

ארז שלום,

1. בשתי השיטות ניתן לתקן במידה ויש צורך גם שנים לאחר הניתוח המקורי וזאת במידה ויש עובי קרנית שארי המאפשר זאת.

2. בעבר בשיטת ה- PRK במספרים הגבוהים היתה שכיחות גבוה יותר של עכירות בקרנית לאחר הניתוח מאשר במספרים הנמוכים. כיום מקובל להשתמש תוך כדי ניתוח בחומר הנקרא מיטומיצין C בריכוז של 0.02% הממזער הסיכון לעכירות בקרנית לאחר הניתוח.

בהצלחה בניתוח